דוקטור אדוארדו ומיסטר ורגאס: הצ'יליאני פורח בנבחרת ונכשל בקבוצות

אדוארדו ורגאס הוא פנומן. מצד אחד, בצ'ילה מעריצים אותו כי הופעותיו בנבחרת תמיד היו נהדרות. אי אפשר להגזים בהערכת תרומתו לשתי הזכיות בקופה אמריקה. הסקורר המחונן כבש ארבעה שערים בטורניר הביתי ההיסטורי ב-2015, והוסיף לא פחות משישה בארצות הברית לפני שנה. בסך הכל, הוא הרשית 34 פעמים ב-75 הופעות במדים הלאומיים. האוהדים קוראים לו טורבומן בזכות המהירות המסחררת והיכולת להשאיר שחקני יריב הרחק מאחור. הוא מתאים כמו כפפה ליד לסגנון המתפרץ של הצ'יליאנים, וגם בגביע הקונפדרציות הוא כבר הותיר את חותמו.

במשחק הראשון מול קמרון, נפסל השער הראשון שלו בגלל פסיקה גבולית מאוד של שופט הווידאו, אשר קבע כי החלוץ היה בנבדל, אבל הוא עבד קשה מאוד גם אחרי ההפסקה ובא על שכרו כאשר מצא את הרשת בזמן הפציעות והבטיח את הניצחון 0:2. בתיקו 1:1 עם אוסטרליה, אשר התקיים אף הוא באיצטדיונה של ספרטק במוסקבה, בישל ורגאס את שער השיוויון של מרטין רודריגס אשר סלל את הדרך לחצי הגמר. ביציעים אפשר היה לראות אוהדים רבים אשר בחרו להדפיס את שמו על חולצותיהם האדומות, גם אם אלכסיס סאנצ'ס וארתורו וידאל נהנים, באופן טבעי, מיתרון מסוים בהיבט זה. העניין הוא כי וידאל וסאנצ'ס הוכיחו את עצמם בקבוצותיהם האירופיות ונחשבים לכוכבי על מהשורה הראשונה. מנגד, ורגאס היה פלופ מהדהד בכל מקום בו דרך.

עוד בנושא

פרננדו סנטוס: "אני מצפה מכריסטיאנו רונאלדו להוות דוגמה על הדשא"
הצבא האדום: אוהדי צ'ילה כבשו את מוסקבה ואת הלבבות
ארתורו וידאל: "כריסטיאנו רונאלדו חכמולוג, הוא לא קיים בשבילי"

ההבדל התהומי הזה בין ורגאס של הנבחרת ל-ורגאס של הקבוצות מדהים בכל קנה מידה. החלוץ הצ'יליאני ניסה את מזלו בכל ארבע הליגות הבכירות ביבשת, ושאיפותיו התרסקו לרסיסים בכולן. המאזן הכולל שלו באיטליה, ספרד, אנגליה וגרמניה עומד על שמונה שערי ליגה. נאפולי, ולנסיה, קווינס פארק ריינג'רס והופנהיים תלו בו תקוות לא מבוטלות, אך כולן שמחו עד הגג לראות את גבו המתרחק. הפיאסקו היה גדול מדי בכל החזיתות, וגם השחקן עצמו מתקשה להסביר את הפער הבלתי נתפס.

"אין לי מושג למה זה קורה", הודה ורגאס לפני שנה, "משום מה אני לא מצליח לשחזר את היכולת מהנבחרת באף קבוצה. אולי אני מתקשר טוב יותר עם הצ'יליאנים, אולי אני מבין את החברים לסגל הלאומי טוב יותר. אני חושב על זה המון, ולא מוצא את הפתרון. אין לי ספק שאני מתאמץ באימונים בדיוק באותה המידה ועושה הכל כדי לשנות את המגמה, אבל זה פשוט לא הולך".

זה התחיל בנאפולי, אשר שילמה תמורתו 12 מיליון יורו בינואר 2012. בתקשורת האיטלקית הישוו אותו מיד לסאנצ'ס, אשר עשה בזמנו חיים משוגעים באודינזה, והחלוץ סיפר כי ההקבלה מחמיאה לו מאוד. "אעשה כמיטב יכולתי להגיע לרמה של אלכסיס", אמר ורגאס, בעוד המאמן ואלטר מצארי ניסה למתן את ההתלהבות הגדולה בעיר. "הוא בחור צעיר שרק הגיע לקבוצה, וצריך לתת לו זמן להתאקלם. בינתיים לא ראיתי אותו בפעולה, וקלטות וידאו לא מספקות את כל התמונה. נעריך את הכישורים שלו בשבועות הקרובים", אמר הבוס.

ייתכן כי כאן נעוצה אחת הבעיות. ההתבטאות הזו מלמדת כי מצארי לא נטל חלק פעיל בהחתמתו של הצ'ילאני, ובמהרה התברר שהוא פשוט לא יודע מה לעשות איתו. על אף שהבקיע שלושער מול אי"ק שטוקהולם בליגה האירופית, לא פתח ורגאס בהרכב בליגה האיטלקית אפילו פעם אחת במשך שנה תמימה, וממש לא סיפק את הסחורה כאשר שולב כמחליף בדקות האחרונות. הביטחון העצמי שלו התדרדר במהרה, ובשלב מסוים היה ברור כי רק השאלה לקבוצה הנכונה עשויה להציל את המצב.

לרוע מזלו של ורגאס, יעדי ההשאלות התבררו ככושלים. אחרי שבילה בגרמיו הברזילאית, נשלח החלוץ לוולנסיה בינואר 2014. באופן אירוני, חואן אנטוניו פיצי – מאמן צ'ילה בהווה – הדריך אז את העטלפים, ולא השכיל למצות את הפוטנציאל של ורגאס שהגיע במצב רוח שפוף. הוא הבקיע שלושה שערים בלבד בחצי עונה, והמועדון בחר לא לממש את האופציה לרכוש אותו, על אף שפיצי סבר כי כדאי לעשות זאת. "אדוארדו עדיין לא קיבל מספיק זמן כדי להבין לעומק את הליגה הספרדית", אמר אז הבוס, אך זה לא עזר.

באותם ימים, הוזכרה ארסנל כיעד אפשרי עבור ורגאס, כאשר ארסן ונגר הביע עניין רב בחיבור בינו לבין סאנצ'ס. הרעיון לא נשא פרי, והסקורר עשה את דרכו לקבוצה לונדונית קטנה ומבולגנת הרבה יותר. קווינס פארק ריינג'רס הזכירה בעונת 2014/15 מגדל בבל, עם כמות מסחרית של זרים לא מחוייבים אשר מעולם לא תיפקדו כצוות. הארי רדנאפ תלה תקוות רבות בצ'יליאני, אולם ל-ורגאס לא היה סיכוי להתחבר לסגנון הלא מוגדר של הקבוצה, והוא איבד במהרה את הסבלנות. היחסים עם כריס ראמזי, שהחליף את רדנאפ במהלך העונה, עלו על שרטון, והכל התפוצץ במרץ כאשר ורגאס סירב לעלות כמחליף בהפסד מול קריסטל פאלאס. ראמזי דרש ממנו פעמיים להתחמם על מנת להיכנס למגרש, אך נענה בשלילה. זה היה הרגע בו היה ברור כי אין לו עתיד במועדון. האוהדים בקושי זוכרים את שלושה השערים שהוא הבקיע. קווינס פארק ריינג'רס, כמעט מיותר להזכיר, ירדה לליגת המשנה מהמקום האחרון.

ארסנל הוזכרה כאופציה גם ב-2015, אך בשלב זה כבר לא לגמרי ברור עד כמה ונגר היה נחוש להחתים את החבר של אלכסיס. נאפולי מכרה אותו בהפסד להופנהיים בסופו של דבר, תמורת 6 מיליון יורו בלבד – סכום מצחיק עבור חלוץ בינלאומי עם רקורד הבקעה מוכח בנבחרת. המחיר היה נמוך כי כולם כבר ידעו כי ורגאס הוא לא ההימור הבטוח בתבל. העובדה כי לא עשה מאמץ כלשהו ללמוד גרמנית מדברת בעד עצמה. הצ'יליאני פתח את העונה בהרכב, אבל הפך לשחקן ספסל אחרי מינויו של המאמן הצעיר יוליאן נאגלסמן, והגדיר את המצב כ"מוזר". אחרי שכבש פעמיים בלבד, הוא כבר כלל לא היה רלוונטי בעונה החולפת, וצבר 96 דקות בלבד על הדשא לפני שהמועדון הגרמני שלח אותו רחוק ככל הניתן, בהשאלה לטיגרס המקסיקנית.

ואולי ההסבר לצרות הגדולות נעוץ בכך ש-ורגאס מרגיש בבית רק במערך של חורחה סמפאולי. המאמן הארגנטיני היה זה שהזניק את הקריירה של החלוץ לגבהים באוניברסידד דה צ'ילה, והפך אותו לחלוץ פורה מאוד בליגה ולמלך השערים בגביע סודאמריקנה, בדרך לזכייה בתואר. ורגאס הבקיע שלוש פעמים בגמר הכפול מול LDU קיטו, וזה גרם לנאפולי לשלוף את הארנק. ובעוד הקדנציה באיטליה הפכה לאסון מתמשך, הרי שבנבחרת – עם סמפאולי על הקווים – ורגאס סיפק את הסחורה.

קל להבין, אם כך, מדוע השתוקק החלוץ להגיע לסביליה לפני שנה. הוא כמעט התחנן בפני סמפאולי להביא אותו למועדון כאשר הארגנטיני חתם באנדלוסיה בקיץ 2016, אך המנהל הספורטיבי המיתולוגי מונצ'י ממש לא התרשם. הוא מכיר את השוק טוב מדי בכדי להמר על שחקן עם עבר כה פרובלמטי, וכעת נדמה כי ורגאס כבר לא יוכל לעבוד שוב עם סמפאולי, אשר מתחיל להגשים את החלום הגדול בנבחרת ארגנטינה. אז נותרה לו רק הנבחרת, והערב מול פורטוגל אפשר לצפות להצגה. הרי כאשר וידאל וסאנצ'ס לצידו, ורגאס בדרך כלל לא מאכזב.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק