אלוף לפני קונטה: מאסימו קאררה מצעיד את ספרטק מוסקבה לתואר סנסציוני

האליפות של אנטוניו קונטה עם צ'לסי נראית לפתע קצת פחות בטוחה אחרי שהפער מטוטנהאם בפסגה הצטמצם אתמול (ראשון) לארבע נקודות בלבד בעקבות ההפסד למנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד. ובינתיים, אחד החברים הקרובים ביותר שלו, מאסימו קאררה, קרוב הרבה יותר לזכיה סנסציונית באליפות משלו, עם ספרטק מוסקבה ברוסיה. האדומים-לבנים ניצחו אמש במשחק העונה את זניט 1:2, ומובילים את הטבלה בפער 10 נקודות מצסק"א מוסקבה, שבעה מחזורים לסיום. ההישג הזה מדהים במיוחד כי קאררה הגיע לתפקיד לגמרי במקרה – הוא בכלל לא התכוון להיות מאמן.

תחילתה של העלילה ביוני האחרון, במהלך יורו 2016, כאשר קאררה קיבל שיחת טלפון מפתיעה, בעודו משמש כעוזרו של קונטה בנבחרת איטליה. על הקו היה מאמן ספרטק דמיטרי אלניצ'ב, ויוזם המהלך הוא ג'אנלוקה ריומי, מאמן השוערים האיטלקי של הקבוצה שהובא ב-2014 על ידי מוראט יאקין אחרי שעבד במשך שנים ארוכות בשווייץ.

כאשר החליטה ספרטק לגייס עוזר מאמן שיתרכז בארגון משחק ההגנה, שלף ריומי את שמו של קאררה, וסיפר שעתידו לא ברור. ואכן, קאררה סיפר בדיעבד כי לא ידע אם יהיה לו מקום בצוות של קונטה בסטמפורד ברידג' ורצה לבחון אופציות נוספות. רוב אנשי הצוות המקורי נקלטו במערב לונדון, אך ייתכן שהמועדון נרתע מהכותרות בצהובון סאן לפיהן "קונטה רוצה להביא איתו רוצח" – זכר להרשעתו של קאררה בגרימת מוות ברשלנות של שתי צעירות בתאונת דרכים ב-2011. איש עדיין לא חשף את הסיבות האמיתיות מאחורי הוויתור של המנג'ר על שותפו, אבל קאררה ניצב בצומת דרכים.

ההצעה הרוסית הגיעה בעיתוי הנכון עבורו. אלניצ'ב, דובר איטלקית שוטפת מימיו כשחקן ברומא ובפרוג'ה, הגיע אישית לצרפת כדי לנהל משא ומתן. "זה היה משהו חדש, ולא חשבתי פעמיים", סיפר קאררה. הוא נענה לאתגר והצטרף לצוות המקצועי של ספרטק אחרי שאיטליה הודחה מאליפות אירופה ברבע הגמר. שבועות ספורים מאוחר יותר, פוטר אלניצ'ב אחרי ההדחה המבישה במוקדמות הליגה האירופית בידי אא"ק לרנקה הקפריסאית, והתסריט קיבל תפנית חדה ולא צפויה.

עזיבתו של אלניצ'ב היתה כואבת, כי היא סימלה יותר מכל את המבוי הסתום אליו נקלע מועדון הפאר הפופולרי ביותר ברוסיה. בשנות ה-90', אחרי התפרקות ברית המועצות, היתה ספרטק הקבוצה החזקה במדינה בפער ניכר וזכתה בתשע אליפויות תוך עשור. ואולם, המורשת התרסקה לרסיסים, ומאז 2001 היא לא ראתה אליפויות. הגביע הרוסי ב-2003 הוא התואר האחרון שהניפה. מאימפריה שולטת היא הפכה ללוזרית הנצחית, מעין ליברפול בגרסה רוסית. כוכבים הגדולים הוחתמו, וגם על הספסל עברו מאמנים דגולים ששמם הולך לפניהם – נביו סקאלה, מיכאל לאודרופ, אונאי אמרי. כולם הועזבו במהרה, ושום דבר לא עזר. עם הזמן, השלימו האוהדים עם הקללה, ורבים איבדו תקווה. אחרים עדיין האמינו במשיח – אלניצ'ב.

