?הכדורגל מתגמד?, אמר טל בן חיים הלילה ביציע העיתונות, במסגרת ?כתב ההגנה? בפרשיית הקלטת שפורסמה בערוץ 2 אמש. בינתיים, לאור כל הנתונים ומכיוון שקשה לפסוק אחרת, טב?ח היה אחלה של סניגור-עצמי. אם רק הקבוצה שלו היתה יורדת להגנה כמוהו, אולי הכדורגל של מכבי תל אביב לא היה מתגמד.
כל-כך הרבה דיברו, בצדק, על ההגעה המאוחרת של נוסא איגייבור ועדן בן בסט. על חוסר התיאום, וכן, על חוסר המחץ. על קבלת ההחלטות של איגייבור, למשל, אפשר לכתוב ספר, וגם לאותו ספר - כמו להתקפות שמוביל איגייבור - לא יהיה סוף. המאמן אוסקר גרסיה התייחס אמש לבעיית הסיומת הקשה, אבל עם כל הכבוד להתקפה הלא מחוברת של הצהובים, פוטנציאל אירופי יש שם. הקטסטרופה האמיתית נמצאת מאחור. ושם, גם אוסקר לא מצא פתרונות.
אפשר לדבר על שמות. חואן פאבלו שמתעופף יפה מדי פעם אבל נראה אשם ביותר מדי שערים; או שרן ייני - כלבויניק, אבל לא מגן שמאלי; או קרלוס גרסיה ואיתן טיבי, שבאירופה לא ממש מסתדרים עם החלוצים ולא אחד עם השני; או יובל שפונגין, שביכולת הנוכחית לא מוכיח שהגיע לאחר שנים רבות מחו?ל. ועומרי בן הרוש על הספסל, כנראה בגלל יותר מדי טעויות, ויואב זיו לצדו, שלא מקבל את ההזדמנות במשחקים החשובים באירופה.
וכל השמות האלה ביחד פשוט לא מתואמים. השערים שמכבי סופגת באירופה מביכים. ההגנה הצהובה נראית אומללה במשחקים אלה, בדיוק כמו שההגנות של קבוצות ליגת העל נראו אומללות נגדה. כמו במשחקים מול מאריבור, כל שער חובה צהוב הוא בית ספר לאיך לא לעשות הגנה. ועזבו ניתוח מקצועי - צפו שוב בשער השני מאתמול. כל כך הרבה שחקנים מרימים ידיים בעצבים לאחר שיורגוס זיסופולוס - שנראה כמו שחקן ראגבי ממשחקי הכס - שתל את העונה האירופית של מכבי עמוק באדמה. כל אחד מאשים את השני, ואכן היו כל כך הרבה אשמים.
אחרי מאריבור חשבנו שההגנה הצהובה לא מתאימה לצ?מפיונס ליג. בינתיים מתברר שהיא כנראה גם לא מספיק טובה לליגה האירופית.
לפעמים צריך להתפכח. העונה האירופית האחרונה כנראה סנוורה יותר מדי. זה היה קמפיין טוב, נכון, אבל לא יותר מזה. הניצחון הגדול על פרנקפורט והערב הנפלא בבורדו יישמרו בזיכרון, אבל חוץ מזה לא היה יותר מדי. בעיקר, היו שם שתי הופעות הגנתיות נוראיות מול באזל. כשזה היה חשוב, הנחיתות היתה ברורה.
אבל ההגנה בשנתיים האחרונות היתה ברזל, הזיכרון מנסה לשכנע. הרי גם עם אוסקר וגם עם פאולו סוזה, מכבי בקושי ספגה בליגה. אז הנה, גם לתצוגות בליגה כנראה החמאנו קצת יותר מדי. מאז עונת 2002/03, שתי ההגנות הכי חלשות של אלופות ישראליות היו של מכבי תל אביב. זו של אוסקר וזו של סוזה, עם 0.83 ספיגות למשחק. למזלם של הצהובים, החלק ההתקפי היה מוחץ בשנתיים אלו, שאפשר היה לחטוף קצת ולא להיפגע.
לא ברור כיצד קיבלו את ההחלטות בקיץ הנוכחי, אבל אם יש חלק שדרש רמונט זה החלק הזה. ובכושר הנוכחי, שפונגין וזהו - זה ממש לא רמונט. ומה שכל אחד רואה, גם היריב רואה. מרקו שולר סיפר בראיון לוואלה! ספורט שבמאריבור ידעו על נקודת התורפה של הצהובים. בטח גם באסטרס ידעו. במכבי לא?
כדי לא לסגור את השיבר אחרי 90 דקות בלבד, ננסה להאמין שלמכבי תל אביב יש סיכוי להעפיל עם ערב קסום בקפריסין. אבל שער חובה אחד יצריך את הצהובים לכבוש רביעייה בלרנקה הזרה. המשמעות: אסור לספוג. ביכולת הנוכחית של ההגנה הצהובה, זה משהו שקצת קשה להמר עליו.
אם הגולים שחוטפים הצהובים מראים על אנושיות מרגיזה, לפתע שמים לב לכך שבכלל, בזמן האחרון ולראשונה בעידן קרויף, מכבי תל אביב נראית די אנושית. פגיעה, טועה, שברירית. אפשר לקפל אותה, הכול נדבק בה. המצב הביטחוני שמשפיע על הצוות המקצועי והשחקנים, המשבר ההתקפי, האומללות ההגנתית; ההתעסקות בעניינים כגון העזיבה של ג?ק אנגלידיס, הפרסומים על התחנה הבאה של קרויף, הגזענות לעבר מהראן ראדי, הקללות לעבר בן רייכרט, וכן - גם פרשיות כמו זו של טב?ח, שלבטח שואבות אנרגיה וכוח מהמועדון.
בפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, מכבי תל אביב על סף משבר אמיתי של ממש. העונה עוד לא החלה, אבל הספינה רועדת, הבטן מדממת, האווירה עכורה, השדים מתים לצאת מהבקבוק.
?מכבי תל אביב זה לא מועדון גדול באירופה, זה מועדון גדול בישראל?, אמר גרסיה לאחר ההדחה מול מאריבור, וצדק. אתמול הוכיחו הצהובים את החלק הראשון במשפט. אם לא יאכלו את הדשא בקפריסין, כל מה שיישאר להם העונה הוא להוכיח את החלק השני.
לעמוד הפייסבוק של אורן יוסיפוביץ
למעקב בטוויטר
לתגובות והצעות: orenjos@walla.co.il