וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

או בשתי מילים: איפה אלברמן?

15.11.2014 / 7:15

הוויכוח האסתטי סביב ורמוט, רפאלוב ובוזגלו, מסתיר את הבעיה הטקטית האמיתית של נבחרת ישראל: סוגיית הקשר האחורי, שהיא אולי הבעיה הגדולה של הכדורגל הישראלי. 4-4-2 מנתח העוני בעמדה, את הסיבות לצרה ואת היתרונות והחסרונות בפתרון הבעייתי של גוטמן

צילום: אדריאן הרבשטיין עריכה: מתן חדד

4. ייני

25. זה המספר האהוב על אלי גוטמן בקמפיין הזה. 25 שחקנים הוא הזמין לצמד המשחקים בקפריסין ואנדורה. 25 הזמין גם לבוסניה. לא סתם מספר 25. מצד אחד, מאפשר למאמן לקיים אימונים בקאדר נרחב ומגביר את אופציות התרגול, מאפשר לו להשאיר יותר פרצופים שמחים מעצם הזימון (הרי עדיף לקבל זימון ולא לשחק מלהישאר בבית, לא?) ומכין אותו להפתעות של הרגע האחרון, אבל מצד שני, רק דוחה את ההחלטות הקשות בעניין ההרכב והמחליפים. ההבדל בסגלים שזימן גוטמן בחודש האחרון מינורי. ארבעה שינויים בלבד: אחד כפוי (קליימן במקום הרוש), שני מגנים מחליפים (אלקיים ודוידזאדה במקום אלחמיד וטואטחה) ואחד שנועד לדלל את התחרות בחלק הקדמי ולהעניק קצת ריח נבחרת לצעיר מוכשר (קהת במקום תמוז). לגוטמן יש עומק, גיוון, שחקנים שמתאימים לכמה סגנונות ואופציות ראויות לכל עמדה. טוב, כמעט לכל עמדה.

פתיחת הקמפיין הביאה איתה דיונים על עמדת השוער, החלוץ, המחליף הראשון בהתקפה ורגע לפני בוסניה, ההתמקדות הייתה בקרב שחקני הכנף על העמדה בצד ימין. פחות דובר על העמדה היחידה בה האופציות דלילות - עמדת הקשר האחורי. אם תרצו, נקודת תורפה. שם ההתלבטות פשוטה. שרן ייני או ניר ביטון. בפינה אחת, שחקן ממושמע טקטית שלא משחק בעמדה הזו בקבוצה שלו. בפינה הנגדית, שחקן שבחודש האחרון ראה בסך הכול 30 דקות ליגה. השניים חילקו ביניהם את הדקות בשני המשחקים הראשונים. כשגוטמן רצה לשחק על מתפרצות וחיפש חייל אחראי, הוא הרכיב בניקוסיה את ייני. באנדורה, כשצריך היה עוד שחקן שיודע להוביל את הכדור ולשמש כסדרן, הבחירה הלכה לביטון. אלא שלמרות השוני ביניהם והתכונות שכל אחד מהם מביא, אי אפשר להגיד שזה מספיק לסגור פינה. לישראל, כרגע, אין מספיק אופציות באחת העמדות הקריטיות במגרש.

זה לא תמיד היה ככה. להיפך. בקמפיין האחרון של קשטן, בירם כיאל היה הקשר האחורי המוביל בסגל (תשע הופעות) ולצדו תמיר כהן (שבע), גל אלברמן (חמש) ואפילו אביחי ידין. לואיס פרננדז דחק את אלברמן הצידה וקידם על חשבונו את אלמוג כהן (שמונה הופעות), בעיקר לצד כיאל (שש) וכמובן ביברס נאתכו, שאינו קשר אחורי מובהק. גוטמן הפך את נאתכו לאיש המרכזי בסגל, גם אם לעיתים בעמדה אחורית מדי, החזיר לרוטציה את אלברמן והרכיב במהלך קמפיין מוקדמות מונדיאל 2014 גם את מהראן ראדי וייני. כיאל ואלמוג כהן ירדו להופעה אחת בכל הקמפיין. כל השחקנים שהוזכרו נעים בין הגילאים 26-31 ובכל זאת נעלמו מהתודעה. לידין ותמיר כהן אין קבוצה, כיאל ואלמוג כהן נכנסו לפנקס השחור של המאמן, קובי מויאל לא משחק בקביעות, אבי ריקן פצוע ואלברמן? נגיע אליו בהמשך.

כך שלגוטמן לא היו ממש אופציות. קשה להצביע על שחקן ליגה עולה בעמדה הזו, בטח כשלמעט הפועל חיפה והפועל עכו, כל קבוצות ליגת העל מחזיקות בסגל קשר אחורי זר. האם מדובר בסיבה לדאגה או בעיה נקודתית של החודשים האחרונים? "התשובה היא גם וגם", עונה מאמן בליגת העל. "אין יותר קשרים הורסים והביקוש הוא לקשר אחורי ורסטילי, מישהו שגם בא לקבל את הכדור, גם לא מאבד וגם אגרסיבי ומחלץ. בארץ אין שחקנים כאלה. קח את נאתכו לדוגמא. הוא לא מביא לנבחרת את מה שהוא מביא לקבוצה כי אין לו את השילוב עם השחקן הנכון שישלים אותו".

שרן ייני שחקן נבחרת ישראל. יוסי ציפקיס
בפינה אחת, שחקן ממושמע טקטית שלא משחק בעמדה הזו בקבוצה שלו. בפינה הנגדית, שחקן שבחודש האחרון ראה בסך הכול 30 דקות ליגה. ייני/יוסי ציפקיס

4.

ייני הפך לאחד הפייבוריטים בעידן גוטמן ולמעשה, מדובר באחד החידושים הבודדים בקדנציה שלו. את כל 11 הופעות הבינלאומיות שלו ערך ייני תחת גוטמן ב-13 המשחקים האחרונים של הנבחרת ובכולן הוא פתח בהרכב. בסגל הנוכחי שזומן לבוסניה, יש רק עוד שחקן משמעותי אחד שערך בכורה תחת גוטמן וזהו השוער אופיר מרציאנו. ביטון נמצא בסיטואציה הפוכה. את הופעת הבכורה שלו ערך תחת פרננדז בתבוסה 4:1 לאורוגוואי ועוד לפני שמלאו לו 19. הצרפתי ראה בו ככישרון שצריך לדחוף קדימה כמה שיותר מהר, אבל באיזשהו מקום דברים עדיין לא לגמרי קרו לביטון. מצוקת הקשרים האחוריים בנבחרת דווקא אמורה לשחק לטובתו ולהוות טריגר להשתלטות שלו על העמדה, אבל כאמור, הוא מגיע לסגל מנקודת מוצא בעייתית.

"גוטמן חוטף על הזימון של איתי שכטר, אבל הוא לפחות משחק כל שבוע גם אם כמחליף. ביטון אפילו לא מתלבש", אמר שחקן בנבחרת. ואכן גוטמן נמצא בבעיה. גורמים בסביבת הנבחרת סיפרו שההתלבטות השבוע הייתה ממשית. ביטון הרשים באימונים ובמבדקים ונראה שהוא בכושר טוב. המאמן הלאומי סבור שהבוסנים, גם בגלל ההרכב החסר, ישחקו יותר זהיר וייתנו לישראל להחזיק בכדור לפחות בשלב הראשון. למשחק מהסוג הזה, בבית, עם יריבה שמגיעה עם הגב לקיר, ייתכן וגישה התקפית ויוזמת תיטיב עם הנבחרת. כלומר, שחקן עם יכולת מסירה גבוהה כמו ביטון שגם יודע לנהל את המשחק יכול להיות אפקטיבי יותר ולהפעיל טוב יותר את השחקנים הנהדרים שיש לישראל בחלק הקדמי. אבל גוטמן חשש מהמחסור בדקות המשחק. אולי ממה יגידו אם הניסוי לא יצלח. בכל זאת, הוא זה שהטיף לכך שרק מי שמשחק בקביעות בקבוצה צריך לשחק בנבחרת.

ביטון שיחק העונה 436 דקות בכל המסגרות, מספר נמוך משמעותית מכל שחקן אחר בסגל. הוא הבקיע בפנדל במשחק הראשון של סלטיק העונה בליגה, 0:3 על סנט ג'ונסטון בחוץ, אבל מאז פתח רק פעמיים והיה שותף להופעות רעות בהפסד 1:0 לאינברס וב-1:1 הביתי עם מאת'רוול. אותו משחק היווה נקודת מפנה בסלטיק. המאמן הנורבגי המושמץ רוני דיילה הרגיע מעט עם הרוטציה והקבוצה השיגה תשעה ניצחונות מ-11 משחקיה הבאים בכל המסגרות. עד מאת'רוול, דיילה שיתף 30 משחקים ב-13 משחקים ובסקוטלנד כבר דיברו על פיטורים. הוא בחן את כולם, למד את הסגל ונתן הזדמנות שווה, אבל בשלב מסוים הפסיק לנסות. ביטון וגם כיאל נשארו בצד הלא נכון.

מאז משחק הנבחרת האחרון באנדורה, ביטון מצא את עצמו בעיקר ביציע ולא משנה אם המשחק היה בליגה, בגביע הליגה או בליגה האירופית. דיילה מעדיף את בן ארצו סטפן יוהאנסן, את הקפטן סקוט בראון ואפילו את המגן שהוסב לקישור צ'רלי מלגרו לפני ביטון כאשר גם כיאל לפחות מוצא את עצמו בסגל בשבועות האחרונים. "מאז שדיילה הגיע לסלטיק, הזדמנויות המשחק של כיאל מוגבלות מאוד", מסביר העיתונאי הסקוטי ג'ון מקגרי, כתב "דיילי מייל", את ההבדל בין שני הישראלים. "את ביטון האוהדים אוהבים, אבל הוא בכלל לא נראה על המגרש. לא תהיה לו ברירה אלא לצאת להשאלה כדי לשחק".

עוד באותו נושא

ליאור רפאלוב: "אהיה מאוכזב אם לא אשחק בהרכב, חורה לי ששיחה כזו יצאה"

לכתבה המלאה

ניר ביטון, אימון נבחרת ישראל. קובי אליהו
ביטון שיחק העונה 436 דקות בכל המסגרות, מספר נמוך משמעותית מכל שחקן אחר בסגל/קובי אליהו

2. אלברמן

צ'אבי אלונסו הפך השבוע לשחקן הראשון בחמש הליגות הבכירות שמשלים 1,000 מסירות מוצלחות. איך זה קשור לנבחרת? זה מסביר את הגדרת הקשר האחורי המודרני. מספר 6, הגרזן של פעם שרק מפרק התקפות, כבר כמעט לא קיים. היום הקשר האחורי נדרש להיות זה שנוגע הכי הרבה בכדור ומאבד הכי פחות. מניע קדימה במסירות קצרות, מנווט את המשחק לאגפים, גורם למשחק ההתקפה ותמיד משמש אופציה למסירה. צ'אבי אלונסו הפך לאחד הקשרים הטובים בעולם לא מעט בזכות השיטה של רפא בניטס בליברפול. שם הכול היה עובר דרכו. כשבניטס היה בוולנסיה, הוא עשה דברים דומים עם רובן בראחה. פאקו אייסטרן, יד ימינו של בניטס, חיפש ומצא במכבי תל אביב תואם צ'אבי אלונסו. גל אלברמן.

אלברמן הוא המרוויח הגדול ממינויו של פאקו. לא רק שדקות המשחק שלו עלו משמעותית, הוא הפך הרבה יותר דומיננטי. אפשר להסביר את הדורסנות (וגם את הפגיעות המסוימת בחלק האחורי) של הצהובים בשינוי השיטה ויש הטוענים שאלברמן נמצא בתחילתה של עונת השיא בקריירה. גוטמן החזיר כאמור את אלברמן לסגל בקמפיין הקודם, אבל לא השתמש בו מאז. דיברנו לפני קפריסין עד כמה קריטי תפקודו של הקשר האחורי ב-4-1-4-1 ובאותו ערב ב-GSP, ייני עבד קשה ומילא הוראות כמו חנון אמיתי. אבל היו רגעי חרדה. הלחץ של קפריסין ב-10 הדקות הראשונות יכול היה לשנות את התמונה. בוסניה היא לא קפריסין. היא תעניש על כל מתנה ובכלל קשה להגדיר את ייני, שמשחק בקישור האחורי רק בנבחרת, כפתרון אולטימטיבי או אפילו קבוע לעמדה הזו. במיוחד על רקע המצוקה, אלברמן היה יכול לעזור לגוטמן, להוסיף ניסיון ועוד מימד למשחק, לפחות להוות אלטרנטיבה. המאמן הלאומי הזמין 12 שחקנים בחלק הקדמי כדי לא לפגוע באף אחד. לא היה עדיף לוותר על אחד מהם?

התחזית לראשון: יש ריח של משהו טוב באוויר. ריח של ערב היסטורי בסמי עופר. וכן, נבחרת ישראל צריכה לכוון לניצחון בית על בוסניה. כי רק ככה עולים ליורו.

שימו לב: בוסניה עדיפה על ישראל, אבל אי אפשר להמעיט במה שקורה סביב הנבחרת. התקשורת נגד המאמן, האווירה לא טובה וכמובן הפציעות. הדברים הללו השפיעו באופן ישיר על הפתיחה הרעה של הקמפיין.

נבחרת ישראל בוואלה! ספורט

גל אלברמן מכבי תל אביב. ברני ארדוב
במיוחד על רקע המצוקה, אלברמן היה יכול לעזור לגוטמן, להוסיף ניסיון ועוד מימד למשחק, לפחות להוות אלטרנטיבה/ברני ארדוב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully