בוידאו: "משחק מקדים" לקראת ז'לגיריס - מכבי תל אביב
ארווידאס סאבוניס לא ישן טוב בלילות. חוסר-היציבות הכלכלי והמקצועי של ז'לגיריס קובנה - הקבוצה שעומד בראשה בשנים האחרונות - מאלץ אותו להתקיים בחוסר-וודאות.
"אין לנו ביטחונות כספיים. אנחנו כל הזמן נלחמים ומחפשים ספונסרים", אומר סאבוניס. "אין ספק שמועדון עם היסטוריה כמו של ז'לגיריס לא צריך להגיע למצב כזה. לפעמים זה עובד טוב יותר, לפעמים פחות. אנחנו כבר רגילים לזה ויודעים שכל עונה היא קרב חדש וצריך למצוא כסף למועדון. כרגע יש לנו קצת כסף, שרדנו את פתיחת העונה והגענו גם לטופ-16, שזה חשוב מאוד עבורנו, כי זה מושך עוד מפרסמים".
וזה מוזר. גם משום שבמדינת הכדורסל של ליטא נחשב סאבוניס פופולארי, עוצמתי ומקושר לא פחות מראש הממשלה; גם משום שז'לגיריס, ככלות הכל, היא מועדון הספורט של המדינה; וגם משום שהכדורסל הליטאי ממשיך לייצר כישרונות גדולים מדי שנה. ועדיין, ז'לגיריס לא מצליחה לעלות ביורוליג על פסים תחרותיים.
"איך זה קורה דווקא אצלנו? אין לי הרבה תשובות", מודה סאבוניס. "אין יותר מדי כסף במדינה והכדורסל הפך לעסק יקר. היום, כדי להיות בצמרת, אתה חייב מימון רחב. מה שקורה לקבוצות הליטאיות ביורוליג בשנים האחרונות קשור בעיקר למחסור במזומנים, כי כדי להחזיק היום שחקן טוב אתה צריך לשלם לו פי שניים-שלושה יותר מאשר מה ששילמנו לשחקנים לפני עשר שנים. חשוב להדגיש שזו לא בעיה של יצור שחקנים או כישרון, כי העובדה היא שכשכולם מגיעים לנבחרת רואים שיש שחקנים ליטאיים טובים מאוד. הם פשוט רוצים הרבה כסף ובסוף עוזבים את ליטא, כי אנחנו לא יכולים להחזיק אותם".
- פעם ז'לגיריס הצליחה להחזיק אצלה את הליטאים הבכירים.
"ב-1998 זכינו בגביע ספורטה ושנה אחר כך ביורוליג. באותם ימים היה קל יותר להתחרות כלכלית עם הקבוצות הכי גדולות. אבל גם לאחר אותה זכייה ביורוליג איבדנו את חמשת-ששת השחקנים הכי טובים שהיו לנו. היום זה פשוט בלתי-אפשרי מבחינתנו להתמודד מול הקבוצות הגדולות באירופה על שחקנים".
- חוץ משאראס. אבל הוא אולי בז'לגיריס כי הקבוצות הגדולות באירופה לא רצו אותו. מה דעתך על היכולת שלו העונה, ומה לדעתך מקומו בהיסטוריה?
"הוא אחד הגדולים ביותר, גם בליטא וגם באירופה. היום הוא שחקן ותיק שעושה את העבודה שלו יותר בשקט. בינתיים העונה שאראס לא משחק טוב, אבל אני בטוח שבסופו של דבר הניסיון שלו יעשה את העבודה. אין ספק שעדיין יש לו מה לתרום לקבוצה".
***
ז'לגיריס פתחה את הטופ-16 עם שני הפסדים, והשם הגדול ביותר שלה הוא רכז שנמצא הרבה מעבר לשיאו, אבל עדיין ימתינו למכבי תל אביב הערב ב"ז'לגיריס ארנה" למעלה מ-12,000 צופים. כדורסל היה ונשאר הדת הרשמית של המדינה - ובכך שונה ליטא, כנראה, מכל יתר המדינות בעולם.
"בליטא מאוהבים בכדורסל מאז 1937, אחרי שזכינו באליפות אירופה ושוב פעם כעבור שנתיים, כשהאליפות הייתה בקובנה. בתור מדינה קטנה אתה תמיד רוצה להוכיח את עצמך, להיות מעל כל השאר ואתה תמיד חייב להתאמץ יותר כדי שזה יקרה. אבל אתה צריך גם כסף".
- מה לדעתך הייתה התרומה שלך לכדורסל הליטאי?
"התפקיד שלי דומה לאלפי השחקנים שייצגו את המועדונים הליטאיים ואת הנבחרת כל החיים. כולנו מנסים להביא את ליטא להיות הכי טובה. ההצלחות שלנו הן הגורם הכי טוב ליצירת הפופולאריות של המשחק בליטא בכלל ולגבי ז'לגיריס בפרט. לז'לגיריס יש המון היסטוריה, הרבה ניצחונות, השנה אנחנו חוגגים 70 שנה. זה המועדון הכי גדול במדינה".
- בוא נדבר קצת עליך. עזבת את אירופה ל-NBA רק בגיל 31. אנשים חושבים שאם היית מגיע ל-NBA בגיל מוקדם יותר - היית הופך לשחקן אפילו גדול יותר בספרי ההיסטוריה. מה דעתך?
"שכל אחד יחשוב מה שהוא רוצה. עדיף להגיע מאוחר מלעולם לא. כשהייתי בן 22-23 הפוליטיקה הייתה שונה, המצב היה אחר וזה לא היה אפשרי. בכל מקרה, שיחקתי שבע שנים ב-NBA ועם כל מה שעשיתי שם, אני מאוד מרוצה".
- היית בזמנו אחד האירופאים הראשונים בליגה. מה הרגשת?
"הייתי רוקי. הכול היה שונה, המשחק שונה, הקצב, כמות המשחקים בעונה. זה עולם אחר לגמרי והכול היה חדש עבורי בהתחלה. לא היו הרבה אירופאים בליגה ללמוד מהם, היום המצב כבר שונה, כי יש הרבה יותר אפשרויות והמון שחקנים אירופאים עוברים לשם. אחד האירופאים היחידים באותן שנים ב-NBA היה דראזן פטרוביץ' וגם לו היה קשה בהתחלה בפורטלנד, עד שהוא החליף קבוצה והפך לכוכב. ב-NBA הרבה מאוד תלוי במאמן שלך - אם הוא בוטח בך, נותן לך לשחק ונותן לך ביטחון. רוב הקריירה שם תלויה בזה".
- אתה מרגיש שגרמת לשינוי כלשהו בליגה עם היכולת שלך בתור "ביג מן" - השחקן הראשון בהיסטוריה בגובה 2.21 שמוסר וקולע כמו גארד?
"כן, עשיתי דברים בצורה מאוד שונה ממה שהיה מקובל שם. יכולתי לעמוד בחוץ ולזרוק או למסור וגם לשחק בפנים. הייתי שחקן שלם יותר ממה שהיה בליגה עד אז".
- היו בקריירה שלך המון רגעים גדולים. יש לך מדליות עם נבחרת בריה"מ וליטא, אליפות אירופה עם ריאל, אליפויות מקומיות ותארים אישיים - נבחרת שש פעמים לשחקן האירופאי הטוב בעולם, היית שחקן השנה באירופה, נבחרת להיכל התהילה ע"ש נייסמית' של ה-NBA ולהיכל התהילה של פיב"א, ועוד. איזה רגע מיוחד לקחת איתך הלאה?
"יש המון. הזהב שזכינו בו באולימפיאדת סיאול, אליפויות אירופה עם הנבחרת ועם ריאל. אולי במקום הראשון נמצא הארד עם ליטא באולימפיאדת 1992, זו הייתה הפעם הראשונה ששיחקנו כנבחרת עצמאית וזה היה מאוד מרגש".
***
בשנים האחרונות עוקב סאבוניס בגאווה אחרי בנו דומנטאס בן ה-17, פורוורד בגובה 2.07, שנמנה על סגל הקבוצה הבוגרת של אוניקאחה מלאגה והיה חבר בכל נבחרות הנוער הנהדרות של ליטא. "הוא עוד צעיר, אבל יכול להגיע רחוק", אומר סאבוניס האב. "כדי להגיע ל-NBA הוא יצטרך לעבוד המון אבל אין ספק שיש לו את היכולות".
- אני מניח שקשה לגדול בליטא בתור הבן של סאבוניס.
"את זה תצטרך לשאול אותו. אבל אני בטוח שזה לא קל (צוחק)".
מלאגה משחקת בליגה עם ריאל מדריד, שגם נמצאת בבית של ז'לגיריס ומכבי, ונחשבת לקבוצה הכי טובה באירופה. האם היא גם הפייבוריטית שלך לזכייה במפעל?
"אם הם ימשיכו לשחק כפי שהם משחקים עד עכשיו, הם המועמדים הברורים לזכייה. ריאל משחקת כדורסל חכם ושמח, פשוט ומעניין. אני בעדם. אבל כמו שלמדנו, בין היתר אצלנו בז'לגיריס, הכול יכול לקרות בכל משחק ביורוליג, גם בשניות האחרונות. אם אתה מפסיד משחק אחד אתה יכול להיות מודח מהתחרות הזו, כך שריאל תצטרך לנצח את כול המשחקים כדי להיות אלופה".
סאבוניס מדבר, כמובן, על "נס ז'לגיריס" הזכור. בקרוב יצוין עשור לאחד המשחקים הגדולים בהיסטוריה המודרנית של מכבי תל אביב ושל הכדורסל האירופאי - שאגב היה המשחק האחרון של סאבוניס במסגרת היורוליג. ביקשנו מהאגדה הליטאית לחזור לרגעים ההם באפריל 2004.
"אי-אפשר לשכוח את המשחק הזה", אמר סאבוניס, "דברים כאלו לא קורים הרבה פעמים בחיים שלך. זה היום הכי גרוע בתולדות ז'לגיריס, כי פספסנו את הפיינל פור. כשאתה בצד המפסיד אתה מרגיש זוועה. אבל מה כבר אפשר לעשות? בגלל זה הכדורסל הוא משחק נפלא, כי עד לשנייה האחרונה הכול יכול לקרות. אי אפשר להאשים אף אחד במה שקרה שם, גם לא את (גידריוס) גוסטאס, שהחטיא שתי זריקות עונשין קריטיות. זה יכול לקרות לכל אחד, זה ספורט בסופו של דבר. כנראה שהמשחק הזה פשוט היה חייב להיגמר ככה. אנחנו הפסדנו לא פחות מאשר מכבי ניצחה, אבל היא המשיכה ולקחה את היורוליג, אז כנראה שהגיע לה".
*תודה מיוחדת לשגריר ליטא בישראל, מר דריוס דגוטיס, שסייע רבות לקיום הריאיון. כן שמורה תודה מיוחדת לגברת דוסיה קרצ'מר על עזרתה הרבה.
ohad@walla.net.il