ג'ונגל קיפוח: מדור 4-4-2 על השכונתיות של סכנין

בתקציר: התבוסה 4:1 של בני סכנין מול קרית שמונה

מנהלת הליגות נגד בני סכנין. טייק 2 וממש לא אחרון. עוד לא יבשה הדיו מפרשת הטקס לעזמי בשארה והנהלת הקבוצה מהמגזר הצליחה, שוב, לעצבן לא מעט אנשים בהתנהלותה. עד כארבע שעות לפני שריקת הפתיחה למשחק מול עירוני קרית שמונה (4:1) לא היה ברור היכן ואם בכלל תתקיים ההתמודדות. ההחלטה לקיימה בעכו לוותה בסערה ומאחורי הקלעים התחוללה מלחמה של ממש. שיחות קשות, התפוצצות וחילופי האשמות הדדיים. "נגמרו ימי החסינות, הטיפול בכפפות של משי, הקומבינות של המרכזים והפוליטיקה בשיקולים מקצועיים", אומרים במנהלת עם קמצוץ ביקורת כלפי ההתאחדות. "יש בוס חדש לכדורגל הישראלי". ובסכנין? הם שוב לא מבינים מה רוצים מהם ובדיוק כאן טמונה הבעיה. אחרי שבית הדין זיכה את סכנין מ"הונאת המנהלת" בעניין קיום הטקס, השתיים ייפגשו כנראה שוב בשבוע הבא. הפעם, סכנין צפויה להיענש בחומרה. ושוב הרוחות יסערו. ושוב הפוליטיקאים יתערבו. ודי, נמאס.

קצת רקע. ב-2012 קבעה ההתאחדות תקן שעמודי התאורה באצטדיוני ליגת העל והליגה הלאומית יפיקו עוצמת אור של 1,200 לוקס לפחות. לקבוצות (וכמובן גם לעיריות המחזיקות באצטדיונים) ניתנה שנה לבצע את התיקון. סכנין לא עמדה בדד ליין ובפתיחת העונה שעברה קיבלה ארכה עד נובמבר ושוב לא עמדה בזמנים. למרות זאת, בהתאחדות אישרו לקבוצה לארח בדוחא עד תום העונה. בקיץ, דוחא כבר נפסל לאירוח משחקי גביע הטוטו בגלל בעיות התאורה, אבל היו"ר מוחמד אבו יונס התחייב אישית לראשי המנהלת שידאג לשלם את השדרוג מכיסו. "מילה שלי זה בטון", הבטיח להם ואף הציג הוכחות שהחל בעבודה. למרות שביקש שבועיים-שלושה לסדר את העניין, נתנו לו 45 ימים. הדד ליין החדש פג ביום חמישי שעבר. ביקורת של נציג המנהלת הוכיחה ששום דבר בפועל כמעט ולא נעשה ובמנהלת זעמו. ביום שישי קיבלה סכנין הודעה שהיא אינה רשאית לארח עוד בדוחא. מכאן הכול הולך ומסתבך.

ביום שני, סכנין ביקשה להחליף ביתיות ונענתה בשלילה, אחר כך הודיעה שאין מגרשים חלופיים בשל שזרועים. במנהלת טוענים שהוטעו ומאשימים את סכנין בשקר. השזרוע בעכו מתוכנן לשבוע הבא וכשאבו יונס הועלה לשיחת ועידה לעימות, הוא טען שעלות השימוש, 35 אלף שקל, יקרה לו. במנהלת תכננו לבטל את המשחק ואפילו הכינו הודעה בעניין, אבל חששו מההשלכות. על פי הסכם השיווק בין הטוטו לקבוצות, ביטול משחק כתוצאה מרשלנות הקבוצה המארחת גורר קנס של מיליון שקל שבמציאות הכלכלית מהווה גזר דין מוות לסכנין. ועל זה, אף אחד שם לא רצה להיות חתום. במילים אחרות, במנהלת העדיפו לספוג את הביקורת על הסחבת ולא להישאב לקונספירציה גזענית. לכן נלחמו שם על קיום המשחק, הגיעו עד העוזר האישי של מפכ"ל המשטרה, לחצו על ראש עיריית עכו וקיבלו גם את ברכת הדרך מאיזי שרצקי שלחץ לקיים את המשחק למרות שביטול היה מזכה אותו בניצחון טכני. "הרגשנו שהונו אותנו פעם שנייה ברציפות ושמשקרים לנו, אבל כל העולם עמד על הראש כדי שיהיה משחק", אומר בכיר במנהלת. "נלחמנו בשיניים כדי שסכנין לא יספגו עונש שיפרק את המועדון. הם קיבלו במשך שנים הרבה קרדיט וניצלו אותו. עכשיו הקרדיט נגמר".

