ביטון 6.5, נאתכו 4, זהבי וטיבי 3: ציוני הקמפיין של נבחרת ישראל

בווידאו – האשליה שגוטמן ניסה למכור לנו במילים

אופיר מרציאנו - 6
(10 משחקים)

החל את הקמפיין כברירת המחדל של גוטמן. לאורך קמפיינים שלמים תמיד סבלנו מטעויות גורליות של שוערים ואילו הפעם, על אף האכזבה מהנבחרת כולה, לא טעה עד משחק הנעילה מול בלגיה. למעשה, מרציאנו הביא לנבחרת נקודות במו ידיו לפני כן, ועל כן אפשר בהחלט לסכם את הקמפיין שלו כהפתעה לטובה. נקווה שימשיך כך, אם אכן יישאר השוער הראשון גם בקמפיין הבא.

אייל משומר - 5.5
(3 משחקים)

קשה לבוא בטענות למגן מכבי חיפה ששותף לרצף הניצחונות של הנבחרת בתחילת הקמפיין. בסך הכל, בשלוש ההופעות שלו, עשה עבודתו כמצופה והפגין יכולת סבירה. ייזכר כקמע.

אלי דסה - 6
(3 משחקים)

המשחק שהכי נזכור ממגן האלופה בקמפיין הנוכחי הוא זה מול ויילס בקרדיף. אז היה דסה בשיאו ואפשר להגיד שהיכולת וגרף התקדמות שלו בבית"ר בעונה שעברה והעונה במכבי באו לידי ביטוי גם בנבחרת. נקווה שבעתיד תהיה לו השפעה גדולה עוד יותר. אחרי שנים של התלבטויות, דומה שנבחרת ישראל סוף סוף מצאה את המגן הימני המוביל שלה.

טל בן חיים הבלם - 4.5
(10 משחקים)

גם שבגיל 33 אין לבלם הוותיק תחליף ראוי. עם זאת, הנבחרת הצליחה להיכשל שוב ושוב במשחקים הגורליים ואי אפשר לנקות את בן חיים מהאשמה. לצד משחקים מצוינים של הבלם, היו לו לא פעם טעויות קשות. המאמן הבא כבר יצטרך למצוא דרך להסתדר בלעדיו.

איתן טיבי - 3
(8 משחקים)

רק היכולת במשחק החוץ מול ויילס לא הכתירה את בלם האלופה למאכזב ביותר בקמפיין הנוכחי. משחק שערורייתי מול ויילס בחיפה וגול שכמעט כולו באשמתו מול קפריסין אולי עלו לנבחרת באי העפלה לפלייאוף. אם נשפוט אותו רק על פי היכולת בנבחרת, לא בטוח שהמאמן הלאומי הבא צריך לבנות עליו כבלם מוביל.

אוראל דגני - 3.5
(6 משחקים)

היכולת של המגן/בלם של מכבי חיפה הייתה רחוקה מלהרשים. יותר מדי טעויות ואי התאמה לרמה הנדרשת המצופה משחקנים בנבחרת. המשחקים מול ויילס, בוסניה ובלגיה בארץ הוכיחו כי דגני עדיין לא מספיק טוב להיות שחקן מוביל בנבחרת.

עומרי בן הרוש - 3.5
(8 משחקים)

כמו במקרה של דגני, גם המגן השמאלי של מכבי תל אביב אכזב מאוד בקמפיין. מאז שעבר לאלופה, הדעות על המגן היו חלוקות. כנראה שלא סתם כל המאמנים שעברו במכבי תל אביב חיפשו לו מחליף. את חוסר היציבות שלו אפשר היה לראות באופן ברור גם במדים הלאומיים. המאמן הבא יצטרך לחפש מגן שמאלי אחר לנבחרת אם ירצה להצליח.

ישראל הפסידה 3:1 לבלגיה וסיימה דרכה במוקדמות יורו 2016

אלי גוטמן: "הולך עם הראש מורם". בן חיים: "אנחנו צריכים להשתפר"

התחיל טוב, נגמר רע, כרגיל: מספרי קמפיין המוקדמות של הנבחרת

ניר ביטון - 6.5
(9 משחקים, 2 שערים)

אולי נקודת האור המובהקת מהקמפיין הזה. ביטון לא פתח בכל המשחקים ותפס מקום של קבע בהרכב מאז המשחק מול בלגיה בארץ. אין בעולם הרבה קשרים בגובה שלו, שמשלבים את היכולות הפיזיות עם טכניקה ברמה כזו גבוהה. אם ימשיך בקצב התקדמות שלו וימצא גם ליגה טובה מהסקוטית, בהחלט יכול להפוך לשחקן הכי משמעותי של הנבחרת בקמפיינים הבאים.

בירם כיאל - 5
(4 משחקים)

לא חלב, לא בשר. בסך הכול היה בסדר בדקות הלא רבות ששיחק, אך תרומתו בכל הקמפיין הייתה שולית.

ליאור רפאלוב - 4
(5 משחקים)

הוויכוח סביב הרכבתו של גילי ורמוט או של קשר סטנדרד ליאז' היא בעיקר מה שנזכור מרפאלוב בקמפיין הנוכחי, ובכלל מאז שגוטמן הפך להיות המאמן הלאומי. ניסה והשתדל, אך לא ממש הזכיר את הקשר שקורע רשתות בבלגיה.

שרן ייני - 4.5
(6 משחקים)

האיש למשימות מיוחדות - כך הוגדר הקשר בשני הקמפיינים האחרונים. כשנכשל במשימה לעצור את גארת' בייל בארץ, כבר לא היה מי שיתקן. אפשר להחמיא לו על המלחמה הגדולה, אבל היכולת לא מספיק טובה.

ביברס נאתכו - 4
(8 משחקים)

הקשר של צסק"א הוא אולי שחקן הנבחרת הלא-יהודי היחיד שקיבל עידוד מאצטדיון שלם - אחרי יכולת שיא מול בוסניה. במובנים מסוימים, הייתה זו שירת הברבור שלו, ושל כל הנבחרת: אחרי המשחק ההוא, כמעט כולם ירדו באופן לא ברור. גם נאתכו.

גילי ורמוט - 5
(5 משחקים, שער אחד)

אם נשפוט נטו את הדקות של הקשר, אולי נכתיר אותו כאחד המצטיינים בקמפיין. עם זאת, שני משחקים טובים מול קפריסין (ללא שערים) ועוד אחד מול בוסניה המפורקת לא באמת מספיקים.

ערן זהבי – 3
(10 משחקים, 2 שערים)

הציון של כוכב האלופה הוא לא רק בגלל היכולת על הדשא. לאורך כל הקמפיין זהבי לא היה הכי חלש בנבחרת, אלא פשוט הכי מאכזב. כשם שבעולם עדיין לא מכתירים את מסי לגדול בהיסטוריה עד שיביא לארגנטינה זכייה במונדיאל, כך גם קשה להכתיר את זהבי לגדול הישראלים בכל הזמנים עד שיצעיד את נבחרת ישראל להישג משמעותי. נכון, המעמד שלו במכבי תל אביב הרבה יותר גבוה, ונכון, הנבחרת הזו היא לא באמת הנבחרת שלו כשם שנבחרות העבר היו שייכות לרביבו, ברקוביץ' ובניון בשעתם, אך שני שערים לא משמעותיים ויכולת בינונית ומטה לאורך כל הקמפיין זה ממש לא מה שאנחנו מצפים מאחד הכוכבים של הנבחרת. בטח לא מהסופרסטאר הצהוב שהוכתר פה לא פעם לווינר הגדול בתולדות הכדורגל הישראלי.

טל בן חיים החלוץ - 4
(9 משחקים, 2 שערים)

אם היו מחלקים ציונים אחרי שלושת המשחקים הראשונים בקמפיין, ייתכן מאוד שטב"ח 2 היה המצטיין. אלא שמאז, ממש כמו שקורה לו בליגת העל, בן חיים הוכיח שכישרון לבד לא מספיק – צריך לגלות גם יציבות. אם את תחילת הקמפיין פתח בכושר שיא, את סופו יעדיף לשכוח.

תומר חמד - 5
(7 משחקים, 3 שערים)

הג'וקר בקמפיין הקודם היה רחוק מאוד משיאו בקמפיין הנוכחי. הרבה מזה קשור גם למצבו הבריאותי, שגרם לו להחמיץ מספר משחקים, אבל גם כשקיבל את הקרדיט מגוטמן לא ממש הצליח להביא את השינוי.

עומר דמארי - 6.5
(6 משחקים, 5 שערים)

אי אפשר שלא לחשוב מה היה קורה לו עומר דמארי לא היה נפצע, וממשיך בכושר שאפיין אותו בתחילת הקמפיין. אחרי הפציעות מהן סבל התקשה להוות פקטור משמעותי, ולא היה צריך לפתוח מול ויילס בבית. נקווה שבקמפיין הבא יהיה בריא, ויגלה יציבות.

בן שהר - 4.5
(4 משחקים)

יכולת סבירה פלוס, בעיקר במשחקים מול ויילס ובלגיה, אך עדיין לא מספיקה למי שהוגדר פעם כהבטחה הכי גדולה של הכדורגל הישראלי.

מונס דאבור - 4.5
(3 משחקים, 1 שערים)

אי אפשר לבוא בטענות למי שקיבל טבילת אש ראשונה בנבחרת הבוגרת. עם זאת, רצינו לראות את הקסם שדאבור מצליח לעשות מדי שבוע בשוויץ, ולא ממש קיבלנו.

אלי גוטמן - 3

להפיל את הכישלון באופן בלעדי על אלי גוטמן זה לא נכון וגם לא צודק. לאורך שנים, קמפיין אחרי קמפיין, עם סגלים טובים מאלה, נבחרת ישראל נכשלה ותמיד האשמה העיקרית נפלה על המאמן. אבל - ויש פה אבל גדול - גוטמן הוא היחיד שקיבל קדנציה שנייה, ולא רק שלא הצליח בה, כי אם הלך אחורה. יתרה מזאת, לאורך שנים נחשב כטקטיקן גדול, אך מול ויילס וקפריסין בבית, אולי בשני המשחקים המכריעים ביותר, קיבל המאמן שיעור בכדורגל. שתי הנבחרות הגיעו הרבה יותר מוכנות מנבחרת ישראל ועל זה אין סליחה. בשני הקמפיינים האחרונים הנבחרת לא ידעה להתעלות ברגע האמת ולא ידעה ליזום כשהיה צריך, וחלק מזה חייב ליפול על גוטמן. מלבד משחק אחד אדיר מול בוסניה וקידום של כמה שחקנים, קשה לקבוע שהותיר חותם של ממש בנבחרת.