כשהראיון עם עומר אצילי עומד להתחיל, בדיוק עובר במקום חזי שירזי, חלוצה האגדי של בני יהודה. אצילי מתלהב. כששירזי שיחק, אצילי עוד היה ילד שמגיע למשחקים של הזהובים יחד עם אחיו וחבריו. "אתה אגדה", זורק לו אצילי, "אולי השחקן עם הכי הרבה רגש שראיתי. השבוע ראיתי משחק שלכם מהעבר ונזכרתי שאחרי גול הלכת ליציע, לקחת ארטיק ונתת ממנו ביס. אני זוכר שזה היה אפילו ארטיק לימון. זה היה אחד הקטעים הגדולים שנתקלתי בהם בכדורגל".
שירזי עונה לאצילי: "יפה שאתה זוכר שזה היה ארטיק לימון. הייתי מת מצמא, הייתי חייב את זה". לאחר מכן נכנסים השניים לשיחה, ושירזי פותח את הלב: "ילד, אל תוותר לעצמך. אתה לא נותן מספיק", הוא אומר לאצילי. "תן עוד. תעבוד יותר קשה, יותר חזק. הקריירה קצרה ועוברת מהר מאוד. הרבה שחקנים סיימו קריירה בלי כלום. אתה, עם מה שיש לך ברגליים, צריך לשבת בגיל 35 רגל על רגל. תרים את עצמך בעוד שתי דרגות ותעוף מכאן לחו"ל".
בשלב הזה אצילי ממש מתרגש. "אתה צודק. אתה יכול להיות מוטיבטור, בא לי עכשיו לעלות לשחק ולאכול את הדשא", הוא אומר לשירזי. וגם מתכוון. אצילי, למי שלא יודע, הוא כדורגל שדורש מעצמו המון. הכוח שלו הוא לא רק ברגליים, אלא גם בלב. אבל בגיל 22, כשאתה מתחיל להיות שחקן דומיננטי בליגת העל ועוגן של קבוצה גדולה, הוא מבין שהגיע לצומת. שאוטוטו יצטרך לעשות את הצעד הבא, ובשביל זה צריך כוחות. משמעת. רצון. דברים שמבינים רק כשמתבגרים.
צריך להיות ליד אצילי כדי להבין כמה הוא זקוק לדחיפה הזו, כמה הוא רוצה בה. הוא אמנם משחק בירושלים וגר בחולון, אבל גם במהלך פגישה במסעדה בתל אביב כולם רוצים לקבל ממנו טעימה. כל כמה מטרים עוצרים אותו ברחוב. רוצים להצטלם. לזרוק הערה. אימא אחת מגיעה עם חלוק מגבת עליה ואומרת לכוכב בית"ר: "בגללך הילד הוציא אותי מהמקלחת וביקש שארד לצלם אותו?".
אצילי נראה מעט מבוייש. לא ממש מבין על מה המהומה. אבל מהר מאוד מוכן למציאות הזו. בדיוק כמו שבגיל צעיר הוא הגיע פתאום להוביל את בית"ר. "אני נבוך, בעיקר נבוך, במצבים האלה. זה כבוד גדול ומרגש, אבל עדיין אני לא כל כך מעכל את האהבה הזאת של האנשים. בהתחלה עוד הייתי הרבה יותר נבוך ומבוייש מזה, אבל כבר הפנמתי. אני מודה על כל רגע כזה. זאת זכות גדולה להיות בסיטואציה הזאת, אף פעם לא מתלונן על זה. אוהדי בית"ר נמצאים בכל פינה וזה מיוחד".
אחרי כן, מגיע אוהד וצועק לו "עומר תשים משקפיים", מה שמחייב סוף סוף הסבר מצד השחקן מאיפה הגיעה התנועה הזאת: אצילי: "זה קטע שהיה לנו במשפחה באיזה יום שישי. אמרתי שאני אקדיש לכל הסובבים אותי אם אבקיע. עשיתי את זה פעם אחת ואיכשהו זה נתפס גם עם הקהל, אז בינתיים אני רץ עם זה. אף פעם לא תיכננתי לעשות תנועה או חשבתי על זה, אני בדרך כלל יותר מופנם בגולים, אבל זה תפס והאוהדים שמחים. אז ברור שנמשיך".
אתה מאוד מחובר למשפחה. סבתא באה להרבה משחקים. היא זוכרת למשל שמכבי תל אביב שיחררה אותך?
"כן, זוכרת, תמיד אומרת שהם עשו טעות".
מה בדיוק היה שם?
"בגיל 16 לא שיחקתי יותר מדי או שהייתי נכנס לכמה דקות, והתאכזבתי מאוד. עשינו לחץ והם שיחררו אותי. בהתחלה ניר לוין לא הסכים, אבל בסוף השתכנע ועברתי לראשון. המשכתי הלאה, אבל ברור שהצלקת תמיד נשארת. גדלתי שם מגיל 6 וזה הפריע לי. בהתחלה בראשל"צ הרגשתי רע. מכבי זה משהו אחר וחששתי שראשון זאת ההזדמנות האחרונה שלי ואם לא אהיה טוב לא אגיע לכלום".
נראה שבית"ר לא תמהר לא תוותר עליך. מה השאיפה שלך?
"השאיפה שלי היא לצאת לחו"ל מבית"ר, זאת המטרה. טוב לי בבית"ר ירושלים, אני נהנה ומרגיש שסומכים עליי ונותנים לי להוביל. מה שמטריף אותי זה לנסות ולהגיע לתארים עם בית"ר. זה מועדון ענק עם קהל צמא לתארים. לפעמים מוותרים פה מהר מדי ואסור שזה יקרה. גם אם לא נאבקים על האליפות, בית"ר לא יכולה לוותר על גביע הטוטו או לא לבנות על גביע המדינה. מרגש אותי לנסות לעשות את השינוי עם המועדון הזה. לא מעסיקות אותי אופציות אחרות. אני מרוכז בלנסות להגשים חלומות עם בית"ר".
אחרי ההדחה מהגביע מספרים שהיית מרוסק.
"זה עדיין נמצא אצלי בראש. לקחתי את ההפסד מאוד קשה. גם את גביע הטוטו רצינו וזה לא הלך ובנינו על גביע המדינה. אתה יודע שהאליפות לא בהישג יד, אז אתה חולם על גביע המדינה עם יותר מ-30 אלף בטדי וללחוץ את היד לנשיא, מאוד רציתי את זה ומאוד כאב לי שהפסדנו. ביומיים הראשונים לא יצאתי מהבית, שכבתי במיטה והיה לי קשה. אבל איכשהו התאוששנו והמשחק נגד סכנין הוציא אותי ואת הקבוצה מהמצב הזה".
העונה הזאת היא רכבת הרים. לאחר ההפסד לבני יהודה בבלומפילד דיברתם על סכנת ירידה.
"ממש. לא להאמין באיזה מצב היינו ואיפה אנחנו היום. זה היה משבר שעם הרבה אופי וחיזוק של שחקנים כמו דן, רואדה, ניקיטה ואלעד גבאי, יצאנו ממנו. אני חושב שאם היינו מתחילים את העונה עם הסגל הזה היינו עם עוד 6-7 נקודות צמודים למעלה, ואי אפשר לדעת באיזה מצב היינו. כל הקהל היה בטירוף ועם המומנטום יכלו לקרות דברים אחרים. זה היה שאריות של שרלרואה והקבוצה לא התאוששה. אחרי העזיבה של ממן, קריאף, אזולאי ודסה לא היה לי קל, גם מקצועית וגם חברתית. קצת חיפשתי את עצמי כי מדובר בשחקנים שהיו קרובים מאוד אליי. שמח שאני והקבוצה התאוששנו וחזרנו למסלול. היו אז ימים שהרגשנו שהעונה אולי יכולה לברוח לנו".
אחרי שחנן ממן עזב, מי השנה השחקן הכי קרוב אליך?
"דן איינבינדר ונס זמיר. לדן יש אישיות טובה והוא גם בחור טוב. הוא הוסיף הרבה מאוד לחדר הלבשה שלנו והביא איתו הרבה ניסיון ובגרות".
גם שכטר מוסיף?
"ברור. כולם מכירים את האיכויות של איתי. אולי הייתה לו שנה לא טובה, אבל זה שחקן ששיחק בפרמיירליג, בונדסליגה, ליגה צרפתית. אני בטוח שהוא יוסיף לנו הרבה. ורמוט? כל שחקן איכותי יכול להוסיף לנו, אבל זה כבר עניינים של הבעלים והצוות המקצועי".
מצפים ממך להרבה השנה. אתה מכיר את הדיבורים ש"לבית"ר אין יותר רמדי רעיונות בהתקפה חוץ מאצילי", זה מלחיץ?
"מכיר אבל לא מסכים. בלי קשר, אני מצפה מעצמי להרבה יותר ואני גם שמח שמצפים ממני. זה ממש לא מלחיץ אותי, חיכיתי לרגע הזה שיהיו ממני ציפיות, שהכדור יגיע אליי וכולם יצפו לפעולה חכמה או יפה. אני אוהב שמצפים ורוצים שאוביל. זה המקום שכיוונתי אליו ואני מצפה מעצמי לעוד הרבה יותר. אני רק בתחילת הדרך".
דיברת על התואר שלא יהיה העונה. המשחק שפתח לך את הסכר העונה היה בדוחא.
"בתחילת העונה, כשהצבתי לעצמי מטרות, אחת מהן הייתה לנצח בדוחא. שנים בית"ר לא ניצחה שם וזאת הייתה מטרה. זה היה שבוע מטורף מבחינתי. זאת הייתה הרגשה מדהימה. זה היה המשחק הכי טוב שלי בבית"ר, הרגשתי מדהים שם, הכל התחבר לי".
התעצבנתם ששמעתם את הבוז של אוהדי סכנין בהמנון, במשחק שהיה במושבה?
"כן, שמענו את זה בחימום, זה היה מרגיז ומאוד לא נעים, זה משהו שאסור שיקרה במדינה שלנו וצריך לטפל בזה. זה נתן לי המון מוטיבציה ואתה יודע שזה לא עוד משחק, מי שיגיד שזה עוד משחק, משקר. הדברים האלה משנים את כל האווירה. גם המשחק בדוחא היה אחרי תקופה של פיגועים והייתה אווירה מאוד טעונה מעבר לכדורגל. אחרי שניצחנו קיבלנו המון מחמאות והודעות מאוהדים מכל הארץ שאמרו ששימחנו אותם".
אתה יודע, גם אוהדי בית"ר לא תמימים.
"גם אוהדי בית"ר עושים טעויות אבל לא יותר מאוהדים של קבוצות אחרות. האצבע קלה על ההדק שזה קשור אלינו, כל פיפס קטן של אוהדי בית"ר יש כותרות של 3-4 ימים ואצל קבוצות אחרות מעדיפים להעלים עין. גם העונשים לא שוויוניים. אנחנו מקבלים רדיוסים ונקודות כשאצל מועדונים אחרים מסתפקים בקנסות".
כמה שערים יבקיע ערן זהבי ביום שני?
"מקווה מאוד שאפס. ערן זהבי הוא באמת תופעה נדירה, שאלתי את שלומי אזולאי ואלי דסה איך זה להיות איתו באימונים ואם רואים את ההבדל, והם סיפרו לי שכל אימון הוא נותן הכל. עובד בטירוף, נכנס, מפוצץ ונלחם על כל פיפס, בלי לזייף לשנייה. לכן הוא דרגה מעל הליגה. הלוואי ואגיע לחצי מהמספרים שלו".
הנבחרת זו המטרה הבאה?
"הנבחרת זה חלום של כל אחד. אחת המטרות שלי היא להשתייך לנבחרת הבאה. אני מאמין שאם אמשיך לעבוד קשה ההזדמנות תגיע. החלום שלי? להיות במוקדמות המונדיאל, משחק מכריע - אני מקבל כדור על ה-16 בדקה ה-90 ,מפציץ לחיבורים, מוריד חולצה, רץ , משתגע על הדשא והנבחרת עולה כמובן".
מה עם אירופה, יש לך כבר דרכון אירופי, אתה יוצא בקיץ?
"אני מרגיש שאני אולי אצטרך להתחשל עוד שנה כאן, אבל מנגד אני חושב שבסיטואציה מסויימת אני גם יכול לצאת בגיל הזה ולהצליח. הכל תלוי בהצעה ובתחושה בקיץ. אני לא ממהר לשום מקום. מתעסק בלהתפתח ולהתקדם בבית"ר, לא מסתכל יותר מדי רחוק".
לא אהבת את הצהוב שקיבלת נגד באר שבע. במועדון אומרים ששופטים לא מספיק מכבדים אותך כקפטן בית"ר.
"לא יודע אם לא נותנים לי כבוד או לא נותנים לבית"ר כבוד. אם המשחק היה בטדי או שבאר שבע לא היו במאבק האליפות, אז אולי היו שורקים לפנדל או היו מרימים דגל לנבדל בגול של בוזגלו. אני חושב שהיה מגע עם דוידזאדה והיה פנדל. אולי הנפילה הייתה קצת תיאטרלית, אבל היה פנדל".
לפני המשחק בדוחא כינס אלי כהן את הצוות שלו לשיחת הכנה למשחק. "עם כל הכבוד להכנות שלנו, אם אצילי תופס יום זה לא שווה כלום".
זה אולי המחמאה הכי גדולה שאצילי יכול לקבל, אבל הוא רוצה הרבה יותר. "כיף גדול לשמוע את זה. אני צריך לתת לאלי כהן הרבה קרדיט על ההגעה שלי לבית"ר. הוא דיבר איתי באותו הקיץ הרבה לפני שהגעתי ושיכנע אותי שזה הצעד הנכון עבורי. הוא נתן לי לשחק ותמך בי שעוד הייתי כולי בהלם בבית"ר. אני מסכים, יש לי נפילות במשחק ואני חושב שאני צריך לבוא הרבה יותר לידי ביטוי. גם בית"ר רוצה שאהיה מעורב יותר ואגע יותר בכדור וזה משהו שאני מודע אליו ועובד עליו. אני מקווה ומאמין שיהיה שינוי בחצי השני של העונה, זה חייב לבוא".
מה אתה יכול להבטיח לאוהדים לקראת יום שני?
"שנבוא וניתן הכל כדי שיילכו הביתה שמחים. זה משחק קשה אבל אנחנו רוצים להחזיר את כח ההרתעה לטדי. אנחנו קבוצה טובה ומאמינים בעצמנו, נותנים כבוד אבל לא חוששים. באים במטרה לנצח".