ב-7 בפברואר אנדרו וויגינס התפוצץ. המשפט הזה אולי לא נשמע לכם יוצא דופן, כי בז'רגון הספורטיבי עמוס הסופרלטיבים שלנו כמעט בכל משחק מישהו מתפוצץ, מדהים או מטריף, אבל באותו יום כוכב התיכונים המופנם הצדיק את התואר הלוחמני הזה, כשניתב את סערת הרגשות שרחשה בתוכו להתפרצות על המגרש. בבוקר המשחק של האנטינגטון פרפ מול מרייטה קולג' JV התפרסמה כתבה עוקצנית אודותיו ב- Sports Illusatrated, והתיכוניסט מספר 1 בארצות הברית הגיב בתצוגה בלתי נשכחת של 57 נקודות, 24 מ-28 מהשדה ו-13 ריבאונדים.
למרות הכישרון יוצא הדופן שלו, לוויגינס אין הרבה מספרים דמיוניים כאלו ברזומה, אבל קריאת הכתבה הלהיטה אותו במיוחד. פרט לשלל המחמאות על גובה הפוטנציאל העצום של הסווינגמן המעופף, הכתב העלה גם שורת ספקות לגבי האהבה שלו למשחק וטען הקילר אינסטינקט שמתעורר אצלו רק במשחקים גדולים. אבל השורה שהכי הרתיחה אותו הייתה זו שהגדירה את אביו כ- "שחקן NBA מובטל בדימוס, שזכור בעיקר כמי שהושעה מהליגה לשנתיים וחצי אחרי שנתפס משתמש בקוקאין".
צפו בלקט מ-57 הנקודות של וויגינס באותו משחק
את מיטשל וויגינס היה אפשר לזכור כסקורר אקספלוסיבי שפינה את העמדה מספר 2 בחמישייה של הבולס ב-1983 לטובת רוקי בשם מייקל ג'ורדן. או כמי שקלע סל ניצחון במשחק מספר 3 של סדרת גמר ה-NBA ב-1986 במדי יוסטון מול בוסטון הגדולה. אבל אותה השעייה עלתה לו באיבוד השנים הכי טובות בקריירה שלו, ואחרי שנדד בליגות חצי מקצועניות חזר לרוקטס ב-1990 ורשם עונת שיא של 15.5 נקודות למשחק, אך שוחרר בסיומה. לאחר שהעביר עוד שתי עונות במדי הסיקסרס, הוא נפלט בחזרה ל-CBA, משם פצח בגיל מאוחר בקריירה אירופית, ביוון ובצרפת, והמשיך לשחק בליגה הפיליפינית עד שפרש בגיל 43.
הוא היה צעיר שקט אבל טעון, שהוזכר בתיכון בצפון קרוליינה בנשימה אחת עם שמות כמו ג'ורדן ודומיניק ווילקינס. במכללת פלורידה סטייט הוא פרח, ושם גם פגש את אשתו לעתיד, מריטה פיין, אתלטית קנדית מבטיחה, שזכתה בשתי מדליות זהב יחד עם נבחרת השליחות הקנדית ב-4X100 ו-4X400 באולימפיאדת לוס אנג'לס ב-1984, והשתתפה גם בסיאול 1988. אחרי סיומה של הקריירה הארוכה והמתסכלת שלו, הוא התפנה להכוונת ששת ילדיו בעזרת הלקחים שהפיק, והעצה הטובה ביותר שהעניק לאנדרו הצעיר הייתה לשמור על צניעות ולהישאר עם הרגליים על הקרקע. "למרות העליות והירידות שלי, הוא מאוד גאה באבא שלו", הוא הצהיר. "בעיקר כי בסופו של דבר התגברתי על הכל".
אנדרו, שמשחק עם הגופיה מספר 22 שאביו לבש בקולג', הוא קנדי לכל דבר, שנולד בת'ורנהיל, אונטריו. מאגר הגנים המשובח של הוריו כבר הוליד שני כדורסלני מכללות פעילים אחיו הגדולים ניק שהעפיל אשתקד לפיינל פור עם וויצ'יטה סטייט ומיטשל ג'וניור שמשחק בסאות'איסטרן - ושלוש אחיות שכולן התברכו בכישרון אתלטי טבעי. במשפחת וויגינס עדיין מסרבים להכתיר את אנדרו לספורטאי הטוב במשפחה, אבל בקרוב מאוד לא תהיה להם ברירה.
אחרי שנתיים בהן כיכב בתיכון מקומי באונטריו, הוא עבר בסיום כיתה י' לארצות הברית, והצטרף לתיכון האנטינגטון פרפ שבווירג'יניה המערבית. לאחר שנה מצוינת בה המשיך לצמוח לגובה והוסיף לרפרטואר הריחופים הנפלא שלו עוד ועוד יסודות כדורסל, הוא סומן כפרוספקט מספר 1 במחזור 2014, אליו ירד בעקבות המעבר. אלא שבמהלך הקיץ הבא החליטו וויגינס ומשפחתו להחזירו למחזור המקורי, וכשהסקאוטים הבינו שגם מבחינה אקדמית אנדרו מסוגל לסיים את לימודיו בזמן כדי לזנק לקולג' כבר עם בני גילו (18), הוא הפך באותו רגע לפרוספקט מספר 1 של מחזור 2013, אפילו לפני ג'בארי פארקר, האליל החדש שצמח בתיכון של דרק רוז בשיקגו.
המיקסטייפ של וויגינס מהתיכון, שצבר כמעט 4 מיליון צפיות
ההתלהבות סביב וויגינס הפכה באחת להיסטריה, והמומחים ציינו שהייפ כזה סביב תיכוניסט לא נרשם מאז שלברון סיים את לימודיו. אלא שבניגוד לקינג ג'יימס, וויגינס מנסה להתרחק עד כמה שניתן מאור הזרקורים. תהליך בחירת המכללה בה ילמד בשנת הצינון בין התיכון ל-NBA היה ארוך ומייגע, בעיקר בשל הקשיים שלו להתמודד עם ההמולה סביבו בקמפוסים השונים, ושלא כמו כוכבי תיכון קטנים הרבה יותר, הכרזתו על הזוכה בשירותיו לא שודרה בטלוויזיה הארצית, ונמסרה באופן לקוני לכמה כתבים מקומיים ברי מזל.
כל המכללות הבכירות חיזרו אחריו, והמועמדות הסופיות היו קנזס, צפון קרוליינה, קנטאקי, וגם פלורידה סטייט, שחשבה שהייחוס המשפחתי יהיה חשוב יותר עבורו מהאפשרות לשחק באחת מהגדולות בעולם הקולג'ים. אבל הפור נפל על קנזס, שהיא אולי יעד קצת פחות נוצץ מצפון קרוליינה או קנטאקי, אבל המשפחתיות של קבוצת הכדורסל שלה קנתה את ליבו. "במרבית הקבוצות תמיד יש את האחד שמנודה או את האחד שאף אחד לא מתעסק איתו", הסביר אנדרו, שנמצא כעת מרחק שעה וחצי נסיעה מאחיו ניק בוויצ'יטה סטייט וחולק חדר במעונות עם בנו של המאמן ביל סלף. "אבל אצלנו בקבוצה כולם כמו משפחה, וזה מאוד מיוחד".
כדי להשלים את המודל האנטי-לברוני שלו, הצהיר וויגינס שהשחקן האהוב עליו הוא קווין דוראנט, גם בשל יכולותיו על המגרש, אבל גם בזכות הצניעות שלו מחוצה לו. מכאן צצו כמובן ההשוואות לכוכב הת'אנדר, והגעתו לקנזס הוסיפה שם גדול עוד יותר שכבר מטיל את צילו על היהלום הצעיר: לקראת הבכורה של וויגינס במדי הג'ייהוקס, הזכירו האוהדים המשולהבים בלורנס שהשחקן הכי גדול עד כה שלבש את מדי המכללה, אחד ווילט צ'מברליין, רשם 52 נקודות ו-31 ריבאונדים בבכורה שלו בכחול.
"הוא לעולם לא יוכל להצדיק את ההייפ", מיהר סלף לגונן על הכוכב החדש שלו. "זה בלתי אפשרי. הם משווים אותו לצ'מברליין, השחקן הכי דומיננטי שאי פעם שיחק את המשחק הזה! הילד בן 18 והוא מעולם לא קלע סל במכללות, ואנחנו משווים אותו לצ'מברליין? זה לא הגיוני. אבל האם הוא יכול להיות גדול? בהחלט. האם אנחנו מצפים ממנו להיות גדול? כן, אנחנו צריכים".
לפני שבוע הסתיימה הבכורה הכל כך מצופה שלו עם 16 נקודות בניצחון הביתי 63:80 על לואיזיאנה-מונרו הקטנה, אבל אף אוהד באלן פילדהאוס לא יצא מאוכזב, והפרשן הבכיר ג'יי בילאס פסק: "רמת הכישרון שלו בהחלט תואמת את ההייפ. יש לו אתלטיות מהממת, ואת כל מה שמחפשים בשחקן כדורסל". במשחקו השני הוא כבר סחף את הג'ייהוקס ל-83:94 מרשים על דיוק של פארקר כשקלע 16 מתוך 22 הנקודות שלו במחצית השנייה.
וויגינס, שיחגוג את יום הולדתו ה-19 בפברואר, מתנשא לגובה של 2.04 מ' ויכול לשחק בעמדות 2-4. הסטטיסטיקה שלו בשנה האחרונה בתיכון מרשימה אך לא חריגה לגיל הזה 23.4 נקודות ב-58% מהשדה, 11.1 ריבאונדים, 2.5 אסיסטים, 2.6 חסימות ו-2.5 חטיפות למשחק לעומת, סתם לשם הדוגמה אתם יודעים, לברון ג'יימס, שבכיתה י"ב רשם 30.4 נקודות ב-56% מהשדה, 9.7 ריבאונדים, 4.9 אסיסטים, 1.9 חסימות ו-2.9 חטיפות למשחק. אבל הפוטנציאל, כאמור, בשמיים.
"הוא שייך לקבוצת השחקנים ממאגר הגנים של לברון", ניתח מיירון מדקלאף מ-ESPN. "כאלה שהיריבים לא יכולים לעצור רק בעזרת עבודה קשה, כי יש להם מתת אל. הם מיוחדים". אותם גנים העניקו לו אתלטיות מופלאה: דאג גוטליב מ-CBS הצהיר שהוא לא ראה אתלטיות ברמה כזו מתיכוניסט מאז קווין גארנט ב-1995, ופראן פראשילה מ-ESPN הרחיק לכת עד כדי השוואה לניתור של דייויד תומפסון האגדי.
יש לו צעד ראשון מסחרר, סיומת משובחת מתחת לסל, מגע רך בקליעה מבחוץ שרק הולכת ומשתפרת, ראיית משחק טובה וזריזות לא הגיונית לשחקן בגובהו, אבל על פי מאמנו בתיכון, רוב פולפורד, מה שמבדיל אותו מבני גילו, כמו פארקר וג'וליוס רנדל, שמועמדים להיבחר במקומות 2 ו-3 בדראפט הקרוב, הוא החלק ההגנתי: "הוא יהיה השומר הכי טוב במכללות. ראיתי את ג'בארי לא מצליח אפילו לשחרר זריקות מולו. והוא שלט לגמרי גם בג'וליוס במשחק במפגש ביניהם. הוא שומר קשוח, שתמיד נמצא בתוך הפרצוף שלך, ונהנה מהאתגר שמולו. כשהמתג ההגנתי שלו נמצא על ON, אתה לא קולע מולו".
המתג עליו פולפורד מדבר העלה גם כמה סימני שאלה סביב האופי שלו, ועליו התבססו הספקות לגביו באותה כתבה ב-SI. בהאנטינגטון הגדירו אותו כ- "בחור קצת מסתורי ואניגמטי, שאתה אף פעם לא יודע מה הוא חושב. הוא לא אוהב את כל ההמולה סביבו, כי הוא בסך הכל ילד שאוהב לשחק כדורסל, וזה כל מה שהוא צריך".
ממש כמו אביו, וויגינס היה ונשאר טיפוס מופנם בעל נטייה למצבי רוח, שעל המגרש באים לידי ביטוי בעיקר בהורדת הילוך למספר דקות. סלף כבר הספיק לספסל אותו בהפגנתיות לזמן קצר באחד ממשחקי ההכנה לעונה כשזיהה אנמיות מוגזמת מצד הטאלנט שלו, והסביר לאחד מכן: "אני אוהב את הילד הזה, אבל הוא צריך להבין שעליו להתמודד עם המיטב של כל יריב בכל משחק, ואני לא חושב שהוא היה מוכן לכך. אבל אחרי שהחזרתי אותו הוא היה הרבה יותר אגרסיבי".
בזמנים בהם קריירת מכללות אורכת שנה אחת בלבד, גם סדנאות החינוך מתקצרות למינימום, וסלף יקווה להנחיל לוויגינס כמה שיותר יסודות וערכים ולהספיק גם ליהנות מפירות ההשקעה לפני עזיבתו הוודאית הקיץ. הג'ייהוקס, שדורגו במקום ה-5 בדירוג קדם העונה, איבדו את כל החמישייה שלהם מאשתקד, כולל בן מקלמור המצוין, כשהשחקן הבכיר שנותר בסגל הוא הסופמור פרי אליס, ולצד וויגינס הגיעו שישה פרשמנים נוספים, בראשות הגארד ויין סלדן והסנטר ג'ואל אמביד, כך שעדיין מוקדם להעריך עד כמה קנזס תהיה טובה העונה, אבל רף הציפיות כבר נקבע מראש.
29 שנים אחרי שצ'מברליין הצטרף לקנזס ב-1955, הגיע למכללה המעוטרת השם הגדול הבא שלה, דני מאנינג, שהוליך בשנתו האחרונה סגל בינוני שאימן לארי בראון עד לאליפות. מאז עברו בדיוק 29 שנים נוספות, והשם הבא בשושלת לא יסתפק בפחות מאליפות רביעית בתולדות המכללה, למרות שההנחה בקרב מומחי ה-NBA היא שגם עונה בינונית תספיק לו כדי להיות השחקן הראשון שלוחץ את ידיו של הקומישינר החדש אדם סילבר בערב הדראפט.
גם נמושות הליגה הטובה בעולם כבר מתכוננות לאותו ערב, ולאורך הפגרה נחשד כל מהלך הזוי של פילדלפיה, אורלנדו, סקרמנטו ואפילו בוסטון בניסיון להתקדם במירוץ לאחור - לעבר הזכייה בוויגינס בהגרלת הלוטרי. בינתיים ההייפ סביבו רק הולך וגובר. כשנחת לראשונה בלורנס חיכו לו בשדה התעופה עשרות מעריצים עם הגופיה מס' 22 של הג'ייהוקס, שנמכרה בחנויות עוד לפני שוויגינס קיבל אותה בעצמו, הטוויטר מיד התמלא בתמונות פפראצי מאולתרות של הסטודנט הכי מפורסם ביבשת, ובציוצים על התפוצצות אוכלוסין בכיתות בהן הוא לומד מרוב סקרנים. עוד כיכבו: האושר של שליח פיצה שזכה להזמנת מגש מהיהלום, והחוויה החד פעמית של סטודנטית ברת מזל שהצליחה לתפוס בישבנו.
גם מחוץ לקמפוס נרשמים מאות אלפי גילויי הערצה לוויגינס. הדאנק הנהדר שלו באימון הפתיחה במדי קנזס הפך ללהיט יו טיוב בתוך שעות, שיר ראפ שלם כבר הוקדש לביצועיו, ואדידס ונייק פתחו זה מכבר במאבק על החתמתו ברגע בו יודיע על יציאתו ל-NBA, כשעל פי הדיווחים החוזה המוצע צפוי להיות בגובה 180 מיליון דולר לעשר שנים. "המון אנשים אמרו עוד לפני פתיחת העונה שהוא השחקן הכי טוב במכללות, ואני שואל איך הוא יכול להיות השחקן הכי טוב בליגה בה הוא עוד לא שיחק?", תהה מרכוס סמארט, כוכבה של אוקלהומה סטייט שצפוי להיבחר בין חמשת הראשונים בדראפט הקרוב.
התשובה לשאלה הזו היא שכל עוד המתג שלו יישאר על ON, ופקפוקים פומביים שכאלה רק יתרמו לכך, הוא בהחלט יכול, ואם יידע להפנים את הלקחים מהטעויות של אביו ולא לאבד את הראש משלל ההשוואות הבלתי אפשריות שהוצמדו לו, ייתכן שזו לא תהיה הליגה האחרונה בה יהפוך לשחקן הטוב ביותר.