לואיס סוארס חתם באייאקס בתחילת אוגוסט 2007. שבועיים לאחר מכן, חתם בקבוצה גם הכדורגלן הספרדי אלברט לוקה, שמבוגר מסוארס בתשע שנים. באחד ממשחקי ההכנה הראשונים של השניים בקבוצה, האורוגוואי זעם בשל מה שהוא ראה כחוסר פרגון על כר הדשא. במהלך המחצית, בחדר ההלבשה, סוארס שוב "איבד את זה" ולא היסס להסתער על לוקה בכעס, בעימות שכמעט הפך לפיזי. אלא שלמרות הפתיחה הלא טובה ליחסים ביניהם, השניים הפכו לחברים.
ב-24 יוני, בבוקר המשחק בין אורוגוואי לאיטליה במונדיאל, לוקה התראיין לתקשורת הספרדית וסיפר: "לפני שנתיים, ברצלונה בגדה בלואיס סוארס. הסוכן שלו, פרה גווארדיולה, אח של פפ, התקשר אליו בקיץ ההוא ואמר לו שבארסה תגיש הצעה כדי לקנות אותו תוך זמן קצר. אלא שהימים חלפו, ההצעה לא הגיע וסוארס נשאר בליברפול. הוא הרגיש נורא. חלום חייו היה לשחק בברצלונה והעובדה שהמשפחה של בת הזוג שלו גרה בקטאלוניה רק חיזקה את זה. לואיס לא שכח את הבגידה הזו. היום הוא כבר חולם לשחק בריאל מדריד".
אירועי השעות הבאות שינו את מהלך ההיסטוריה. ריאל כבר הייתה על סף סגירת התנאים מול ליברפול, ראתה את הביס שנתן סוארס לג'ורג'יו קייליני, בלם נבחרת איטליה והחליטה לבטל את העסקה. ברצלונה חזרה למאבק על שירותיו של החלוץ הסורר ובתוך מספר ימים היא רכשה אותו, למרות שידעה שהוא יהיה מושבת עד סוף חודש אוקטובר, בשל העונש שספג מפיפ"א. כעת, כולם יצטרכו לחכות בסבלנות כדי לראות מה יקרה מאוקטובר והלאה ואיזה סוארס תקבל בארסה - את הגאון שסיים כמלך שערי הפרמיירליג ושחקן העונה באנגליה למרות שהיה מושעה בפתיחת העונה או את הפרחח שחטף את אותה השעייה בגלל הביס הקודם, על ברניסלב איבנוביץ' וכבר הושעה לאורך הקריירה ל-34 משחקים מבלי לראות אף כרטיס אדום, רק כי הוא פשוט לא מסוגל לשלוט על עצמו.
את הנשיכה הראשונה של סוארס, כשהיה שחקן אייאקס, כמעט אף אחד לא ראה. את הנשיכה השנייה שלו, כשחקן ליברפול, כבר ראה כל חובב כדורגל. את השלישית, במונדיאל, ראה כל העולם. ראה, נדהם והגיב. בתוך זמן קצר, הרשתות החברתיות התפוצצו בעשרות ממים ותמונות שעשו צחוק מסוארס ונראה שאף אחד לא פספס את ההזדמנות שלו. קבוצת פורט וורת' ווקרוס, מליגת הכדורגל הרביעית בארצות הברית, אפילו הודיעה מיד לאחר המקרה שלפני משחק הבית שלה מול דאלאס סיטי, 50 האוהדים הראשונים שיגיעו לאצטדיון, יקבלו "ניבי לואיס סוארס", מעין ניבים של ערפד וכניסה בחינם למשחק. לאוהדים נאמר שמי שיביא ניבים מהבית ייכנס בחינם אף הוא ושהבעלים של המועדון, בחור בשם מייקל היצ'קוק, יצלה על הגריל "נקניקיות קייליני" בהן אפשר יהיה לנגוס. בקבוצה אמרו אז: "המונדיאל מלא ברגע קסם, אבל גם ברגעים מוזרים שמספקים צבע. הביס של סוארס יהיה לנצח לצד יד האלוהים של מראדונה והנגיחה של זידאן במקום גבוה ברשימת הרגעים ההזויים".
במקום אחר מיהרו לחשב: סוארס שיחק ב-441 משחקים בכל המסגרות לאורך הקריירה. הוא פגש, בהנחה שכל קבוצה ביצעה שלושה חילופים בכל משחק והשתמשה ב-14 שחקנים, 6,160 שחקנים יריבים מתוכם, הוא נשך שלושה, כלומר ממוצע של כמעט 1 ל-2,000. הסיכוי להיות מותקף על ידי כריש בזמן שחייה באוקיינוס עומד על 1 ל-3.7 מיליון, הסיכוי למות מנשק חם בארצות הברית הוא 1 ל-6,509 והסיכוי להיפגע מאסטרואיד הוא 1 ל-700 אלף. לא פחות מ-167 אנשים ברחבי העולם הגיעו לקבל את כספי הזכייה שלהם לאחר שהימרו לפני המונדיאל שסוארס ייתן ביס לשחקן יריב במהלך הטורניר. נשיא ברזיל לשעבר, לולה, אמר: "אם הוא היה נותן ביס לאיטלקי במסעדה, הכול היה בסדר, אבל על מגרש כדורגל אין לזה מקום. אולי הוא חשב על איזה אסאדו עסיסי באותם רגעים, אחרת אין לי הסבר". בטוויטר קם חשבון, שמונה כבר כעשרת אלפים עוקבים ונקרא "החרימו את לואיס סוארס".
מעל כולם, הגדיל לעשות ה"דיילי מייל" האנגלי, שמיד לאחר שהמכירה לברצלונה הפכה לרשמית, מרח על הכותרת שלו: "ברוך שפטרנו! ליברפול מכרה את סוארס לברצלונה וזה הזמן לנופף לשלום לחלוץ הנשכן, הרמאי והגזען הזה".
מעכשיו, סוארס הוא הבעיה של ברצלונה והיא תצטרך לנווט אותו לכיוונים הנכונים. נשיא פיפ"א ספ בלאטר כבר הביע את כאבו מהעונש הכבד שספג האורוגוואי, ארבעה חודשים בהם נאסרת עליו כל פעילות שקשורה לכדורגל. אולם הארגון בראשו עומד בלאטר לא השאיר מקום לטעויות ואסר על בארסה להציג את סוארס כשחקן המועדון, בשום דרך ובשום צורה. מדובר בהפסד כלכלי עצום עבור הקטאלנים, ששילמו סכום שעל פי הדיווחים השונים נע בין 60 ל-80 מיליון ליש"ט על החלוץ. כאשר ניימאר או ססק פברגאס הוצגו, הקאמפ נואו התמלא ב-90 אלף צופים והדבר סייע כמובן למכירת חולצות ומרצ'נדייז שונים, שעזרו לכסות את העסקה. הפעם בארסה תיאלץ למצוא פתרונות אחרים ובינתיים, לאחר שפיפ"א כבר דחתה את הערעור, סוארס והמועדון שוקלים פנייה ל-CAS. וכאן עולה שאלת השאלות - למה ברצלונה בכלל הכניסה את עצמה לכל הסיפור הזה?
זה הקיץ השני ברציפות בו בארסה מרגישה צורך מיידי להרגיע את האוהדים שלה, ואת עצמה. את עונת 2012/13 היא סיימה אומנם עם זכייה באליפות, אבל בעיקר עם זכרונות מה-7:0 המשפיל מול באיירן מינכן בחצי גמר ליגת האלופות. התשובה לכך הייתה הבאתו של ניימאר, בעסקה שהתבררה כמסובכת יותר ממה שנראתה וכזו שגרמה לבסוף להתפטרותו של הנשיא סנדרו רוסיי. בנוסף, הברזילאי אומנם לא היה אכזבה מוחצת, אבל התקשה להשתלב בשיטה ולספק את הסחורה המצופה ממנו. היכולת שלו בנבחרת ברזיל במונדיאל האחרון רק המחישה כמה הרבה יותר ניימאר מסוגל לתרום.
הפעם ניסיונות ההרגעה מגיעים בדמות ההחתמה של סוארס. אם בקיץ שעבר היה מדובר ברגע כואב נקודתי בדמות התבוסה מול באיירן, הפעם הכישלון היה הרבה יותר רחב ובולט. לראשונה מאז 2007/08, ברצלונה נותרה ללא אף אחד משלושת התארים המשמעותיים. גרוע מכך, היא נראתה שבעה לחלוטין בחלקים גדולים של העונה. חילופי המשמרות בקבוצה מתנהלים בצורה בולטת בקיץ הזה. קרלס פויול פרש, ויקטור ואלדס עוזב, צ'אבי עשוי לומר שלום אף הוא וכל זאת בזמן שיש מאמן חדש וצעיר בדמות לואיס אנריקה. הקריסה במונדיאל של נבחרת ספרד, שהתבססה בשנות התהילה שלה על שחקני ברצלונה, רק הוסיפה להבנה ששינוי חייב להגיע. לכן, לברצלונה אסור היה לוותר על האפשרות להחתים את סוארס, והיא אכן לא ויתרה.
אלא שבארסה גם תצטרך לרפא את הפצעים של שלושת כוכבי החוד שלה, שעברו מונדיאל בעייתי. סוארס והנשיכה שלו, ניימאר והפציעה שריסקה את החלום והובילה להשפלתה של ברזיל ומסי, שהיה כל כך קרוב, אבל שוב לא הבריק (בניגוד לדעתם המגוחכת של אנשי פיפ"א) ואולי ייאלץ להתחיל לחיות מעכשיו עם הידיעה שזו הייתה ההזדמנות שלו לזכות במונדיאל והיא פוספסה.
לואיס אנריקה ניסה להרגיע את המצב, אבל לא ממש הצליח. במסיבת העיתונאים באמצע השבוע החולף הוא אמר: "אין פה שום טרגדיות. אם מסי מאוכזב וניימאר פצוע וסוארס מושעה, נמצא פתרונות אחרים בינתיים. ברור שזה לא טוב שהם לא כאן בתחילת האימונים".
אז כמה באמת סוארס יכול לתרום למצב הרוח המדוכדך בקטאלוניה? ב"דיילי מייל" עסקו ב"קללת החלוצים שעוזבים את ליברפול", ממנה סוארס צריך להיזהר. בראש הרשימה צועדים כמובן פרננדו טורס ומייקל אואן, שלא מצאו את עצמם בצ'לסי וריאל מדריד בהתאמה לאחר שנמכרו. טור כבש בליברפול 0.64 שערים למשחק בפרמיירליג, אך ירד ל-0.18 למשחק מאז עבר לצ'לסי לפני שלוש וחצי שנים. אואן עמד על 0.55 למשחק וצנח ל-0.31 למשחק בהמשך הקריירה. גם המספרים של אגדות המועדון איאן ראש ורובי פאולר צללו לאחר העזיבה. גם רוני רוזנטל אגב נכנס לרשימה, לאחר שירד מ-0.21 למשחק ל-0.1.
סוארס נכנס לסיטאוציה בעייתית מאוד, ולא רק מבחינת המספרים שעלולים לרדת (הוא כבר בעונה החולפת בליברפול 31 שערי ליגה ב-33 משחקים). עוד לפני החתימה בברצלונה, וגם אחריה, היו קולות שהתנגדו. פול סקולס אמר: "אני לא בטוח שמסי 'יקבל' את סוארס לקבוצה. אני לא רואה איך הם מצליחים לשחק יחד. אני חושב שסוארס עושה טעות ושהוא היה צריך ללכת לריאל מדריד, שם הוא היה מתאים יותר". יוהאן קרויף האגדי, שיודע משהו או שניים על ברצלונה, תקף: "בארסה זנחה לחלוטין את הסגנון שהנחילו לה פרנק רייקארד ופפ גווארדיולה בשנים האחרונות. אני לא מבין איך המועדון מתכנן לשחק עם מסי, ניימאר וסוארס באותו מערך. הם שלושה אינדיבידואליסטים ונראה שבברצלונה מעדיפים היו שחקנים כאלה מאשר לבנות קבוצה שמשחקת כדורגל טוב".
כריס בסקומב מה"טלגרף" כתב טור תחת הכותרת: "סוארס לא יימצא בברצלונה קבוצה שנבנית סביבו ויתגעגע לליברפול לא פחות מאשר היא אליו". בסקומב הוסיף: "הנה מה שיקרה בשבועות הקרובים. ברנדן רוג'רס יבכה את אובדנו של אחד השחקנים הטובים בעולם, אבל ינצל את ההזדמנות לבנות קבוצה מאוזנת יותר, שלא תהיה בנויה רק על סוארס, עם כל הטוב והרע שבו. ליברפול הייתה כל כך תלויה בסוארס, יותר ממה שרוג'רס היה מוכן להודות. הוא ביטל את כל הטקטיקה שלו כדי שהשיטה תתאים לסגנון של האורוגוואי. סוארס לעומת זאת, לא יפגוש בברצלונה קהל תומך או מנג'ר סבלני כמו שהיו לו בליברפול. באנפילד, אם הוא היה מנסה צ'יפ מוזר מ-30 מטר, שהיה עף 30 מטר מעל השער, הקהל היה מוחא לו כפיים. זה לא יהיה המצב בקאמפ נואו. שם ינופפו במטפחות הלבנות בכל פעם שסוארס לא ימסור למסי".
מנגד, יש גם כאלה שמנסים להגן על המהלך. העיתונאי תומאס וודס ניסה להסביר מדוע סוארס ובארסה הם דווקא השילוב המושלם: "כשזלאטן עזב את הקבוצה, שנה אחד בלבד לאחר שנרכש תמורת 60 מיליון יורו, הוא התלונן שהוא נאלץ להקריב את המשחק שלו כי הקבוצה כולה מבוססת סביב מסי. גם תיירי הנרי, דויד וייה ואלכסיס סאנצ'ס הם שחקני התקפה אדירים שלא מצאו את עצמם ב-4-3-3 של ברצלונה. אחרי שעולם הכדורגל הבין כנראה איך להתמודד עם ברצלונה, לואיס אנריקה יעשה בוודאי התאמות טקטיות וסוארס מתאים בדיוק לתפקיד המיועד לו, חלוץ בכנף. זו העמדה בה הוא היה הכי מסוכן כאשר שיחק בליברפול וידע לברוח בין המגן לבלם. הוא לא חלוץ מטרה כמו זלאטן והוא יודע לעשות התאמות בצורה נהדרת".
חוסה לואיס ארטוס מ"אל מונדו דפורטיבו" כתב על "התפקיד החדש של ליאו מסי": "ההגעה של סוארס וההבנה שניימאר לא אפקטיבי כשהוא דבוק לקו יובילו למספר שינויים טקטיים. בברצלונה שוברים את הראש בניסיון להבין מה יעבוד. הם מנסים להבין איך מסי יגיב לשינוי בסגנון המשחק ואולי אפילו בתפקוד שלו על המגרש. גם ללואיס אנריקה ברור שמסי הוא עדיין הבסיס להווה ולעתיד של בארסה וצריך לשמור עליו מרוצה, אבל שגם חבל לפספס את סוארס והיכולות שלו". בחשבון טוויטר בשם "Luis Suarez Stats" נכתב שסוארס, ניימאר ומסי בעטו למסגרת בעונה שעברה 185 כדורים, שניים יותר ממנצ'סטר יונייטד כולה.
רק הזמן יהווה מבחן לגבי מידת ההתאמה של סוארס לברצלונה. על הנייר, מדובר באחת ההתקפות הגדולות בתולדות המשחק. מה יכול להיות מושלם יותר מאשר השחקן הטוב ביותר של ארגנטינה, השחקן הטוב ביותר של ברזיל והשחקן הטוב ביותר של אורוגוואי, שלוש אלופות העולם הדרום אמריקאיות? העבר לא עומד לצד ברצלונה, שהתקשתה להכניס שחקנים ל"שיטה" בשנים האחרונות. הוא גם לא עומד לצד סוארס, שנמצא במרחק איבוד שליטה אחד נוסף מלחסל לעצמו כל אופציה לקריירה אגדית באמת. אבל כדורגל לא משחקים בעבר, אלא בהווה. ובמקרה של ברצלונה, ההווה יתחיל בסוף אוקטובר. הישארו עימנו.