"בכנות, אם הייתי יודע שהוא מאחוריי לא בטוח שהייתי מנסה לעלות לסל בכלל".
את הציטוט הצנוע עד כאב הזה סיפק מלקולם ברוגדון, הרוקי האלמוני של הבאקס. זה קרה ביום שאחרי משחק מול האלופה שבו הטביע על המלך בכבודו ובעצמו, לברון ג'יימס, לא לפני שדפק דאנק גם על יד ימינו, קיירי אירווינג. אם עדיין מייצרים פוסטרים, אז שני המהלכים של ברוגדון יהיו חומר גלם מצוין, בעיקר בגלל שהם באו משום מקום.
נגד כל הציפיות, שלו ושל שאר העולם, מלקולם ברוגדון ממצב את עצמו כשחקן רוטציה לגיטימי בקבוצת NBA לגיטימית כבר בעונתו הראשונה בליגה. אחרי שאיבדו את כריס מידלטון לפציעה ארוכת טווח, מילווקי מוצאת דרך להישאר במאבקי הפלייאוף, עם מאזן 16:16. מעבר לעלייה המטאורית של יאניס אנטטוקומפו, חלק לא מבוטל מהקרדיט מגיע לתרומות המפתיעות שהקבוצה מקבלת משחקנים דוגמת ברוגדון, שהושלכו למים הקרים ומצליחים, לכל הפחות, לצוף.
עוד בנושא:
הלילה: ההוקס גברו על הספרס בהארכה, 43 נקודות למקולום
דיווח: אטלנטה מחפשת טרייד על פול מילסאפ, שרוצה לצאת מחוזהו
יוסטון מריצה את הארדן ל-MVP: "אחד השחקנים הגדולים בכל הזמנים"
ב-32 המשחקים הראשונים שלו כמקצוען, המספרים של הקומבו-גארד המאסיבי - 8.3 נקודות לצד 3.6 אסיסטים ב-22.9 דקות למשחק - לא יותר מסבירים. אבל טמונה בהם הבטחה גדולה בהרבה. בניצחון על הבולס ביום שבת, ברוגדון הושלך לחמישייה בהיעדרו של מת'יו דלבדובה, והטריפל-דאבל המרשים שקבע עם 15 נקודות, 12 אסיסטים ו-11 ריבאונדים עוזר להבין משהו על חשיבותו לסגל המשונה של מילווקי.
בזמן שהעבר של הרוקי בן ה-24 מספר סיפור קטן שמתרחש הרחק מעיניה של התקשורת האמריקאית, אל תתפלאו אם בעוד כמה עשורים הביוגרפיה שלו תכלול בתוכה גם תפקידים ציבוריים במגרש הפוליטי. את הכינוי שלו, "הנשיא", קיבל ברוגדון בקולג', שם עשה תואר מאסטר במדיניות ציבורית. כדי להשלים את התואר, בחר להישאר עוד שנה במכללת וירג'יניה. מאמנו במכללה טוני בנט, טוען ש"יום יבוא ומלקולם ברוגדון יהיה השליט של העולם". האופי של ברוגדון, טוען בנט, דומה מאוד לזה של שיין באטייה, שנודע כאחד השחקנים החכמים והאינטליגנטיים ב-NBA בשעתו, על ומחוץ לפרקט.
הראיונות עם ברוגדון תמיד מקבלים מעין הילה שחורגת מתחום הכדורסל, וניכר כי ברוגדון מכין את עצמו גם לימים שיבואו אחרי קריירת המשחק שלו. לפני כחודש, כשפורסמה כתבת פרופיל נרחבת אודותיו באתר ה-NBA, הוא סיפר על רצונו למנף את הקריירה ככדורסלן כדי לדאוג לרווחתם של תושבי מדינות עולם שלישי. אחת החוויות העוצמתיות ביותר שחווה בחייו, סיפר, הייתה כשאימו, ד"ר לפסיכולוגיה חברתית, לקחה אותו לסיור ביבשת אפריקה. "אני רוצה לעשות שינוי. אני רוצה שלאנשים שם יהיו מים נקיים. בארה"ב אנשים לוקחים את זה כמובן מאליו, הם שותים מים נקיים מתי שהם רק רוצים. אבל יש מיליוני אנשים ברחבי העולם שלא התמזל מזלם לחיות ככה, ותפקידי הוא לשנות את זה", אמר.
אך אל לנו להקדים את מאוחר. בינתיים הגארד של הבאקס עסוק בלהיות שחקן משלים מעולה, שמתאים את עצמו בדיוק לתפקיד שהקבוצה צריכה שימלא. הדאנקים המהדהדים על אירווינג וג'יימס לא היו הפעם הראשונה שברוגדון מצא את עצמו במקום שמעטים ציפו לראות אותו. כשנבחרת ארה"ב נזקקה ליריבי אימונים בקיץ האחרון, נדמה היה כי כל צעירי הליגה המבטיחים ביותר הסתדרו בשורה. לצד זאק לאבין, ויקטור אולדיפו ומיילס טרנר ניצב ברוגדון, שקיבל כמוהם הזמנה מיוחדת להשתתף באימונים היוקרתיים שנערכו בלאס-וגאס. קשה היה להסביר את פשר המחמאה הזו לשחקן שזה עתה נבחר בסיבוב השני של הדראפט, אבל תריצו את הטייפ כמה חודשים קדימה והיא כבר ברורה לכולם. האינטליגנציה של ברוגדון מוצאת לו נתיבים להשפיע על המשחק, בכל רמה שהיא, בכל סיטואציה.
ראשי נבחרת ארה"ב הטיבו להבין לפני כולנו, ואולי בגלל זה הם ראשי נבחרת ארה"ב, שברוגדון הולך להיות אחת מהגניבות הגדולות של דראפט 2016, שבינתיים עוד לא השאיר את חותם משמעותי על הליגה. מילווקי בחרה בו במקום ה-36, בהחלטה שלא גררה תגובות נרגשות לכאן או לכאן. אולי זה משום שקריירת הקולג'ים הנהדרת נתנה לברוגדון הכל חוץ מבאזז למקצוענים. לפני שהכניס את שמו לדראפט, ברוגדון שיחק את מלוא ארבע השנים במכללת וירג'יניה הצנועה. הוא הנהיג את הקבוצה באופן שזיכה אותו בתארים אישיים רבים, כמו שחקן השנה של ה-ACC ב-2016, ושחקן ההגנה של ה-ACC פעמיים (2015, 2016). ב-20 בפברואר הקרוב ברוגדון יזכה לראות את גופייתו, מספר 15, עולה לתקרת האולם. מעתה והלאה, כל שחקן אחר שילבש את מדי הקבוצה יאלץ לבחור לו מספר אחר.
בזמן שת'ון מייקר, שנבחר עשירי על ידי הבאקס, עדיין מדשדש בדקות הגארבג'-טיים המעטות שהוא מצליח לגרד, ברוגדון כבר הפך לחלק אינטגרלי מתכנית המשחק. אחרי כמה הופעות מעודדות בליגת הקיץ (22 אסיסטים מול 3 איבודים בלבד בחמישה משחקים), ברוגדון גבר על ראשרד וון המאכזב בדרך למקום ברוטציה האקלקטית של ג'ייסון קיד. "הנשיא" חולק עם דלבדובה את עמדת הרכז, בעיקר, למרות שהשניים כבר ראו מגרש יחד. דלי עדיין מקבל את מירב הדקות, במיוחד בקלאץ', אך השאלה כבר עלתה האם ברוגדון אמור לפתוח בחמישייה במקומו בסופו של דבר? ואם כן מתי? כדי לעשות זאת, קיד יאלץ לפרק את הצמד המוצלח שמצא על הספסל שלו הכימיה המפתיעה שנוצרה בין ברוגדון והסנטר גרג מונרו מייצרת להרכבים מהספסל יכולת לשים נקודות על הלוח ברגעים טקטיים במיוחד במהלך המשחק. כשהשניים יחד על הפרקט, מילווקי מובילה ב-11.3 נקודות למאה פוזשנים על-פי האתר באסקטבול-רפרנס. "אני אוהב לשחק איתו. אני חושב שזה תוצר של המקומות שמהם הגענו. הוא (מונרו) בא מהשיטה של מכללת ג'ורג'טאון, שמבוססת על מסירות ו-I.Q, ואני בא מזו של וירג'יניה שדומה לה מאוד", אמר ל"ג'ורנל סנטינל".
ברוגדון שוקל 98 ק"ג ומתנשא ל-1.96 מטר, וחשוב מכך, מוטת הידיים שלו מגיעה ל-2.08 מטר. הנתונים האלה, יחד עם זריזות סבירה וחכמת המשחק שלו, מאפשרים לו לשמור על רכזים ועל שחקני כנף כאחד. עוזרת לו גם העובדה שהוא בנוי כמו מקרר אמקור, מאלה הישנים בצבע ירוק, שצריך שלושה אנשים כדי להזיז. הגיוון ההגנתי של ברוגדון בשנתו הראשונה נותן לקיד אפשרויות תמרון רבות, ואם לקיד יש פטיש אחד כמאמן, זה הצורך הכפייתי שלו לערבב הרכבים. קל לראות למה קיד מרגיש שהוא צריך אותו על המגרש.
ברוגדון הוא פשוט שחקן כדורסל חכם. אין הרבה שחקנים שבמהלך 30 המשחקים הראשונים שלהם בליגה התבקשו להצר את צעדיהם של סופר-סטארים מוכחים כגון סטף קרי, דמאר דרוזן, ג'ון וול ודמיאן לילארד. יש עוד פחות מהם שעשו עבודה ראויה בכך. אבל ברוגדון הוא "וטרן רוקי", כפי שהגדירו אותו ב-ESPN השבוע. בזמן שאחרים ממהרים לעשות את הקפיצה מהקולג'ים ל-NBA, ברוגדון עשה זאת בשיטה הישנה ובינתיים נראה שהמוכנות הזו, מנטלית וגופנית, עושה לו רק טוב.
גם בהתקפה ברוגדון מתגלה בתור חתיכה שמסוגלת להתאים את עצמה ליותר מפאזל אחד. בין אם הוא מתופקד כשוטינג-גארד, כרכז, או כרכז-דמה ליד יאניס, ברוגדון דואג שההתקפה לא תיתקע. יחס האסיסטים-איבודים שלו מעולה גם בעונה הרגילה, וכרגע הוא במקום ה-31 בליגה כולה עם 2.47 אסיסטים על כל כדור שהוא מאבד. אך ברוגדון מתגלה כאיום גם כשהכדור לא בידיו. בפשטות, מדובר ברול-פלייר מדופלם שמשחק על-פי מה שמכתיבים היוצרים של הקבוצה. הוא נע למקומות שההגנה מפקירה, והיכולת שלו להעניש מבחוץ אפילו פותחת בפניו נתיבים לצבע, עם הכדור או בלעדיו. הסגל של מילווקי מסתמך על אולסטאר יוצר וסקורר נוסף שמגיעים מעמדות הפורוורד, יאניס וג'בארי פארקר בהתאמה. לכן, היכולת של ברוגדון להתגמש מבחינת התפקיד ההתקפי שלו (במיוחד בהשוואה לתקופתו בקולג') הופכת לקריטית הרבה יותר מאשר בסיטואציות אחרות.
הקליעה של ברוגדון הייתה חשודה עת כניסתו לליגה, ואם תראו אותו זורק שלשה תוכלו להבין למה. סגנון הזריקה המשונה שלו כבר הפך לשם דבר בקולג'ים, וכעת אולי יהפוך לסימן ההכר שלו גם בליגה הטובה בעולם. אבל לשם שינוי, זה לא אומר שהאחוזים שלו לא טובים. "מלקולם קלע שלשות מצוין, הסגנון זריקה שלו מתעתע", אמר מאמן הקליעה שלו במכללת וירג'יניה, עוד לפי שברוגדון נבחר בדראפט. "לא צריך להיות לך סגנון יפה במיוחד כדי להיות קלע טוב. רג'י מילר לא זרק כמו גלן רייס. רייס לא זרק כמו ריי אלן. אלן לא זורק כמו סטף קרי. אין סגנון אחד שהופך אותך לקלע טוב".
הוא צדק. למרות סגנון הזריקה, ברוגדון מדורג במקום התשיעי בליגה (!) באחוזים לשלוש (מינימום 60 זריקות מבחוץ), עם 44.1 נכון ליום שני. עם אימון נכון, ככל שהזמן יעבור ברוגדון צפוי לשפר את הזרימה הכללית של שחרור הכדור, וגם אם זה לא יתבטא באחוזים משופרים כי הם מעולים כבר עכשיו אולי זה יאפשר לו יותר זריקות, ובסיטואציות נוחות פחות, ולפעמים זה אפילו חשוב יותר.
נכון לכתיבת שורות אלה, ברוגדון נמצא איפשהו בפסגת המתמודדים לתואר רוקי העונה, על אף שג'ואל אמביד נראה כמו הבחירה הטבעית. הרגע שברוגדון נכנס לליגה הוא מוכיח שהוא יכול לתרגם חלק מהמעלות שהפכו אותו לכוכב קולג'ים גם למשחק המקצועני. הוא לא עוד רוקי. הוא "הנשיא".