ניצח בקרב, הפסיד במלחמה: איך ההצטרפות של דוראנט תשפיע על סטפן קרי?

המעבר של קווין דוראנט לגולדן סטייט הוא תאונת דרכים מושלמת. כל כך הרבה דברים היו צריכים להסתדר כדי שהמהלך הזה יתממש, כדי שהמכוניות הללו יתנגשו בעוצמה כה מרהיבה ויעלו מופע זיקוקים כיאה ל-4 ביולי. היה צורך בקאמבק הענק של הווריורס בסדרת גמר המערב מול הת'אנדר העונה, עם ההתפוצצות של קליי תומפסון במשחק השישי, כדי שדוראנט יחשוב על אופציה של עזיבה ברצינות. היה צורך בלברון ג'יימס, שמנע מהווריורס את התואר, ובכך גרם להם ללכת בכל הכח על דוראנט מבלי להרהר בהרהורי כימיה כאלו ואחרים. היה צורך בקפיצה האסטרונומית בתקרת השכר ובחוזה הנמוך של סטף קרי, שיאפשרו בכלל לווריורס להיות בפוזיציה להילחם על שירותיו של KD. היה צורך בטרייד ההוא על ג'יימס הארדן, זה שמנע את היווצרותה של מפלצת כישרון באולקהומה סיטי, אותה מפלצת שקורמת עור וגידים כיום באוקלנד. תוציאו את אחד מהמרכיבים הללו וסביר להניח שהמהלך הזה לא מתרחש ושכולנו מנתחים היום את ההתאמה של ויקטור אולדיפו לצד דוראנט. זו תאונת הדרכים המושלמת, וכמו כל תאונת דרכים, אנחנו רוצים להיות מהסקרנים, מאלו שרוצים לראות את עוצמת ההתנגשות, את הפיד של הטוויטר מתפוצץ, את העולם חווה את הרגע.

חשוב להדגיש פה את המובן מאליו. זה המהלך הכי גדול ב-NBA מאז שלברון ג'יימס עבר מקליבלנד למיאמי ב-2010. מאז אותה החלטה של לברון לא היה שחקן בסדר גודל הזה שלקח את הכישורים שלו, בשיא כוחו, לקבוצה אחרת, בטח לא הקבוצה שהדיחה אותו בפלייאוף בשלב כה מתקדם. במונחים עולמיים, מדובר במהלך בסדר גודל של ה-Brexit. אפשר לקרוא לזה ה-Durexit.

עכשיו, אחרי שהוצאנו את הבדיחה העבשה הזו מהסיסטם שלנו, אפשר להתחיל לנסות להבין מה המהלך הזה בכלל אומר? האם מדובר באירוע שיגדיר את הקריירה של דוראנט? האם המהלך הזה ישפיע על הדרך בה נתפוס את סטף קרי? מה המשמעות לגבי העתיד של אוקלהומה סיטי? ומה לגבי הליגה בכלל?

עוד בנושא

הלקח הכי גרוע מלברון ג'יימס: אסף רביץ על ההחלטה של דוראנט
ה-SMS הסודי של קרי, השכנוע של גרין: כך דוראנט עבר לווריירס
ב-NBA הגיבו בהלם בהחלטה: הפרטים מאחורי הקלעים
דיווח: טים דאנקן יודיע על פרישה, גאסול יחליפו בסן אנטוניו

אוהדי הת'אנדר לא יאהבו לשמוע את זה, אבל מנקודת מבט מקצועית נטו, דוראנט עשה את הבחירה הנכונה. מנקודת מבט קרה שמתייחסת רק לגביע לארי אובריאן כחזות הכל, המהלך של דוראנט היה מדויק. הסיכוי שלו לזכות באליפות עם גולדן סטייט הוא גבוה מהסיכוי שלו לזכות עם אוקלהומה סיטי באליפות.

עם זאת, המציאות היא לא כל כך קרה ומקצועית. המעבר הזה יתויג על ידי רבים כמהלך של חולשה, כמהלך פחדני, וישים מטרה על הגב של דוראנט באותה צורה של המטרה ששמו ללברון על הגב ב-2010/11 עם מיאמי. עבור שחקן שהיה רגיל לטיפול בכפפות של משי מהתקשורת ולסיקור יחסית אוהד באוקלהומה סיטי (בניגוד ללברון, שמתחילת הקריירה שלו מתמודד עם סיקור נרחב ופולשני), יהיה מדובר בשינוי תהומי. דוראנט כתב בהצהרה שלו כי אחת הסיבות לשינוי היא הרצון שלו "לצאת מאזור הנוחות" שהוא התרגל אליו. אני לא יודע אם לזה התכוון המשורר.

