תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 44:38, היחידה שעלתה לפלייאוף עם מאזן שלילי, הפסידה 4:0 למיאמי בסיבוב הראשון
סיימה את העונה: עונה מלאה בתהפוכות עברה על מילווקי.
32 משחקים מתחילת העונה החליטה מילווקי שהמאמן סקוט סקיילס הוא הבעיה ושלחה אותו הביתה לטובת ג'ים בוילן. ממש לקראת הטרייד דד-ליין הבאקס עשו את אחד המהלכים היותר מפתיעים כשהעבירו את הצעיר המבטיח טוביאס האריס ואת בנו אודריך (לא צעיר ולא מבטיח) לאורלנדו תמורת ג'יי ג'יי רדיק, גוסטבו איון ואייש סמית', במה שהיה נראה בהתחלה כטרייד מוצלח במיוחד עבור הקבוצה מוויסקונסין ואחרי חצי עונה מטורפת של האריס נראה כמו שוד מזוין של המג'יק. גם הטרייד לא עזר למילווקי שהפסידה כמעט לכל הקבוצות שבמאזן חיובי וניצחה בעיקר את נמושות הליגה, רק כדי לסיים עונה במאזן שלילי ולחלום על לנצח את מיאמי בסיבוב הראשון עם הבטחה של ג'נינגס לניצחון בשישה משחקים. יה רייט.
דברים טובים שיצאו מהעונה הלא מרשימה הזו כוללים את ארסן איליאסובה, שאחרי פתיחה קטסטרופלית ושיגועים שעשה לו סקוט סקיילס קיבל ביטחון מג'ים בוילן וחזר לתת את המספרים שהקפיצו אותו מדרגה ב-2011/12. אבל הזכייה הגדולה ביותר של מילווקי מהעונה החולפת היא כמובן לארי סנדרס, שנראה כמו הדבר האמיתי וגם קיבל על זה שכר בדמות חוזה של 44 מיליון דולר ל-4 שנים. נראה שיש על מי לבנות בהגנה, וביחד עם ג'ון הנסון, המבטיח העתיד של מילווקי נראה טוב יותר ממאזן שלילי. ממש בסיום העונה הזיגזג המשיך וג'ים בוילן נפרד מהמועדון לטובת לארי דרו, האוהדים יכולים רק לקוות שהפעם המאמן יקבל קצת שקט והזדמנות ראויה לבנות קבוצה ברוחו.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: או ג'יי מאיו (שחקן חופשי, דאלאס) קארון באטלר (טרייד משולש עם הסאנס והקליפרס) קרלוס דלפינו (שחקן חופשי, יוסטון) ברנדון נייט, קריס מידלטון (טרייד עם דטרויט) גארי ניל (שחקן חופשי, סן אנטוניו) יאניס אנאטקומבו (בחירה 15 בדראפט) מירוסלב ראדוליצה (שחקן חופשי, אזובמאש-אוקריאנה) נייט וולטרס (בחירה 38 בדראפט, תמורת ריקי לאדו)
עזבו: ברנדון ג'נינגס (בטרייד לדטרויט) ג'יי ג'יי רדיק (בטרייד משולש לקליפרס) מונטה אליס (שחקן חופשי מוגבל, לדאלאס) בנו אודריך (שחקן חופשי, לניקס) מייק דאנליבי (שחקו חופשי, לשיקגו) אייש סמית (טרייד משולש, לפיניקס) דרו גודן (שוחרר במסגרת חוק האמנסטי), לוק ריצ'רד מבה מוטה (בטרייד לסקרמנטו)
לא חשבתי שאני אי פעם אגיד את זה, אבל מילווקי נראית בכיוון הנכון, או לפחות מתחילה לקבל כיוון. אליס סירב לקבוצה ולפי השמועות גם הארכת חוזה בסך 36 מיליון דולר לשלוש עונות לא שכנעו אותו, והוא סירב גם לזה. רדיק היה שחקן חופשי, ולמילווקי לא היה סיי בעניין. היא הסכימה להיות חלק מעסקת החתם והעבר לקליפרס, אבל לא הרוויחה כלום. ג'נינגס היה שחקן חופשי מוגבל, אבל מילווקי לא הייתה מוכנה לשלם לו מה שהוא רוצה וחיפשה לקבל תמורה. בסופו של דבר התפשרה על ברנדון נייט. אלו שלושה שחקנים שאחראים ל-49.5% מנקודות הקבוצה! ומצד שני, אליס וג'נינגס, לבד, אחראים ללא פחות מ-41% מהאיבודים. אין ספק שמדובר בהימור ענק מצד הבאקס שעוד צריך לעמוד במבחן המציאות.
תמורת ג'נינגס הגיע הרכז המבטיח ברנדון נייט מדטרויט. רוב הפרשנים בארה"ב מטילים ספק רב ביכולתו להיות רכז פותח והוא יהיה חייב להוכיח שהטרייד עליו מוצדק (השכר של ג'נינגס נחשב בתקרה של הבאקס אחרי Sign and Trade), שכן המספרים שלו בעונה החולפת לא מספקים בעליל ונדרש שיפור כולל ברוב האפסקטים.
מילווקי מציגה את אחת מהקבוצות היותר מאוזנות מבחינת גיל, ניסיון ושכר, ובדיוק למשבצת הזו נכנס גארי ניל שהצטרף וחתם לשנתיים אחרי פלייאוף פסיכי עם סן אנטוניו ואולי, רק אולי, יכניס קצת ווינריות בקבוצה. הקו הקדמי שכולל את לארי סנדרס (תרשמו לכם - שחקן ההגנה של העונה הקרובה) איליאסובה, אקפה אודו והנסון קיבל חיזוק נאה: הסרבי ראדוליצה והגיאורגי זאזא פאצ'וליה (5 מיליון דולר? קצת הגזמתם שמה) בכלל, נראה ששמו במילווקי דגש על ההגנה בקיץ האחרון וצירופם של קרלוס דלפינו ואו ג'יי מאיו רק מחזק את הרצון של הג'נרל מנג'ר ג'ון המונד לחזור לימים הנשכחים של קארים עבדול ג'אבר בהם כל חדירה לצבע לוותה בחשש של היריבות.
מה מי מו
חמישייה: ברנדון נייט, או ג'יי מאיו, קיירון באטלר, ארסן איליאסובה, לארי סנדרס
ספסל: קרלוס דלפינו, לוק רידנהאור, ג'ון הנסון, גארי ניל, זאזא פאצ'וליה, מירוסלב רדוליצה, יאניס אנאטקומבו, קריס מידלטון, אקפה אודו, נייט וולטרס
מאמן: לארי דרו, שנה רביעית בליגה.
מועמד לפריצה: אחרי שלארי סנדרס הוכיח שהוא על אמת והחוזה הגבוה שקיבל, האיש שהעונה של הבאקס תקום או תיפול על פיו הוא ברנדון נייט. הטרייד שהביא אותו למילווקי יכול להיחשב בקלות כמצוין אם הוא רק יידע לקחת צעד קדימה ולהנהיג את הקבוצה כשהוא בסך הכול בן 21. לנייט יש יכולות אתלטיות מעולות, קליעה לא רעה לשלוש ואנרגיות בלתי נגמרות. עכשיו, כשהוא מקבל את המפתחות לעמדת הרכז בקבוצה עם גיבוי מלא מצוות המועדון, זה הזמן שלו לשפר את הקליעה מהעונשין, להתרכז יותר ולהפחית את האיבודים ולהוכיח לכל הפרשנים שהבאקס לא ויתרו על ברנדון ג'נינגס בשביל רכז סוג ב'. זה הזמן שלך, ילד.
מועמד לדעיכה: קארון באטלר, בעונתו ה-12 בליגה הוא כבר ממש לא אותו שחקן שנבחר 10 בדראפט 2002 בדרך לעונת רוקי פנומנלית. הוא סוחב פציעה ובעונה שעברה שיחק רק 24 דקות וקלע קצת יותר מ-10 נקודות באחוזים סבירים. השנה, במילווקי, הוא עתיד לשחק אפילו פחות כשעל המשבצת שלו ממתינים צעירים רעבים וכשירים הרבה יותר. יחסית לחוזה של 8 מיליון דולר מצפים ממנו לתפוקה גדולה הרבה יותר ממה שהוא באמת מסוגל לתת בשלב זה, ואם יעמיסו עליו קיים סיכוי לא רע שהגוף לא יעמוד במעמסה. באטלר צריך להתרכז בלתת עזרה והדרכה לרוקיז אנאטקומבו ווולטרס ולקוות שנשאר לו עוד קצת דלק במיכל.
אקס פקטור: הקליעה לשלוש: בעידן בו הליגה נסמכת יותר ויותר על הקליעה לשלוש במטרה להעלות את האפקטיביות בכל התקפה וכש-4 מ-5 הקבוצות הטובות בליגה לקליעה מ-3 מדורגות 1-2 בשני הקונפרנסים, אז ברור שלנקודות מחוץ לקשת ישנה חשיבות מכרעת. מילווקי איבדה את שלושת ספקי הנקודות העיקריים שלה ואת כל קלעי השלשות שלה למעט איליאסובה. במקומם הגיעו או ג'יי מאיו, שהיה מעולה מהשלוש בחצי הראשון של העונה שעברה, קרלוס דלפינו שזורק ארגזי שלשות עוד מימיו באירופה ואת ברנדון נייט, שקלע 1.5 שלשות למשחק בעונה שעברה. אלה יצטרפו לאיליאסובה וכקבוצה שהכלים ההתקפיים שלה השנה מוגבלים ומתרכזת בעיקר בהגנה, מילווקי חייבת את קלעי השלשות שלה חדים כדי לייצר נקודות, והרבה.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: ברנדון נייט זוכה בשחקן המשתפר, סנדרס מסיים עם ממוצע של שלושה בלוקים למשחק וזוכה בתואר שחקן ההגנה. הקבוצה הופכת לקבוצת ההגנה הטובה בליגה ועוצרת את היריבות על 87 נקודות למשחק. מילווקי מסיימת לפני שיקגו בבית המרכזי כל הדרך למשחק 7 בחצי גמר פלייאוף המזרח, ומשכיחה מהאוהדים את העובדה שהם גרים בוויסקונסין.
תסריט פסימי: ברנדון נייט הוא בעצם וויל ביינום לעשירים והוא מבלה על הספסל בניסיונות לעודד את לוק רידנהאור לקפוץ. האגו של סנדרס מתפרץ החוצה וגורם לסכסוכים בחדר ההלבשה. מאיו נזכר שהוא חתום לשלוש שנים וחוזר לילדותיות של תחילת הקריירה עד שנת החוזה הבאה. שלושה מאמנים מתחלפים עד לפגרת האולסטאר ומילווקי מתחילה להצטער שהיא לא בחרה בטאנקינג כמו שאר הנמושות. במיאמי נזכרים בחוצפה של ג'נינגס לפני הפלייאוף ומענישים ב-40 הפרש עם זריקות מהחצי ברבע האחרון.
תחזית: היתרון הגדול ביותר של מילווקי הוא החולשה היחסית במזרח. אפילו עם קבוצה לא מלהיבה ובעיקר מלאת פוטנציאל שמחכה להתממש, הבאקס יכולים להשתחל בקלות למקום 6-7 ולהגיע לפלייאוף גם השנה. ההגנה עתידה להיראות מעולה ועם קצת עבודה קשה, ההתקפה תיתן מספיק נקודות כדי לסיים במאזן חיובי ולהגיע לסיבוב הראשון בפלייאוף.