קווין גרוסקרויץ אמנם משחק בימים אלה בשטוטגרט, אבל לפני שהוא שחקן באיזושהי קבוצה, קשר נבחרת גרמניה לשעבר הוא קודם כל "Dortmunder Jung". כלומר, גרוסקרויץ הוא "ילד/איש דורטמונד". הוא נולד בדורטמונד, גדל שם ומגיל אפס היה אוהד שרוף של בורוסיה דורטמונד. הוא היה הולך עם מרקו רויס לכל המשחקים והם היו עומדים בשער הדרומי המפורסם. גרוסקרויץ גם מגיע ממשפחה של אוהדי BVB שרופים וגם כששיחק במועדון, הוא תמיד היה לפני הכול אוהד של בורוסיה דורטמונד ורק אחר כך שחקן של הקבוצה.
מאז פתיחת העונה נמצא גרוסקרויץ, שהיה חלק מהסגל הגרמני שזכה בגביע העולם ב-2014, באופוריה. אמנם שטוטגרט שלו התחילה את העונה די גרוע והמאמן יוס לוהוקאי כבר הספיק ללכת הביתה, אבל לא פחות חשוב מבחינתו, כמו מבחינת אוהדי דורטמונד רבים: שאלקה נמצאת במקום האחרון בבונדסליגה עם 0 נקודות מ-15 אפשריות, שני שערים זכות ויחס שערים 10:2. גרוסקרויץ לא התאפק והעלה כתמונת הפרופיל שלו בפייסבוק תמונה בה נראה המיקום של שאלקה, המאזן ויחס השערים. הוא לא הסתפק בזה וגם אישר את הגעתו לאירוע שנפתח בפייסבוק בשם "חגיגות הירידה של שאלקה 04" (Abstiegsfeier des FC Schalke 04). הידיעות על כך שהוא אישר את הגעתו לאירוע, הפכו את עמוד הפייסבוק הזה לפופולארי מאוד ו-40 אלף משתתפים כבר הבטיחו שיגיעו כש-51 אלף נוספים מעוניינים להגיע.
עוד בנושא
הערב: שאלקה - רד בול זלצבורג (20:00)
ואכן הימים הם ימים מאושרים מאוד לאוהדי בורוסיה דורטמונד, לא רק בגלל ההצלחה של הקבוצה שלהם אלא יותר בגלל הכישלון הקולוסאלי והמביש של היריבה השנואה, שאלקה. הרויאל בלוז, שעברו מתיחת פנים, מהפכה, פריש מיש או איך שלא תרצו לקרוא לזה בקיץ, עדיין לא השיגו נקודה אחת בבונדסליגה כשהם כובשים את כמות השערים שכבש העונה בליגה לוקאש פישצ'ק (עוד השוואה שאוהדי דורטמונד עושים כל הזמן). דווקא אחרי המהפכה בקיץ והשינוי הגדול בסגל ובצוות המקצועי, היה נראה ששאלקה סוף סוף תצא לדרך חדשה של הישגיות בליגה. נכון לעכשיו, לא רק שהקבוצה מגלזנקירשן לא התחזקה והשתפרה לעומת השנים שעברו, אלא שהיא אפילו הלכה אחורה ובקצב הזה תתמודד נגד הירידה. מי היה מאמין?
בפברואר 2016 הודיעה שאלקה כי הורסט הלדט, שהיה המנהל המקצועי של הקבוצה (או בתפקיד הרשמי: האחראי על הספורט והקשרים בהנהלה של שאלקה), יוחלף בתפקידו על ידי כריסטיאן היידל. הלדט, שמונה לתפקיד אחרי פיטוריו של פליקס מגאת ביולי 2010, נחשב בשנים האחרונות לדמות לא אהודה במיוחד על ידי אוהדי שאלקה שראו בו אחראי לכישלונות של הקבוצה מדי שנה. כל עונה בשאלקה תמיד התחילה כפסטיבל ותקוות לאליפות או לפחות קריאת תיגר על האליפות ובטח מקום בליגת האלופות, ונסתיימו כמעט תמיד בסקנדל. בעונה שעברה שאלקה אפילו לא הצליחה להתברג באחד מהמקומות שמובילים לליגת האלופות או לשלב הפלייאוף במוקדמות. לכן, השמחה בקרב אוהדי הרויאל בלוז הייתה אדירה כשנודע שהלדט יעזוב את תפקידו ומי שיירש אותו יהיה כריסטיאן היידל. האחרון עשה עבודה פנטסטית במיינץ, בה שימש כמנהל המקצועי מאז שנות ה-90'. הוא בנה את המועדון הזה והפך קבוצה קטנה לקבוצת אמצע טבלה בבונדסליגה כשהוא מצמיח שני מאמנים כמו יורגן קלופ ותומאס טוכל מתוך המועדון ורוכש בזול שחקנים לא מוכרים שהפכו לשמות גדולים.
היידל עבר ממועדון נטול לחץ ויומרות כלשהן למועדון ענק עם קהל עצום, ציפיות בשמיים ולחץ אדיר לעמוד בהן. בנוסף לכל אלה, הוא הגיע גם למועדון מורכב ומסועף מאוד מבחינה פוליטית. אם במיינץ או במועדונים בסדר הגודל הזה הוא היה כמעט הכול יכול, בשאלקה יש הנהלה ודירקטורים בנושאים רבים, יש שחקני עבר שממהרים לקטול ויש הרבה כוכבים שמרוויחים הון. עולם אחר לחלוטין ממיינץ הצנועה והיותר קהילתית, על אף שגם היא הצליחה לפתח בסיס חזק מאוד מבחינת הקהל. יחד עם היידל הגיע ממיינץ גם מי שהיה שם מנהל הקבוצה והפך בשאלקה לספורט דיירקטור, אקסל שוסטר. הוא, כמו היידל, התלוננו במפתיע על התנאים במתקני האימונים של המועדון כששוסטר אפילו טוען שהיידל היה בהלם כשראה את התנאים. השניים טענו שמדובר בתנאים של קבוצת תחתית בבונדסליגה ולא של קבוצת צמרת. עם זאת, במגוון ראיונות שהעניק לקראת העונה החדשה, היידל הרבה לטעון שרק באיירן מינכן ודורטמונד מקדימות את שאלקה מבחינת גודל המועדון והאיכות המקצועית בשנים האחרונות.
מי שעוד הגיע בקיץ לשאלקה הוא המאמן מרקוס ויינצירל. הוא, ממש כמו היידל ושוסטר, צמח מלמטה והגיע להצלחה גדולה במועדון צנוע כמו אוגסבורג, אותה אימן ארבע עונות. ויינצירל היה שחקן בעל רקורד לא מרשים במיוחד, אבל כמאמן הוא עשה עבודה יפה ביאן רגנסבורג הקטנה ואז באוגסבורג, אותה הפך לקבוצת אמצע טבלה בבונדסליגה עם משאבים די מצומצמים. הביקוש למאמן הצעיר, בסך הכול בן 41, היה די גדול ולכן שאלקה אפילו שילמה עליו פיצויים לאוגסבורג. ייתכן שזו - יחד עם הגב שהוא מקבל מהיידל - גם הסיבה בגללה הוא עדיין בתפקיד למרות הפתיחה הגרועה ביותר של הקבוצה אי פעם בליגה. ויינצירל אמנם איבד בקיץ את לירוי סאנה ואת ג'ואל מאטיפ, שהלכו לכסף הגדול של הפרמיירליג, אבל זכה לצרף לסגל את אחד השמות הכי מעניינים באירופה - ברל אמבולו - ושחקנים כמו נאלדו, נביל בנטאלב, בנג'מין סטמבולי, באבה רחמן, יבגני קונופליאנקה וקפטן סביליה קוקה, שסבל מחוסר מזל משווע כשנפצע כבר במשחק האימון הראשון שלו ומאז לא חזר.
ויינצירל עדיין זוכה במפתיע גם לגיבוי מהתקשורת המקומית הנשכנית באזור חבל הרוהר, בניגוד לתקשורת הארצית שם הוציא הבילד את המגזין שלו עם הכותרת הראשית "האם שאלקה גדולה עליו?" ופרצופו של וייצירל. צריך לומר שהוא עושה הרבה טעויות שאולי מתאימות למאמן צעיר וחסר ניסיון במועדונים גדולים, אבל עלולות לעלות לו בתפקיד בסופו של דבר. אחת הבעיות הגדולות שלו בינתיים הוא דווקא אמבולו. הנער השוויצרי בן ה-19 הפך בקיץ לרכש היקר בתולדות שאלקה ששילמה עליו כ-25 מיליון יורו לפ.צ. באזל. היכולות שלו הן אדירות, אבל במועדון החדש שלו כנראה עדיין לא הפנימו שמדובר בבחור רגיש מאוד. בינואר היו דיווחים שהוא בכה במשך ימים שלמים כשהקבוצה שלו, אז באזל, לא הסכימה למכור אותו לוולפסבורג. גם עכשיו, אחרי פתיחת עונה חלשה וכשהוא סופג ביקורות, אמבולו נשבר מהר ולפי מה שהיידל אמר גם בוכה אחרי כל הפסד בחדר ההלבשה. אמבולו סופג הרבה אש כיוון שהוא נראה אדיש על המגרש וטוענים נגדו שהוא חסר אכפתיות, לכן היידל קפץ להגן עליו וסיפר שהוא בוכה אחרי כל הפסד.
בעיה נוספת מגיעה מכיוונו של ויינצירל, שמשנה את ההרכב בכל משחק ונראה חסר החלטיות בכל מה שנוגע לעוגנים שלו בקבוצה. במשחקים הראשונים נאלדו שובץ כבלם לצד מתאה נסטאסיץ' כשבנדיקט הובדס הוסט לעמדת המגן הימני. במשחק האחרון הובדס כבר פתח בעמדה המועדפת עליו במרכז ההגנה ונאלדו ירד אל הספסל. יוהאנס גייס הכישרוני גם איבד את מקומו בהרכב ומקס מאייר מתקשה להיכנס לקצב. מי שעוד סובל מאוד הוא קלאס יאן הונטלאר. ב"דר וסטן" טענו כי החלוץ ההולנדי לא כבש עדיין העונה כיוון שאין לו את מה שהכי חשוב לו: קיצוניים איכותיים. אם בעבר שיחקו שם כוכבים כמו ג'פרסון פרפאן, יוליאן דראקסלר, לירוי סאנה ואחרים, היום השיטה מעט אחרת והונטלאר לא מקבל כדורים במקומות שבהם הוא קטלני. עם שינויי ההרכב התכופים, באה גם חוסר יציבות ביכולת. במחזור השני שאלקה שיחקה מצוין מול באיירן מינכן והפסידה 2:0 משני שערים בדקות הסיום כשהיא הייתה אפילו עדיפה על האלופה במרבית שלבי המשחק. אחרי כך היא ספגה עוד שלושה הפסדים, כולל ה-2:1 מול הופנהיים במשחק שפתחה נהדר ועלתה ליתרון מוקדם ואחר כך פשוט נעלמה (וגם קופחה בחריפות כשלא נפסק לזכותה פנדל ברור בדקה ה-94).
אחרי ההפסד והיכולת המביכה מול הופנהיים, היידל החל להזהיר את השחקנים מקרבות תחתית כשאמר: "אני יודע כמה קשים הקרבות נגד הירידה, לשחקנים האלה אין מושג". ההיסטוריונים בדקו ומצאו שארבע מתוך תשע הקבוצות שהתחילו את העונה עם חמישה הפסדים גם ירדו ליגה (שטוטגרט בעונה שעברה, הנזה רוסטוק ב-2007/8, פורטונה דיסלדורף ב-1991/2 ורוט וייס אוברהאוזן אי שם ב-1972/3). אחד המקרים שמעודד את אוהדי שאלקה הוא זה של בורוסיה מנשנגלדבאך מהעונה שעברה. הסייחים התחילו בצורה איומה עם חמישה הפסדים בחמישה משחקים ואז עברו מהפך אדיר, התאוששו וזכו במקום בליגת האלופות. היידל מתעצבן כשהוא שומע על זה: "זה רחוק מאוד מהמציאות וכדאי שהאנשים יבינו את זה כמה שיותר מהר". אגב, מיינץ של היידל התחילה את עונת 2005/6 עם חמישה הפסדים וסיימה את העונה במקום ה-11 עם יורגן קלופ על הקווים.
מי שהביע את הכאב שלו מהמצב של שאלקה הוא אגדת העבר אולאף תון. בראיון ל"דר וסטן" דיבר שחקן נבחרת גרמניה לשעבר וטען שהמצב במועדון בו גדל כואב לו מאוד: "נראה שאין שום הנאה במשחקים, יש מתח גדול שמוריד משהו בין 15-10% מהיכולת של השחקנים ואז יריבה כמו הופנהיים פתאום נראית חזקה מאוד. המצב לא פשוט, קשה לצאת ולצמוח ממצבים שליליים כאלה, הייתי בהם. הקבוצה צריכה שמישהו יכבוש איזה שער ניצחון או שהשוער רלף פהרמאן יציל איזה כדור במצב קריטי". כשנשאל מה לדעתו ויינצירל צריך לעשות במצב הקשה של הקבוצה, אמר: "הוא חייב למצוא את האנשים הנכונים. אתה צריך שחקנים כמו בנדיקט הובדס, שמביא כוח רצון אדיר והרבה כוח במאבקים של אחד על אחד, הוא עשה הכול במשחק נגד הופנהיים. שאר השחקנים צריכים לראות וללמוד משחקן כזה. ויינצירל חייב למצוא שחקנים שיהיו העוגנים שלו בהרכב וינצחו בשביל שאלקה". גם תומאס הייטו הפולני, ששיחק בשאלקה בין 2004-2000 והיום משמש כפרשן בפולין, שם את הדגש על הקפטן: "שאלקה צריכה ארבעה שחקנים כמו הובדס. קשה לו כשהקבוצה משחקת רע. הוא לא יכול לשחק לבד. הרבה שחקנים עוד לא הבינו מה זה אומר לשחק בשאלקה. אתה צריך ללכת, ללעוס ולחשוב שאלקה כל היום כשאתה משחק שם. זה לא המצב".
אוליבר מולר ב"די וולט" כתב על המשבר בשאלקה אחרי ההפסד להופנהיים: "'שאלקה החדשה' הייתה אמורה להיות שונה מ'שאלקה הישנה' מבחינת ארגון, מקצוענות ורצינות. נראה שלא רק שהחולשות המוכרות והישנות לא נפתרו, אלא שנוצרו חדשות. הבעיה של ויינצירל היא שהוא צריך לעבוד בכמה אתרי בנייה בו זמנית ונראה שהקבוצה לא ממש מבינה אותו ולא מיישמת את מה שהוא רוצה. חלק תוקפים וחלק נשארים פאסיביים, מה עוד שחסרה יצירתיות בהתקפה. בנוסף, השחקנים החדשים עדיין לא התאקלמו לגמרי ונראה שמדובר בקבוצה לא שלמה עדיין. הסיבה בגללה ויינצירל עדיין לא פוטר היא שבמועדון רוצים המשכיות ושהשחקנים מאמינים בו. הובדס, פהרמאן והונטלאר טוענים שהשחקנים מבינים טוב את מה שהמאמן רוצה ושבקרוב זה יעבוד. הבעיה שעם כל הפסד, הם רק הולכים אחורה".
בראשון שאלקה תארח למיני דרבי את בורוסיה מנשנגלדבאך, לה יש בקופה כבר 10 נקודות והופעה מרשימה מאוד מול ברצלונה בליגת האלופות, גם אם כזו שהסתיימה בהפסד. שאלקה תהיה חייבת לייצר איזושהי תחושה של הישגיות לפני היציאה לפגרת הנבחרות, אחרת המצב יהיה קשה וגם קשה לראות את ויינצירל שורד את הפגרה הזו. בינתיים היידל תוקף את המנטאליות של השחקנים, כנראה כדי להסיט את האש מהמאמן, אבל גם לו יהיה קשה להגן עליו במקרה של הפסד שישי בשישה משחקים. לאף אחד אין ספק שלשאלקה יש סגל טוב שאמור לרוץ בצמרת. אם השינוי לא יבוא מהר, המועדון המפואר הזה יילך לעונה אומללה מאוד והנזק שלה עלול להיות עצום מבחינתו. או כמו שווינצירל עצמו אמר אחרי ההפסד להופנהיים: "אנחנו בלחץ אדיר, זה סיוט".
בונדסליגה 2016/17
קבוצה משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות 1 באיירן מינכן34 25 7 2 22-89 82 2 ר.ב. לייפציג34 20 7 7 39-66 67 3 דורטמונד34 18 10 6 40-72 64 4 הופנהיים34 16 14 4 37-64 62 5 פ.צ. קלן34 12 13 9 42-51 49 6 הרטה ברלין34 15 4 15 47-43 49 7 פרייבורג34 14 6 14 60-42 48 8 ורדר ברמן34 13 6 15 64-61 45 9 בורוסיה מנשנגלאדבך34 12 9 13 49-45 45 10 שאלקה 0434 11 10 13 40-45 43 11 פרנקפורט34 11 9 14 43-36 42 12 לברקוזן34 11 8 15 55-53 41 13 אוגסבורג34 9 11 14 51-35 38 14 המבורג34 10 8 16 61-33 38 15 מיינץ34 10 7 17 55-44 37 16 וולפסבורג34 10 7 17 52-34 37 17 אינגולשטאדט34 8 8 18 57-36 32 18 דרמשטאדט34 7 4 23 63-28 25