בווידאו: אנתוני דייויס ואלווין ג'נטרי במפגש אינטימי
לעמוד הפייסבוק של וואלה ספורט NBA
תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 37:45, מקום שמיני במערב.
סיימה את העונה: הפסד 4:0 לאלופה שבדרך בסיבוב הראשון.
העונה האחרונה הייתה כולה בסימן איש אחד עם גבה אחת. אנתוני דייויס פתח את העונה עם משחק שדיגדג טריפל-דאבל עם תשע חסימות ובעצם אותת שהוא בא לטרוף את הליגה. וכך היה. הנבחר הראשון בדראפט 2012 מיצב את עצמו כמועמד MVP לאורך העונה כולה, והבינוניות של ניו אורלינס הנאבקת על מקום בפלייאוף גררה אותו ואת המספרים המשוגעים שלו למטה. דייויס הפך לקלע נהדר בתוך קשת השלוש, כמעט אוטומטי, והמשחק שלו עם הכדור נפתח. המגנים שעמדו מולו, שהתחילו מעמדת נחיתות פיזית ,עכשיו נאצלו לבחור איך לתת לו לגבור עליהם.
בזמן שבגזרת הסופרסטאר החדש הכל תיקתק, כל השאר הלך לעזאזל. ריאן אנדרסון התקשה להיות השחקן שהיה ב-2012/13, אלא בהבלחות. ג'רו הולידיי המשיך להגיע על אזרחי לרוב המשחקים, 42 מהם, והסיקסרס חויבו לשלם שלושה מיליון דולר על פרטים רפואיים שהסתירו מניו אורלינס בעת הטרייד עליו, וזה לא יכול להיות סימן טוב לגבי מצבו. דווקא אריק גורדון חווה עונת קאמבק מסוימת, במובן שהוא הצליח לשחק 60 משחקים, אבל הספסל של הקבוצה קבר אותה משחק אחרי משחק במערב הברוטלי. בחיפוש אחרי רכז מחליף אפילו גל מקל עשה הופעת אורח, לפני שבהנהלה התפשרו על נוריס קול.
אבל ב-NBA, כשיש לך שחקן שנמצא בשיחה על התואר "הטוב בעולם", פרושה תחתיך רשת ביטחון, והפליקנס נלחמו על מקום בפוסט סיזן לאורך העונה כולה. שלשת ניצחון משוגעת של דייויס מול הת'אנדר, שסיימו במקום התשיעי, התבררה כקריטית ביום האחרון של העונה, והפליקנס עלו למפגש עם גולדן סטייט.
מול הקבוצה ההיסטורית שנבנתה בגולדן סטייט החסרונות של השקנאים נחשפו עד תום, ועל אף הופעות הרואיות מדייויס הם נכנעו בסוויפ. במהלך הסדרה פציעה נוספת הגבילה משמעותית את אוונס, שהיה הכוכב השני של הקבוצה לאורך העונה כולה, והקבוצה יצאה לחופשה שמחה בחלקה על צבירת הניסיון ברמות האלה.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: אלונזו ג'י, קנדריק פרקינס.
עזבו: ג'ף וויט'י, ג'ימר פרדט.
אחרי עונה רצופת פציעות לשחקני מפתח, סגל בעייתי שאין בו שחקן רוטציה ראוי אחרי השבעה הראשונים והופעה בפלייאוף, ה-GM דל דמפס החליט להיפרד מהמאמן מונטי וויליאמס, והביא את אלווין ג'נטרי המוערך מגולדן סטייט תחתיו. בהנהלת קבוצה סירבו להאמין שקבוצה עם דייויס ועומר אשיק לא מסוגלת להגנה יעילה יותר מהמקום ה-22 בליגה, והרצון להוכיח את עצמם מול דייויס היה הגורם המרכזי לחוסר הסבלנות.
בצד ההתקפי, ג'נטרי אמור להוסיף ניצוץ שהולם את הכישרון של הסגל, וכבר אמר לדייויס להתחיל להתאמן על הרחבת הטווח מעבר לקשת השלוש. החיבור של ג'נטרי עם דייויס, אוונס ואנדרסון אמור לייצר קבוצת ליג-פאס נהדרת, והפליקנס בהחלט מצופים לעשות עוד צעד גדול לעבר התמודדות על התואר.
דייויס מצדו חתם על חוזה סופר-דופר-מקסימום, שיכול לטפס עד לכ-144 מיליון דולר לחמש שנים, וייכנס לתוקפו החל מהעונה הבאה. בהנהלת הקבוצה לקחו רגע לנשום לרווחה לפני שהמשיכו לבנות את הסגל סביבו. אשיק הוחתם לחמש שנים ו-58 מיליון דולר, אריק גורדון ניצל את אופציית השחקן שלו לעונה הבאה, ובקבוצה שוב התפשרו על קול, שחתם על הקוואליפאינג-אופר שלו על סך שלושה מיליון דולר. אלכס אג'ינסה הוכיח שיש לו מה לתת והוחתם על 20 מיליון דולר לארבע שנים, ובקבוצה דאגו לשמור גם את דאנטה קנינגהאם ולוק באביט בחוזים נוחים.
לפליקנס לא היה הרבה עם מה לעבוד בשוק השחקנים החופשיים, והם אפילו מכרו בחירת סיבוב שני בשביל קצת עודף מהקליפרס. הבחירה שלהם בסיבוב הראשון הלכה לפילדלפיה. עם אפס שחקנים תחת החוזה הראשון שלהם בליגה, הם נאלצו להסתפק בקנדריק פרקינס בתור החיזוק העיקרי שלהם, בשביל קצת פחות ממיליון לעונה, והמצב לא עתיד להשתנות לפני שיאזנו את הספרים שלהם. לפחות מבחינה כספית, כשהם הרחק מעבר לתקרת השכר המקסימלית, ניו-אורלינס שמה את כל הז'יטונים שלהם על השחקנים בסגל הקיים, ובעיקר על התיקים הרפואיים שלהם. אלונזו ג'י שכבר הועבר בטרייד לשליש מהקבוצות בליגה בערך ינסה לתקוע יתד וקיבל 2.7 מיליון דולר לשנתיים. כריס דאגלאס רוברטס יגיע במטרה לתת משהו מהספסל ולהוכיח שיש לו מקום ברוטציה, וברייס דיג'אן ג'ונס המוכשר והבעייתי שלא נבחר בדראפט יקבל גם הוא הזדמנות, שניהם בחוזים לא מובטחים.
מה מי מו
חמישייה: ג'רו הולידיי, אריק גורדון, טייריק אוונס, אנתוני דייויס, עומר אשיק.
ספסל: ריאן אנדרסון, קווינסי פונדקסטר, אלכס אג'ינסה, דאנטה קנינגהאם, נוריס קול, אלונזו ג'י, קנדריק פרקניס, לוק באביט.
מאמן: אלווין ג'נטרי, עונה עשירית כמאמן ראשי, 370:335.
מועמד לפריצה: אפשר לשים כאן את דייויס, הוא טוב עד כדי כך והולך להשתפר משמעותית תחת ג'נטרי. אבל הגבה כבר היה בטופ 5 בעונה האחרונה, ולכן נפנה את תקוותנו לעונת קאמבק מריאן אנדרסון. אנדרסון חווה עונת בלהות שהגיעה אחרי קיץ מהגיהינום ב-2013/14, וגם בעונה שעברה האחוזים שלו לא שיקפו את הקלע שהוא. מעבר להתמודדות עם סיטואציות קשות מחוץ לפרקט, הפציעות הגבילו אותו והוא נראה כמו צל של מי שהיה בעבר. ובכן, מי שהיה בעבר הוא חתיכת שחקן. אחד ממייסדי עמדת הסטרץ'-4, אנדרסון מסוגל לחורר הגנות בקליעה מבחוץ, והתרומה שלו בריבאונד, כמו גם היכולת שלו לנצל מיס-מאץ' על האותיות הופכות אותו לכאב ראש נוראי לכל יריבה. גם בעונה האחרונה אנדרסון נתן תזכורות עם כמה תצוגות קליעה מדהימות, וניתן להניח שהוא וג'נטרי הולכים להסתדר מצוין. בשיאו, אפשר לצפות מאנדרסון לתת קמפיין ראוי לשיחות על תואר השחקן השישי.
מועמד לדעיכה: בקבוצה אין מועמד טבעי, אך דאנטה קנינגהאם בהחלט צפוי לראות פחות דקות משחק. קנינגהאם שיחק בשתי עמדות הפורוורד בעונה האחרונה, על אף שהוא מספיק בקושי רק בתור פאוור-פורוורד, והשנה קשה להאמין שג'נטרי יעמיד אותו בסיטואציות דומות. קנינגהאם היה מיס-מאץ' שלילי ב-25 הדקות ששיחק למשחק בעונה שעברה, והוא צפוי לחזור למקומו הטבעי בתור המחליף של דייויס.
אקס פקטור: לא מעט מהרכזים הפותחים בליגה עשויים להיות האקס פקטורים של קבוצותיהם, אך מעטים יכולים להתחרות בג'רו הולידיי. כשהוא בריא, הולידיי נלחם על מקום בעשירייה הראשונה של רכזים בליגה. הוא גדול ואתלטי, מה שעוזר לו להיות מגן מעולה, והוא מסוגל לייצר התקפה עם הכדור בידיו, ולהיות אופציית פיק-אנ-רול מצויינת עם דייויס. עונה בריאה ממנו תשים את המפתחות בידיו, גם אם הדקות שלו יוגבלו, והוא מסוגל להטיס את השקנאים למעלה גם בפלייאוף. ראוי לציין כאן גם את קווינסי פונדקסטר, הסמול-פורוורד היחיד בקבוצה שהוא פלוס בשני צדי המגרש.
תסריט אופטימי: דייויס ממשיך מאיפה שעצר, ומוסיף גם שלשה למשחק ב-35 אחוזי הצלחה. אנדרסון מתאושש משתי העונות שעברו ושורף רשתות. אוונס מתחיל לקבל הכרה ככוכב לגיטימי, אריק גורדון וג'רו הולידיי נשארים על הפרקט, ובחסות ג'נטרי התקפת הקבוצה מגיעה לטופ 5 במדדי היעילות. ההגנה מתייצבת גם היא, וניו אורלינס אצה רצה לניצחונות עם קצב משחק משוגע. הרכב של הולידיי, גורדון, אוונס, אנדרסון ודייויס שובר את מדדי הפלוס-מינוס. נפילה מפתיעה של אחת מקבוצות העלית של המערב מקפיצה את הפליקנס כיתה, והם מסיימים במקום הרביעי עם מאזן 28:54.
תסריט פסימי: כששואלים קבוצה שרוצה לעלות במדרגה האחרונה מה היא עשתה בקיץ, היא לא יכולה פשוט להצביע על קנדריק פרקינס ולקוות שזה יסגור לה את הפינה. בין אם היו אלטרנטיבות או לא, זה לא מספיק. עוד פציעות לשחקנים שכבר רגילים להיפצע, ג'נטרי רואה שהחיים מחוץ למפרץ הם לא פיקניק, ודייויס נחנק בדאבל-טים קבוע ואין מי שיעזור. ניו אורלינס מדשדשת במקום בזמן שהאחרות עוקפות אותה בסיבוב. 40:42, מקום תשיעי במערב. אין פלייאוף.
תחזית: ג'נטרי ייקח אותם רחוק יותר מוויליאמס, הקבוצה בשלה לקפיצה נוספת על כתפיו של הפרנצ'ייז פלייר שלה, שמצדו ימשיך להמם בקצב ההתפתחות שלו. הפיק-אנ-רול של אוונס ודייויס היה אחד המהלכים המפחידים בליגה כבר בעונה שעברה, והשנה יש מאסטרו התקפי כדי למצות את כל האפשרויות מתוכו. פציעות הן חלק בלתי נפרד מהסגל, וזה יהיה על ג'נטרי לאלתר פתרונות כשהחצי התחתון של הסגל שלו לא מרשים בלשון המעטה. אני מאמין שהוא מסוגל לעשות זאת. בהגנה הוא יצטרך לתעל עונה שלמה עם רון אדאמס בצוות האימון של גולדן סטייט, ולחבר משהו ראוי מדייויס, אשיק והולידיי. אני מאמין שהוא מסוגל לעשות זאת. 34:48, מקום שישי במערב, הפסד בשישה משחקים בסיבוב הראשון אחרי מאבק עיקש.