הנחת של אברם: "הפודיום" לכבוד יום ההולדת ה-60 של גרנט

"אנשים נחמדים יש באפריקה, אבל אין לך שום סיכוי להצליח שם".

את ההודעה הזו שלח איש כדורגל ישראלי לאברהם גרנט, כשהאחרון מונה לתפקיד מאמן נבחרת גאנה. הערב (21:00, יורוספורט) יעלו גאנה וגרנט לחצי הגמר, למפגש מול המארחת גינאה המשוונית, כשבגמר כבר מחכה חוף השנהב. מחר גרנט יחגוג יום הולדת 60. אז השבוע, באופן חד פעמי (פעם ב-60 שנה), מדור "הפודיום" מציג שלוש מתנות למאמן הישראלי.


לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

למעקב בטוויטר

orenjos@walla.co.il

"אני גאה מאוד באברם על מה שהוא עושה. זו כבוד לנבחרת אפריקאית - להביא מאמן לא אפריקאי", אומר דידייה דרוגבה בשיחת טלפון מלונדון.

החלוץ של צ'לסי חזר לסטמפורד ברידג' אחרי הפסקה בין 2012 ל-2014. ב-2007/08 דרוגבה וגרנט שיתפו פעולה בעונה "נהדרת", כך אומר החלוץ, שהסתיימה עם החלקה של ג'ון טרי. ארבע שנים לאחר מכן, הניף דרוגבה את הגביע החשוב, והעונה, צ'לסי שלו בראש עם חמש נקודות פור, אחרי 1:1 מול מנצ'סטר סיטי (10 דקות לבחור מחוף השנהב).

אז הנה פרשן שמכיר את היבשת, אחרי 61 שערים ו-104 הופעות במדי הפילים, עד שתלה את הנעליים הלאומיות.

"לא קל להבין את התרבות האפריקאית", הוא אומר לוואלה! ספורט. "האתגר של גרנט עצום, בטח עם נבחרת שלא הצליחה במונדיאל. יש לחץ, וזה לא פשוט".

יש לך טיפ?

"בלי שדיברתי עם גרנט, הוא בחצי הגמר, אז כנראה שהוא לא צריך את הטיפים שלי. הולך לו טוב שם. אנשים חושבים שהטורניר הזה קל, אבל הוא לא קל - אתה צריך להתמודד עם פציעות, ושחקנים לא תמיד באים, ויש עניינים עם ההתאחדויות השונות ועם הנסיעות. והאצטדיונים לא תמיד ברמה, ובתי המלון… אבל בדברים כאלה בטח הניסיון של אברם עוזר לו. הוא רגוע ושקט, בקטע חיובי בעיניי. הוא נשאר חיובי גם כשלא קל".

לאחר ההפסד ליונייטד בגמר האלופות, גרנט פוטר ודרוגבה נשאר, אבל מתברר שהקשר רק התחזק. גרנט מזכיר את החלוץ בהרצאות, ובשיחות עם חברים סיפורי דידייה נשלפים על אוטומט. אז מאיפה הקשר?

"אתה יודע למה זה? כי אני הקשבתי לו", טוען דרוגבה. "הוא נתן לי עצות טובות, ובכל פעם שהקשבתי לעצה שהוא נתן, זה עבד. אז למה שלא אקשיב למישהו שכנראה יודע יותר ממני? כנראה ששנינו חכמים - וזו הסיבה שאנחנו מסתדרים טוב כל כך. מכל הסיפורים שיש לי לספר על גרנט, הסיפור הכי מיוחד זה שאנחנו עדיין בקשר".

"היתה לנו שנה מדהימה ביחד", דרוגבה ממשיך. "הגענו לגמר הצ'מפיונס והיתה לנו קבוצה נהדרת באותה העונה. עבורי, זה היה כבוד לשחק בקבוצה הזו, עם השחקנים האלה ועם המאמן הזה. גרנט, ספציפית, כל הזמן דיבר אליי, וזה היה חשוב לי. לפני כל משחק גדול תמיד היה חשוב לו להראות לי גישה אחרת של כדורגל. ולא רק זה. אפשר ללמוד הרבה מהדרך שבה ספורטאים אחרים מתכוננים למשחק. אברם אוהב כדורסל, והיה מדבר איתי על מייקל ג'ורדן ולארי בירד, וכל האחרים".

אתה נשמע חיובי מאוד, אבל בזמן הקמפיין בצ'לסי, גם בתקשורת וגם בתוך הקבוצה לא היה נראה שכולם באותו קו.

"כשגרנט החליף את ז'וזה, הוא היה מספיק חכם כדי לשמור את אחד העוזרים שלו. והוא היה מספיק חכם להביא את טן קאטה, שהגיע מברצלונה. הקבוצה, בסך הכול, נתנה יחס פנטסטי. כולנו היינו מנוסים, קפטנים בנבחרות שלנו. נכון, היה לנו מאוד קשה כשז'וזה עזב (ודרוגבה גם התבטא בחריפות על כך דאז, א"י), אבל אנחנו שחקנים מקצוענים - מי שבא, אנחנו איתו, ונותנים לו הכול. וזה באמת מה שקרה".

וקרה גמר ליגת האלופות. וג'ון טרי.

"זה היה רגע קשה מאוד", החלוץ מספר. "ההפסד הזה גרם גם לעזיבתו של המאמן, והשפיע המון על המועדון. זה רגע שנזכור, כל השחקנים וכל הצוות. כשאתה מפסיד בגמר אתה לא שוכח, ובדרך שבה הפסדנו… אני קיבלתי אדום, ההחמצה של טרי, וגם אנלקה. הקואץ' הקרין לנו וידאו לפני זה, סרט, להמריץ אותנו. זה היה משחק נגד מנצ'סטר יונייטד, כך שלא היה צריך אפילו להסביר. באנו דרוכים מאוד. אבל בגלל חוסר מזל לא עשינו את זה. לא ניצחנו".

ולסיום, רק היום, איחולים וד"שים. "אני רוצה לאחל לגרנט יום הולדת 60 שמח, וגם לבן שלו, דניאל, שחוגג מחר [היום] ותמיד היה בא למשחקים שלנו. מזל טוב, ושתזכו בגביע של אפריקה. אלא אם חוף השנהב תהיה בגמר". זמן קצר לאחר השיחה, חוף השנהב עלתה לגמר. ב-2008 דידייה היה עמם בישראל. מתי עוד ביקור?

"גרנט אמר לי שיזמין אותי ומאז לא הזמין. למרות שזו יום ההולדת שלו, אני לוקח את המשאלה שלו ומבקש שיזמין אותי".

"היה ברור לי שתגיע לזה", אומר חיים ליפקוביץ', שופט ליגת העל לשעבר, שניות ספורות לאחר התחלת השיחה.

ארבעה מחזורים לסיום עונת 1990/91, מכבי חיפה עם ויקטור צ'אנוב הבלתי נכנע, הגיעה לאורווה למשחק אליפות. ובאותו משחק, שני גולים של יוסי שושני נפסלו. לטענת הכל, שניהם היו חוקיים למהדרין. נגמר 0:0, מכבי חיפה קטפה אליפות ואוהדי הפועל פתח תקוה כועסים על אותו צוות שיפוט עד היום.

"אברם יודע בדיוק מה קרה, תאמין לי", אומר ליפקוביץ' על מאמן הפועל פתח תקוה של אז. "היו איתי שני קוונים בכירים, ואחד הקוונים [בני כהן] הרים דגל פעמיים, ואני שרקתי. גם היום הייתי שורק. אם הקוון מניף, אני שורק. אחרי ארבע שנים גילו את האמת", הוא אומר, ומבקש לא להוסיף בנידון. "יש לי שלושה בנים במשטרה. אחד מהם חיסל מחבלים בחדרה. חינכתי רק ליושר. 'שופטים באדום' זה מהתקופה שלי; אף פעם לא נחקרתי, אף פעם לא הזמינו אותי. כלום. טעיתי, כמו שכולם טועים. שנהיה בריאים, הכול היה בתום לב".

"תדע לך", הוא אומר, "אין אף שופט שרוצה לראות ביום ראשון כותרות שליליות עליו בעיתון. הייתי מתחבא חודש בבית אם הייתי עושה טעויות כמו שיש היום. הטלוויזיה הוכיחה שזה מאוד גבולי, אבל צדקו - לא היה נבדל. כשאתה מקבל החלטה אתה נמצא באמצע המגרש, בגובה הדשא. בחיים אתה לא יכול לראות דברים כאלה. קיבלתי את מה שהקוון סימן, ומה שקרה לאחר מכן…".

הרגשת שטעית לאחר הפסילה הראשונה?

"לא. לא ידעתי שטעיתי. אני מצפה גם היום משופטים שלא יגידו להם בחדר ההלבשה אם הם טעו. טעית? טעית. רק אל תחזיר. אוי ואבוי…".

גרנט רתח על השיפוט בסיום אותו 0:0 מול חיפה. "זה דבר נורמאלי שהוא התעצבן", אומר ליפקוביץ'. "גם אני הייתי מתעצבן. אבל לא רבנו. אחרי זה, כשהוא אימן את מכבי, הרחקתי לו פעם את אובארוב. וגם אז לא רבנו. אני מאוד מכבד אותו ושמח שהוא מצליח. אצלי, כשנגמר משחק, נגמר הכול. היה בו כעס כלפיי? עכשיו בטח כבר אין. שנה לפני זה, נגד בני יהודה, פסלתי להם גול. ואברם התרעם והרחקתי אותו. ואז בסיום הוא נכנס אליי לחדר הלבשה, ואמר לי שהוא מצטער - 'גם אם לא טעיתי. אבל התברר שטעיתי' - ככה אמר. למה נכנס? כי [יורם] ארבל אמר לו שצדקתי".

"רוצה עוד סקופ?", הוא שואל ועונה: "בשנת 83 הפועל פתח תקוה עלו לליגת העל ואני שפטתי במשחק הקובע. 0:3 נגד צפרירים. כשאתה לוקח את העבר של הפועל פתח תקוה, הם ניצחו ברוב המשחקים איתי. גם במשחק המדובר הרי הם לא הפסידו. וגם אברם ניצח איתי הרבה. אבי הרוחני היה מנחם אשכנזי, הוא תמך בי בשיפוט, הוא גידל אותי. זה אחד השופטים הכי טובים שהיו כאן, והוא איש הפועל פתח תקוה מובהק. אחרי המשחק ההוא, ביקשתי שלא לשפוט את הפועל פתח תקוה. ודווקא מהפועל פתח תקוה באו להתאחדות ואמרו שהם רוצים שאשפוט אותם".

"אגב", הוא מוסיף, "הנה עוד סקופ: גמר הגביע של אברם ומכבי, מול הפועל תל אביב ב-1994? אני שפטתי את המשחק".

הכותב הינו עיתונאי, סופר (הביוגרפיות "פפ" ו"מסי") ומגיש טלוויזיה

אברהם גרנט הוא איש עם ראש מלא בכדורגל, ובעיקר, הוא בעל יכולת מדהימה להקסים ולמגנט אנשים - דבר קריטי לחלוטין בסוג התפקיד הזה, של הנהגת קבוצה מכל סוג; במיוחד קבוצת כדורגל.

הוא מספר סיפורים נהדר. יש לו יכולת לשלוף אנקדוטות מכל סוג, ולהשליך על דברים גדולים יותר. הוא יספר לך רעיון, ואתה יודע שהוא אמר את זה מסיבה מסוימת. יש לו את היכולת לדבר שעות ולקשר בין סיפור לסיפור, והכול מהראש ומהניסיון שלו. הוא ייתן לך דוגמה על כדורגל, וכמעט תמיד היא תשליך גם לדבר מהחיים.

אחד הסיפורים שאני הכי אוהב אודותיו התרחש כשאברהם כשנסע לאנפילד עם צ'לסי. כמה דקות לפני העלייה לחימום הוא רשם על הלוח את ההרכב של ליברפול. מול כל השחקנים. הוא סיים את כל ההרכב ובעמדה של חלוץ 9 כתב "אנפילד". השחקנים לא הבינו, ואחד מהם אמר "אבל בוס, אין להם שחקן שקוראים לו ככה". אז גרנט ענה להם: "זה מפתיע, כי רק על זה אני שומע כל השבוע, רק אנפילד ואנפילד. אז חשבתי שיש להם חלוץ שקוראים לו אנפילד. כמה הוא כבש העונה, אנפילד הזה?".

אלה הסיפורים, ויש מאות.

גרנט מקושר מאוד, ומי שמגיע לרמה כזו של קשרים צריך להיות אדם שאפשר לסמוך עליו. אדם שנותן מזמנו, ולא מצפה לכלום בתמורה. היינו ביחד בהרבה מסעדות ובהרבה קוקטיילים, ודיברנו המון בינינו, והחרטה היחידה שלי היא שעדיין לא הגעתי לישראל.

גרנט עזר לי בקידום הספרים על פפ ומסי. הוא מסר אותם לאנשים, חילק, כי האמין שהספרים האלה הם לא רק ספרי כדורגל אלא ספרים שמתארים סיפור על אנשים שהקריבו הרבה כדי להגיע לאן שהגיעו; ספרים על מנהיגות, ועל הדינמיקה שיש בכדורגל. היינו מדברים הרבה על כדורגל, אבל זה תמיד גלש למעבר לכדורגל.

הוא הגיע לתוכנית שלי ב"סקיי", תוכנית על הכדורגל הספרד, ותמיד נהניתי כי הוא פתח לנו את העיניים. הוא יודע לקרוא את המשחק, וזה היה מרענן, מעניין. כשיש מישהו כמוהו לידך ורואים משחקים כמו ריאל מדריד נגד ברצלונה, אתה שם לב כמה הוא יודע לנתח. גם בשידור וגם לאחר השידור, אתה מבין מה קורה במשחק.

יש לגרנט פילוסופיה ברורה לגבי איך צריך לשחק כדורגל. זה מעבר לטקטיקה. יש לו גישה לבניית קבוצה. אני שמח שהוא מצליח באליפות אפריקה, ושהעסק עובד לו שוב. אני מחכה שיסיים עם אפריקה כי התחלתי לנהל מועדון כדורגל בליגה התשיעית, ביגלסווייד יונייטד, ויש לי תוכניות גדולות למועדון. רציתי שהוא יגיד לי מה אני עושה נכון, ומה לא. שייעץ לי. אני כבר באמת מצפה להגיע לתל אביב ולשבת עם גרנט על הים, ולדבר שעות. זו תהיה זכות. מזל טוב.