אחרי פרשת בשארה, השד העדתי לא רק יצא מהבקבוק אלא הוא מסתובב בדיזנגוף ושותה אספרסו. תוך דקות מקיום הטקס, הפרשה הפכה לסערה ציבורית בה מעורבים פוליטיקאים משני הצדדים. הנהלת סכנין הרגיעה במהרה את הרוחות, אבל קשה להשתחרר מהתחושה שמישהו שם נהנה להתחבא מאחורי סטיגמת הקורבן. למתוח את הגבולות. לשחק על קלף הפוליטיקה והגזענות. בכל פעולה או סנקציה נגד סכנין יש מי שמשמיע את זעקת האפליה וכן, מותר לצעוק "דופקים אותנו", אבל אסור להשתמש בזה כדי לצפצף על החוקים. וזה בדיוק מה שקורה בסכנין. עושים מה שרוצים ואז צועקים: "גזענות". מדובר בשיאו של תהליך פוליטיזציה. כי פעם סכנין הייתה מועדון פריפריאלי סימפטי, א-פוליטי, סמל לדו קיום שהיווה חממה לשחקנים ומאמנים והפך לחלק בלתי נפרד מהנוף בליגת העל. וכשסכנין זכתה בגביע המדינה, זה היה סיפור ספורטיבי מרגש שזכה ללא מעט אהדה מרוב הציבור. והיום? סכנין הפכה סמל לפרובוקציה, לשכונה ולניהול רע. בהתנהגות של ההנהלה והקהל, היא מאבדת את הסימפטיה והופכת להיות שנואה וזה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לקבוצה פריפריאלית. לפרטים: הפועל בית שאן.

התחזית לשבת: המשך הסערה בסכנין על ומחוץ למגרש.

שימו לב: עד שסכנין לא תעמוד בתקן התאורה היא לא תוכל לארח בדוחא גם בהמשך העונה. ובעוד שלושה שבועות אמורה בית"ר ירושלים להגיע לדוחא.

מכבי פתח תקוה הפכה לאקמול של מכבי חיפה. כשהירוקים בצרה, מפגש נגד היריבה ממלאבס מסדר להם הקלה רגעית. שמונת משחקי הליגה האחרונים בין הקבוצות הסתיימו בניצחונות של חיפה, בהפרש ממוצע של שני שערים בדיוק וביחס שערים כולל של 3:19. גם בעונות הקשות, גם כשהירוקים דשדשו בחלק התחתון, בבית ובחוץ, מכבי פתח תקוה התגלתה כיריבה נוחה. הניצחון האחרון של הלוזונים על הקבוצה של יעקב שחר היה בינואר 2009. למרבה האירוניה, זה קרה דווקא בעונה בה מכבי חיפה זכתה באליפות. השבוע אף אחד בכפר גלים לא העז להזכיר את המילה אליפות. אחרי שלושה הפסדים רצופים, כשהמרחק מהצמרת כל כך גבוה, הירוקים זקוקים קודם כל לזריקת ההרגעה הקבועה שלהם.

הרצף החל בעונת 2009/10. מכבי חיפה דרסה כל מה שזז עד שנכנעה לקיזוז, אבל בדרך היא כמעט לא זרקה נקודות מול יריבות נחותות. המשחק בקרית אליעזר היה החמישי מבין 10 הניצחונות הרצופים במחזורי הפתיחה. שלומי ארבייטמן ו-ולדימיר דבאלישווילי כבשו במחצית השנייה וקבעו 0:2. בסיבוב השני, באצטדיון האורווה, שוב היה זה הגאורגי שכבש את השער היחיד המשחק, 0:1. עונה עברה, מכבי חיפה החזירה לעצמה את התואר למרות כדורגל פחות מרשים. במחזור השני, שבוע אחרי ניצחון החוץ על מכבי תל אביב המתחדשת, מוחמד גדיר כבש בדקה הרביעית וזה הספיק ל-0:1. המלאבסים הקשו גם במשחק אותו אירחו ונכנעו רק לשני שערים בתוספת הזמן בדרך ל-3:1. דבאלישווילי שוב היה במרכז העניינים עם צמד, תומר חמד חתם וסבסטיאן סנסוני הצרפתי השווה זמנית.

עונת 2011/12 מסמלת את נפילת האימפריה. רוב כוכבי האליפויות עזבו ושלטונו של אלישע לוי החל להתערער. הירוקים החלו רע את העונה ולא הצליחו להתאושש מהמצב הלא מוכר. במחזור ה-10, אחרי שלושה משחקים ללא ניצחון כולל תבוסה ביתית 3:0 לאלופה שבדרך מקרית שמונה, חיפה התאוששה זמנית עם 1:4 על המלאבסים ברמת גן. ויאם עמאשה הפציץ שלושער, דלה ימפולסקי הוסיף וטל בן חיים רק צימק. בסיבוב השני הגיעה חיפה למשחק מהמקום העשירי, שוב אחרי הפסד לקריה והסיפור חזר על עצמו. 1:4 חלק. צמד לאלון תורג'מן, שערים של יניב קטן וגדיר לעומת שער מצמק של בן חיים. המלאבסים ירדו בסיום אותה עונה ללאומית ואשתקד השתיים נפגשו שוב. במחזור השישי, אחרי ה-3:0 הביתי מול מכבי תל אביב ושתי תוצאות תיקו עם הבנה שעוד עונה בדרך לאבדון, הירוקים הוציאו עצבים עם 0:3 בחוץ. חן עזרא, שמוליק מלול (עצמי) ואפילו שלומי אזולאי כבשו. בסיבוב השני, אחרי מפלה בבאר שבע, שער מוקדם של עידן ורד בדקה התשיעית סידר לאריק בנאדו 0:1 בקרית אליעזר, אבל הקהל המקומי שרק בוז לתצוגת נפל של קבוצתו.

התבנית מעניינת. ככל שהמשבר היה יותר עמוק, כשהירוקים הגיעו למפגש במצב רע יותר, כך הניצחון על מכבי פתח תקוה היה קל יותר. אלכסנדר סטנוייביץ' קונה את אותו התסריט. הסרבי נראה בימים האחרונים אבוד לחלוטין, אבל בניגוד לראובן עטר ואריק בנאדו, הסיבה שונה. אחרי תוצאות שליליות, עטר נראה היסטרי ואילו בנאדו הציג גישה מעט מתחמקת מול התקשורת. סטנוייביץ' אחר. הוא כן, לא בורח מאחריות, אבל ניכר עליו שהוא פשוט לא מבין מה עובר עליו. הוא לא רגיל לכישלונות כי פשוט לא היו לו כאלה. לא כמאמן פרטיזן בלגרד ולא בשתי הקבוצות אותן אימן בסין. את הראשונה, דליאן ארבין, לקח מהמקום האחרון למקום החמישי ועם בייג'ינג גואן הגיע למקום השלישי, לחצי גמר הגביע ורשם הצלחה בליגת האלופות של אסיה. הלחץ ותיאום הציפיות עושים את שלהם, אבל עד שסטנוייביץ' לא יבין לאן הגיע ויפנים את המצב, הירוקים לא יוכלו להתאושש. מישהו מוכן להביא לסרבי אקמול?

התחזית לשבת: לפרקים, מכבי חיפה נראתה לא רע בבאר שבע ויצרה מצבי הבקעה בטוחים. אי אפשר להחמיץ כך בכל משחק, בטח לא מול ההגנה הגרועה בליגה. הרצף יימשך.

שימו לב: סטנוייביץ' השיג בסך הכול נקודה אחת יותר מעטר אחרי שישה מחזורים. במקרה של המתולתל, שחר איבד את הסבלנות אחרי תשעה משחקים. הסרבי ייקח אחריות לפני כן אם לא ירים את הקבוצה עד אז.

בואו נדבר על טבלת ליגת העל אחרי שישה מחזורים בלבד. שלוש קבוצות בראש עם 75 אחוזי הצלחה ויותר לעומת תשע קבוצות עם פחות מ-50 אחוזי הצלחה. רק שלוש קבוצות ללא הפסד וקבוצה אחת (בני סכנין) ללא ניצחון, תשע נקודות מפרידות בין המקום הראשון לשישי, רק ארבע בין השישי לאחרון, המוליכות נותנות רביעיות וחמישיות מדי מחזור, ממוצע שערים של למעלה משלושה למשחק, אלופה דורסנית עם יכולות שלא נראו כאן שנים, סופרסטאר ענק שמזכיר בשליטה בשלו בליגה את הגדולים ביותר ששיחקו כאן עוד לפני ימי הנהירה לחו"ל או בקיצור, ספרד זה כאן. לא מבחינת יכולת, אין צורך לקפוץ, רק מבחינת הבדלי הרמות כפי שהם באים לידי ביטוי בטבלה. ליגת העל, לפחות לפי פתיחת העונה, מורכבת בעצם משתי ליגות.

ששת מחזורי הפתיחה מרמזים על שינוי מסוים. הליגה הפכה בשנים האחרונות למעט יותר שוויונית. אלופות לא היו בהכרח סופר אטרקטיביות או התקפיות אלא הסתמכו על איזון הגנתי ובעיקר יציבות. מכבי תל אביב בעידן ג'ורדי קרויף פתחה פער מקצועי, שרק הולך ומתרחב העונה. הצהובים משייטים בקלות שמזכירה את ברצלונה וריאל מדריד או האלופות הדומיננטיות שהיו פה בשנות ה-90, אבל דווקא המאזן של עירוני קרית שמונה, 16 נקודות מ-18 אפשריות בהפרש שערים 2:13 מספר את הסיפור. לא רק ניצול מקסימאלי של הגרלה נוחה אלא הבדלים משמעותיים בין שלוש קבוצות לכל השאר. בכל מה שמעבר לשלוש, השוויוניות נשמרה במלואה ומכאן הפערים הקטנים והתוצאות ההפכפכות. העונה כמובן עוד ארוכה ויהיו שינויים. העומק והכסף יעשו את ההבדל, מכבי חיפה תתאושש, לבית"ר פוטנציאל להפתיע וגם החוזק של קרית שמונה יעמוד למבחן. אבל לפחות בינתיים אפשר ליהנות מהדמיון היחיד בין ספרד לבינינו. לה ליגה זה כאן.