בכל מקרה, אליפות תאלחש את כל הדיבורים הללו, ועם המהלך הזה דוראנט שם את עצמו בפול פוזישן. הוא גם נטרל את אוקלהומה סיטי, אולי היריבה הכי גדולה שהייתה יכולה להיות לגולדן סטייט העונה, וגם שיפר את הווריירס (מדהים שקבוצה שניצחה 73 משחקים עוד יכולה להשתפר). לעומת זאת, אם הוא לא יקח אליפות העונה, המטרה על גבו רק תגדל. ההתמודדות עם השינוי הזה תהיה עוד סיבה מעניינת מאוד לעקוב אחרי הלוחמים בעונה הבאה.

שוב, מנקודת מבט מקצועית, קרי צריך להיות מאושר. הוא מקבל לקבוצה שלו את אחד משלושת השחקנים הטובים בליגה (תחליטו אתם על הסדר, זה לא ממש משנה), קלעי מחונן שיודע איך לשחק עם רכז דומיננטי. השילוב ביניהם אמור לעורר פלצות ברחבי הליגה, שעוד רק לומדת איך להתמודד עם הפיק-אנד-רול של קרי ודריימונד גרין, ועכשיו צריכה לחשוב על כל האופציות המפחידות שמגלם בתוכו פיק-אנד-רול/פופ בין קרי לדוראנט.

אולם מנקודת מבט היסטורית, קרי הוא המפסיד הגדול של המהלך הזה. זה נכון שה-MVP בשנתיים האחרונות הוא שחקן פנטסטי וכל מי שמנסה לגמד את הגדולה שלו לוקה בשגיון והתרומה שלו למהפכת השלשות בליגה היא בלתי ניתנת לכימות, אבל יש לו קוף על הגב. אחרי ההופעות שלו בגמרים בשנתיים האחרונות, ובמיוחד אחרי זו האחרונה, יש לו קוף גדול מאוד על הגב והרבה מאוד מה להוכיח לעולם הכדורסל. העונה הבאה הייתה אמורה להיות העונה בה קרי מוכיח את הדברים האלה. העונה בה הוא מוכיח שגם בפלייאוף הוא יכול להיות השחקן הכי טוב בליגה. עונה בה הוא מוכיח שגם מול ההגנות הכי מוכנות והכי טובות הוא בלתי ניתן לעצירה. עונה שבה הוא מוכיח שהוא שייך לליגה של מג'יק ובירד (ולברון, חייבים להכניס אותו לרשימה הזו אחרי הפלייאוף האחרון).

כל הנרטיב ההיסטורי הזה נמצא על המתנה כרגע. קרי לא רק שאינו השחקן הכי חשוב בגולדן סטייט (התפקיד הזה שייך לדריימונד גרין), אלא עכשיו הוא אפילו לא בטוח השחקן הכי טוב בגולדן סטייט. קרי יצטרך למצוא את הדרך לשחק ביעילות עם דוראנט, ולמרות שעל הנייר זה נראה כמו שידוך משמיים, חשוב לזכור שה-Usage של דוראנט באוקלהומה סיטי (31.9) היה גבוה יותר מזה של קרי בווריורס (31.4), ושיקח להם זמן להגיע לסינרגיה ביחד, כפי שראינו שלקח זמן ללברון ג'יימס ולדוויין ווייד להגיע לסינרגיה ביחד בזמנו.

בסופו של דבר קרי, כמו דוראנט, משפר את הסיכויים שלו לקחת עוד אליפויות בעתיד, אבל באוטוסטרדה הדמיונית של השחקנים הגדולים בהיסטוריה של הליגה, זו שאמורה להוביל להר ראשמור שאותו מאיישים השלישייה שציינתי מקודם וכמובן מייקל ג'ורדן, קרי עשה עיקוף רציני.

זה החלק העצוב של המהלך הזה. העזיבה של דוראנט, מעבר לכך שהיא פשוט אכזרית כלפי ויקטור אולדיפו שסוף סוף חשב שהוא בא לקבוצה מנצחת, שמה סימן שאלה על העתיד של הפרנצ'ייז כולו באוקלהומה סיטי. אמנם לת'אנדר עדיין יש סופרסטאר בדמות ראסל ווסטברוק, אולם הוא מסיים חוזה בקיץ הבא, ולא מן הנמנע שגם הוא ימצא לו בית חדש. הת'אנדר ינסו למנוע את הסיטואציה הזו על ידי הארכת חוזה לווסטברוק כבר עכשיו, אולם אם השיחות הללו יפלו (וסביר להניח שהן יפלו מסיבות של תקרת השכר. הסברים ינתנו למי שממש מתעניין בתגובות) הת'אנדר שוב עלולים לראות סופרסטאר שלהם בורח בפרי אייג'נסי ומשאיר אותם עם שוקת שבורה.

הנטייה שלנו כתקשורת היא להעצים רגעים שגרתיים למדי ולנסות להפריז בחשיבותן של החלטות יומיומיות, אולם אי אפשר להפריז בחשיבות של ההחלטות הקרובות מבחינת אוקלהומה סיטי. החלטה טובה בכל מה שקשור לווסטברוק (טרייד מוצלח או הארכת חוזה כבר עכשיו) תבטיח את המשך ההישרדות של הפרנצ'ייז. החלטה רעה (טרייד בעייתי או עזיבה של ווסטברוק בפרי אייג'נסי עוד שנה) עלולה להוביל לאפקט פרפר שבו לת'אנדר אין זכות קיום בליגה.

השווי של אוקלהומה סיטי, על פי פורבס, הוא 950 מיליון דולר, מקום 17 בליגה ואחרון מבין הקבוצות שניצחו לפחות 50 משחקים בעונה שעברה. בין שש הקבוצות הללו (אוקלהומה סיטי, גולדן סטייט, סן אנטוניו, קליבלנד, הקליפרס וטורונטו) לת'אנדר היו את הרווחים הכי נמוכים ב-2015 ואת ההכנסות הכי נמוכות ממכירת כרטיסים. עכשיו תחסירו את דוראנט ואת ווסטברוק מהמשוואה, ותוסיפו לה את העובדה שאוקלהומה סיטי היא השוק הכי קטן ב-NBA, שהבעלים שלה, קליי בנט, לא הוכיח את עצמו כמי שמוכן להכניס את היד לכיס כדי להעמיד מוצר מנצח על הפרקט ושיש לא מעט ערים בארצות הברית שישמחו לקלוט מועדון ספורט (לאס וגאס וסיאטל הן דוגמא), ויכול מאוד להיות שהפרידה מקווין דוראנט (או אולי הטרייד על ג'יימס הארדן) תירשם כאבן הדומינו הראשונה שמחקה את הפרנצ'ייז המכובד של אוקלהומה סיטי ממפת ה-NBA.

הליגה כולה

מעבר לאפקט התחרות שנפגע כאן באופן ברור, יש אלמנט חשוב מאוד לשים לב אליו בהקשר של ההסכמים בין השחקנים לבעלים בליגה הטובה בעולם.

ב-2010, כאמור, לברון ג'יימס חבר לכריס בוש ולדווין ווייד כדי להרכיב את הביג-3 במיאמי. עונה לאחר מכן תם ההסכם הקיבוצי בין הבעלים לשחקנים בליגה והוכרזה שביתה. השביתה הזו גלשה עד לאמצע עונת 2011/12, ובמוקד שלה הייתה הדרישה של הבעלים למנוע סיטואציות כמו זו של לברון במיאמי בעתיד, תחת הכותרת "חלוקת שחקנים". האמצעים של הליגה לעמוד בדרישה הזו (הקשחת תקרת המס, הגבלות על קבוצות שחרגו מתקרת המס וכו') הוכיחו את עצמם במשך כמה שנים, והראיה לכך הייתה ההתפרקות מנכסיה של ברוקלין, שניסתה למנף את עצמה בכל עונה עם הכיסים הבלתי נגמרים של מיכאיל פרוחורוב, אולם בסופו של דבר נאלצה לשלם סכומי מס אסטרונומיים והחליטה לפרק את החבילה. כשברוקלין קרסה, הייתה תחושה שה-CBA שנחתם ב-2011 הוא כליל השלמות, אלא שאז הגיעה הקפיצה בתקרת השכר.

ה-CBA הנוכחי לא לקח בחשבון סיטואציה כמו זו שאנו רואים הקיץ (למען האמת, אף אחד לא לקח זאת בחשבון, והרבה שחקני NFL לבטח מתחרטים על כך שהם לא לקחו זאת בחשבון ושהם לא עשו הסבת מקצוע), ומה שקרה במהלך של דוראנט הוא בדיוק מה שה-CBA ההוא בא למנוע.

בקיץ הבא יש לשחקנים ולבעלים אופציית יציאה מאותו CBA, ואפשר לומר בוודאות שהמהלך של קווין דוראנט לא תורם לשקט בגזרה הזו. זה לא אומר שבוודאות תהיה שביתה, אבל זה כן אומר שתשתדלו ליהנות מהקבוצה החד-פעמית הזו כמה שאתם יכולים, כי ב-2017, גם אם לא תהיה שביתה, הווריירס יתקשו מאוד להחזיק גם את דוראנט וגם את קרי (שמסיים את החוזה שלו בקיץ הבא) על חוזי מקסימום. שאר הבעלים פשוט יעשו להם את המוות.