הוא היה אליל היציעים כשחקן, עזב בטונים צורמים מאוד כי הקבוצה זנחה לדבריו את הסגנון המסורתי, וכולם המתינו בקוצר רוח לשובו כמאמן. הוא היה אמור לשבור את הבצורת ולהחזיר עטרה ליושנה. הוא נכשל, בין היתר כי הבעלים לאוניד פדון לא נתן לו גב, ורק המתין לו בפינה. את המקום החמישי בסיום העונה שעברה הוא הגדיר כבזיון, אבל המוניטין של גיבור האוהדים לא איפשר לו להדיח אותו. הפיאסקו מול לרנקה סיפק את התירוץ המכריע, והמשיח נזרק על תקן חמור. פדון התפנה לשכנע את קורבן ברדייב המיתולוגי, המאמן המוערך ביותר ברוסיה שחולל נסים ברובין קאזאן וברוסטוב, למלא את המשרה.

קאררה, שלא הכיר את הפוליטיקה הפנימית וכלל לא חזה את הדרמה, התבקש למלא את התפקיד באופן זמני. "שאלו אותי אם אהיה מוכן להדריך את הקבוצה במשך שבועיים, והחלטתי לנסות בלי לחשוב יותר מדי על העתיד", הודה קאררה. ובאמת, מקצוע העוזר שונה בתכלית מזה של המאמן הראשי, ואנשים לא נוטים לעשות את השינוי הקיצוני בגיל 52. יש עוזרים נפלאים עם קבלות פנומנליות שלא מסוגלים להיות מאמנים ראשיים בעצמם. תשאלו את רנה מולנסטיין.

קאררה בחר לעצמו במודע את קריירה הרחק מאור הזרקורים כאשר קונטה צירף אותו לצוותו ביובנטוס ב-2011. עד אז, עבד בלם העבר כאקדמיה של הגברת הזקנה, ושמח להתקדם לקבוצה הבוגרת לצד חברו הטוב. הוא עמד על הקווים באופן רשמי כאשר קונטה ריצה עונש השעיה ב-2012, וזכה בסופר-קאפ האיטלקי, אבל העדיף לעבוד מאחורי הקלעים. הוא עזב את יובה יחד עם הבוס לנבחרת הלאומית ב-2014, ומעולם לא התיימר לשנות תפקיד, אבל הגורל החליט עבורו אחרת ברוסיה.

כאשר קיבל את השרביט, גילה קאררה שהוא נהנה עד הגג. והרי הבסיס הונח כבר מזמן. כשחקן, הוחתם קאררה ביובנטוס על ידי ג'ובאני טרפאטוני ולמד במשך שלוש שנים מאחד המאמנים האיטלקים הטובים בהיסטוריה. לאחר מכן, הדריך אותו במשך שנתיים מרצ'לו ליפי, וכאשר עבר קאררה לאטאלנטה אימן אותו אמיליאנו מונדוניקו המצוין. גם שיתוף הפעולה ארוך השנים עם קונטה תרם לו המון. "אתה צובר נסיון עשיר הרבה יותר כעוזר ביובנטוס ובנבחרת מאשר כמאמן ראשי בקבוצות קטנות", טען האיטלקי. וכך, התברר לו שהוא בשל למשימה, גם אם מדובר בליגה לא מוכרת, במדינה עם שפה לא מובנת ובקבוצה לוזרית שהיתה במשבר עמוק.

הקבוצה של קאררה הציגה באוגוסט כדורגל חיובי והפגינה בטחון עצמי, בעוד המגעים של פדון עם ברדייב עלו על שרטון. המאמן דרש סמכויות בלתי מוגבלות, הבעלים סירב, וכך הפך המינוי של קאררה מזמני לקבוע. התקשורת לעגה לספרטק וחזתה לה עונה אבודה נוספת, ופדון ספג ביקורת קטלנית במיוחד על האילתור הלא מתוכנן. "איך אפשר לפטר את אלניצ'ב לטובת בחור אלמוני שמעולם לא אימן קבוצה?" תהו הפרשנים. בתוך שבועות ספורים, הם נאלצו לאכול את הכובע. ככל שחלף הזמן, הבינו במוסקבה שדווקא קאררה הוא האיש הנכון כדי להסיר את הקללה האיומה, בין היתר כי הוא פשוט לא היה מודע לקיומה.

כל קודמיו סחבו על גבם עול של ציפיות מוגזמות, אבל מהאיטלקי איש לא ציפה לדבר. זו היתה עמדת פתיחה מופלאה מבחינתו, והוא שיחרר לחלוטין את חדר ההלבשה מהלחץ. האיש שלמד מטרפאטוני, ליפי וקונטה יודע לשלב משמעת טקטית עם יחס אישי לשחקנים, וההתלהבות שלו סחפה את השחקנים והאוהדים. הם התרגלו לפניו הקפואות של אלניצ'ב שישב על הספסל ללא תזוזה, וקיבלו במקומו אדם אמוציונלי שמתרוצץ על הקווים כמו קונטה או יורגן קלופ, ומעורב רגשית בכל נגיעה בכדור. הגישה החיובית שלו יצרה מומנטום חסר תקדים, וגם שני הפסדים באוקטובר לא הצליחו למוטט אותו. אחרי הניצחון 1:3 על צסק"א בדרבי בנובמבר, הרוסים החלו להתייחס לספרטק כאל מועמדת אמיתית לאליפות.

כדי להצליח במדינה בה נעזר קאררה לגוגל מאפס כדי לבדוק היכן נערכים משחקי החוץ, הוא היה זקוק לעוזר מקומי טוב, שיבצע את העבודה השקטה באימונים ויעביר את המסרים, כפי שהאיטלקי היה רגיל פעם לעשות בעצמו. תתפלאו לדעת כי האיש הזה, שהובא גם כן על ידי אלניצ'ב בקיץ, הוא רומן פיליפצ'וק. כוכב מכבי הרצליה, מכבי נתניה ומכבי פתח תקוה בשנות ה-90' הפך ליד ימינו של קאררה, וביחד הם הצעידו את הקבוצה לדהירה חסרת מעצורים לעבר התואר הנכסף.

הם מיצו את הפוטנציאל של הכוכב ההולנדי קווינסי פרומס, טיפחו כשרונות מקומיים בדמותם של רומן זובנין ודניס גלושאקוב, הפכו את ההגנה שהיתה ידועה כמסננת בעונות הקודמות ליציבה, והשיגו מאזן ביתי כמעט מושלם באיצטדיון החדש והמפואר שנפתח לפני פחות משנתיים. אתמול הוא היה מלא עד אפס מקום, והאוהדים הזילו דמעות אחרי שריקת הסיום. הם הבינו שהבצורת בת 16 השנה הגיעה לסיומה, והמשיח הוא בכלל איטלקי. מאז ימי אולג רומנצב האגדי לא היה לספרטק מאמן כה נערץ. "אני גאה בבחורים שלי", אמר קאררה אחרי הניצחון המוצדק על זניט המרוסקת. "אנחנו גאים במאמן שלנו", השיב לו הקשר אלכסנדר סאמדוב שנכנס כמחליף וכבש את השער המכריע בדקה ה-80.

כעת תחזור ספרטק בדלת הראשית לליגת האלופות, והנסיון המיוחד של קאררה במעמד כשחקן וכעוזר עשוי לסייע לו בזירה האירופית בתפקידו החדש. לגורל יש, כידוע, חוש הומור מיוחד, ולכן הגיוני להניח שהמוסקבאים יוגרלו בשלב הבתים נגד צ'לסי, ושני החברים יתמודדו זה מול זה. ואולם, אלופות אנגליה ורוסיה מדורגות בהגרלה לפי השיטה החדשה של אופ"א, ולכן השיבוץ יהיה אפשרי רק אם צ'לסי לא תזכה בתואר. האם זה יחזק את התקוות של מאוריסיו פוצ'טינו? הרי אם ספרטק יכולה לזכות בתואר ראשון מאז 2001, למה שטוטנהאם לא תעשה זאת לראשונה מאז 1961?

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק