איש חזון ומדע: מו אלאך, המנהל הספורטיבי של מכבי חיפה

פרשת דן מורי, כפי שהיא מוגדרת בתקשורת ההולנדית, השפיעה עמוקות על מוחמד "מו" אלאך בתחילת 2014. באיחוד האמירויות סירבו לאפשר את כניסתו של הבלם הישראלי למחנה האימונים של ויטסה, והמועדון קיבל החלטה לנסוע בלעדיו. אלאך, כמנהל הספורטיבי, הואשם כי לא עשה דבר על מנת להשפיע ולתקן את המעוות. קולו לא נשמע, וכל התגובות הועברו דרך דובר ויטסה בלבד. כפי שמספרים העיתונאים בהולנד, שינתה הביקורת הקשה את גישתו של אלאך, אשר ציצמם מאוד את המגע עם התקשורת. הוא הרגיש שנעשה לו עוול, אך – חשוב מכך – הבין שנעשה למורי עוול גדול יותר.

"זו היתה התקופה הקשה ביותר בקריירה שלי. החלק החברתי בי נלחם בחלק המקצועי. נקרעתי מבפנים. ידעתי שכל ההכנות כבר נעשו, ואנחנו חייבים לנסוע. מצד שני, חשתי שאני לא מסוגל להשאיר מאחור בחור אחד רק בגלל הלאום שלו. הרגשתי רע עם זה, תרתי משמע. הייתי ממש חולה פיזית. הייתי רוצה שננהג אחרת, אבל לא נותרה לי ברירה", הוא אמר בדיעבד. הקושי הנפשי, לצד היחס הארסי מהעיתונות, הביא אותו לשקול לעזוב. "הסיפור הזה היכה בי. הייתי שבור. שקלתי ברצינות להתפטר. זו היתה אופציה ממשית, אבל אני עדיין כאן, כי אני ממש אוהב את העבודה. זו התשוקה הגדולה שלי. מצער שהכדורגל גורם לפעמים לי להיות בעולם שלא מתאים לי".

עוד בנושא

אלאך ערך בירור על לוזון, המליץ לא לפטרו
מכבי חיפה גברה 0:2 על בני סכנין
לוזון: "אם הייתה תוצאה לא טובה, הייתי הולך הביתה לבד"

דחייתו של מורי על בסיס אזרחותו צרמה במיוחד לאלאך, כי הוא יודע היטב על בשרו מהי אפליה. סיפור חייו מרתק, וילדותו הקשה היתה יוצאת דופן. מוחמד הוא הבן האמצעי במשפחה של חמישה ילדים שהגיעה להולנד ממרוקו בתחילת שנות ה-70'. מלחמת ההישרדות היומיומית של פועל שחור ועובדת נקיון, אשר נאלצו להתמודד עם גזענות ובעיות התאקלמות במדינה עם מנטליות שונה לחלוטין, גרמה למתחים בלתי נסבלים בין בני הזוג.

כאשר היה מוחמד בן שבע, החליט האב להיפרד מאישתו, לחזור למרוקו ולקחת את הילדים איתו. אלאך מצא את עצמו בסביבה לא מוכרת. הוא לא ידע ערבית, סבל מיחס משפיל מצד בני גילו בבית הספר כי היה שונה מהם, והתגעגע לאמא אשר הקשר איתה נותק לחלוטין. בחלוף שנה, ניסו הוריו לשקם את היחסים, והאב שב עם הילדים להולנד. ההרפתקה החזיקה מעמד כשנתיים לפני הפרידה הסופית, אבל הפעם נשארו הילדים עם האם. הפעם, הקשר עם האב נותק לחלוטין, וחודש בהדרגה רק בהמשך.

לא פשוט לחוות את כל זה עד גיל 10, וקשה אפילו יותר להרגיש זר בכל מקום. אלא היה מרוקאי בהולנד, אבל הולנדי במרוקו. הוא ראה את אימו מתמודדת עם עבודה פיזית מזעזעת, שגרמה לפגיעה כרונית במערכת העצבים ובידיים. מהגרת חסרת השכלה, שלא ידעה אפילו קרוא וכתוב, היתה צריכה להאכיל בכוחות עצמה את כל ילדיה, והם ניסו החל משלב מסוים לעזור לה. הסביבה החברתית דחתה אותם, בבית הספר לא הסתכלו עליהם, הם פילסו את דרכם לבד. כפי שהעיד לימים אלאך, "הצלקות הנפשיות יישארו איתנו לנצח".

לא מפתיע, אם כך, שהוא הוא רגיש מאוד לסוגיות פוליטיות. "בימיו כשחקן, אלאך היה ידוע יותר בזכות המעורבות החברתית מאשר פועלו על המגרש", מספר העיתונאי דן ריקן. הוא היה מגן לא רע, השתייך למשך תקופה קצרה לפיינורד מבלי לקבל הזדמנויות על הדשא, ואת שנות השיא בילה כשחקן הרכב בכרונינגן, אבל במקביל למד לתואר בחינוך חברתי באוניברסיטה המקומית, וראה שם את עתידו.

