מקום ראשון
יש לומר בגילוי לב שייתכן מאוד שאלמלא טורנירי סיום השנה, התוצאה הייתה אחרת. אבל לאחר החודשים האחרונים, מאז ההפסד לקיי נישיקורי בחצי גמר אליפות ארצות הברית, נובאק דג'וקוביץ' שוב הראה שהוא הטניסאי הטוב בעולם. כמו כן, הסרבי האדיר הוכיח מעל לכל ספק שכל משחק, על כל משטח (חוץ מחימר ומול רפאל נדאל) תלוי קודם כל בו. כשהוא בשיאו, כמו שהיא בטורניר ברסי ובטורניר גמר הסבב למשל, הוא ינצח כל אחד.
דג'וקוביץ' שבר השנה "בצורת" של שנה וחצי ללא תואר גרנד סלאם ועשה את זה בסטייל עם הזכייה השנייה שלו בווימבלדון אחרי ניצחון בגמר פנטסטי 7:6 (7), 4:6, 6:7 (4), 7:5, 4:6 על רוג'ר פדרר. אם זה לא מספיק, אז חוץ מגביע גרנד סלאם שביעי, נולה גם התחתן השנה ונולד לו בן, סטפן. אין ספק שזו הייתה שנה מוצלחת בשבילו ואחריתה עשויה להוות פלטפורמה נהדרת לקראת שנת 2015.
מקום שני
במשך שנים חיכינו לטניסאי שיפרוץ את חומת דג'וקוביץ'-נדאל-פדרר-מארי עם זכייה בטורניר גרנד סלאם. סטן ואוורינקה עשה את זה בצורה בלתי נשכחת באליפות אוסטרליה השנה, כשהוא זוכה בתואר תוך שהוא עובר את דג'וקוביץ' ברבע הגמר עם 6:2, 4:6, 2:6, 6:3, 7:9 בלתי נשכח וממשיך לניצחונות מול תומאש ברדיך ונדאל הפצוע. ואוורינקה, ששינה את שמו מסטניסלס לסטן, הצליח להביא את הטניס שלו ל-100% יכולת לאורך כל אליפות אוסטרליה ובנה על הביטחון הזה את כל המשך השנה שלו.
אחרי שנים של לבטים, עושה רושם שהשוויצרי בן ה-29 הוא בעל חבטת הבקהנד הטובה בעולם היום ואפילו יצא לו לבלות כמה חודשים כטניסאי הבכיר מהמדינה שלו, לפני אחד בשם רוג'ר פדרר. גם התקרית עם אשתו של האחרון, מירקה, לא תמעיט ולו במעט את השנה הפנטסטית של ואוורינקה. הוא עשה קפיצת מדרגה משמעותית וגם הוביל את נבחרת הדייויס של שוויץ לזכייה היסטוריה בתואר, כשנראה טוב יותר מפדרר לאורך כל ההתמודדות, כולל במשחק הזוגות בו שיתפו פעולה.
מקום שלישי
אחרי שנה קשה מאוד שעבר ב-2013, אז הושעה בשל שימוש בחומרים אסורים במקרה מעורר מחלוקת, הצליח הנפיל הקרואטי לחזור. ובענק. מארין צ'יליץ', שמסתובב כבר שנים באזור של הטופ 15 בעולם, הצליח להגשים לקראת סוף השנה את החלום הגדול ביותר שלו כשזכה בתואר גרנד סלאם. הוא עשה את זה בצורה הכי מרשימה שיש ובלי לשמוט אפילו מערכה אחת מרבע הגמר ועד לרגע הזכייה, כשהוא מנצח את ברדיך, פדרר וקיי נישיקורי בהתאמה.
מאז שחבר לטניסאי העבר הקרואטי גוראן איבניסביץ', הצליח הטניסאי בן ה-26 (1.98 מטר) לשפר כמעט כל אספקט במשחק שלו. התחומים אותם שיפר במיוחד היו ההגשה, שהפכה להרבה יותר מזיקה ליריבים, הפורהנד שהפך לקטלני והיציבות במשחק מהקו האחורי. אגב, גם בווימבלדון וברולאן גארוס צ'יליץ' נראה טוב והפסיד בשני המקרים לנובאק דג'וקוביץ' אחרי משחקים שקולים יחסית. יהיה מעניין מאוד לעקוב אחריו השנה כדי לראות אם הוא מסוגל להמשיך ביציבות הזו ובירידה המנטאלית שמגיעה באופן טבעי אחרי הגשמת החלום.
מקום רביעי
איזו שנה מאכזבת זו הייתה לשור ממאיורקה. פציעה בגב במהלך גמר אליפות אוסטרליה מול סטן ואוורינקה, פציעה בפרק כף היד בווימבלדון ולקינוח ניתוח אפנדציט שמנע ממנו לסיים את השנה כמו שצריך. עם כל זה, רפאל נדאל שוב הראה שהוא ככל הנראה הספורטאי הכי טוב בתנאים מסוימים (על חימר) בהיסטוריה כשזכה ברולאן גארוס, בפעם התשיעית בקריירה. רפא שחט את אנדי מארי בחצי הגמר בפאריס עם 3:6, 2:6, 1:6 והצליח לגבור גם על האיום של דג'וקוביץ' בגמר בדרך לזכייה בתואר הגרנד סלאם ה-14 שלו.
כמו כן, הוא הראה שכאשר הוא בריא, מדובר באיום היחיד שיש לדג'וקוביץ' בסבב והיחיד שיכול להגיע לרמה שלו ואפילו גבוה יותר, כשניצח את מארי ופדרר בשלושה משלושה מפגשים. רק נותר לקוות שהספרדי יהיה בריא כדי שהיריבות בינו לבין דג'וקוביץ', שנפגשו כבר 42 פעמים (19:23 לרפא), תמשיך לפרנס אותנו ולגרום לנו להנאה עוד כמה שנים טובות.
מקום חמישי
ההתלבטות הכי גדולה בדירוג השנתי הייתה לגבי הפנומן משוויץ. לרוג'ר פדרר הייתה שנה אדירה. אחרי שכבר היה נדמה שהוא בדעיכה, RF סיפק השנה כמה תצוגות ענק וסיים את השנה במאזן 12:73. המאזן הזה מעיד על האיכות האדירה בטניס של פדרר, אבל גם על המצב הפיזי בו הוא נמצא ושאפשר לו לשחק כל כך הרבה השנה, כמו גם משחקים בגביע דייויס.
המדורג שני בעולם עבר שדרוג (אולי אחרון בקריירה?) תחת מאמנו ואגדת העבר סטפן אדברג, שעזר לו להפוך את הטניס שלו ליותר התקפי ומהיר, ובעיקר נועז. פדרר זכה השנה בטורניר באזל, שנגחאי, סינסינטי, האלה ודובאי ונדמה שביכולת שהציג בשלבים רבים של השנה, בהחלט יש לו סיכוי להוסיף עוד תואר גרנד סלאם לארון, את ה-18 שלו. הוא היה קרוב לזה השנה, כשהגיע לגמר ווימבלדון והציג משחק מצוין מול דג'וקוביץ', כך שאין שום סיבה שלא יצליח לחזור על זה שוב ואולי הפעם אפילו לחגוג בסיום.
מקום שישי - קיי נישיקורי
אחד הטניסאים היותר שבירים ונוטים לפציעות בסבב סוף סוף הצליח לעבור פאזה בקריירה שלו. קיי נישיקורי, שמאז שעבר לאקדמיה של ניק בולטרי בארצות הברית בגיל 14 נחשב להבטחה וכישרון ענק, הצליח לשמור על עצמו בריא בשלבים רבים השנה וגם התוצאות הגיעו.
נישיקורי, שזכה בארבעה תארים השנה, הראה את העוצמה הפיזית שלו והשינוי המשמעותי בתחום הזה באליפות ארצות הברית. היפני הצליח לנצח בזה אחר זה את מילוש ראוניץ' וסטן ואוורינקה בחמש מערכות קשות וארוכות, ולאחר מכן כבר עשה את זה גם מול דג'וקוביץ', כשהוא מסתפק בארבע מערכות. לגמר נישיקורי כבר לא כל כך הופיע והובס על ידי מארין צ'יליץ', אבל את השינוי הפיזי שמשפיע מאוד גם על הצד המנטאלי, אין ספק שהוא עשה. עם שלל חבטות וטניס מעוצב לתפארת, קיי נישיקורי הפך ב-2014 לאליל ביפן ולאחד הטניסאים שהכי כיף לצפות בהם משחקים.
מקום שביעי - מילוש ראוניץ'
שנת 2014 הייתה השנה בה הטניסאי הקנדי עבר מכישרון גדול עם הגשה אימתנית לטניסאי מצוין באמת. מילוש ראוניץ' בן ה-23 (1.96 מטר) הגיע לראשונה בקריירה שלו לרבע גמר בטורניר גרנד סלאם ברולאן גארוס, כשהפסיד באותו שלב, ולאחר מכן המשיך עד לחצי הגמר בווימבלדון, שם הפסיד לפדרר.
"מיסל" ראוניץ' כמעט ולא אכזב השנה ובכל טורניר מאסטרס 1,000 הגיע לשלבים מאוחרים יחסית, אבל עושה רושם שעדיין יש לו הרבה מה לשפר כדי להגיע לרמה של החמישייה הראשונה. אמנם הוא נהנה מיתרון בהגשה העוצמתית שלו, אבל הקנדי עדיין קצת מסורבל וגמלוני וסובל מבקהנד הרבה פחות טוב מאשר הפורהנד. הוא יהיה חייב לשפר את כל הדברים האלה עם המאמן שלו ושחקן העבר איבן ליוביצ'יץ' כדי לעשות את קפיצת המדרגה הבאה ולהיות שחקן שכבר יכול לזכות בגרנד סלאם.
מקום שמיני - גריגור דימיטרוב
עוד טניסאי שעשה השנה שיפור משמעותי הוא הבולגרי בן ה-23. גריגור דימיטרוב, שזכה בעברו באליפות ארצות הברית ובווימבלדון לנוער, הפך ב-2014 לטניסאי צמרת שגם יכול לספק לקהל משהו אחר: שואו. לא פעם המדורג 11 בעולם חובט בכדור בין הרגליים או מבצע תרגיל אחר, מסוג הדברים שהקהל בכל העולם משלם בשבילו הרבה כסף. את השואו הוא מגבה גם בחבטות נהדרות, ובעיקר מסוגננות שגם זיכו אותו בכינוי "בייבי פד" זכר להשוואה עם רוג'ר פדרר, וגם בעבודת רגליים ומהירות אדירה.
נראה שעכשיו דימיטרוב, שהגיע לחצי הגמר בווימבלדון השנה כשהוא מביס את אנדי מארי בדרך וזכה בשלושה תארים, צריך בעיקר להתחזק מנטאלית (ככל הנראה דרך כמה הפסדים כואבים) וללמוד להישאר במשחקים גם כשהוא משחק רע, דבר שקורה לו יותר מדי בינתיים.
מקום תשיעי - אנדי מארי
בכל אחת מהשנים האחרונות, הבריטי בן ה-27 היה נכנס בקלות לרביעייה הראשונה. אבל 2014 הייתה שנה בינונית מאוד, במונחים של אנדי מארי כמובן. מחזיק מדליית הזהב מלונדון 2012 לא בדיוק התאושש מהפרידה מאיבן לנדל והיה רחוק מלהרשים במקרים רבים, בהם לא הזכיר את הטניסאי שרק שנה לפני כן זכה בווימבלדון. גם מארי בעצמו הודה שהניתוח בגב והירידה המנטאלית אחרי הגשמת החלום באול אינגלנד קלאב פגעו בו, אבל מי היה מאמין שהוא יסיים שנה כשטורניר הגרנד סלאם בו הוא הגיע הכי רחוק היה דווקא ברולאן גארוס על החימר השנוא עליו?
לקראת סיום 2014 מארי הלך לטורנירים קטנים יותר על מנת לצבור ניקוד ולהיכנס לטורניר גמר הסבב מול הקהל הביתי שלו בלונדון. זה נראה כמו צעד נכון ונגמר עם שלושה תארים (ולנסיה, וינה ושנז'ן), אבל בטורניר גמר הסבב הוא כבר נראה די נורא כשהשיא הגיע ב-6:0, 6:1 מול רוג'ר פדרר במשחק האחרון שלו. מעניין מאוד לראות איך מארי יגיע ל-2015, בעיקר מבחינה מנטאלית, כי את הטניס והיכולות הפיזיות אנחנו יודעים שיש לו.
מקום עשירי - דויד גופן
את המקום העשירי בדירוג שריינתי לטניסאי המתקדם של השנה ואין ספק שהבלגי זכה בכבוד להיכנס לכאן ביושר. דויד גופן, שחזר לסבב לאחר שבר ביד, זכה השנה בשני טורנירים בסבב ה-ATP (מץ וקיצבוהל) ובעוד ארבעה מסבב הצ'לנג'ר כשהוא מנצח ב-20 משחקים ברציפות (18 הראשונים מבלי לשמוט מערכה) ועל הדרך עושה הישגים יפים בטורנירי ATP אחרים ומנצח בין היתר שחקנים כמו ג'ו ווילפריד צונגה ומילוש ראוניץ'. גופן בן ה-23 סיים את השנה בדירוג השיא בקריירה שלו, 22, ואין ספק שמחכה לנו עוד הרבה מ"לה גופ", שגם התכבד בתואר הקאמבק של השנה בסבב.