דניאל ליפשיץ בפודקאסט "הפודיום": "כמו שג'ורדי אמר, היה צורך בשינוי הזה"

שוער מכבי תל אביב דניאל ליפשיץ וחלוץ בני סכנין יובל אבידור התארחו בפודקאסט "הפודיום" ביום חמישי האחרון. ליפשיץ הגיע כדי לעסוק במצב הנוכחי במכבי תל אביב, על תפקודו כשוער שני, על השוערים שהוא מעריץ והרבה על התחביב שלו - פוטבול - לקראת משחקי הגמר ביום ראשון הקרוב. אבידור התארח ועסק בעיקר בשלושער שכבש ועל תדמית המחמיצן שדבקה בו, כולל הממים על חשבונו שהכי אהב והחידון "מה יותר נדיר משלושער של יובל אבידור?".

הערב (ראשון) שתי הקבוצות המדוברות ייפגשו בנתניה.

להאזנה במכשירי אייפון/אייטונס

מתחילים עם דניאל ליפשיץ. ג'ורדי קרויף כמאמן ותחלופת המאמנים בכלל (02:00), החיים והעתיד כשוער שני (07:00), הקריירה השנייה והמשכרת (11:00). קצת פוטבול — האכזבה ביום ראשון כאוהד דאלאס (13:00), איך ומתי התחיל לעקוב (20:00), עד כמה רודג'רס גדול (23:00), קרב הבעיטות בקנזס סיטי והדומה בין קיקר לשוער (27:30), ניו אינגלנד-פיטסבורג (31:00). חוזרים לכדורגל — השוערים שהוא הכי אוהב לראות (34:00), איך העמדה השתדרגה בעשור האחרון (37:00) ואיך הוא מעביר את הזמן כשהקבוצה בהתקפה (40:00).

ממשיכים עם יובל אבידור (42:30). התדמית כמחמיצן (43:30), התגובות (47:00), החבר לקבוצה שחזה את השלושער ומה הוא שינה העונה (50:00), הממים שהכי הצחיקו אותו (53:00), העונה של בני סכנין (55:50), לקראת בית"ר בגביע (58:00), חידון "מה יותר נדיר משלושער של יובל אבידור?" (1:00.00).

על ג'ורדי קרויף כמאמן: "זה יוצר הרבה עניין. שים לב - המנהל הספורטיבי נהיה המאמן, ועכשיו, כשאתה רוצה ללכת להתלונן על המאמן, לאן תלך? תתקשר לקנדה? וברצינות - זו חוויה חד פעמים, נחמדה. כרגע ג'ורדי מעביר את האימונים ומחליט, ואני חושב שהוא עושה עבודה מצוינת ואם יבוא מאמן בזמן הקרוב, הוא ילווה אותו יד ביד, לפחות בהתחלה".

על האווירה במועדון אחרי פיטורי שוטה ארבלדזה: "כמו שג'ורדי אמר, היה צורך בשינוי הזה. הרבה פעמים דברים פשוט לא הולכים. אנחנו רואים בכל העולם מאמנים גדולים מגיעים לקבוצות גדולות, ודברים לא הולכים, ונפרדים. זה בסדר, זה נורמלי".

על השוני העיקרי מהעונה שעברה: "נכון, זהבי, גרסיה ויואב זיו ואחרים עזבו אבל מצד שני ההבדל הכי גדול הוא שינויי המאמנים. כמו שבעונה שעברה היה הבדל בין יוקאנוביץ' לבוס היה יותר גדול מהכל אז גם ההבדל בין בוס לשוטה ארבלדזה היה יותר גדול. אם בוס היה נשאר המאמן כנראה הייתי אומר היום משהו אחר כי הדרך היתה אותה דרך ואז היה אפשר לשפוט את ההבדל בשחקנים. אבל בא מאמן חדש והדרך שלו היא מאוד קריטית".

על תפקודו כשוער שני: "מכבי תל אביב זה מועדון ענק ואני יכול להראות לך דוגמאות מספרד - פינטו למשל שיחק בסלטה ויגו, היה שוער השנה בספרד, ועבר לברצלונה. בארץ, שים לב רק בשנה האחרונה לשוערים מספר 2 ו-3 שהגיעו להיות מספר 1. במכבי חיפה, אוהד לויטה הגיע בתור שוער שני ולא האמין בחיים שסטויקוביץ' יילך והוא יהיה שוער ראשון. פתאום מגיע עומרי גלזר שהיה שוער שלישי שלי, אחרי יואב ג'רפי, והוא השוער הראשון של מכבי חיפה. הדברים נזילים ואתה לא יכול לדעת מתי תקבל את ההזדמנות. חשוב ששוער שני תמיד יהיה מוכן להיכנס ואני שמח שעד היום בכל פעם שהייתי צריך, עשיתי את העבודה ולקחנו את הנקודות. תראה מה קרה אצלנו - חואן פאבלו עלה לליגת האלופות ומי חשב שבמשחק הראשון בשלב הבתים נגד צ'לסי יעמוד ראיקוביץ'? כל יום אני עובד כאילו למחרת אני צריך לשחק. אני מרוצה מהמקום שלי ושמח להיות חלק מהמועדון הזה".

התגובה הכי מגניבה אחרי השלושער: "היה נחמד לראות את כל הגגים ברשת, כל הסרטונים המצחיקים, והתמונות. אני לוקח הכול בהומור. אם עושה לאנשים טובים לצחוק על זה, אז מי אני שלא אצחק על זה? השחקנים היו כל-כך מבסוטים בשבילי ואחרי הגול הראשון מארון גנטוס אמר לי באוזן 'היום אתה נותן שלושער'. השחקנים כאן מאמינים בי".

על יותר משנה בלי גול: "באיזשהו מקום גם אני אשם שלא נשארתי לעבוד על הדברים האלה, על סיומת ועל מצבים שקורים במשחק. הייתי צריך פשוט לחזור ולתרגל. שנה לא כבשתי והאמנתי ביכולות שלי ואני אומר לעצמי 'מה, השתנתי? אני כבר לא אותו שחקן? היכולת נעלמה? זה לא אמור להיות ככה'. באיזשהו מקום הרגשתי שדווקא בסכנין זה לא יקרה, ושאני צריך יותר לעבוד ולהשקיע. גם המשפחה שלי משוועת לזה - הם התחילו לשאול 'מה, לא תחזור לכבוש כמו פעם?'. לקחתי על עצמי את הקטע הזה. הבנתי שמה שחסר זה רק העניין של הסיומת. מקווה שזה מה שהיה חסר…".

על המשפחה: "אחרי שכבשתי מול אשקלון - שער ראשון אחרי שנה ושמונה חודשים בלי שכבשתי - דיברתי עם בת הזוג שלי, אושר, ואמרתי לה שאם הייתי יודע שאצטרך להציע לה נישואים כדי שאכבוש שער, אולי היינו היום במקום אחר. המשפחה תמיד היתה פה לצדי גם ברגעים קשים, ועכשיו, להתעורר יום אחרי שלושער ולראות בבוקר שיחות שלא נענו מהסבתות שלי - זה מרגש. וכשסבתא שלי אומרת לי שהיא מחכה לגזור את כל קטעי העיתונאים, אין שמחה גדולה מזו. הלוואי, הלוואי ואצטרך ללכת לקיוסקים בבוקר כל שבוע כדי לקנות לה את העיתונים. אם היא תרצה, אני גם אגזור לה את הכתבות".

orenjos@walla.co.il