לא רבים האמינו מתחילת העונה שהפועל באר שבע מסוגלת לרוץ לאליפות. גם כשהניצחונות הגיעו, אפילו ההצגה מול מכבי תל אביב, לא נראה היה שהיא באמת יכולה לתת פייט. לרבים היה ברור שכשבאר שבע תגיע למבחן חוץ אמתי היא תיפול.
לפני שבועיים היה לה אחד כזה, ואז כל התפישה לגביה השתנתה. הביקור בבלומפילד מול הפועל תל אביב היה משחק של קבוצה ששמרה בצד מנות מרוכזות של קילר אינסטינקט. באר שבע הגיעה למצב אחד (טוב, אולי שניים) במשחק הזה, ויצאה מיפו עם ניצחון 1:3. אלה בדיוק המשחקים שמעיפים אותך קדימה.
אחרי הערב ההוא באר שבע הייתה באמת ובתמים מועמדת לאליפות. אחרי חמישה ימים, נגד עכו בבית, היא הפסיקה להיות. אתמול (אולי) חזרה למאבק.
לפני שנדון בשאלה האם היא באמת מועמדת, חייבים לנסות להסביר מדוע המשחק מול בני יהודה לא שודר אתמול בצ'רלטון. לפני הכול, ראוי להבהיר צ'רלטון היא לא ערוץ ציבורי, ובשל כך נאמנה לקהל מנוייה יותר מאשר לרמת העניין שיוצר משחק זה או אחר. הנתונים ככל הנראה, מצביעים על כך שיותר אוהדי בית"ר ירושלים מאנשי באר שבע או בני יהודה מזפזפים לערוץ שלהם בשבתות. ועדיין, קשה שלא לפקפק באמינות המשוואה הזו ולהציב במקומה אחת אחרת. למשל, האם קהל המנויים של בית"ר ירושלים והפועל רעננה ביחד גדול יותר מזה של בני יהודה ובאר שבע? כאן, כנראה, התשובה כבר לא ממש חד משמעית.
רק נזכיר להפועל באר שבע, על אף ריחוקה הגיאוגרפי מהמרכז והשנים שבילתה בתחתית ובליגה הלאומית, יש קהל עצום, שחלק ממנו התעורר רק השנה מהתרדמת וקפץ בחזרה על העגלה. ועדיין, באר שבע לא מרוויחה את הריספקט לו זוכות מכבי חיפה, הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים, קבוצות סתמיות בליגת העל העונה, שעדיין משודרות יותר ממנה בפריים טיים.
משהו הגיוני בכל זאת עומד מאחורי ההחלטה של צ'רלטון. לא רק היכולת הנרפית מול הפועל עכו הספיקה למפעילי התחנה כדי להחליט להפיל את סגנית המוליכה למשבצת של שש בערב, שעת הדמדומים הטלוויזיונית, אלא גם הבונקר התקשורתי שהיא גזרה על עצמה. "אליפות? אולי נדבר בעוד עשרה מחזורים", אמר מאור בוזגלו אחרי ה-0:2 על בית"ר, וחזר בעצם על הדברים של אלישע לוי מספר שבועות לפני כן, לאחר הניצחון על הפועל חיפה. מהשחקנים האחרים יצאו דברים דומים. לשאלות מאוסות מגיעות תשובות מאוסות, ובבאר שבע החליטו להמציא נוסח אחיד להצקות על מירוץ לכתר.
זו עמדה שצריך לכבד, אלא שפתאום, כשהייתה במרחק שש נקודות מהפסגה, התהפכו היוצרות. "עוד מוקדם להכתיר את מכבי תל אביב", אמר לוי ביום חמישי. "לא חושב שסיפור האליפות גמור", התבטא סיראז' נסאר בשישי. ואז הגיע המהפך הדרמטי מול בני יהודה ואתו הנסיגה. "אנחנו רוצים להיות מכבי, אבל לא מסתכלים על מכבי", אמר לוי. כשהם קרובים הם בורחים, כשהם רחוקים יותר הם נפתחים, סימפטום ידוע של "תחזיקו אותי".
במוסדות גמילה ובאימון אישי קיים המושג "Fake it till you make it". גם אם אתה לא מאמין במשהו, תשנן ותתרגל אותו עד שהוא יהפוך למציאות. במקום לפחד מהלחץ, באר שבע צריכה להתחיל ליהנות ממנו ולהיות רעה יותר, רעה כמו שהייתה נגד הפועל תל אביב. רעה כדי להרוויח את הכבוד המגיע לה בכוח ולגרום לצ'רלטון לספור אותה גם כנגד בית"ר. עם הפרש של תשע נקודות מסכנין, יש לה מרווח נשימה לקרוא תיגר על מכבי תל אביב, לגרום לפאולו סוזה ושחקניו לחשוב שיש מי שרודף אחריהם ולא מרפה.
