מלחמת ההתשה: ההתמודדות הקשה של הצוות הספרדי במכבי תל אביב

בוידאו: ערן זהבי מדבר לקראת המשחק עם אסטרס

שנייה לפני שהמריאו ליוון, שלשום, הם כבר שמעו שהירי התחדש. והמועקה העצומה רק גדלה עוד יותר.

בכל יום או יומיים מצלצל הטלפון, ובצד השני נשמע קולם החנוק של בני המשפחה: "תחזור כבר, בשביל מה אתה צריך את זה?". המשפחות באות והולכות, בעיקר הולכות ובעיקר דואגות. גם החברים מפעילים לחץ עצום, וברשתות החברתיות הם חוטפים איומים – איך הם בכלל מעזים לעבוד אצל הישראלים?

21:15, ערוץ 10 וספורט1 HD: אסטרס - מכבי תל אביב

קוצרה הרחקתם של מקללי מהראן ראדי

עמוד הפייסבוק של אורן יוסיפוביץ

למעקב בטוויטר

עם האזעקות באימונים הם עוד מתמודדים, תודות לשני הממ"דים שבקרית שלום. אבל הם מפחדים ללכת לאזורים הומים, אפילו לסופרמרקט, ובמיוחד לכביש. רק לא לנהוג באיילון בזמן הלא נכון.

בתקופה האחרונה הם לא יכולים לשמוע את הסירנה הנוראית. גם לא אמבולנס ולא צלילי אופנוע. פתאום, הכול נשמע כמו אזעקה. הכול מתערבב. אלף יירוטי כיפת ברזל לא יפחידו אותם כמו פיגוע טרקטור אחד. הם זוכרים איך ג'רארד אאוטט, אז עוזר המאמן, עזב את המועדון בגלל פיגוע. כשהאוטובוס התפוצץ בתל אביב, הוא כבר היה בחוץ.

ואז הם יוצאים עם הקבוצה לחו"ל. קפריסין, אנדורה, סלובניה, יוון. אבל שם זה מפחיד אפילו יותר. ככל שהאבטחה יותר הדוקה, ככה הלב דופק חזק יותר.

הם עדיין כאן, אבל לא יהיה קשה להמר שכל אחד מאנשי הצוות הזר של מכבי תל אביב חשב, בראש או בקול, על עזיבה. לכל אחד מהם היה את הקש שכמעט שבר את הגב.

והעדשה מתמקדת במיוחד באוסקר גרסיה, חואן טוריחו, רובן מרטינס. הטריו שזכה עם מכבי תל אביב באליפות ראשונה אחרי עשור, עזב לברייטון וחזר באופן מרגש בקיץ האחרון, נמצא עכשיו עם הצהובים ביוון. אוטוטו המבחן החשוב בליגה האירופית מול אסטרס טריפוליס. עוד צמד משחקי חוץ, כנראה, תודות לעוד הפסקת אש שבורה. הכתבה הזו היא חלק מפרויקט "באים הביתה – האנשים שחזרו לכדורגל הישראלי". זה דווקא היה אמור להיות קאמבק שמח, אחד המרגשים. אבל כרגע זה לא. יש הרבה שאלות שבוער לשאול את גרסיה, טוריחו ומרטינס. על ההתרגשות שבשיבה, על הקהל הצהוב, על ההדחה מליגת האלופות ועל העתיד. אבל לו היה ניתן לשאול רק שאלה אחת היום, הכיוון היה ברור.

תגידו את האמת, אמיגוס, אתם לא מתחרטים שחזרתם?

הרי הם לא האמינו שדבר כזה יקרה. כזכור, בקדנציה הראשונה של הצוות הספרדי במכבי, היתה גם עוד קדנציה של מלחמת ישראל-חמאס. אז הנזקים היו מינורים יותר, מכל הבחינות.

בקיץ האחרון, גרסיה לא הסתיר כמה שמח היה לחזור. קבוצות ראויות הציעו הצעות, קבוצות גדולות גיששו, אבל בסוף הכף הוכרעה לטובת מכבי. מהר מאוד גם עוזריו הגיעו תל אביבה. בימים הראשונים של הקאמבק כולם שמו לב לדבר אחד – אוסקר השתנה, לטובה. המראה, ההתנהגות, האנגלית. הכול הלך צעד קדימה. הוא הרבה לחייך ואפילו פתח חשבון טוויטר, מי היה מאמין.