"ילדים לא יכולים לקבל החלטות בתחום הרווחה ולעזור לעצמם, ולכן מבוגרים חייבים לעשות זאת למענם", הוא הצהיר. לא לחינם הוא ייסד והנהיג את פרויקט "מרוקיסטארס", אשר נועד לסייע לשכבות החלשות והפגיעות, לאו דווקא ממוצא מרוקאי. לאורך כל חייו, הוא משתייך למפלגת הלייבור ההולנדית, ולקראת הבחירות ב-2012 אף הסכים להופיע ברשימתה בבחירות לפרלמנט במקום לא ריאלי – זו היתה תרומתו לקידום המצע.

מעורבותו החברתית של אלאך היוותה חלק בלתי נפרד ממערכת השיקולים של המועדונים שהעסיקו אותו. הוא לא רק איש מקצוע מצוין כמנהל ספורטיבי, אלא גם בעל יכול לשנות באופן חיובי את תדמית המועדון. ויטסה רצתה אותו ב-2013 בין היתר כי הקבוצה סבלה ממשבר זהות, לאור שיתוף הפעולה הנרחב עם רומן אברמוביץ' אשר הפך אותה בעיני הקהל לסוג של צ'לסי ב'. תפקידו של אלאך היה לשקם את המוניטין, ובמקביל לבנות יסודות של מועדון כדורגל בריא בכל ההיבטים. גישתו כלפי התקשורת השתנתה אמנם בעקבות פרשת מורי, והוא הרבה פחות ידידותי ונגיש לעיתונאים, אבל בכל הקשור לאספקטים האחרים ניתן להגדיר את תוצאות עבודתו כהצלחה מסחררת.

"מו החל לעבוד כמנהל ספורטיבי בגיל 33, מיד אחרי שסיים את הקריירה ככדורגלן. הוא עשה לעצמו שם טוב בקדנציות בקבוצות כמו ונלו, טוונטה ו-ואלבייק, והצטיין בניהול מצוין של הסגל כאשר התקציבים היו נמוכים. הוא קיבל השכלה רחבה ולמד קורסים רבים בכלכלה, פסיכולוגיה ומנהל עסקים. הוא בנה רשת סקאוטינג משלו, אשר הולכת איתו לכל מקום, והיתה יעילה מאוד עבור ויטסה. אלאך הגיע לארנהם בתקופה בעייתית מבחינת המועדון, וחולל את המפנה. ביחד עם המאמן פטר בוס, הם כתבו תוכנית ארוכת טווח. ל-ויטסה לא היתה אקדמיה, ואלאך הקים אותה מאפס. צמצומים כלכליים הקשו עליו, והוא נדרש לחפש שחקנים בעלות נמוכה. שיתוף הפעולה עם צ'לסי לא היה פשוט אף הוא, כי בלונדון דרשו שהשחקנים המושאלים יקבלו דקות בליגה ההולנדית. אלאך הצליח להתגבר על כל המכשולים", מספר העיתונאי ההולנדי סטף דה בונט.

"כאשר הגעתי, המועדון לא עשה דבר בכל הקשור לאקדמיה, סקאוטינג וחדשנות. החשיבה היתה בטווח הקצר בלבד – להשיג נקודות על המגרש כאן ועכשיו. היסודות הוזנחו. הפערים בין הסגל הראשון לכל השאר היו תהומיים. תפקידי היה לצמצם את הפער הזה", הסביר אלאך בראיון ב-2015. כאשר ערך סיכום זמני של שנתיים בתפקיד, הוא הדגיש: "יצרנו DNA עבור המועדון – הדרך בה אנחנו רוצים לשחק. זו המסגרת החיונית, והיא לא צריכה להשתנות גם בעוד עשור. צריך לעבוד ולחשוב באותו הכיוון. אנחנו מזוהים עם ה-DNA הזה. הוא אטרקטיבי ודומיננטי. זו הפילוסופיה שתאפשר לנו למשוך שחקנים ולהצמיח מאמנים".

"החדשנות חשובה מאוד. שיפרנו מאוד את האקדמיה ואת רשת הסקאוטינג. כעת אנחנו יוצרים קשרים עם שותפים אסטרטגיים שאוהבים את השקפת העולם שלנו. השותפים באים מתחומי המדע, העסקים והחינוך. אנחנו רוצים להקים מעבדה, ומנהלים משא ומתן עם חברות גדולות שיעזרו לנו במחקר ובפיתוח. זה יהיה סוג של פארק המדע", סיפר אז אלאך על תוכניותיו לעתיד.

הגישה המדעית מרכזית וחיונית עבור אלאך. הוא איש חזון שלא מתפשר, ולא משאיר כלום ליד המקרה. בראיון מרתק נוסף לפוטבול אינטרנשנל, שנערך לפני מספר שבועות, הוא הסביר כיצד יש להתנהל לשיטתו בשוק ההעברות. "פיתחנו תוכנה שמאפשרת לנו לחזות את העתיד טוב יותר. אנחנו מזינים לתוכה בין היתר אורך החוזים של השחקנים ואת הסיכויים לעזיבתם בחלון ההעברות הקרוב. בהתבסס על מגוון הנתונים, המחשב מעדכן אותנו על תפקידי שחקנים בהם יידרש חיזוק. כתוצאה מכך, הצלחנו למלא מיד את מקומם של שחקנים שנמכרו. כך החתמנו, למשל, את ריקי ואן וולפספינקל ואת טים מטאבז'. מצאנו מחליף לשוער אלוי רום עוד לפני שהוא עזב לאיינדהובן. אנחנו מעדיפים ליזום ולא להגיב", הוא מספר.

בעולם אידיאלי מבחינת אלאך, יש להשלים את בניית הסגל מוקדם ככל הניתן בכל קיץ. "אנחנו רוצים להעניק לצוות המאמנים זמן רב ככל האפשר לעבוד עם הסגל בקיץ. היסודות צריכים להיות מוכנים, עם 80 עד 90 אחוזים מהסגל מוכנים בתחילת מחנה האימונים. לשם כך צריך להכין שיעורי בית מראש. אנחנו עוסקים כבר מזמן בתוכנית הרכש לקראת קיץ 2018", הוא הצהיר, ועל הדרך פסל את הרכישות באמצע העונה. "זה נחוץ רק במקרה של פציעה רצינית. אנחנו רוצים לסמוך על הסגל שבונים בקיץ, ולהעניק לשחקנים תחושת ביטחון. מצד שני, נוכל לפעול אם יהיה צורך דחוף. השקענו בקיץ רק מחצית מתקציב הרכש".

אלאך דיבר בהתלהבות על בניית הסגל העתידי, על אף שחוזהו מסתיים בקיץ הקרוב, והוא העיד כי אינו בטוח כלל לגבי ההמשך. החיכוכים עם מספר חברי הנהלה רוסים, אשר מנסים להתערב בגסות בעבודתו ותפקודו של המאמן הנק פרייזר, גרמו לו להרהר על סיום הקדנציה הארוכה ביותר בחייו. מחוייבותו לא נפגעה, אך הוא חש כי המועדון פחות מחוייב כלפיו, ואינו מסוגל לתפקד במסגרת זו. לכן ההצעה של מכבי חיפה עשויה להיות מעניינת מבחינתו. אלאך רואה בכך הרפתקה חדשה, עם שינוי אווירה קיצוני. בארנהם הוא כבר שותף לזכיה בתואר הראשון ב-125 שנות קיומו של המועדון – הזכיה בגביע ההולנדי בעונה שעברה. אחרי ההישג המכונן הזה, ולאור המצב הפוליטי הבעייתי בתוך המועדון, אפשר להבין מדוע הוא חש מיצוי מסוים. לכן, כמו בוס לפני פחות משנתיים, הוא יכול לעשות את הדרך לישראל.

"אלאך מצטיין בניהול – הוא מביא את המועדונים לתפקיד באופן מקצועי ומקדם היטב את הנוער ואת האקדמיות. בתחומים אלה, הוא יכול להצליח גם מחוץ להולנד", מספר דה בונט, אך הוא גם מזהיר: "מו זקוק לזמן כדי להיכנס לתפקיד וליישם את עקרונותיו, ותחושת האמון חשובה לו מאוד. הוא חייב להרגיש תמיכה מהממונים, וזה משהו שחסר לו כיום ב-ויטסה".

כמו כן, קובע העיתונאי ההולנדי: "מו רגיש מאוד לביקורת. הוא לא מגיב באופן חיובי, וממעט לדבר עם התקשורת, תוך שהוא מעניק מספר ראיונות בכל שנה". אלאך העיד בעצמו לפני שנתיים, כחלק מפרשת מורי: "מחובתי להסביר את המדיניות באופן מקיף מספר פעמים בשנה, אבל אני לא איש של מדיה. עולם התקשורת השתנה. יש עיתונות רצינית, ואבל יש עיתונות שנועדה למשוך תשומת לב. זה מקשה על מנהלים ספורטיביים לשמור על יחסים תקינים עם עיתונאים. אני נרתע מהם".

בקיצור, אלאך זקוק להרמוניה בתוך המועדון וליחסים תקינים עם התקשורת על מנת ליישם את האסטרטגיה שלו במכבי חיפה ולהטביע את חותמו. בכך חשק גם טור כריסטיאן קרלסן, אבל אז נשמעו קריאות ש"צריך לפעול נגד הנורבגי", וכולם יודעים איך זה נגמר. הבאתו של איש מקצוע רציני מאוד נוסף מהווה מבחן קריטי עבור הירוקים. אם יעקב שחר יפספס גם את ההזדמנות הזו, אם התקשורת והאוהדים לא ישכילו להעריך גם אותה, הרי שזה מקרה אבוד. ולא תצפו לתוצאות מיידיות.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק