"אני רק רוצה להיות מקצוען", אמר מריו גומז בן ה-17 כאשר שולב לראשונה בקבוצת המילואים של שטוטגרט ב-2003. והוא עשה את זה. בזמנו, נדרש מאמץ לא מבוטל מצד המועדון על מנת להחתים את החלוץ של אולם הקטנה שמשך תשומת לב של סקאוטים רבים, אך הוא בהחלט השתלם לכולם. ארבע שנים אחרי ההצהרה הצנועה, נבחר גומז לשחקן העונה בבונדסליגה, אחרי שתרם חלק מכריע בדרך לזכיה באליפות.
התואר הזה הוגדר על ידי פרשנים רבים כסנסציה הגדולה ביותר בתולדות המפעל - מרעישה אפילו מהאליפות של קייזרסלאוטרן ב-1998. איש לא ספר את שטוטגרט שסיימה במרכז הטבלה ב-2006, נקלעה לקשיים כלכליים והתקשתה להשתקם אחרי הקדנציה הבעייתית של ג'ובאני טרפאטוני המפורסם. היא נאלצה להתבסס על שחקני בית חסר נסיון בהדרכת המאמן האלמוני אמין פה, ופריחתם היתה עוצרת נשימה. סמי חדירה היה הלב במרכז במגרש, סרדר טאסקי היה סלע איתן כבלם, וגומז שהתחיל את העונה על הספסל - בדיוק המקום בו בילה את רוב העונה הקודמת - הפציץ 14 שערים והפך ללהיט הגדול. הוא היה שחקן העונה הצעיר ביותר בהיסטוריה, והראשון שמקבל את הפרס במדי שטוטגרט מזה 19 שנה, אחרי יורגן קלינסמן ב-1988.
שחקן העונה הצעיר בהיסטוריה
לא קלינסי היה אליל נעוריו של גומז, אלא רומאריו. לא בשטוטגרט הוא חלם לככב, אלא בברצלונה. ואולם, הוא למד להתאים את הציפיות למגבלות הקיימות, וניצל עד תום את הכישורים בהם התברך, בזכות עובדה קשה והתמדה. לא היה לו סיכוי ללטש טכניקה ברזילאית. המעבר לספרד, מולדת אביו שהיגר לגרמניה בגיל 14, היה רלוונטי רק בשלבים המתקדמים של הקריירה, וגם אז לא הבשיל. אוהדים רבים מעדיפים לזכור לו את החמצותיו, ולקח לגומז זמן לשכוח את הפספוסים ביורו 2008, במהלכו קיבל הזדמנויות בהרכב מיואכים לב ולא הצדיק אותן. ובכל זאת, יש לו 31 שערים ב-71 משחקים במדי גרמניה, בעוד בבונדסליגה הוא מדורג כיום ככובש מספר 15 בכל הזמנים, עם סיכוי מצוין לטפס למקום ה-11 כבר בעתיד הקרוב. באשר לתארים, השיא היה ב-2013 כאשר שותף לזכיה בטרבל של באיירן מינכן בניצוחו של יופ היינקס.
המעבר לבאיירן בקיץ 2009 לא התקבל בעין יפה, בלשון המעטה, בקרב אוהדי שטוטגרט. גומז הוגדר כבוגד, כיאה למי שמעז להצטרף לשורות היריבה השנואה, גם אם המועדון קיבל תמורתו 30 מיליון יורו. אלא שהחלוץ עצמו מעולם לא ראה כל פסול בהחלטה להשתדרג מקצועית. "רציתי לחוות את ליגת האלופות, לזכות בכל התארים ולהיות שחקן מוכר ומשמעותי", הוא טען. למרות זאת, במבט לאחור היתה ונותרה האליפות המופלאה ב-2007 כזכרון המתוק ביותר. שטוטגרט היתה ונותרה הבית. "זה המקום בו הכל התחיל", אמר גומז בחיוך כאשר שב הביתה בשלהי דצמבר.
הדרך חזרה החלה בספטמבר
"מריו תמיד אמר לי שישמח לחזור לשטוטגרט", סיפר סוכנו אולי פרבר. היה רק צריך לבחור את העיתוי הנכון. ייתכן שהמחשבות הממשיות בכיוון החלו להתגבש כבר בספטמבר, כאשר החלוץ ביקר באיצטדיונו האהוב פעמיים תוך שבועיים. תחילה הוא עשה זאת עם הנבחרת, כאשר נכנס כמחליף במשחק מוקדמות המונדיאל מול נורבגיה, ומיד כבש את השער האחרון בניצחון 0:6. זמן קצר לאחר מכן, התארחה וולפסבורג בשטוטגרט, וגומז נסע עם קבוצתו על אף שסחב פציעה ולא היה כשיר. הוא השתוקק לא רק לעודד את חבריו לקבוצה הירוקה, אלא גם לפגוש את המכרים הוותיקים ולראות את האקסית חוזרת אחרי היעדרות בת שנה לבונדסליגה. שטוטגרט ניצחה 0:1, והתחושות בליבו של גומז היו מעורבות. יומיים לאחר מכן, פיטרה וולפסבורג את המאמן ההולנדי אנדריס יונקר, וכך קירבה מאוד את הפרידה מהסקורר.
לגומז היסטוריה ארוכה ומוצלחת עם יונקר, כי הרי הוא היה עוזרו של לואי ואן חאל בבאיירן, כאשר ספינת הדגל של הכדורגל הגרמני החתימה אותו. היתה להולנדי תרומה כבירה להתאקלמותו של החלוץ במינכן, ולכך שסיים כמלך שערי בונדסליגה ב-2010/11 עם 28 כיבושים. לוולפסבורג הגיע המאמן בפברואר לפני שנה, כאשר הזאבים נאבקו בתחתית. גומז גילה אז יכולת חלשה, אך עם החבר הישן על הספסל החל לפתע להפציץ בצרורות וסיים את העונה עם 16 שערים - כמעט מחצית ממאזן הקבוצה כולה. הוא גם דייק בפנדל בפלייאוף ההישרדות מול בראונשווייג, ואחרי שההישארות בליגה הובטחה העניק לו יונקיר בקיץ את סרט הקפטן. נדמה היה כי שיתוף הפעולה עשוי להתפתח, אבל הדרמה בספטמבר קטעה את האידיליה. עם המאמן החדש, מרטין שמידט השווייצרי, גומז מעולם לא מצא שפה משותפת.
החלום הגדול - רוסיה
למען האמת, כושרו היה בעייתי בכל מקרה. גומז כבש שער אחד בלבד בכל הסיבוב הראשון, ואפילו "הצליח" להחמיץ שני פנדלים תוך שבועיים. משהו לא עבד שם, חלום הנסיעה למונדיאל התרחק, וזו הרי האובססיה הגדולה ביותר של החלוץ. הוא עדיין לא השלים לגמרי עם חוסר המזל שמנע ממנו להשתתף בגביע העולם בברזיל ולקבל את מדליית הזהב. זה היה הטורניר היחיד בו לא נטל חלק מאז 2008, ודווקא אז הוכתרה גרמניה לאלופה. אז גומז חזר לסגל של לב כנגד כל הסיכויים ונסע ליורו 2016 אחרי עונה אדירה ואליפות במדי בשיקטאש, אבל עכשיו נדרש נס גדול אפילו יותר - והוא מוכן לעשות הכל למען כך. קל וחומר כאשר התרופה הנכונה ביותר היא לחזור לאיצטדיון המוכר והביתי ביותר, עם הזכרונות הקסומים. זה היה הרגע בו נכנסה שטוטגרט לתמונה, והמכירה תמורת 3 מיליון יורו הושלמה במהירות שיא לשביעות רצונם של כל הצדדים. גומז חתם לשנתיים וחצי, עד קיץ 2020.
עלבונם של האוהדים נשכח מזמן. הרי מאז נזרק גומז מבאיירן על ידי פפ גווארדיולה ב-2013, הוא אפילו לא שיחק נגד שטוטגרט. כולם הצטערו בשבילו כאשר הקדנציה בפיורנטינה הופרעה על ידי פציעות קשות. כולם התרגשו איתו כאשר קם לתחיה בליגה הטורקית. ייתכן כי היה מצטרף לשטוטגרט כבר ב-2016, כאשר בחר לעזוב את איסטנבול מסיבות בטחוניות, אלמלא בדיוק ירדה הקבוצה לליגה השניה. אלא שעכשיו היא שוב בטופ, והצורך בחלוץ חוד זעק לשמיים. לפגרת החורף יצאה שטוטגרט עם רצף ארבעה הפסדים ללא שער זכות, ומצבה בתחתית החמיר. "אנחנו מביאים סקורר מוכח", הצהיר המנהל הספורטיבי מיכאל רשקה. גם הקפטן כריסטיאן גנטנר, חבר קרוב מאוד של גומז ושותף זוטר לאליפות ב-2007, היה מאושר עד הגג.
העיתוי המושלם לשער בכורה
דמעות שמחה לא היו שם ב-13 בינואר כאשר שטוטגרט אירחה את הרטה ברלין, כי גומז הוא בחור מאופק, אבל הראיון שלו בתום הבכורה המחודשת היה אמוציונלי. "אני מרגיש שוב צעיר, כאילו חזרתי לאחור", אמר הכוכב בן ה-32 אחרי שגרם להגנת יריבה לטעות ולכבוש שער עצמי בדרך לניצחון יקר 0:1. אין כמו לפתוח ברגל ימין, אבל הוא מנוסה מספיק כדי לא לתת לרגשות להשתלט עליו. "במהלך הקריירה, למדתי לא לעשות תוכניות ארוכות טווח. כאשר עשיתי זאת, משהו תמיד השתבש. חייבים להתרכז במה שקורה כאן ועכשיו. החודשים הקרובים יהיו קריטיים עבור הקבוצה כי אנחנו חייבים להישאר בליגה, וגם עבורי כי אני חייב לנסוע למונדיאל", הוא הכריז.
לאחר מכן, ההפסדים למיינץ ולשאלקה, ושטוטגרט קיבלה החלטה שנויה מאוד במחלוקת לפטר את המאמן הצעיר האנס וולף, אשר העלה אותה בעונה שעברה. כך קיבל גומז את מאמנו הרביעי העונה, טייפון קורקוט, והקרב בוולפסבורג אתמול הוגדר על ידי ההנהלה כבעל חשיבות עליונה. הפסד לא בא בחשבון בשום אופן. עבור גומז, שהיה עד לפני חודש וחצי קפטן הזאבים, החזרה הזו היתה פיקנטית במיוחד. היש הזדמנות טובה יותר לכבוש את השער הראשון במדי הקבוצה החדשה-ישנה?
לפני המשחק נזכרו הסטטיסטיקאים של הבונדסליגה כי הניצחון האחרון של שטוטגרט בוולפסבורג היה ב-2005, וגומז סיפק אז את הבישול הראשון בקריירה שלו. רצף הכשלונות הזה לא נקטע, אבל האורחת תהיה שמחה מאוד גם עם נקודת חוץ שניה בלבד העונה, אותה הביא לה הסמל הגדול. המארחת עלתה ליתרון במחצית הראשונה משער מרהיב של דיבוק אוריגי הבלגי, אותו הכתיר גומז בעצמו ליורשו. בדקה ה-60, הגיעה התשובה האופיינית, וגומז דחק את הכדור לרשת. קבלו את השער הראשון שלו בקבוצת האם מאז מאי 2009. ראית את זה, יוגי?
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק