בן רהב עבר עונה מוצלחת אשתקד בבית"ר תל אביב רמלה, אך בקיץ עמד בפני התלבטות. מצד אחד, הצעות מקבוצות תחתית בליגת העל או קבוצות מהלאומית כמו הפועל פתח תקוה, קרית גת והפועל כפר סבא, ומנגד הצעה להיות שוער שני בבית"ר ירושלים. רהב הלך עם האמוציות. בעקבות הלב. כאוהד בית"ר מילדות, הוא חש צורך להיות לפחות לשנה אחת חלק מהמועדון אותו אליו תמיד שאף להגיע. הוא קיבל החלטה גם מתוך אמונה מקצועית כי יוכל להתמודד על מקום בהרכב ולמנף את הקריירה שלו. בסופו של דבר, בוריס קליימן קיבל את הקרדיט לכל אורך העונה, גם ברגעים פחות טובים. רהב נותר תסכול.
הצוות המקצועי סבר כי כל ירידה של קליימן הצעיר לספסל עלולה לחסל לו את הביטחון, וכך רהב לא זכה לדקות משחק ולמעשה יעזוב בתום העונה כשהוא מאוכזב מקצועית מההתייבשות על הספסל. יחד עם זאת, ברמה המנטאלית רהב לקחת את ההזדמנות בשתי ידיים והפך לדמות הדומיננטית בקרב השחקנים, שמגדירים אותו כ"שחקן הכי חשוב בחדר ההלבשה". ההגדרה הזו עלתה לו ביוקר בינואר האחרון, אז סירבו במועדון לשחררו להפועל פתח תקוה. כעת רהב מתפנה לראיון בו הוא משתף בחוויה שעבר השנה: הסיפוק, הכאב, האחריות ובעיקר מבט מבפנים על בית"ר ירושלים שלא כולם מכירים.
20:55, ערוץ 1: בית"ר ירושלים מארחת את מכבי תל אביב
בית"ר ירושלים תערוך טקס לכבוד זכייתה של מכבי תל אביב בטרבל
השוערים בוחרים בשער היפה לעונת 2014/15: למי הצביע בן רהב?
סלובודן דראפיץ' אימן את בן רהב בעונה שעברה בבית"ר תל אביב רמלה. "הייתי במכבי חיפה כשהוא היה צעיר עם עתיד מבטיח ועבר פציעה קשה שהשביתה אותו ליותר משנתיים", מזכיר דראפיץ'. "ידעתי כמה הוא מוכשר וברגע שהחלים מהפציעה הוא נכס לכל קבוצה. הוא שוער של ליגת העל ויכול להגיע רחוק מאוד אם רק יאמינו בו כמו שמאמינים ברן קדוש, דניאל ליפשיץ, איתמר ניצן וצחי גיגי. אם ימשיכו לתת אמון כזה בשוערים, גם בן רהב יהיה שוער מוביל בליגת העל. חשבתי גם בקיץ שלהיות שוער שני בבית"ר לא נכון בשבילו. אם הוא היה שוער שני ברעננה או מכבי פתח תקוה, מהר מאוד הוא היה הופך לשוער ראשון וחבל שלא עשה את זה".
רהב די מסכים עם דראפיץ' ואומר: "אני מחלק את זה לשניים. מבחינה מקצועית, אני אכן מרגיש שעשיתי טעות כי הגעתי עם אמונה שאני שווה התמודדות וברגע שאקבל הזדמנות אחת לא אצא מהשער ואגיע הכי רחוק שאפשר. לקחתי הימור כי האמנתי בעצמי. ברגע שהבנתי שאריאל הרוש בחוץ, האמנתי שמול מי שלא יגיע, ברגע שאקבל את הצ'אנס לא אאכזב. אם הייתי יודע שלא תהיה תחרות, בכלל לא הייתי נכנס לזה. זה לא עשה לי טוב לקריירה. מצד שני, בקטע האישי זה משהו שהייתי חייב לעצמי, להיות חלק מבית"ר ירושלים אפילו לשנה אחת. זה מועדון שאני מחובר אליו מהיום שאני זוכר את עצמי ואני לא מתחרט על החוויה שעברתי. כולם יודעים כמה אני מחובר לקהל, והאהבה שקיבלתי מכל עבר זה משהו שתמיד יחסר לי. לפעמים אני לא יודע איך אני אחיה בלי זה, זה כבר הפך לחלק ממני".
רהב הוא השוער השני, ולמרות זאת מדברים עליו כל הזמן כשחקן הכי חשוב בחדר ההלבשה של בית"ר ירושלים. מאחד את הקבוצה, מלווה את הזרים, מייצר שקט כשצריך. באתר הרשמי של בית"ר נערכים סרטונים בני שתי דקות עם כל שחקן, בהם הוא נדרש לענות על כמה שאלות. מתוך שמונה שחקנים שנשאלו את מי היו לוקחים איתם לכל קבוצה, שבעה ענו: "בן רהב". היחיד שלא בחר בשוער המשנה היה דווקא השותף חנן ממן. רהב מסביר: "הוא פשוט רואה אותי כל יום בדירה אז נמאס לו ממני. האמת שחנן הוא הדוגמה לכמה בית"ר מיוחדת. הוא היה כבר בהפועל חיפה, הפועל תל אביב ובלגיה, הוא בתקופה שלפעמים הוא מתוסכל מקצועית, אבל עדיין רוצה יותר מכל להישאר כאן. הוא התחבר למועדון, לעיר, לאווירה מסביב. הוא לא רוצה לוותר על זה, אבל זה לא תלוי בו".
בינואר עידן בראון והפועל פתח תקוה התייאשו מקאלה דרשלר ופנו לבית"ר כדי לקבל את רהב. בירושלים דחו את הבקשה, רהב הפך מתוסכל וניסה לשכנע בכדי לא לפספס את ההזדמנות. "זה להיות שוער ראשון בליגת העל - בדיוק מה שרציתי", הוא מדגיש. "עם כל הכבוד למה שאני תורם לבית"ר, אני לא משחק וחייבים היו לפרגן לי ולתת לי ללכת. בית"ר סירבה ונפגעתי מזה, במיוחד שאני לא מקבל שום הזדמנות. אמרו שאני חשוב מאוד גם לחדר ההלבשה ולא רוצים לוותר עליי, אבל ממש לא אהבתי את זה"
רהב בן ה-26 הוסיף: "זה הזמן שלי. אפשר לראות שכל מועדון שנתן בשנים האחרונות צ'אנס לשוער ישראלי, גם הרוויח שוער נבחרת. אריאל הרוש, דני עמוס, אופיר מרציאנו, גיא חיימוב וכל השמות שהזכרת השנה. כולם הוכיחו את עצמם. אני מאמין בעצמי ברמות הכי גבוהות, מאמין שאוכל לחזור לבית"ר מהדלת הראשית ולהגיע הכי רחוק שאפשר".
מה הסיפור עם "השחקן הכי חשוב לחדר ההלבשה"? זה מרגיש קלישאה.
"אני חושב שאני לא כדורגלן טיפוסי, אני בן אדם שעבר משהו בחיים. יש לי חוסן מנטאלי, אני יודע לנתח דברים, אני יותר עמוק, קורא ושומע לא מעט ברמה הפסיכולוגית ומבין דברים ברמה רחבה יותר כדי להתמודד איתם. זה מתחיל באנרגיות שמייצרים ומשרים על כולם, כל הקטע עם הזרים שאני מארח אותם ושומר עליהם, כל מי שצריך עזרה אני ישר מסייע ורוצה שיהיה להם טוב. זה לדעת להרגיש מישהו עצבני בחדר הלבשה ולהרגיע אותו. אני מאוד מחובר בעיקר לזרים ולוותיקים כמו חיימוביץ' שמתייעצים איתי על הכול. אני יודע איפה לגעת בכל אחד ולאזן אותו. כולם מרגישים שהם יכולים לשתף אותי ואני נותן את כל כולי בשבילם. זה סוג של שליחות בשבילי".
זה נשמע כמו פיצול אישיות: מצד אחד מנהיג בחדר הלבשה עם תחושת שליחות, ומצד שני תסכול שאתה לא רואה דשא.
"זה נכון. שנה שלמה ראיתי את טדי עם האוהדים, משחקים במושבה , סמי עופר מלא ואני חנוק מדמעות. אחרי מכבי תל אביב בחיפה קפצתי על אצילי שהשווה בדקה ה-90 בשביל בית"ר, ובחדר ההלבשה הייתי עם דמעות וכאב לב שאני לא רואה דקה. מבחינה אמוציונלית זאת שנה לא פשוטה בשבילי, אבל מחשלת, מספקת חלקית ונותנת הרבה כוח לעתיד".
ביום חמישי העלית בפייסבוק תמונה שלך עם ארבעת הזרים: קלאודמיר, אנטל, ארסו ומאטוביץ'. נטשת את הישראלים?
"לא. זה לא סוד שאני מאוד מחובר לזרים, הם צריכים מישהו שיעזור להם כאן. זה לא פשוט להיות שחקן בארץ זרה, במיוחד בשנה הראשונה. ראינו שערב אחד אנטל הוריד את הראש וניסינו לעודד אותו. הוא בתקופה קצת לא טובה אז רצינו כולם לעשות לו מצב רוח טוב. תמיד צריך לעשות את זה, הוא רק מתאקלם כאן. יש לנו זרים מדהימים, היתרון של בית"ר זה הפגיעה המוצלחת בזרים. אין יותר מדי מציאות בארץ עם שחקנים כמו זהבי שמביאים מספרים, אז מוצאים את אלה שמביאים דברים אחרים ומלווים זאת בערך מוסף".
מה מיוחד בהם?
"בארץ, קלאודמיר השחקן הכי טוב שראיתי עד היום בתפקיד הזה של קשר אחורי. לדעתי גם יותר טוב מבואטנג. אין דברים כאלה, הוא כוכב, כל הקבוצה חייבת לו את הקריירה. הבן אדם הזה הוא לא להאמין, הוא לא מפסיד באימון, לא מפסיד דקת משחק, בכלל לא עולה לטיפולים. צריך להחתים אותו מעכשיו עד סוף הקריירה. אם בית"ר תפסיד אותו, זו תהיה הטעות הכי גדולה שאפשר לעשות".
ומי מהם רוצה באמת להישאר? הם בודקים ומקבלים הצעות.
"אגיד את זה הכי פשוט: כולם רוצים להישאר. עם אנטל זה מסובך יותר כי יש לו חוזה גבוה בטורקיה, אבל הרצון להמשיך הוא של כולם. גם ססאר, שעבר תקופה פחות טובה, היום מעריך מאוד ורוצה שיממשו עליו את האופציה. גם קלאודמיר ודושאן. יש משהו באווירה סביב בית"ר והטירוף שזה ממכר ולא רוצים לוותר על זה. ואני יכול להגיד לך שלכולם יש הצעות, לכולם, אבל ההעדפה שלהם היא להישאר בבית"ר. עם כל הבעיות, לא כל כך מהר מוותרים על בית"ר".
אז מה החזיר את בית"ר לחיים השנה?
"מכלול של דברים. זה הזרים שדיברנו עליהם ובכלל קודם כל רביעיית הגנה מצויינת. מאטוביץ' מאוד אנדרייטד, הוא מאוד משמעותי לקבוצה ומוזר שאנשים לא מבינים את זה. זה בן אדם שלוקח שחקנים כמו שלומי אזולאי ואחרים ומסביר להם תרגילים ועמידה על המגרש. דברים שלמד בסרביה ומחקים את זה כאן. התחלפו בלמים על ימין ועל שמאל, אבל היציבות נשארה בעיקר בזכות מאטוביץ' ואלי דסה. יהיה קשה מאוד למצוא מישהו טוב יותר ממנו, גם מקצועית ובעיקר מהצד של ההשפעה המנטאלית".
במיוחד על הצעירים שחלק מתקשים על הלחץ. לידור כהן עובר השנה את מה שאצילי עבר בשנה שעברה.
"בדיוק. אפשר לראות כמה פוטנציאל יש לצעירים האלה. אצילי הביא 9-10 נקודות, אזולאי הביא את הנקודות שלו, עכשיו לידור מבקיע שערים מכריעים. הם עוברים תהליך, זה לא פשוט לבוא מקבוצה קטנה לבית"ר עם כל הלחץ. לפעמים שחקנים כאלה מתמודדים פעם ראשונה עם קללות שלא הולך, וזה שבר עבורם. צריך סבלנות איתם כי הם מפוצצים בכישרון ויכולים להוביל את בית"ר בעתיד הכי רחוק שאפשר. עם זאת, אני עדיין אומר שמה שמחבר את הכול זה קלאודמיר. רק מי שנמצא באימונים ויודע מה התרומה שלו, מבין את זה. זה משהו שהוא קונצנזוס וכל שחקן בקבוצה יגיד לך את זה. מעריצים אותו".
כאחד שמדבר על השנים הגדולות של בית"ר בשנות ה-90' והעשור הקודם, אתה מרגיש שהיא עדיין גדולה?
"איזו שאלה. בית"ר נשארה גדולה בכל מה שקשור לאווירה מסביב. בכל מקום בארץ, מהצפון ועד הדרום, מקבלים אהבה ונתקלים בכמויות של אוהדים. גם באירועים ספציפיים ומשחקי ראווה, בכל פינה בארץ. אני שוער שני ואין מקום בארץ שלא עוצרים אותי כמויות של אנשים לחתימות ותמונות וכל דבר אפשרי. אין לזה תחליף. זה גם מייצר מחויבות ולמרות שלפעמים יש אי ודאות או בעיות, הכוח של בית"ר לא מאפשר לשחקן להוריד רגל מהגז או לא להיות מקצוען. הקהל זה הייחוד הגדול של בית"ר ביחס לכל קבוצה אחרת. זה הדבר הכי חזק שיש לה".
קרה משהו בקטע האחרון עם אחמד עאבד ועונש הפחתת הנקודות. אנשים מבינים שהגזענות הגיעה לקצה ואי אפשר להמשיך איתה.
"בשורה התחתונה, כל מי שאוהב את בית"ר ירושלים - רק טובת המועדון צריכה להיות לנגד עיניו. בלי להיכנס להחלטות ספציפיות בנוגע לשחקן כזה או אחר, צריך לעשות רק מה שטוב למועדון. ברגע שזה מגיע למצב שזה פוגע במועדון, כולם חייבים להיות יותר חכמים. בסופו של דבר, מה זה עוזר אם תעמוד, תצעק ותקלל, ובסוף המועדון נפגע? לא יכול להיות שחצי מהעונה לא משחקים בטדי. כולם צריכים לעשות את השינוי בשביל בית"ר ירושלים".
בית"ר יכולה לחזור לימים הגדולים גם בקטע המקצועי?
"אני בטוח בזה. הביאו לכאן כישרונות שהתחשלו, זה לזכותו של טביב שזיהה אותם ובטוח ימשיך להביא כאלה. אם ישמרו על מה שיש כרגע ויוסיפו קצת חיזוק, בית"ר תחזור להיות גדולה. אם נעלה לאירופה זאת תהיה אמירה ברורה לכולם שבית"ר חזרה. אפשר היה לראות כבר השנה שהסתכלנו למכבי תל אביב ומכבי חיפה בעיניים, שיחקנו פתוח והטרדנו אותן. אם יעשו את זה נכון בית"ר תחזור להיות כמו בעשורים הקודמים. זה לא כל כך קשה לעשות את זה, יש בסיס מצוין".
אגב, השוער האחרון שיצא מבית"ר חתם בהפועל תל אביב.
"אין תגובה".