גיא חיימוב: 7
חיימוב לקח סיכון כאשר החליט להדרים מקרית שמונה בקיץ, בידיעה שהוא יצטרך להאבק על גופיית השוער הראשון עם גורש, שהביא לבאר שבע אליפות. חיימוב היה מודע לסיכונים, היה סבלני והרוויח בגדול. הוא החל כשוער גביעים, קיבל פה ושם הזדמנויות גם בליגה אך שב תמיד לספסל, עד ההצלה הגדולה מול דור פרץ, שהצילה את באר שבע מהפסד מול הפועל חיפה. מאותו רגע חיימוב השתלט על המקום בהרכב, והערב רשם את הופעתו ה-14 בליגה, 11 מהן ברציפות.
דודו גורש: 6
גורש התנהג כמקצוען אמיתי, קיבל בהבנה את הבאתו של חיימוב ולא התרעם על מהלך שעשוי להביא לירידה במעמדו. הוא הבין שהצעד של באר שבע מתקבל על הדעת בהתחשב בגילו המתקדם ושחלקו באליפות מבטיח לו את הבכורה לפחות בתחילת העונה - וכך אכן היה. הוא שיחק בשמונת המחזורים הראשונים (בהם ספג שלושה שערים) ועד אמצע פברואר עוד נחשב לשוער הראשון של בכר (19 משחקים בסך הכול). מאז הוא ממתין על הספסל, ועושה זאת בשקט מופתי. כאות הערכה, בעיצומה של התקופה הזו באר שבע העניקה לגורש חוזה לעונה הבאה, בה יימשך המאבק עם חיימוב. צפויות לנו תהפוכות?
בן ביטון: 7
אמנם גם בעונה שעברה ביטון היה שחקן הרכב קבוע וגילה יכולת טובה בדרך לאליפות, אך העונה נדמה שמעמדו בקבוצה, ובכדורגל הישראלי בכלל, השתדרג. ביטון התייצב במשחק ההגנה שלו, שיפר מאוד את ההרמות לרחבה (גם ברגל שמאל) ומקפיד לעלות ולתמוך בהתקפה בכל הזדמנות, מה שהתבטא בשלושה בישולים ושער שסיפק העונה. בעוד בחוליית ההתקפה של באר שבע ניצב בכל משחק מישהו אחר באגף ימין (אם בשל פציעות או רוטציה), ביטון תמיד נמצא שם ועובד קשה.
מתן אוחיון: 5
סגר 90 דקות במשחק הפתיחה של העונה, מול הפועל רעננה, ומאז עשה זאת רק עוד פעם אחת. מעבר לכך, פעם אחת הוחלף במחצית ובשני משחקים נוספים נכנס כמחליף. בסך הכול, אוחיון שיחק העונה 280 דקות בליגת העל (לעומת 14 משחקים בהם שותף בעונה שעברה), נתון נמוך במיוחד גם עבור שחקן גיבוי. לזכותו ייאמר שכשנקרא לדגל השקיע מאמצים רבים ועשה עבודה טובה,. בנובמבר הוא האריך את החוזה במועדון בשנתיים נוספות, וימשיך לעמוד לרשות בכר כאשר יזדקק לו.
עוד בנושא
הפועל באר שבע זכתה באליפות המדינה בפעם השנייה ברציפות
ברקת: "טירוף", בכר: "מרגש", מליקסון: "אין מילים", אוגו: "עשינו היסטוריה"
מספרי ברזל: המספרים והשיאים של הפועל באר שבע באליפות השנייה
שוב סלטיק תהיה המכשול? הדרך של הפועל באר שבע לליגת האלופות
מיגל ויטור: 9
איזה בינגו של הפועל באר שבע. הבלם הפורטוגלי הכל כך איכותי שהגיע לנגב בקיץ, אחרי מסע שכנועים מצד אנשי באר שבע, מהווה דוגמא נוספת לעליונות של האלופה על פני מכבי תל אביב בכל מה שנוגע לזרים. ההבדל במאזנים של באר שבע איתו ובלעדיו הוא כמעט בלתי נתפס, ובהחלט יכול להיות שהתואר היה מובטח מהר יותר אם לא היה מחמיץ סיבוב שלם בשל פציעה. באר שבע צברה 52 נקודות מתוך 57 אפשריות עם ויטור, ורק 28 מ-42 בלעדיו. ההבדל בטור שערי החובה ( 0.42 למשחק איתו, 0.57 בלעדיו) מרשים, אך יותר מכך דווקא ההבדל בטור שערי הזכות (2.58 איתו, 1.28 בלעדיו) - שמלמד על השקט שמשתרר בהפועל באר שבע כאשר מיגל ויטור על המגרש, ומאפשר לה לשחק בחופשיות ולחפש את השער גם כאשר היא ביתרון. הוא בעצמו כבש שני שערים בליגה והוסיף אחד מול אינטר. העובדה שחזר בדיוק בזמן למשחק העונה והיה נהדר בניצחון הכל כך משמעותי על מכבי תל אביב רק מעצימה את החשיבות שלו לאליפות הזו. שחקן העונה.
