וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ניירות חסרי ערך: על פתיחת העונה האיומה של פילדלפיה סיקסרס

7.12.2015 / 14:00

על הנייר, פילדלפיה עשתה את כל הצעדים הנכונים כדי למנף את הטנקינג שלה להצלחות. בפועל השנים עוברות, השאלות מתרבות והפרויקט של הינקי מתפורר לו בין הידיים. אורן לוי על קבוצה שקושרת את ידי השחקנים ותכנית קיצונית שיוצאת משליטה. וגם: דאנקן והאלטרנטיבה לווריירס

AP

בווידאו: הקטטה של ג'אליל אוקפור בבוסטון

בראשון לדצמבר, יומיים אחרי הודעת הפרישה הפואטית של קובי בריאנט, לוס אנג'לס לייקרס הגיעה למשחק חוץ מול פילדלפיה. כל 18 המשחקים שקדמו לערב החגיגי הסתיימו בהפסדים עבור הסיקסרס, שהשוו שיא שלילי של הפסדים בפתיחת עונה. אלא שאז, הקבוצה שהכי זקוקה לביסוס מחודש של רצון טוב ואמון עם חוג אוהדיה, החליטה שפרישתו של בריאנט היא גם הזדמנות כלכלית לא רעה, והקפיצה את מחירי הכרטיסים למשחק בהפרשים שנעים בין 19 עד ל-158 דולר. בנוסף למדדי ההגנה וההתקפה, מסתבר שגם במדד הקלאסה הסיקסרס נמצאים בתחתית הליגה.

למרבה האירוניה, רצו אלוהי הכדורסל ופילדלפיה ניצחה את LA, במשחק שאותו היא הייתה צריכה להפסיד יותר מכל משחק אחר בעונה האומללה שלה. הבחירה של הלייקרס הולכת לפילי השנה, אלא אם היא תהיה אחת משלוש הראשונות. הניצחון של פילדלפיה קירב את LA למטרה העגומה, תוך שהוא הרחיק את הסיקסרס ממנה. ואולי אפשר לקרוא לזה "קארמה". עבור ג'אליל אוקפור בן ה-19, שנבחר בבחירה השלישית של הדראפט האחרון, היה זה הניצחון הראשון מאז משחק האליפות של מכללת דיוק בשנה שעברה. הידיעה על השעייתו לשני משחקים על ידי הקבוצה לא הגיעה בהפתעה, ולא צריך להיות פסיכולוג ילדים כדי להבין שעובר עליו משהו.

העונש הגיע כתגובה למעלליו המרובים של הרוקי הפוחז, אשר לא חמקו מעיני התקשורת האמריקאית שמיהרה להפיץ לרשת תיעוד שהביך את השחקן עצמו ואת הארגון כולו. להלן גרסה מקוצרת לאירועים ולמעשים שהיו מנת חלקו של אוקפור, חודשים ספורים לתוך הקריירה המקצוענית שלו: אוקפור נתפס נוהג מעל גשר במהירות 170 קמ"ש, כ-105 קמ"ש מעל המותר (!), הוא היה חלק משתי קטטות רחוב מתועדות בבוסטון עם מטרידנים, ובאירוע נוסף באוקטובר כוון לעברו אקדח מחוץ למועדון לילה. העובדה שיש לו תעודת זהות מזויפת כדי שיוכל לשתות, למרות שמדובר בבחור מפורסם יחסית בגובה 2.11 מ' השוקל כ-125 ק"ג, נראית כמעט שולית ביחס לרשימה הזו.

sheen-shitof

עוד בוואלה

חווית גלישה וטלוויזיה איכותית בזול? עכשיו זה אפשרי!

בשיתוף וואלה פייבר

ג'אליל אוקפור, פילדלפיה סיקסרס. AP
רוקי פוחז. ג'אליל אוקפור/AP

איש אינו טוען שמאזן של 12:5, למשל, היה לבדו משנה את התנהגותו המטרידה של אוקפור, אך קשה להתעלם מהאפקט של הקרקס המבזה שקורה על המגרש, שבו הסנטר המוכשר נאלץ לקחת חלק. במיוחד שלוקחים בחשבון שהתגרות סבבו סביב מטרידנים שזיהו את אוקפור בתור פניה של אחת הקבוצות הגרועות בכל הזמנים. גם הנוכחות של וטרן מוערך בחדר ההלבשה בולטת בהיעדרה, כפי שמעיד מאמנו. השחקן, שרבים צופים שיהפוך אולסטאר ביום מן הימים, עולה לפרקט בכל משחק עם סגל שלרובו המכריע אין מה לחפש בליגה הטובה בעולם, אם לדבר גלויות. באמריקאית קוראים לזה להגיע לדו-קרב אקדחים עם סכין. גם העובדה שלא הוצמד לו מאבטח אחרי תקרית האקדח מעוררת תהיות בפני עצמה – האם ההנהלה בכלל רואה בשחקנים האלה בני אדם?

זוהי השנה השלישית של סם הינקי בתור הג'נרל מנג'ר של פילדלפיה. "ביטחו בתהליך", זו המנטרה של הסיקסרס תחתיו. בכל התקופה הזו, קשה להצביע על טרייד שהקבוצה לא ניצחה על הנייר. אך אם עד עכשיו ההנחה הייתה שהסיקסרס עושים את מה שטוב לארגון בטווח הארוך, ורק צריך לסתום את האף ולהמתין, הרי שעכשיו עולות שאלות אמיתיות לגבי היכולת שלהם לייצא את התכנית הקיצונית שלהם. אפשר, ואף רצוי, להאשים את המערכת הקומוניסטית כמעט של ה-NBA, שמתגמלת סוג כזה של בנייה מחדש, שהופך עונות שלמות לפרסה מעיקה. אך גם בתוך הגבולות של מה שהינקי מנסה לעשות, צצים חורים שמעלים שאלות רבות.

בכל מה שקשור לתחרותיות, קשה לצפות מהשחקנים והצוות האימון להישאר מקצועיים כשקושרים את ידיהם בצורה בוטה שכזו. לסיקסרס אין שחקן רוטציה מעל גיל 24. רק שישה שחקנים בסגל נבחרו בסיבוב הראשון, וחמישה מהם לא נבחרו בדראפט כלל. טוני רוטן, שהובא כרכז מחליף בעייתי למייקל קרטר-וויליאמס הפך למניה הכי בטוחה של הקבוצה בעמדה, ויהיה הרכז הכי טוב ששיחק עם אוקפור מאז טיוס ג'ונס בדיוק, למרות שלא הוכיח שהוא שחקן NBA לגיטימי. אמביד עדיין לא שיחק ולו רגע אחד במשחק NBA אחרי שנבחר שלישי ב-2014. הסיפורים על תהליך ההחלמה שלו יכולים למלא טור נפרד, ואם לא היו מטרידים כל כך אפשר שהיו משעשעים.

הג'נרל מנג'ר של פילדלפיה 76' סם הינקי. AP
לא מתקדם לשום מקום. הינקי/AP

רק קארל לנדרי הפצוע שיחק יותר מארבע עונות בליגה. מעולם לא ראינו מועדון מחבל במאמציו לנצח באופן ישיר כל כך, למשך זמן רב כל כך. בפועל, שלושת השחקנים הכי מוכשרים של הקבוצה משחקים באותה עמדה, ואין לנו שום אינדיקציה שאפילו שניים מהם יצליחו להיות על הפרקט יחד – כאשר אוקפור ונרלנס נואל על המגרש הקבוצה קולעת 26 נקודות פחות מהיריבה למאה פוזשנים, נתון מחריד אפילו בשביל הסיקסרס. אף אחד לא חסין לטרייד, למעשה, גם לא אוקפור. בהיעדר שחקן ותיק שינהיג, מאמן הקבוצה מנסה להיות המודל לחיקוי של השחקנים הצעירים.

ברט בראון, האוסטרלי החביב שהגיע מסן-אנטוניו לאמן את פילדלפיה לפני שתי עונות, הוא כנראה אחד האנשים הכי חיוביים שמסתובבים על פני כדור הארץ. החיוך התמידי שלו עמד למבחן לא פשוט בשנתיים השחונות שלו כמאמן ראשי, והעונה הוא סיפק מספר ציטוטים כנים לזאק לואו מ-ESPN, שחושפים משהו על מאחורי הקלעים של התהליך. "לא הייתי דובר אמת אם הייתי אומר לך שחשבתי שבשנה השלישית זו תהיה קבוצת השחקנים שעומדת לרשותי". בכל הקשור לתפקיד המנטור שנאלץ לקחת על עצמו, בראון מכיר במגבלותיו: "אתה יודע רק מה שאתה יודע...אני מדבר איתם בחופשיות. אני חושב שהם מדברים איתי בחופשיות. אבל כמו כל מאמן או הורה של בן 19, יש דברים שהם לא חולקים איתי. זה יהיה נאיבי מצדי לחשוב אחרת".

בראון קיבל את התפקיד של דונלד דאק, שמזהה חור בצינור המים הפתוח ושולח יד לסתום אותו, רק כדי לגלות עוד אחד. ועוד אחד. ועוד אחד. אלא שמי שמחורר את הצינור באופן עקבי שכזה הוא לא אחר מהבוס שלו, וזוהי השנה השלישית ברציפות שעלינו להעמיד פנים שפילדלפיה היא קבוצת NBA.

מאמן פילדלפיה סיקסרס ברט בראון. AP
גם החיוך התמידי שלו עומד למבחן. ברט בראון/AP

פילדלפיה מכרה את נשמתה לשטן בעבור חופן כדורי לוטרי, ובניגוד לקבוצות שצוללות עונה אחת בכל פעם, היא תקבל כמה הזדמנויות להנחית כוכב-על דרך הדראפט. היא לא לוקחת צ'אנסים במהלך העונה, כל שחקן שעשוי לעזור לה לנצח משחק או יותר מיד מועבר בטרייד בעבור נכסים עתידיים.

בדראפט הינקי לוקח פעם אחר פעם שחקנים שפציעה משביתה אותם לתקופות ארוכות (אמביד, נואל), או כאלה שנשארים באירופה אחרי שהם נבחרים (דאריו שאריץ'). כל הפעולות האלה אמורות למקסם את הסיכויים של הסיקסרס להנחית שחקן פרנצ'ייז דרך הדראפט – סופרסטאר עתידי שיוציא אותה מהבוץ אליו היא נכנסה מרצון. אפשר שהתהליך לא נכשל עדיין, אלא שהמציאות תמיד תזמן למשוואה משתנה אחד יותר מדי.

שחקני פילדלפיה חוגגים. רויטרס
מי יוציא אותם מהבוץ? שחקני פילי/רויטרס

מספרי השבוע

13,980 – בתום העונה קובי בריאנט יסיים קריירה מפוארת של 20 שנים עם הכי הרבה החטאות בהיסטוריה של ה-NBA, והוא יעשה זאת בהפרש אסטרונומי. הבא אחריו ברשימה הוא ג'ון האבליצ'ק, עם 13,417, אתם מוזמנים להוציא מחשבונים. זו אינה סטטיסטיקה שלילית כמו שאולי ניתן לחשוב – ברשימת המחטיאים תמצאו רק את השמות של השחקנים הגדולים בהיסטוריה של המשחק. השגת זריקות היא עבודה קשה בפני עצמה, והשחקנים שעשו זאת בווליום כזה עשו זאת מפני שהם טובים מספיק בשביל שמישהו יסמוך עליהם בסיטואציות האלה. עם זאת, בסיבוב הפרידה שלו ממשחק פעיל בריאנט מספק לנו כדורסל שמכתים את הקריירה הנפלאה שלו, ומוסיף לשיא האלמותי שלו החטאות רבות שוודאי היינו יכולים להסתדר בלעדיהן.

5.80 – מדד ה-RPM ("פלוס-מינוס אמיתי") של ESPN יצא בשבועות האחרונים לראשונה העונה, והוא שואף לספק נתונים של יעילות לכל שחקן תוך התחשבות במדד של תשעת האחרים שנמצאים יחד אתו על הפרקט ומשתנים נוספים. טים דאנקן בן ה-39 מוביל את הליגה ב-RPM הגנתי עם 5.80, והספרס השקטים כהרגלם מבססים את עצמם בתור האלטרנטיבה ללוחמים מגולדן סטייט. קוואי לאונרד, בעונה ששמה אותו בשיחות לתואר ה-MVP (לפחות בעולם ללא סטפן קרי), נמצא במקום התשיעי ברשימה עם 3.36.

1.36 – בלייק גריפין מוביל את הליגה בנקודת לפוזשן במהלכים של בידוד, בהפרש מרשים של 0.2 מהבא אחריו ברשימה. בעונה העגומה שעוברת על הקליפרס, טוב לדעת שיש מי שאפשר לשים את הכדור בידיו כשהשעון מתקתק, אבל זה כמובן רחוק מלפתור את הבעיות של דוק וחבורתו.

טיאגו ספליטר, אטלנטה הוקס, מול טים דאנקן, סן אנטוניו ספרס. GettyImages
האלטרנטיבה. טים דאנקן/GettyImages

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully