לא יכולה להיות חותמת עצובה יותר למה שקורה לכדורגל שלנו בשנים האחרונות מאשר השורה הבאה: חיים שאבו הוא המאמן שהביא לסיום דרכו של דרור קשטן בבני יהודה, ואולי, נקווה מאוד שלא, בכדורגל בכלל. אין סמלי מזה, אין מכוער מזה, אין לא צודק מזה. עם כל הטעויות שקשטן עשה השנה בבני יהודה, העונש הזה הוא קצת מוגזם. לו, ובעיקר לנו.
כרגע כולם קוראים לקשטן לפרוש. השרפים והברקוביצי'ם, שהם שם קוד לצורת המחשבה שהשתלטה על הענף, רוצים אותו לצידם. הרבה זמן הם רוצים אותו לצידם. שיוותר מראש, שייכנע לקשיים, שיחתוך מוקדם, ואם אפשר שיישב לצידם ביציע, יציע העיתונות, ויברבר את עצמו לדעת. כבר הרבה מאוד זמן צועקים לקשטן למה אתה צריך את זה. היום הנבואה הגשימה את עצמה.
בני יהודה הודיעה: דרור קשטן התפטר מתפקידו
אוהדי בני יהודה השליכו אבנים אחרי ההפסד לרמת השרון
האם הכדורגל שלנו השתנה והשכיל בשנים האחרונות מעבר למה קשטן יודע? ספק רב. אחרי הכל, היה זה חיים שאבו שניצח אותו. קשטן משלם מחיר כבד על מה שקרה לו בנבחרת ישראל. ההילה שלו נפגעה אנושות, ובלעדיה הוא מאמן טוב וקפדן, אבל לא מאמן מצוין. עם ההילה הזו הוא הגיע להפועל תל אביב של אלי טביב ולמד שאם פעם מערכות רקובות היו מתיישרות לפניו, אצל קשטן החדש זה לא יקרה.
אותו דבר עם בני יהודה. משה דמאיו, הג'נרל מנג'ל האמיתי של המועדון, נתן לקשטן לטבוע בבניית הקבוצה, מתוך אמונה כוזבת שהפילוסופיה שהובילה את המועדון להצלחות חלקיות תרחיק אותו לנצח מהאזור המסוכן. קשטן, נטול כוח כמו פעם, יישר איתו קו. לא היתה לו ברירה. הוא אוהב לאמן. הוא אוהב לקום בבוקר ולהריח דשא. הוא ספורטאי בדמו, ספורטאי שרק רצה לנצח מחדש. אלא שבמציאות הנוכחית אין הרבה הבדל בינו לבין חיים שאבו.
קשה להאמין שעזיבת קשטן תוביל את בני יהודה לקאמבק מפואר. בני יהודה תשרוד גם את המשבר הזה, השאלה באיזה מקום בטבלה. מה שיותר חשוב הוא שקשטן לא ייכנע הבוקר. שלא יחליט לפרוש מאימון ויעבור לשבת לצד כל האנטי ספורטאים שמובילים את דעת הקהל כאן. מקומו במגרש. הוא צריך רק סיטואציה טובה יותר. הצלחה אחת שתשנה את התמונה. זה יכול לקרות כמאמן, כמנהל מקצועי, כיועץ, כמנכ"ל. העיקר שיישאר בצד הנכון של המתרס.
הנה, רק בעונה שעברה זכה יופ היינקס להוביל את אחת הקבוצות הכי טובות שראינו בדור הנוכחי, באיירן מינכן. היינקס של העשור הקודם, בדומה לקשטן שאחרי הנבחרת, היה מאמן מבוגר שלא מצא את עצמו. לא בשאלקה, לא במנשנגלדבאך, עד שהגיע ללברקוזן לעונה אחת ושינה את כיוון הרוח. שנתיים אחר כך הוא הגיע לבאיירן מינכן, אחרי שנים בהן הסגל הנהדר שלה הבשיל ליחידה מושלמת, וקטף את הפירות, תוך ניצוח מושלם של מאמן על התזמורת. היינקס אמנם צעיר מקשטן בשנה אחת, אבל עם עוד מעט סבלנות אולי זה יסתדר לו בצורה דומה. לא מגיע לקשטן שזה ייגמר אחרת, לא מגיע לו שזה ייגמר כמו היום.