אבל אז הקונפליקט שוב הוציא את ראשו המכוער, והכול התהפך. בשבועות האחרונים אפשר לראות גרסיה אחר. מרוקן, מדוכא, כמעט מיואש. וזה עוד הרבה לפני ההדחה מהצ'מפיונס. המצב פשוט מנקר בו ובחבריו לצוות. "בהתחלה הסבירו להם שזה ייקח רק שבוע, ופתאום זה חודש ויותר, ואז עוד שלושה ימים של הפסקת אש, ועוד חמישה ימים, ועוד הפרה ועוד אזעקה", גורם במועדון מנסה לנתח. גרסיה, מופנם כהרגלו, לא משדר פאניקה ולא מדבר על הנושא, לא בארץ ולא בחו"ל. אבל כל גורם במכבי נחמץ לנוכח הגורל המעצבן. "לא ייאמן", אמרו שם, "רק אוסקר חזר וחזרו האזעקות". "הוא משתדל להיראות הכי קר רוח והכי חזק", מסביר שחקן. "הוא תומך ומחזק, אבל רואים שהוא לקח את זה קשה. את מה שהוא באמת מרגיש כנראה רק המשפחה שלו יודעת".

בנחיתה הראשונה שלו הקיץ, אוסקר צעד בטרמינל עם בנותיו, וכל אחת לבשה חולצה עם הכיתוב "I love MTA". אני אוהבת את מכבי תל אביב. לחבריו הסביר גרסיה כמה חשוב היה לו שהבנות יגיעו, וכמה חשוב שהמשפחה תראה ותבין שהכול כבר רגוע פה ושקט, "לא כמו בפעם שעברה". אישתו של גרסיה היתה כאן בפעם ההיא, ולאחר הערב הראשון ב"עמוד ענן" חזרה עם הבת לברצלונה.

במועדון מספרים שלפחות לפי ההתנהגות, מי שלקח הכי קשה את המצב הוא רובן מרטינס. דווקא עוזר המאמן החדש, פראן סאנצ'ס, לא מרבה להתלונן – כך מספרים. "ראו עליו שהוא לא עיכל את מה שקורה כאן", אומר שחקן בקבוצה, אבל בניגוד לאאוטט, עוזר המאמן הנוכחי עדיין כאן. אבל לכו תדעו. אם המצב ימשיך להידרדר, הכול יכול לקרות. ולא רק בגזרת פראן סאנצ'ס.

כי זה לא רק גרסיה וטוריחו ומרטינס. אלו גם המשפחות ואלה גם החברים. גם בספרד שומעים על ההתפתחויות, ושם, לא מעט, תופסים את הצד האחר. ואת מה שבני המשפחה שומעים ברחוב ורואים בטלוויזיה, קשה מאוד להפוך.

"שמענו את אנשי הצוות מדברים על המצב ועל מה שאומרים בספרד", מספר שחקן. "הם שומעים שבספרד מדברים שישראל הורגת ילדים בעזה. בסך הכול הם בסיטואציה ממש לא פשוטה, ואם היו צריכים לבחור עכשיו את מה שבחרו בקיץ, לא בטוח שהם היו עושים את אותה ההחלטה". וכפי שזה נראה, לא בטוח שהמצב יהיה טוב יותר. "אם הילדים של אחד מהם יהיו פה ביום שתהיה אזעקה, זה כנראה יהיה הסוף של אותו אדם בישראל", טוען גורם במערכת.

המצב משפיע גם על השחקנים הזרים, כמובן, וגם על הישראלים. בראש ובראשונה, סוגיית האירוח של המשחקים האירופים. "בבית, בקפריסין", כך מכנים את זה שם. במשחקי ה'בית' אין אווירה, אין טירוף. בקיצור, אין בלומפילד. "עבורי, זה כל כך קשה לא לשחק בבלומפילד", אמר גרסיה בסוף השבוע. "כנראה אצטרך לחכות לפחות עד המשחק העשירי שלנו כדי לשחק שם. נקווה שבקרוב נגיע לבלומפילד, אבל בכל מקרה זה יהיה מאוחר ממה שרצינו".

ובקפריסין, מכבי תל אביב נראתה כבויה מהרגיל. פורסם שלפני המשחק לא היה נאום מוטיבציה משגע. "אוסקר רואה את המצב, מבין שיש לשחקנים קרובי משפחה בעזה או במקלטים", טוען גורם במכבי. "הוא כנראה הרגיש צבוע להגיד 'שימו את המלחמה בצד והתרכזו בכדורגל'".

ואגב כדורגל, גם שם אפשר למצוא כמה סיבות לדכדוך.

סרג'י סולה מ"אל מונדו דפורטיבו" מסקר את ברצלונה לעיתון מאז 2003. הוא מכיר את אוסקר גרסיה, מכיר את העבודה, מכיר את המקורבים. "המידע שהיה לנו", הוא מספר לוואלה! ספורט, "הוא שאוסקר היה עייף מהחיים במקום 'מלחמתי', בזמן מצב פוליטי כזה. ההפצצות, האזעקות. ואז הוא עבר לאנגליה, והאמת, עבורנו זו היתה הפתעה גדולה שהוא חזר לישראל. אם הוא יישאר עכשיו? אני באמת לא יודע, אבל אני חושב שכשהוא חזר הוא היה מודע למצב, אז אפשר להמר שכן".

החלום לעלות לליגת האלופות, גם סולה מסכים, היה מרכיב עיקרי בהחלטה של גרסיה לחזור. אבל זה לא קרה, ולא צריך לשאול את אוסקר בנושא כדי לדעת כמה זה מאכזב אותו. הפוקוס היה על כך מהרגע הראשון. האימונים היו בקצב טוב, טוריחו המשיך היכן שהפסיק וגרסיה כבר לא היה צריך מתורגמן והחל לתקשר עם השחקנים בעצמו, באנגלית. אבל הרכש איחר להגיע ולא בטוח שהגיע בעמדות הנכונות. ההחתמות הנוצצות, של עדן בן בסט ונוסא איגייבור, התבצעו ימים ספורים לפני משחק החוץ מול מאריבור, ואם יש משהו שידוע על שיטות העבודה של גרסיה – הן לוקחות זמן.

"האימונים היו מצוינים והרגשנו טוב", מספר שחקן, "אבל יכול להיות שזה מה שאנחנו שווים. הראש לא היה 100% ממוקד בגלל המלחמה, אבל צריך לזכור שלא מגיעים לכאן שחקני חיזוק מהפרמיירליג ושאנחנו לא שווים שלב בתים של צ'מפיונס ליג. אבל פלייאוף - כן. היינו צריכים לעבור את מאריבור וכאן נכשלנו, אין ספק. דיברנו בינינו וממה ששמענו הכיוון היה להביא לכאן שניים-שלושה שחקנים ברמה גבוהה, עם פתיחת האימונים. אבל החיזוק הגיע מאוחר. חשבנו ששחקנים כמו רפאלוב או מליקסון שיצטרפו לזהבי יהפכו אותנו לקבוצה מפחידה, אבל זה לא קרה".

מהראיונות עם גרסיה, האהבה לישראל, תל אביב ומכבי בכלל – ניכרת. הציטוטים החוזרים היו "אני מקבל החלטות עם רגש", "אני איש של מילה ומחויבות". אותה מחויבות - למועדון ולקהל - משאירה את גרסיה כאן, כרגע, תהיו בטוחים. אם היה למשל מאמן מאריבור, ובסלובניה היו כעת אותם תנאים כמו בישראל, הוא היה עוזב, ושום חוזה לא היה עוצר אותו.

אגב חוזה, גרסיה-טוריחו-מרטינס כאן לשנתיים, אבל אם ירצו לעזוב, יהיה מאוד קשה למכבי תל אביב לעמוד בדרכם – או לקבל פיצויים על כך. "הנושא לא חד-משמעי ויש המון משתנים", טוען עו"ד ניר ענבר, בוגר פיפ"א מאסטר, "אבל אם המדינה שבה עובד איש המקצוע נמצאת במצב של קונפליקט צבאי שיש פה כדי סיכון לאזרח, אז יהיה מאוד קשה לקבוצה שמעסיקה אותו להכריח אותו להישאר במדינה, וכך גם יהיה קשה מאוד לדרוש ממנו פיצוי בגין העזיבה".

נכון. כנראה שבמכבי ובצוות הספרדי לא יזדקקו לאבחנות המשפטיות, ואולי המצב המדיני ייפתר בקרוב באורח פלא, וכל הכתוב פה יישכח. אבל מה שקל לישראלים לשכוח, לאנשים אחרים קשה. בטח כשיש אלטרנטיבות.

רק לפני חודש לה קורוניה פנתה לסוכנו של גרסיה, פרה גווארדיולה. לפי הפרסומים בספרד, החבר'ה מריאזור התעניינו בשירותיו של אוסקר אחרי שפרננדו ואסקס פוטר. היו להם שלושה מועמדים, ולפי מה שמספר סולה, הם לא היו מוכנים לשלם פיצוי כדי לרדוף אחר גרסיה. שם העסק נעצר, ולאחר יומיים הוחתם ויקטור פרננדס.

האופציה הזו נפלה, אבל לאנשי מקצוע כמו גרסיה, טוריחו ומרטינס, תמיד יהיו אופציות בטוחות יותר מתל אביב. "גרסיה מאמן צעיר עם עתיד מבריק", טוען סולה. "רק ניסיון חסר לו, ועבורו, פרויקט כזה במכבי עם ג'ורדי קרויף עוזר מאוד. בטוח שההדחה מהאלופות פגעה בו, אבל אני גם בטוח שחשוב לו מאוד להעפיל לשלב הבתים של הליגה האירופית".

אז התרחיש האופטימי הוא ניצחון הערב ביוון שיתרום להעפלה לשלב הבתים, ובמקביל פתרון למשבר המדיני והפסקת הלחימה. אבל לצערנו, בקיץ האחרון של מדינת ישראל, אופטימיות היא לא מילה שמרבים להיתקל בה. במיוחד אם אתה חבר בצוות המקצועי של מכבי תל אביב.

orenjos@walla.co.il