10. דמיטרי קומברוב - רוסיה
בעזרתה הרבה של ישראל - רוסיה קרובה למונדיאל 2014. בעקבות איבוד הנקודות של פורטוגל, תיקו באזרבייג'אן יספיק לנבחרת של פאביו קאפלו על מנת לזכות בכרטיס האוטומטי כראש בית ו', לאחר הניצחון הקל 0:4 על לוקסמבורג. העובדה שהמארחת ניצחה בחודש שעבר את צפון אירלנד הלחיצה מעט את רוסיה, אבל היתרון האיכותי בא לידי ביטוי מהר מאוד. רוסיה תקפה בעיקר דרך האגף השמאלי של דמיטרי קומברוב, שלא נדרש ליותר מדי עבודת הגנה ושוב הצליח לבשל. במפגש הקודם מול לוקסמבורג הוא הכין שער אחד, הפעם הוא עשה זאת פעמיים. כדורי הרוחב המסוכנים של קומברוב יצרו עוד כמה מצבים וזיכו אותו בתואר ה-MVP של רוסיה בליל שישי. יחד עם רוי פטריסיו.
9. אדין דז'קו - בוסניה
בשנה שעברה, בליץ של ארבעה שערים ב-14 דקות (26-40) סלל לבוסניה את הדרך ל-1:8 בליכטנשטיין. ביום שישי אירחה מוליכת בית ז' את היריבה הקיקיונית וגמרה את הסיפור עם בליץ של ארבעה שערים ב-12 דקות (27-39) כשנעצרה שם בניצחון 1:4. אדין דז'קו, שהבקיע שלושער במשחק הקודם מול ליכטנשטיין, הסתפק בצמד בזניצה והעלה את מאזנו ל-10 שערים בקמפיין. שיאן השערים של בוסניה אמנם החמיץ כמה הזדמנויות הבקעה נוספות ואיבד את ראשות טבלת המבקיעים במוקדמות ליריב עירוני ממנצ'סטר, אבל הציב את נבחרתו כפסע מהופעה היסטורית בגביע העולמי בזכות ניצחונה השביעי בטורניר. ניצחון בליטא, וגם דז'קו יהיה בברזיל.
8. פיליפ לאהם - גרמניה
שלוש נבחרות זכו בכרטיס לברזיל ביום שישי, שלושתן גם הכניסו נציגים למצעד המצטיינים השבועי. הראשון שבהם הוא פיליפ לאהם, שהפך ליקירו של פפ גווארדיולה כקשר אחורי, אבל בנבחרת גרמניה חזר לעמדת המגן הימני והציג יכולת טובה לא פחות. "הוא טוב בצורה יוצאת דופן, תמיד מוכן, תמיד מעורב", החמיא המאמן יואכים לב לקפטן שלו, שקטף את פרס השחקן המצטיין בניצחון 0:3 על גרמניה. המגרש בקלן שוב האיר פנים לנבחרת, שהבטיחה את עלייתה למונדיאל ונהנתה מכושרו של לאהם. שחקן באיירן מינכן סגר בקלות את האגף שלו והתמקד בעיקר בהתקפה, עם בישול השער הראשון לסמי חדירה ויצירת לא פחות משישה מצבים. "הוא רץ בלי הפסקה וקורא את המשחק באופן מושלם, אז אני יכול להבין את השיבוץ שלו כקשר אחורי", המשיך לב, אך גם הזכיר לגווארדיולה: "הוא מגן מהטופ העולמי, כנראה הטוב בעולם. אני לא יכול לוותר על זה".
7. מיכאל לאנג - שוויץ
הפעם האחרונה בה סטפן ליכשטיינר לא עמד לרשות נבחרת שוויץ הייתה ב-8 באוקטובר 2010 בפודגוריצה. סקוט סוטר החליף אותו, אך היה שותף להפסד 1:0 במונטנגרו ומאז לא קיבל עוד דקה בנבחרת. ביום שישי ליכשטיינר נעדר בגלל פציעה ובמקומו עלה מיכאל לאנג. גורלו, ככל הנראה, יהיה שונה. עם ניסיון של 28 דקות בלבד במדי שוויץ, המגן הימני של גראסהופרס לא התרגש בבכורה בהרכב ושיחק תפקיד חשוב בהעפלתה הרשמית של נבחרתו למונדיאל שלישי ברציפות. החבורה של אוטמר היצפלד השיגה ניצחון חוץ רביעי בקמפיין (כולם מול המתחרות על שני המקומות הראשונים) כשלאנג הצטיין בהגנה, גיבה היטב את ג'רדאן שאקירי הנפלא בצד ימין וקינח עם שער בכורה אחרי מצב נייח ב-1:2 באלבניה. לא עוד סינדרום סוטר.
6. זלאטן איברהימוביץ' - שבדיה
"הגיע הזמן לשנות את שם האצטדיון מפריינדס ארינה לזלאטן ארינה", קראו כלי התקשורת בשבדיה. אפשר להבין את ההתרגשות. 14 שערים כבשה שבדיה במשכנה החדש בסולנה, מתוכם 10 שייכים לחלוץ פריס סן ז'רמן. אז אחרי הרביעייה במשחק ידידות מול אנגליה, הצמד לרשת איי פארו והשלושער מול השכנה נורבגיה, זלאטן השיג את השער החשוב מכולם והבטיח לשבדיה מקום בפלייאוף. אוסטריה הוליכה בסולנה והלחיצה את המארחים, אבל הקפטן דאג שהספינה תגיע לחוף מבטחים. זלאטן בישל למגן מרטין אולסון את השוויון ואז החמיץ פעמיים, לפני שבדקה ה-86 קבע בקור רוח את ה-1:2 הדרמטי. כעת יש לו כבר 46 שערים בינלאומיים והוא רחוק רק שלושה משיאו העתיק (1932) של סוון רידל. האם ינפץ אותו בדרך לברזיל?
5. ניקלאס בנדטנר - דנמרק
לפני משחקה של איטליה בקופנהאגן, השווה מרטין יורגנסן, הקשר הדני ששיחק בעשור הקודם באודינזה ופיורנטינה, בין ניקלאס בנדטנר למריו באלוטלי. "הסיפור עם באלוטלי הוא בדיוק כמו לפני שש שנים שראיתי אותו לראשונה באיטליה - בראבו על המגרש, פחות מחוצה לו", הסביר יורגנסן. "אבל כל עוד הוא עושה את ההבדל על הדשא, אז אפשר להעלים עין". בנדטנר סיפק שלל כותרות ושערוריות, רק לא דאג להעלים אותן בעזרת היכולת. עד שאיטליה קפצה לביקור בפארקן. מי שהיה פלופ מהדהד ביובנטוס וחזר בקול ענות חלושה לארסנל, שלט ברחבה האיטלקית והכניע את חברו לשעבר ג'יג'י בופון בשתי נגיחות נהדרות. "ביובה הוא סבל מפציעות, עבור דנמרק הוא עושה את ההבדל", החמיא בופון. דניאל אגר אמר ש"ההילה של בנדטנר חזרה". לצערה של דנמרק, זה יספיק במקרה הטוב רק לתואר הסגנית הגרועה ביותר.
4. אנדרוס טאונסנד - אנגליה
קבלו את הלהיט האנגלי התורן. במהלך ארבע שנותיו בקבוצה הבוגרת של טוטנהאם, אנדרוס טאונסנד נשלח להרבה יותר תקופות השאלה (9) מאשר למגרש (5). למרות זאת, כולם ידעו שמדובר בכישרון בלתי רגיל בנוף האנגלי. סיום עונה מוצלח מבחינה אישית במדי היורדת ק.פ.ר (דווקא אצל הארי רדנאפ שכמאמן טוטנהאם השאיל אותו לכל דורש), סייע לטאונסנד בן ה-22 לחזור לקבוצת נעוריו ולזכות בצ'אנס אמיתי. במקביל לפריצה במדי התרנגולים, רוי הודג'סון מיהר לזמן אותו לנבחרת וקיבל ממנו גם תמורה מיידית. אנגליה ניצחה לפני כן בקמפיין המוקדמות רק את סן מרינו ומולדובה, אבל טאונסנד לא התרגש מהלחץ בוומבלי ובהופעת בכורה משובחת הוביל לניצחון 1:4 על מונטנגרו ולשמירה על המקום הראשון. הקיצוני הימני בנה את המהלך של השער הראשון, ירה את השני (עם רגל ימין, החלשה שלו) ובכלל עשה שמות בהגנת מונטנגרו עם יכולת הכדרור והמהירות המסחררת. האיש שהושעה לארבעה חודשים והדיח עצמו מסגל אנגליה הצעירה ליורו 2013 בגלל עבירות הימורים, מנצל את ההזדמנות השנייה שלו בגדול.
3. מיליבויה נובאקוביץ' - סלובניה
אחרי שלושה ניצחונות רצופים שהחיו את סיכוייה, סלובניה הייתה צריכה בסך הכול עוד ניצחון ביתי מול נורבגיה כדי להישאר בתמונה. הבעיה: היא מעולם לא גברה על היריבה הסקנדינבית בשישה עימותים קודמים. הפתרון: מיליבוייה נובאקוביץ'. החלוץ בן ה-34 לא היה חלק מהנבחרת בחמשת המפגשים הראשונים מול נורבגיה, וב-2012 הודיעה על פרישה מכדורגל בינלאומי ולכן לא נכלל בסגל שהפסיד באוסלו בסיבוב הראשון. בינואר השנה הסכים נובאקוביץ' לחזור, ואיתו חזרה גם התקווה של סלובניה. את שעריו הראשונים במדים הלאומיים חגג החלוץ ב-2006, עם שלושער לרשת טרינידד וטובגו. השלושער השני שלו הגיע ביום שישי, כשהציג סיומת מושלמת (באדיבות ההגנה הנורבגית הכושלת) כמו בימיו בבונדסליגה וסחף את נבחרתו ל-0:3 משכנע. אתם בטח זוכרים אותו מקלן, אבל איפה הוא משחק בימים אלה? הרחק מאירופה, בקבוצת אומייה ארדיג'ה היפנית.
2. רובין ואן פרסי - הולנד
החיבוק החם שהעניק פטריק קלייברט לרובין ואן פרסי היה רגע ספורטיבי מרגש. זה קרה בדקה ה-43. חלוץ נבחרת הולנד בדיוק הבקיע את השער הרביעי לרשת הונגריה האומללה, ורץ לעבר הספסל כדי לחגוג עם אחד מעוזרי המאמן - האיש שראה את שיא השערים שלו מושווה וידע לפרגן מכל הלב. הונגריה הייתה כל כך פתטית, כהרגלה מול ההולנדים (שישה הפסדים בששת המפגשים האחרונים, יחס שערים מטורף של 34:7) שוואן פרסי גם הספיק לשבור את השיא עוד באותו משחק עם ה-41 שלו ב-80 משחקים, ולחגוג שלושער ראשון במדים הלאומיים (הצטרף לרביעייה מול סן מרינו ב-2011). ההצגה באמסטרדם הסתיימה עם 1:8 מוחץ וכללה גם שער עצמי קומי של ההונגרים, אבל זה היה הערב של ואן פרסי. מלך השערים החדש של הולנד בכל הזמנים, מלך השערים החדש של שלב המוקדמות באירופה.
1. רומלו לוקאקו - בלגיה
נכון, הוא כבש רק שניים ולא שלושה, אבל איזה שניים. צמד (שעריו הרשמיים הראשונים) מבצעים אישיים, ברגע האמת של נבחרת בלגיה, במשחק חוץ קשה בזאגרב. מה עוד אפשר לבקש? כריסטיאן בנטקה הפצוע הותיר מקום פנוי, אז רומלו לוקאקו השתחל אליו בטבעיות ונתן את הגושפנקה להצטרפות הבלגית לעילית של אירופה. תיקו היה מספיק, אבל מאגר הכישרונות הבלתי נדלה של מארק וילמוטס עושה בקמפיין הזה את הכול בצורה מרשימה. גם קרואטיה למדה עד כמה עמוקה ומגוונת בלגיה, כאשר שחקני ההגנה לא ידעו איך לעצור את לוקאקו. החלוץ הדורסני, רק בן 20, למי ששכח, ניער את שומריו בקלות וכבש צמד שכולו שילוב של כוח מתפרץ וטכניקה משובחת. המשך ישיר לפתיחת העונה הנהדרת במדי אברטון ועוד מסר נחרץ לז'וזה מוריניו שמיהר לוותר עליו. ומי זוכר את הפנדל המוחמץ בסופרקאפ? כשחלוץ כזה הוא רק האופציה השנייה שלה בהתקפה, אין פלא שבלגיה מפנטזת על שחזור מונדיאל 1986 עם חצי גמר בברזיל. אז היה דור זהב, עכשיו זה דור זהב משודרג.