בווידאו: הסללאום הגדול של גיא אסולין בשבוע שעבר
"אני בן 25, עדיין צעיר שרק רוצה לשחק כדורגל. כשאני רואה ילדים משחקים ברחוב זה עדיין מדגדג לי, כמו כשהייתי ילד בעצמי". במידה מסוימת, גיא אסולין עדיין ילד. ילד שחי לבד בפרבר של ברצלונה, משחק בסבאדל מהליגה השלישית, עם חברה וילדה שמחכות לו במנצ'סטר, שמביט לאחור על חוויות כדורגל ששחקנים אחרים לא מספיקים לצבור בקריירה שלמה. ילד שראה הכל ועדיין לא מרגיש שראה מספיק כדי לסכם. "הרבה פעמים אני שומע שמדברים על הקריירה שלי ושואלים איפה טעיתי", הוא אומר בראיון לוואלה! ספורט, "אני יכול לעשות ניתוח של כל מה שעברתי ולהגיד שיכולתי לעשות משהו אחרת, אבל כרגע אין בזה שום היגיון, זה מזיק. עשיתי הרבה טעויות, זה ברור, אבל אם אחשוב עליהן עכשיו זה יעשה לי רק רע".
לפני הרבה טעויות, היו לאסולין שנים טובות כשחקן כדורגל, חלקן כמעט בלתי נתפסות. הוא הפציע כפוטנציאל בטוברוק, אליה הועבר מהפועל חיפה ("היינו עושים קרקסים במשחקים, אייל גולסה ואני. זה היה פשוט קל מדי") ובגיל 12 מצא את עצמו אסולין במחנה אימונים של מגלה הכישרונות של ברצלונה, מרטינז וילאסקה. "בסוף המחנה הוא בא אליי ואמר לי שהוא מאוד התלהב וביקש ממני להגיע לכמה אימונים בברצלונה".
עוד בנושא
"מסי הישראלי חזר ובגדול": ברשת חגגו עם אסולין
שער ניצחון לאלמוג כהן מול לברקוזן
רפאלוב שבר בצורת הבקעות של ארבעה חודשים
"כשהגעתי ראיתי משהו אחר, אפשר לנסות להשוות אבל זה בלתי אפשרי. נכנס לחדר ההלבשה, מכיר את השחקנים שהיום כולם מכירים מארק בארטרה (בורוסיה דורטמונד), סרג'י רוברטו (ברצלונה) ומגלה שהם יודעים הכל. למדו את כל השיטה של ברצלונה עד גיל 12. עליתי איתם לאיזה משחק ידידות, כבשתי פעמיים ובישלתי. חזרתי הביתה, התלהבתי מהחוויה אבל לא חשבתי שהיא תימשך. פתאום וילאסקה מתקשר לאבא שלי, רוצים שנגיע למשרדים בקמפ נואו. וככה, ילד בן 12 ואבא שלו מגיעים לפגישה עם הנשיא חואן לאפורטה ועם כמה מבכירי המועדון. אלה רגעים שאני לא אשכח בחיים. כשחזרתי לארץ וסיפרתי לחברים שחתמתי בברצלונה, הם לא האמינו לי. זה יום שאני מאחל לכל אחד לעבור".
כמה זמן לקח לך לנחות?
"הרגשתי בהזיה במשך תקופה. נשארתי לבד עם אבא בברצלונה, עם שפה שאני לא מכיר. בכיתי ימים ולילות, אבל אף פעם לא חשבתי לעזוב. אבא שלי היה נותן לי בראש והזכיר לי שאני נמצא במועדון הכי טוב בעולם, במקום שבו מיליון ילדים בישראל רוצים להיות בו. היה סבל גדול, אבל זה מה שדחף אותי הלאה. וחוץ מזה ברצלונה עשתה הכל כדי שאשחק בראש שקט, כולל מורה לספרדית".
איזה מין מאמן היה אז פפ גווארדיולה?
"באותה תקופה לא ידעתי שהוא יהיה יום אחד מאמן ברצלונה, אבל כשראיתי אותו מאמן ידעתי שהוא יכול. הידע שלו עצום, אבל מה שהופך אותו לבאמת גדול זו האיכות האנושית שלו. בשנה הראשונה איתו בברצלונה ב' עלינו לליגה השנייה. אני זוכר את אחד ממשחקי הפלייאוף על העלייה איתו. הוא בא לשחקנים באימון בוקר ואמר לנו: 'תבחרו אתם את ההרכב. אני חושב שגם ככה נעלה, אז תעשו את זה אתם'. בסוף הוא כמובן בחר את ה-11, אבל ראינו שהוא סומך עלינו ואת זה אני לא אשכח לו".
תחת גווארדיולה, אסולין לובש את החולצה מספר 10 של ברצלונה ב. סעיף השחרור שלו מבארסה, לפי פרסומים, עומד על 20 מיליון יורו. "הרבה פעמים היו משחקים על דשא סינתטי ולא רצו לסכן אותי, כילד בן 16. הייתי בעיקר משחק במשחקי הבית". 10 שערים כובש אסולין בעונת העלייה של המילואים, ולטענתו "זאת נקודה שכבר מדברים בה על הזדמנות קרובה בברצלונה, שהגיעה לבסוף כשפפ עבר לאמן אותה. התאמנתי עם הבוגרים הרבה פעמים. שיחקתי פעם אחת במשחק גביע".
כשפפ עלה כיתה, החליף אותו לואיס אנריקה. רגע קריטי מבחינתך.
"שמחתי שפפ הצליח, הוא דאג לזה שאני נמצא במילואים. אם אני אראה אותו היום, אחבק אותו. לואיס אנריקה לא מבין כדורגל פחות ממנו, אבל הוא מאוד שונה ובניגוד לגווארדיולה הוא לא נתן לי לשחק. זה לא שהייתה לו בעיה מקצועית איתי, הוא לא בא אליי בתלונות או ניסה לתקן אותי. פשוט התעלם. גם אני בעצמי אשם, לא הייתי באותה רמה. כמובן שיש הבדל בין אם המאמן לוקח אותך קרוב ודואג לך למצב שבו הוא פשוט פוסל אותך ברגע שאתה קצת מזייף. עד היום אני לא כל כך מבין למה. אבל אני כלום כדי לבוא אליו בתלונות זה לואיס אנריקה, המאמן של ברצלונה".
בשלב הזה, מבין אסולין, הסיפור בברצלונה גמור. "ידעתי שזה אבוד. ראיתי שלואיס נשאר לשנה נוספת, ישבנו יחד והחלטנו שהכי טוב שלא אמשיך. הרי אם אתה לא משחק במילואים, הסיכויים שלך לשחק בקבוצה הבוגרת הם אפסיים. לא היה טעם להישאר, הרגשתי קצת בכלוב זהב. טעות או לא טעות, אני לא מתחרט".
גם לא על המעבר למנצ'סטר סיטי?
"זה לא היה הרעיון הכי נכון בעולם. פנה אליי סקאוט של סיטי שהכיר אותי מברצלונה ודיבר איתי הרבה זמן, הייתה הצעה טובה וחשבתי שאקבל הזדמנות. במקביל אליי הוחתם רוברטו מאנצ'יני כמאמן, ואיתו סרחיו אגוארו, דויד סילבה, מריו באלוטלי. והנה אני שוב בחוץ. הייתי עושה דברים פנטסטיים באימונים, ולא קיבלתי אפילו הזדמנות אחת. אחרי שנתיים שבהם הבנתי שאין לי סיכוי, החלטתי לעזוב".
אחרי גווארדיולה, לואיס אנריקה ומאנצ'יני, תפסה הקריירה של מי שכונה לרגע "מסי הישראלי" סחרור ממנו הוא מבקש להירגע היום, כשהוא רחוק ככל שאפשר להיות רחוק מהחולצה מספר 10 של הבלאוגרנה: מסיטי הושאל לברייטון, נפצע קצת, שיחק מעט ("אבל נהניתי מכל רגע"), חזר לסיטי ומשם לראסינג סנטאנדר בליגה הספרדית השנייה ("סוף סוף כדורגל אמיתי, זה הרגע שבו הבנתי שנכון לי בספרד"), ואז מעבר לגרנאדה שהשאילה אותו להרקולס, "שם הבנתי שהשנים עוברות וצריך להתרגל למציאות. ברצלונה כבר לא תהיה, לא חולם על ולנסיה ואתלטיקו מדריד, אבל יש עדיין את הרקולס וראסינג. במקביל התחילו להתעניין מהארץ, אבל אף פעם לא רציתי לחזור לישראל".
אם ככה, איך בסוף מצאת את עצמך בהפועל תל אביב?
"הטעות הראשונה שלי הייתה לעבור למאיורקה. אחרי הרקולס היו לי כמה הצעות, מקבוצות אחרות מספרד ומברונדבי מדנמרק. דודו אוואט הפך למנהל מקצועי במאיורקה ושכנע אותי להגיע לשם בעקבותיו. הוא אמר שנבנה שם פרויקט טוב, אבל אחרי חודשיים הוא כבר לא היה שם ומרגע זה נמחקתי כמו כל השחקנים של דודו. וזהו, לא הייתי אפילו בסגל. השנה הזאת עשתה לי פשוט רע, אחריה הייתי מוכרח לחזור לישראל כי לא הייתה לי אף הצעה מספרד. אמיר כבירי התחיל לדבר איתי עוד אחרי העונה בהרקולס, והציע לי חוזה מהסרטים ברגע שקיבל את המועדון. הבטיח לי להיות שחקן מפתח. אחרי מאיורקה, בינואר האחרון, הודעתי לכבירי שאני מגיע כדי לתת את הכל בשביל המועדון".
באותו שבוע אלי גוטמן מתמנה למאמן הפועל. הוא דיבר איתך?
"לא דיברנו אז, וגם לא הרבה אחר כך. התקופה שלי תחת גוטמן הייתה תקופה שחורה. הוא אחד המאמנים שהיה לי את הקשר הכי גרוע איתם בקריירה. קיבלתי רק כמה צ'אנסים כמחליף ומעבר לזה, סבלתי מהמאמן. עברתי איתו דברים שלא ייאמנו, לא האמנתי שזה קורה לי".
ניסית לשבת איתו?
"הוא לא דיבר איתי, רק העניש אותי. ולא רק אותי, הוא לא תיקשר עם השחקנים. שיחות אישיות עשה רק עם שלושה -ארבעה שחקנים, על אחרים צעק בצורה רעה, את סיראז' נסאר הוא אפילו קילל. אלה דברים שלא הייתי רגיל אליהם. מי שלא מכיר אותו לא יודע שאלי גוטמן הוא דיקטטור. בשנה שעברה הוא נעדר מחלק מהאימונים, וואליד באדיר והמאמן הספרדי העבירו את האימון ואף אחד לא שאל שאלות. כל השחקנים היו מטנפים עליו, כל אנשי המקצוע גם כן. כשהיה מופיע, כולם הסתדרו כמו חיילים. כולם פחדו. הרבה פעמים, אם היה מגיע לאימון, הוא היה נשאר במשרד ולא יוצא לראות אותנו. איך הוא יכול לדעת מה היכולת שלי כשהוא במשרד? איך אתה בונה קבוצה בלי לראות אותה? האימונים היו קטסטרופה".
הרגשת שהוא סימן אותך אישית?
"גוטמן חי מחצאי שמועות. מכל מיני לחשושים. הוא היה שולח אנשים לצותת לנו בחדר הכושר. אחר כך הוא היה מעלה באסיפות את הנושאים שעליהם דיברנו בינינו. יום אחד הוא החליט שהגעתי להפועל תל אביב פצוע, דבר שלא היה ולא נברא. בפעם אחרת הוא נזף בי על זה שלקחתי איתי בקבוק מים מהמועדון, כאילו גנבתי".
והייתה תקרית השש-בש והסילוק מהאימון.
"זאת הפעם הראשונה בחיי שנגעתי בלוח שש-בש. הייתי פצוע וידעתי שאם אתה לא יכול להתאמן, אתה הולך לאנשי הצוות הרפואי ומודיע להם על זה. הלכתי לפיזיותרפיסט, והוא אמר שיעביר את המידע למאמן. זה מה שעושים בכל מקום. אתה לא הולך ומודיע את זה למאמן, מתוך כבוד אליו. אחרי שסיימתי טיפולים וחדר כושר, ולא היה לי בעצם מה לעשות, צליל חתוכה הציע ללמד אותי שש-בש. פתאום נכנס גוטמן לחדר ההלבשה כולו עצבני ומזיע. 'לא מכבודך לבוא ולהגיד לי למה אתה לא מתאמן?', הוא צעק והעיף את לוח השש-בש.
"הסילוק מהאימון? זו הייתה הפעם הראשונה שחברה שלי והילדה הגיעו לראות אותי. באמצע משחקון מישהו מההרכב הראשון נכנס בי, וגוטמן לא שרק עבירה כי הוא הלך באימונים רק עם ההרכב הראשון. בהתקפה הבאה, לגמרי בטעות, וידוע שאני לא שחקן אגרסיבי, עשיתי עבירה על עומרי אלטמן וגוטמן שרק. שאלתי למה כאן הוא שורק ובמקרה הקודם לא והוא צעק עליי לעוף מהאימון. הייתי מספר את הדברים האלה לאנשים כדי לוודא שזה לא אני שמשתגע".
סיפרת גם לכבירי? הוא היה בקשר טוב איתך.
"ניסיתי, אמרתי לו את כל מה שאני יודע על גוטמן, אבל הוא לא הקשיב לי. כבירי הוא שבוי של גוטמן. הוא לקח את כבירי כפרויקט פיננסי, זיהה שהבעלים של הפועל אוהב אותה כמו את אמא שלו וזורק כספים על ימין ועל שמאל וניצל את זה. ידעתי שזה יתפרק להם. עצוב לי על הפועל תל אביב, אבל אני שמח שכולם מבינים את האמת על גוטמן.
"הדבר הטוב היחיד שיש לגוטמן זה הטקטיקה. הוא גאון טקטי, אבל זו גם הבעיה שלו, כי כל אימון שלו מורכב מ-50 דקות טקטיקה. 50 דקות עמידה על המגרש. שחקנים היו מקבלים את תוכנית האימונים להשבוע, והיית רואה בכל יום אימון טקטי. הקאנו טקטיקה, לשחקנים נטרף המוח".
בכל זאת ישבת בשקט חצי שנה וגם לא מיהרת לברוח בסוף העונה.
"בקיץ בניתי על זה שאולי יחליפו מאמן, הרי רק גוטמן עמד ביני לבין מקום בהרכב של הפועל. לא פיטרו אותו, אבל היה לי חוזה ואני מתנהל כמו ספרדי. אם רוצים להיפרד, אין בעיה, רק בואו נעשה את זה בצורה מתוקנת. ביום אימון הפתיחה של העונה הנוכחית יצאתי מנהריה לתל אביב ובדרך קיבלתי הודעה מעובדת המועדון: 'אתה לא מוזמן לאימון הפתיחה, ואם תגיע המועדון יתבע אותך'. ככה נגמרו היחסים שלי עם הפועל תל אביב. בסיוטים הכי גרועים שלי לא חלמתי שככה זה ייגמר".
אפשר להניח שלא הגיעו הרבה הצעות אחרי חצי השנה בהפועל תל אביב.
"ברגע שעזבתי את הפועל תל אביב, ידעתי שאני צריך לקבל החלטה הרת גורל לקריירה שלי. זה היה או ללכת אחרי החוזה הכי טוב או ללכת למקום שבו באמת סומכים עליי ונותנים לי בו הזדמנות. הרגשתי שהדבר הנכון ביותר לעשות זה ללכת למקום הכי נכון לי. היו לי הצעות מקבוצות בישראל, אבל לא רציתי להישאר במקום שבו אין התנהלות מקצועית. זו הייתה החלטה לא כלכלית מבחינתי, והליגה השלישית בספרד זו גם לא הרמה הכי גבוהה מבחינת כדורגל, אבל המטרה שלי הייתה לעלות מחדש על הבמה. אני לא מתכנן להישאר בליגה השלישית, אבל בינתיים זה המקום שבו אני צריך להיות. כשאני משחק כדורגל השמיים הם הגבול".
*** גורם בהפועל תל אביב ביקש להוסיף לכתבה: "להגיד על אלי גוטמן שהוא ישב במשרד בזמן שהיה אימון זה הדבר הכי רחוק מהמציאות. זה הכי לא גוטמן. אנשים לא יודעים איזה ילד בעיתי אסולין. הוא בא אחרון לאימון, הולך ראשון. יש לו כדורגל ברגליים, אבל אין לו שום מוסר עבודה ואישיות כדי לעשות עם זה משהו. מה אתה חושב שהוא סתם הגיע למצב הזה?"
*** אלי גוטמן סירב להגיב לדברים