בימים הקרובים, ככל הנראה עד סוף השבוע, יחתום ביברס נאתכו, התקווה הכי גדולה שיש לכדורגל הישראלי, בקבוצה חדשה, גדולה ונוצצת יותר מרובין קאזאן. המעבר יכתיר אותו סופית כשגריר על ויפנה אליו את מירב תשומת הלב. הוא יגביר עליו את הלחץ ואולי גם יביא אותו למעמד חדש בנבחרת ישראל (מי אמר קפטן?). עיני הכדורגל הישראלי נשואות לבחירה של הילד מכפר כמא. השאלה היא: מה זה אומר על מצב השגרירים ואיך קשור לכל זה טוטו תמוז? המדור "המראות ונחיתות" יוצא לבדוק.
המראות ונחיתות: כל הכתבות במדור
רשמית: טוטו תמוז שוחרר מאורל הרוסית
דן מורי כבש ב-1:1 של ויטסה מול ניימיכן
טל בן חיים בדרך לצ'רלטון הלונדונית
ממריא: ביברס נאתכו (רובין קאזאן)
"היה סיכום על מעבר של ביברס לאחת הקבוצות הגדולות באיטליה, אבל ברגע האחרון הם העדיפו להחתים שחקן יותר מנוסה ומוכר היטב". כך צוטט השבוע ברוסיה ליאוניד איסטרטי, אחד מנציגיו של נאתכו. הכוונה של הסוכן היא ככל הנראה למילאן, שעל פי דיווחים בארץ המגף הביעה עניין בישראלי, אבל בחרה ללכת על מייקל אסיין. "מכיוון שהתרכזנו בעסקה הזו, החיפושים התעכבו", הוסיף איסטרטי וטען שהחלטה תתקבל עד יום שלישי.
לא בכל יום מועדון בסדר גודל של מילאן, גם בעונה איומה מבחינה מקצועית, מביע עניין בשחקן ישראלי. העניין הזה כלל לא מופרך. מספר מרכיבים הופכים את נאתכו למבוקש. הוא צעיר (26 בחודש הבא) ויש מאחוריו ארבע שנים נהדרות בצמרת הליגה הרוסית עם מספרים מצוינים בטורי ההופעות, ההבקעות והבישולים. עם קאזאן נאתכו זכה בתואר, נאבק בצמרת, שיחק בשלב הבתים של ליגת האלופות והגיע לשלבים המאוחרים בליגה האירופית. כך שמבחינת ניסיון ורזומה הוא מוכן למעבר גדול. ומעבר לזה, הוא חופשי ובינואר נדיר מאוד למצוא פרי אייג'נטס.
כל אלו הפכו את נאתכו לאטרקציה עבור קבוצות מהדרג השני ומעלה גם בליגות הבכירות. ההצעות החלו לזרום בהתאם. שטוטגרט ושאלקה, רומא ובולוניה, אסטון וילה, קרדיף, סביליה, גלאטסראיי ואולימפיאקוס. כולן הוזכרו כמעוניינות ועם רובן התנהלו שיחות. כרגע, לטענת מקורבי השחקן, שום דבר לא סגור, אבל נאתכו נמצא במצב נוח. הוא רק צריך לבחור, לקבל את ההחלטה הנכונה לגבי עתידו. הוא רגוע ואולי בגלל זה לא מפזר ספינים כמו שחקנים אחרים. בשבועות האחרונים התבטא לא אחת שההעדפה היא אחת מליגות העילית ביבשת. "נאתכו חיובי מאוד. הקריירה שלו תמשיך בקבוצה גדולה ותמשיך להיות מוצלחת", צוטט סוכנו.
אפשר להבין את ההתלבטות של נאתכו. מדובר בצעד משמעותי לקריירה שלו, צעד בדרך לטופ לפחות במונחים ישראלים. יש מועדון סגור של שגרירים שעשו את זה בגדול באירופה: אלי אוחנה, איל ברקוביץ', רוני רוזנטל, יוסי בניון, טל בן חיים, חיים רביבו ודודו אוואט. נאתכו הוא כבר מזמן חבר במועדון הזה. עכשיו, כשהוא יעבור לקבוצה סקסית יותר מרובין קאזאן, הוא גם יקבל את ההערכה שהוא ראוי לה.
עם ההערכה באה גם מחויבות. נאתכו ספג בקמפיין האחרון ביקורת על היכולת בנבחרת. אמרו שנאתכו של קאזאן הוא לא נאתכו של המדים הלאומיים. הביקורות הללו רק יחריפו בקמפיין הבא. כשגריר הבכיר של ישראל נאתכו יירש את הציפיות מיוסי בניון. נטל ההנהגה, הדרישה להיות הפנים של הנבחרת יעברו אליו. בשנים האחרונות מדינה שלמה נשאה את עיניה לעבר הילד מדימונה שלא תמיד ידע לעמוד בציפיות ונראה לעיתים כמנהיג שההנהגה נכפתה עליו. נאתכו, אם ירצה או לא ירצה בכך, הוא היורש. ולהזכירכם, עם 24 נבחרות ביורו 2016 הציפיות משתנות. לא עוד 'רוצים לעלות' אלא 'חייבים לעלות'.
במובן מסוים, אפשר להסתכל על הצעד הקרוב של נאתכו ככזה שישפיע על הקמפיין הבא. ללא קשר ליריבות העתידיות או למי יהיה כאן או לא יהיה כאן בספטמבר, אלי גוטמן יזדקק לנאתכו בכושר טוב ובמעמד של שחקן הרכב בקבוצה שלו. גוטמן תמיד היה ממעריציו של נאתכו. "אקח אותו לכל קבוצה שאאמן בה", אמר בעבר. בתכניות העתידיות של מאמן הנבחרת, נאתכו ודאי מסומן כאופציה לשמש כקפטן. האם זה צעד נכון או שעדיף לתת את הסרט לשחקן ותיק כמו אליניב ברדה? השורה התחתונה זהה. החל מהשבוע הבא, נאתכו חייב להתרגל למעמד החדש שלו. המנהיג של נבחרת ישראל.