באר שבע לא צריכה לפחד מהמקום השני, אבל אסור לה להסתפק בשאיפה אליו. מבחינתה, לעצם התרגול, תרגול פסיכולוגי אמתי, של ריצה לאליפות יכולה להיות משמעות בלתי רגילה לשנים הבאות. על הדרך, היא גם יכולה להגיע ללב הקונצנזוס. אם תמשיך להיות טובה, נחמדה ובוררת מלים בקפידה היא לא תהיה שם.
במהלך השבת פרסמה מכבי תל אביב את תגובת פאולו סוזה להשאלה של משה לוגסי לבית"ר ירושלים. "ברצוני לאחל הצלחה למושיקו לתקופת ההשאלה", צוטט סוזה, "שהיא מהלך הגיוני וחשוב לקריירה המקצוענית שלו. אנחנו משוכנעים שהמעבר לבית"ר הוא הזדמנות טובה לפתח את היכולת האישית. אחרי מה שמושיקו הראה לנו בחודשים האחרונים, אין לי ספק שהוא יצליח לממש את הפוטנציאל שלו בבית"ר. בהצלחה".
"בהצלחה"? נשמע יותר כמו "איחלתי לחייל בהצלחה".
ב-18 בפברואר אשתקד לוגסי הבקיע את השער הגדול בקריירה שלו, הטיל האדיר נגד בני יהודה אחרי שנכנס כמחליף. אוסקר גרסיה נתן לו לפתוח במשחק הבא מול רמת השרון והוציא אותו אחרי מחצית אחת שבה היה חלש מאוד. מאז, לוגסי השתלב מדי פעם בהרכב, אבל לא היה פקטור. סוזה מחק אותו לחלוטין מהרוטציה, ומהסאב-טקסט של הודעת הפרידה אפשר להבין שהוא פשוט לא מחזיק ממנו.
לוגסי ערך בשבת את הבכורה שלו בבית"ר ירושלים. הוא נכנס כשהקבוצה ביתרון וסיים את המשחק בשוויון. כרגע הפלוס מינוס שלו עומד על מינוס 1. התיקו הזה לא הושג באשמתו, כמובן, בית"ר משחקת כדורגל דלוח מתחילת העונה, אבל בהמשך הוא יהיה חייב לעשות הבדל חיובי. עבור לוגסי זו לא המלצה אלא הכרח, כי אם יהפוך לשחקן רוטציה סתמי גם בבית"ר, ימצא את עצמו מהר מאוד בתחתית ליגת העל ואולי גם בלאומית, כמו כל כך הרבה שחקנים שפעם נחשבו לטאלנטים במכבי תל אביב.
עוד קטנה
אם נגענו בגול ההוא של לוגסי, זה הזמן להזכיר שאתמול הייתה הפעם השלישית בתוך פחות משנה שבה בני יהודה מפסידה לאחר שהובילה בחמש הדקות האחרונות. ההפסד הכפול לבאר שבע בצורה זהה כמעט לחלוטין מעלה תהיות מעבר למיסטיקה שבעניין. הוא מציף את השאלה האם הזהובים אכן, כפי שאנשי מקצוע נוהגים לחשוב, טובים יותר מהמאזן שלהם. התשובה שלילית, בני יהודה היא הקבוצה הכי גרועה בליגת העל, פשוט משום שאת הכישרון העודף שיש לה (וגם זו פסיקה שנתונה לוויכוח) על יריבותיה לתחתית מבטלת יכולת מנטאלית עלובה. לא, זה לא חוסר מזל, זו סגירה שערורייתית של שחקן באגף, זו חלחלה מתוספת הזמן, זו בעיה שחדרה ל-DNA של המועדון. היום כבר ברור שהספיגה הסיטונאית בדקות הסיום היא לא עסק מקרי, אלא גידול ממאיר שמראה לבני יהודה את הדרך ללאומית.
בין השורות
מאמן בני יהודה יוסי אבוקסיס: "אין חוקים בכדורגל".
רוצה לומר: חוץ מהחוק שלפיו בני יהודה מקבלת גול ולפעמים שניים בדקה ה-90.
מאמן הפועל עכו יובל נעים: "יש גם ימים כאלה".
רוצה לומר: בזמן האחרון יש רק ימים כאלה.
מאמן מכבי חיפה אריק בנאדו: "בעתיד נראה מכבי חיפה יותר טובה".
רוצה לומר: ב-2015 תראו שעמדתי במילה.
מאמן הפועל ניר רמת השרון חיים שאבו: "אני רוצה ישראלים, זרים כמעט בטוח שלא יגיעו".
רוצה לומר: המצב פקעקט.
קשר בית"ר ירושלים אבירם ברוכיאן: "כנראה שאנחנו טיפשים אם איבדנו את הניצחון.
רוצים לומר לו: אתה אמרת.
לא ייאמן ש...
איש לא חשב עדיין על הכינוי הכה מתבקש לצמד הקטלני של מכבי תל אביב: "פריצחקי".
מכבי פתח תקווה מעל הקו האדום.
מ.ס. אשדוד ניצחה משחק חוץ.