4: לוח זמנים
בשבועות האחרונים רצו לא מעט מונחים יפים בשיח בסוגיית קיום או דחיית משחקי הכדורגל בשל המצב הביטחוני. דיברו על "סולידריות", "אחווה" וכמובן על "סמי עופר" כאלטרנטיבה ל...כל דבר בעצם. רק שכולם, מההתאחדות, דרך המנהלת ועד פוליטיקאים וראשי ערים, שכחו מונח אחד. לוח משחקים. בספורט האמריקאי פרסום קלנדר הוא חגיגה תקשורתית והתרגשות עצומה עבור האוהדים. אתה מחזיק ביד לוח זמנים עונתי כולל תאריכים ושעות ויכול לנהל את עצמך לפיו. בפרמיירליג יש תאריכים ושעות למשחקים עד דצמבר, בלה ליגה לוח הזמנים נקבע לשישה מחזורים קדימה ורק בישראל, אף אחד לא יודע מה יהיה מחר. תרתי משמע.
על פי התכנון המקורי, בשבת ה-30 באוגוסט היה אמור להתקיים המחזור השני בליגת העל ובליגה הלאומית. והנה רעיון מהפכני. למה אי אפשר היה לקיים בשבת את המחזור השני במועדו שנקבע ולהשלים את המחזור הראשון במועד אחר? לא יותר הגיוני לשנות מועד של מחזור אחד בלבד ולא לגרור שינויים בלוח הזמנים לחלקים גדולים של העונה? נכון ליום רביעי בו התקבלה ההחלטה לדחות שוב את הליגה, הוראות פיקוד העורף הטילו הגבלת התקהלות בבאר שבע ואשדוד. שימו לב ללוח המשחקים המקורי. שתיהן אמורות לשחק בחוץ במחזור השני בעוד על מכבי נתניה, קרית שמונה, בית"ר ירושלים, הפועל פתח תקוה, מכבי תל אביב והפועל חיפה לא מוטלת מגבלה לארח במגרשן. ואולי בעצם משחק הבית של הפועל חיפה הוא הבעיה?
גורמים במנהלת טענו השבוע ש"הליגה תמיד מתחילה מהמחזור הראשון". עכשיו תשמעו סיפור. לפני שלוש שנים נדחה מחזור הפתיחה בסרייה A ובלה ליגה בשל שביתות של ארגון השחקנים ותאמינו או לא, הליגות נפתחו שבוע לאחר מכן מהמחזור השני ואילו מחזור הפתיחה שוחק לקראת אמצע העונה. באותה שנה, נדחה המחזור ה-33 באיטליה בגלל מותו של שחקן ליבורנו פיירמריו מורוסיני. שבוע לאחר מכן, כשהליגה שבה, שוחק המחזור ה-34 ורק באמצע השבוע שאחריו שוחק המחזור הדחוי. מסקנה: לוח זמנים קודם לכל. גם למשחקי פתיחת עונה בסמי עופר.
למען הסר ספק, הדיון הציבורי בעניין לא פשוט. כל עוד נורו טילים על ישראל והמדינה במצב מלחמה, מקובל שאין ראש לכדורגל ויש להביע סולידריות. יחד עם זאת, הסכם הפסקת האש שנכנס השבוע לתוקף חייב את חידוש המשחקים גם במחיר של החלפת ביתיות (אופציה שבעלי אשדוד ג'קי בן זקן הביע בה תמיכה). "האפשרות נשקלה, אבל ההחלטה הייתה פה אחד. אם אי אפשר לשחק בדרום, לא משחקים בשום מקום אחר", נמסר מהמנהלת. עכשיו יצטרכו שם למצוא מועדים לשני המחזורים הדחויים וזו לא משימה פשוטה בליגה שמשוחקת כמעט בלי פגרות ומקיימת מחזורים גם ב-27 בדצמבר ובשלושה בינואר. המשמעות היא שיהיו מחזורי אמצע השבוע, שמכבי חיפה תארח את המחזור הראשון בסמי עופר ושאוהד הכדורגל ימשיך לחכות לעיתים עד ארבעה ימים לפני כדי לדעת מתי לעזאזל הקבוצה שלו משחקת.
התחזית לשבת: הרבה פחות צופים במשחק גביע הטוטו בין באר שבע לבית"ר בווסרמיל מאשר במשחק הליגה בין הקבוצות שאמור להתקיים במחזור הראשון.
שימו לב: ראשי הקבוצות והמנהלת בהחלט הציגו קו אחיד וראוי לציון בתקופה קשה, אבל הפעולות שלהם רק המחישו נקודה אחרת: כמה זניח ומיותר בעיניהם מפעל גביע הטוטו.
4: זמן להתעורר
בקרב בין אריאל הרוש ואלי טביב שני הצדדים הרגישו כמנצחים. השוער ששוחרר מבית"ר ירושלים ללא תמורה וגם זכה לקבל פיצוי כספי וגם הבעלים שחסך לטווח הקצר את הצורך להפקיד ערבויות בבקרה לחוזה של שחקן שלא אמור להיות בסגל. באופן טבעי, התקשורת צידדה בהרוש. פסק הבורר צוייר כניצחון של החלש על החזק. של האזרח הקטן על העריץ. טביב ניסה לכפות קיצוץ במטרה לדקות משחק, ניצל את מצבו של הרוש ודחק אותו לפינה. הרוש יצא מהפינה עם תקדים ובישראל מיהרו להצהיר: "הסוף לתופעת המנודים". שבועיים וחצי עברו מאז. הרוש עומד לחתום במכבי נתניה והשוער שלה, אוהד לויטה, עומד להפוך למנודה בעצמו. החלש הפך לחזק.
צריך כמובן להבחין בין המקרים. הרוש צריך לדאוג לקריירה האישית שלו. הוא שוער נבחרת ישראל, הוא זקוק לדקות המשחק כדי לשמור על המעמד שלו ולא לעצור את הקריירה שלו. מבחינתו, הוא חיפש קבוצה שתקלוט אותו וזה לגיטימי. גם מבחינת נתניה אין פסול בקבלת החלטה מקצועית לגבי זהות השוער הראשון. כאשר יוסי מזרחי אומר לאוהדים: "החלפתי שוער כדי שלא נרד ליגה", עולה מכך שהוא היה מודאג מיכולתו של לויטה. אבל לא כל מה שכשר בהכרח מריח טוב. ערב פתיחת העונה, כשלכל הקבוצות יש שוער, נתניה למעשה מציבה ללויטה את האפשרות בין להיות שוער שני לבין לקחת פיצוי ולשבת בבית. מרגישים את האירוניה? והטעם החמוץ?
גם מבינת כדאיות העסקה, לא בטוח שנתניה יוצאת כאן כמרוויחה גדולה. הרוש אולי טוב מלויטה, אבל ספק אם הוא רואה בנתניה כמקום להשתקע בו ולראייה, הדרישה שלו לחתום לעונה. אם הרוש יגיע לעונה ויצטיין, בקיץ, כשחקן חופשי, הוא יהיה סחורה מבוקשת ויוכל להגיע למקומות עליהם הוא חולם אירופה או מכבי תל אביב למשל. אם נתניה לא תדרוש אופציה שלה בלבד להמשך ההתקשרות או חוזה ארוך טווח עם סעיפי שחרור מוגדרים והוגנים היא תישאר בקיץ קירחת מכאן ומכאן, בלי שוער ובלי כסף ממכירתו. למעשה, נתניה נותנת להרוש פלטפורמה להשביח את עצמו בלי להבטיח לעצמה תמורה מעבר לשירותיו המקצועיים לעונה הקרובה וזו מציגה כאן חשיבה צרה לטווח קצר. ובינתיים, להזכירכם, יש לה ברשימת מקבלי השכר שוער חתום. ועוד לא דיברנו על הבעיות המקצועיות, בהתקפה למשל, שנותרו בינתיים ללא מענה.
פרשת לויטה-הרוש משקפת את ההתנהלות של נתניה הקיץ. הבעלים אלי שגב סובל מהשילוב המסוכן ביותר: חוסר ניסיון ופה גדול. בכלל, נראה שמדובר בבחור קצת נאיבי. וכשאתה נאיבי, תמיד יהיה מי שינסה לנצל אותך, לסבן אותך או לאכול לך מכף היד. ככה הכדורגל הישראלי מתנהג. אז מפנטזיות על מקומות 1-4 והצעות רשמיות לטל בן חיים ובן שהר, נתניה התעוררה למציאות אחרת ובכל תוצאה רעה במשחקי ההכנה וגביע הטוטו (7:0 בחמשת המשחקים האחרונים) היא מגלה מחדש את גודלה האמיתי. בין לבין, יצאו למסע הכפשות נגד כוכב ברזילאי וחזרו בהם, הודיעו לעמית בן שושן לחפש קבוצה והתחרטו, ביקשו מהשחקנים לקצץ 15 אחוז ואז הביאו שחקן בכיר בעלות גבוהה. ההתנהלות הזו הרסנית כלפי השחקנים וגם כלפי האוהדים. כי אוהד לא רוצה רק להזדהות עם חלוץ שמבקיע שערים, זר מצוין או שחקן בית מוכשר, אלא גם עם ערכי המועדון שלו והאנשים שמנהלים אותו. ואם הקהל של נתניה שר בשבועות האחרונים על שנאתו למרדכי שפיגלר - יועץ מיוחד, הסמל הגדול של נתניה, גדול שחקני ישראל, אחד שבכל מדינה מתוקנת בונים פסלים בדמותו או רואים בו דמות ייצוגית - זה אומר הכול. ואולי בעצם כדאי לשגב להתעורר ולבחון מחדש את יעילות היועצים שלו.
התחזית לשבת: יוסי מזרחי יהפוך החל מיום שישי לעוד פחות פתוח תקשורתית. בהצלחה לשדרי הקווים בעונה הבאה.
שימו לב: בכפר סבא לויטה הורד עונה לספסל ועזב להולנד. בבאר שבע שחררו אותו אחרי עונה והוא עזב לקפריסין. לנתניה חזר ללאומית במטרה למצוא בית והביאו לו שוער על הראש. לא רק שמדובר בשוער לא מוערך, אלא גם בבחור שכנראה קצת טוב מדי לביצה המקומית.
2: חבל על הזמן
ההיסטוריה תזכור את ג'ורדי קרויף כאחד האנשים המשפיעים בכדורגל הישראלי הרבה אחרי שהוא יעזוב. הוא שינה כאן דפוסי חשיבה, ניפץ סטיגמות ועזר לקחת את הענף צעד אחד קדימה. על כך הוא ראוי להיכלל ברשימה אחת עם אנשים כמו רובי שפירא ז"ל, יעקב שחר ואפילו אברהם גרנט. קרויף לימד את הישראלים סטנדרטים של מקצוענות ודרכי עבודה, הפריך אפ הרפנויה שמנג'ר פוגע בסמכות המאמן וגרם, הפך קבוצה לחוצה ומועדון שנמצא בסחרור לאלופה מוחצת שנתיים ברציפות, הביא לכאן שמות מעניינים ופיתה שגרירים לחזור. הוא הפך מודל לחיקוי וגרם גם למתחרים שלו לנסות לחקות אותו, אבל בדבר אחד הוא נכשל ובגדול. הוא לא הצליח להפוך את מכבי תל אביב לקבוצה מצליחה בקנה מידה אירופי.
לצהובים לא היה יותר מדי מה להפסיד בגומלין בלרנקה אמש ואחרי שאסטרס כבשה ראשונה, הם היו יכולים להרשות לעצמם לשלוח שחקנים להתקפה בלי חשבון ולפרקים זה נראה טוב וכמעט הוביל למהפך. אבל בשורה התחתונה: הצהובים עברו בשנתיים האחרונות את גיורי וסנטה קולומה בשלבי נוקאאוט. זהו. עם כל הכבוד ל-1:2 על מילואי בורדו וה-2:4 על פרנקפורט, לקרויף אין תוצאה להתגאות בה. לא קמפיין ענק, לא משחק בלתי נשכח, לא פארמה, לא זלצבורג ולא המבורג. בזירה האירופית, מכבי תל אביב לא גילתה אופי כמו שגילו הפועל תל אביב ומכבי חיפה גם מול יריבות קשות, גם במעמדים גדולים וגם כשאירחו בקפריסין. בימיו בא.א.ק לרנקה, קרויף הוביל את המועדון הצנוע להופעה היסטורית של קבוצה קפריסאית בשלב הבתים אז הוא הבין את החשיבות ההיסטורית למועדון בסדר גודל של א.א.ק, אבל דווקא במכבי תל אביב התייחס לאירופה כמשימה המשנית. וזו תמיד תהיה הכוכבית לצד שמו בספרי ההיסטוריה של הכדורגל הישראלית.