נוחת: טוטו תמוז (אורל)
טוטו תמוז כבר לא שגריר. בבוקר יום שני הודיעה אורל רשמית על התרת חוזהו. המהלך היה צפוי ובלתי נמנע. תמוז סבל מכל רגע ברוסיה. הוא לא התאקלם באורל, לא שיחק והמאיס עצמו מהר מאוד על אנשי המועדון. הושמעו כלפיו טענות על מוסר עבודה נמוך ובילויים. במצב שנוצר, כששני הצדדים לא מעוניינים בשידוך, הפרידה הייתה מתבקשת. הוא יכול היה להתעקש על כסף ולשבת חצי עונה ביציע, אבל בחר להגיע להסדר ועכשיו הוא חופשי להצטרף לכל קבוצה ללא תמורה.
אין יותר מדי מה לומר על חצי העונה של תמוז באורל מבחינה מקצועית. שבעה משחקים, 170 דקות, אפס שערים. הוא בחר קבוצה לא נכונה בליגה לא נכונה ושילם את המחיר. הוא גם לא עושה שום דבר כדי להפריך את סטיגמת הטראבל מייקר שנוצרה לו בארץ וזה כישלון אפילו יותר גדול. תמוז נמצא בבעיה והוא צריך לחשוב טוב על הצעד הבא שלו.
חזרה לישראל טומנת בחובה סיכונים. מהלך כזה יכול לעשות טוב לטווח הארוך, אבל בוודאות יגרור ביקורת לטווח הקצר. תמוז מצוי בכושר ירוד וייקח לו זמן להיכנס לעניינים. אבל בליגת העל ובטח בקבוצה גדולה אין סבלנות. הוא ייבחן בשבע העיניים ויחטוף. שימו לב מה עבר העונה על איתי שכטר, נסו אפילו להיזכר בתחילת הדרך של ערן זהבי במכבי תל אביב. כשמדובר בתמוז, שחקן שגורר אחריו שלל סטיגמות, הביקורות צפויות להיות אפילו יותר ארסיות. המסקנה ברורה: חזרה לא מהווה פתרון קסם לאף שחקן. בטח לא לתמוז.
במצבו, תמוז צריך קבוצה שתחבק אותו, מאמן שיהיה סבלני כלפיו, מועדון שחבנה עליו לטווח הארוך, ייתן לו לשחק, אבל גם את הזמן לחזור לעצמו ולהתאושש ממה שעבר עליו ברוסיה. ספק אם יש בישראל קבוצה שתהיה מוכנה ללכת למהלך כזה וגם מסוגלת לשלם את שכרו של השחקן. דווקא מעבר לקפריסין, יוון או אפילו קבוצה קטנה בבלגיה יכול להתברר כאפקטיבי לא פחות.
אלא שהסיפור של תמוז מציג בעיה אחרת. הוא מלמד על מעמדם הרעוע של השגרירים. המציאות היא שלישראל בשנת 2014 יש מעט מדי שחקנים מצליחים מעבר לים. שחקני ליגה טובים לא מצאו את עצמם בחו"ל ומיהרו לחזור לישראל. מנטאלית, מתמעטים המקרים של שחקנים שנלחמים על מקומם ומתמודדים עם קשיים. כשמכבי תל אביב, הפועל תל אביב ומכבי חיפה הפכו לאלטרנטיבה מקצועית ולפעמים גם כלכלית ראויה ומצליחות לערער גם שגרירים מוצלחים כמו עדן בן בסט, התוצאה הופכת מדאיגה.
המצב האופטימלי הוא שלמאמן הנבחרת יהיה מאגר של 30-35 מועמדים ראויים לסגל המורחב. שתהיה ליגה תחרותית ממנה שתספק שחקנים לנבחרת ושגרירים בכירים שמשחקים בקבוצות שלהם שיביאו את הנסיון מאירופה. מה יש לו כרגע? בעיקר מזל שהמשחק הרשמי הבא הוא רק בעוד שמונה חודשים.
השבוע שהיה
המאזן הכולל: שני שערים (דן מורי וגיא אסולין) ואפס בישולים.
מוכנים לקמפיין הבא: דן מורי הוא שחקן הסגל המורחב היחיד שהשלים 90 דקות. ניר ביטון וליאור רפאלוב (45 דקות כל אחד) פתחו בהרכב. תומר חמד (10), אלירן עטר (9) ומאור מליקסון (7) עלו מהספסל.
מתאוששים: דודו ביטון ערך הופעת בכורה באלקורקון עם דקות ראשונות מאז נובמבר, ליאור רפאלוב חזר למגרשים לאחר חודש וחצי של פציעה.
צל"ש השבוע: דן מורי יושב שנה וחצי על הספסל של ויטסה, לא מקטר ולא מתמרמר אלא מחכה בסבלנות לצ'אנס. השער שכבש ביום ראשון שחרר אצלו הרבה אגרסיות.
ביזאר השבוע: עדן בן בסט מועמד, מסכם, מחליף טיוטות, אורז, עולה על הטיסה ומחליט להישאר בטולוז. והכול בכמה ימים של טירוף.
שימו לב ש: דקות המשחק של מאור מליקסון ויובל שפונגין נמצאות בירידה חדה מאז החזרה מפגרות החורף.