לואי טהא: 5
לא הצליח במרבית המשחקים לשחזר את היכולת החיובית מהעונה שעברה. כאשר מיגל ויטור נפצע, טהא הוקפץ באופן אוטומטי להרכב, אך אחרי מספר שבועות ברק בכר הבין שהוא זקוק לחבל הצלה נוסף, והחזיר את וויליאם סוארס לקבוצה. בסך הכול טהא הוא בלם טוב, וטוב יעשה אם יישאר וימשיך להילחם על דקות מול שאר הבלמים, אך היכולת תצטרך להיות טובה יותר משהציג העונה.
וויליאם סוארס: 5
אחד האנשים האהובים בקרב אוהדי הפועל באר שבע בשנים האחרונות חזר חצי שנה בלבד לאחר שעזב, כדי לתת לברק בכר אופציה נוספת במרכז ההגנה. בסופו של דבר הוא שותף בחמישה משחקים בלבד (שלושה מהם כמחליף), וגם במעט הדקות ששיחק נראה חלוד ולא ממש הזכיר את האיש שהיה העוגן של באר שבע בעונה שעברה. ובכל זאת, לבאר שבע זה היה שווה, ולו רק כדי שתואר נוסף יירשם על שמו של סוארס.
שיר צדק: 8
צדק המשיך גם השנה להיות אחד הבלמים היציבים בליגה, ויחד עם מיגל ויטור הרכיב מרכז הגנה חזק מאוד, שספג רק 16 שערים. בתקופת פציעתו של הפורטוגלי, הפך בעל כורחו לאיש המרכזי בקו האחורי של באר שבע, ועמד במשימה. בשקט בשקט, צדק סופר כבר אליפות שלישית בקריירה והרגל עוד נטויה. בלם הנבחרת אחראי גם לאחד הרגעים הגדולים של האלופה העונה באירופה, כאשר כבש שער ניצחון יפה והדיח את אולימפיאקוס. נכס.
מיהאי קורהוט: 6
הפועל באר שבע עשתה הקיץ מהלך שאוהדי מכבי תל אביב מחכים לראות מהקבוצה שלהם כבר מספר עונות, והנחיתו זר בעמדת המגן השמאלי. קורהוט הוא שחקן מאוד מנוסה, ובסך הכול הוא נתן עונה טובה, אך קשה שלא לחוש טעם מסוים של אכזבה מההונגרי. הגנתית, הוא היה יציב, אך קשה לומר שהוכיח עדיפות על פני קודמו בעמדה אופיר דוידזאדה. התקפית, תחום בו קורהוט היה אמור להבריק על פי הרקורד, הוא לא תרם דבר (מבחינת מספרים). אורן ביטון מקרית שמונה כבר חתום לעונה הבאה, מעניין לראות אם קורהוט יישאר לצידו.
בן תורג'מן: 6
המגן השמאלי המחליף של בכר רשם העונה 11 הופעות בליגה, מתוכן בתשע סגר 90 דקות, ובסך הכול הוכיח שלבאר שבע בהחלט יש על מי לסמוך על הספסל. אם קורהוט אכן יישאר קשה לראות כיצד תורג'מן יקבל דקות בעונה הבאה, ובכל מקרה יכול להיות שכדאי לו לבדוק אופציות אחרות,כי יש מספר קבוצות שישמחו לקבל אותו.
ג'ון אוגו: 8
אוגו היה מעט פחות מרשים העונה מבעונה שעברה, וזה אומר הרבה כי הוא עדיין היה מצוין. במספר משחקים העונה הניגרי היה מעט לא מרוכז, נתן לעצבנות הטבעית שלו להשתלט עליו ושגה בהנעת הכדור יותר משהרגיל אותנו בעבר. גם המספרים ירדו באופן משמעותי (שני בישולים ושער אחד העונה, לעומת חמישה שערים וארבעה בישולים בעונה שעברה), אך למרות כל זה אוגו היה ונותר אחד השחקנים החשובים ביותר בבאר שבע, ודבר לא נגרע מהאימה שהוא מטיל על חוליות קישור ברחבי הליגה. לקינוח, הוא כבש את שער האליפות ואפשר לבאר שבע לחגוג אליפות במגרש של הצהובים. בנוסף, הוא שבר את שיא הניצחונות הרצופים של המועדון.
אובידיו הובאן: 7
הרומני שהיה אחד האנשים המרכזיים בעונה שעברה, ובכלל בהפיכתה של באר שבע לקבוצת צמרת בליגה, נמצא כבר מעבר לשיאו (בן 34) ושלא במפתיע זז מעט הצידה העונה. למרות זאת, הוא עשה עבודה טובה גם כאשר שיחק בקישור וגם כאשר בכר הציב אותו בהגנה ((לעיתים קרובות עבר בין העמדות במהלך משחק), ולקח חלק משמעותי גם באליפות הזו.
מהראן ראדי: 8
הרבה כבר נכתב ונאמר על היום בו עבר ראדי ממכבי תל אביב להפועל באר שבע, ולקח איתו את צלחת האליפות, כנראה בלי כוונה ממשית להחזיר אותה כל עוד זה תלוי בו. ראדי היה גם העונה בורג חשוב בקישור של בכר, נלחם כדי לחלץ כדורים והצטרף בחוכמה לחלק הקדמי, כדי לספק תרומה מפלצתית של שמונה שערים וחמישה בישולים. האליפות החמישית כבר בכיס, הישג מרשים מאוד, וראדי בן ה-35 לא נראה עייף בכלל, בטח שלא שבע.
וובה בראון: 4
בראון הגיע לבאר שבע כהבטחה גדולה באמצע העונה שעברה, ויכול מאוד להיות שבקיץ הוא יעזוב כשחקן שלא השפיע כמעט בכלל על הקבוצה. בראון שותף ב-13 משחקי ליגה, לכאורה נתון סביר, אך שיחק רק 33 דקות בממוצע באותם משחקים. לאחרונה קיבל הזדמנות ופתח מול מכבי פתח תקוה, אך הוחלף אחרי מחצית חלשה. בחזרה לקרית שמונה?
מאור בוזגלו: 8
שמונה בישולים וחמישה שערים בעונה שעברה, שבעה ושישה העונה. בוזגלו היה מעורב בשתי עונות האליפות ב-13 שערים. זו כמות יפה, אך כאשר מדובר בשחקן כישרוני, יצירתי ומנוסה כמו בוזגלו בהחלט ניתן לצפות ליותר - ובאמת היה יותר. בעיטה חופשית מושלמת לרשת אינטר והשער מול סאות'המפטון שהעלה את באר שבע לנוקאאוט באירופה שווים המון מוכיחים מאילו חומרים בוזגלו קורץ. כהרגלו, גם העונה עסק מפעם לפעם באירועים כאלה ואחרים שפחות קשורים לכדורגל, והעיסוק המסיבי שלו בעתידו נקטע על ידי פציעה אכזרית. יכול להיות שדווקא הפציעה תשאיר אותו בבאר שבע?
מאור מליקסון: 7
לא בפעם הראשונה בקריירה שלו, מליקסון התקשה העונה לשחק באופן רציף, בגלל פציעות חוזרות ונישנות. זה התבטא בתרומה דלה יחסית של שלושה שערים ושני בישולים. רק לשם השוואה, בעונה שעברה הוא בישל 12 שערים. כמובן שמליקסון פיצה על המחסור במספרים עם לא מעט מהלכים מבריקים שפתחו הגנות. לא סתם הוא באנקר בהרכב של בכר, כל עוד הוא כשיר כמובן. במקרים בהם הוא לא עמד לרשותו של בכר, חסרונו הורגש, ונראה היה שבאר שבע משוועת ליכולת של מליקסון לפתוח הגנות ולרווח את המשחק.
מיכאל אוחנה: 7
אוחנה היה העונה הפתעה נעימה בבאר שבע, וניפק מועמד לשער העונה נגד מכבי פתח תקוה ובישל למליקסון במשחק האליפות. הוא פתח את העונה בסערה ועד המחזור העשירי כבש כבר שלושה שערים, תוך שהוא מנצל את העובדה שלא יכול היה לשחק באירופה כדי לצבור דקות משחק תחת הרוטציה של בכר. גם בהמשך הוא הופיע ברגע הנכון ובישל למליקסון שער ניצחון חשוב, בתוספת הזמן נגד האקסית מאשדוד, בתקופה לחוצה של הקבוצה ותרם שני שערים נוספים למאמץ האליפות.
ניב זריהן: 6
גם זריהן, כמו חברו מאשדוד, הצליח לספק תרומה נאה לתואר של באר שבע, למרות שלעומתו הצטרף רק באמצע העונה והספיק ללבוש את המדים האדומים רק חמש פעמים בליגה. הצמד היפה שלו מול בית"ר במחזור האחרון של העונה הסדירה שלח את באר שבע לפלייאוף בראש שקט ונתן לבכר הרבה סיבות להאמין בו בעונה הבאה.
אנתוני וואקמה: 9
מלך השערים של באר שבע (14), מלך הבישולים (9), ואימת כל ההגנות בליגת העל. בסיבוב הראשון נראה היה שהוא שייך לליגה אחרת, כבש תשעה שערים והוביל את באר שבע לסיבוב של 11 ניצחונות, תיקו והפסד בודד. וואקמה התעלה גם במשחקים נגד אינטר וכבש את שער השוויון בקאמבק המרשים בטרנר. בהמשך עוד נכנס לבצורת כיבושים קלה, אבל גם בתקופה הזו לא הפסיק לאיים ולייצר מצבים באגף השמאלי של באר שבע. בפלייאוף הוא גם חזר למצוא את הרשת, ובסך הכול די ברור שוואקמה הוא נכס אדיר לאלופה.
בן שהר: 8
13 שערי ליגה, שלושה מהם בשלושת מחזורי הפתיחה של הפלייאוף (כולל שני שערי ניצחון). גול במשחק אלוף האלופים, צמד בגמר גביע הטוטו, שער ניצחון נגד אינטר בתוספת הזמן. טביעת הרגל של שהר נמצאת על כל אחד מההישגים של באר שבע העונה. בזמן שברדה היה פצוע ונכנס לעניינים רק בינואר, לוסיו לא היה הרכש הכי מוצלח של באר שבע וגדיר התגלה כאכזבה, שהר היה שם ועשה את העבודה.
אליניב ברדה: 7
הפציעות מנעו מברדה לקחת חלק משמעותי כבעונה שעברה באליפות של באר שבע, אך כמובן שמבחינת החברים שלו לקבוצה, הצוות המקצועי והאוהדים זה ממש לא משנה. שמו של ברדה כתוב כבר מזמן באותיות זוהרות בספר דברי הימים של באר שבע, העיר והקבוצה. חמשת השערים שכבש, כולם החל מהמחזור ה-22, הזכירו למה הוא מסוגל ושמו עוד חותמת על אליפות שנייה ברציפות.
מוחמד גדיר: 4
אם בעונה שעברה גדיר עוד קיבל הנחות על שהגיע באמצע העונה, הפעם כבר אפשר להגיד שמדובר באכזבה גדולה. שני השערים שהוא כבש העונה היו אי שם במחזורים 9 ו-10, והגיעו בדקה ה-86, כאשר באר שבע כבר מוליכה 1:4. הוא שיחק פחות מ-20 דקות בממוצע ב-11 משחקים בהם שותף, וסביר מאוד להניח שיחפש בית חדש בקיץ.
ברק בכר: 9
בכר הגיע לבאר שבע כשטראומת ה-6:2 בגביע הייתה טרייה מאוד בראשם של השחקנים. שתי עונות אחר כך, הוא לקח לצהובים שתי צלחות, בזמן שעל הקווים במכבי עמדו חמישה מאמנים שונים. העונה, הוא ניצח את מכבי שלוש פעמים והביא את השחקנים שלו בכושר שיא לרגעי ההכרעה. בנוסף, זכה בגביע אלוף האלופים ובגביע הטוטו וכמובן הוביל את באר שבע לקמפיין אירופי מרשים ומרגש. אם באר שבע הייתה זוכה גם בגביע, כנראה שהציון של בכר היה מושלם.