תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 26:56 (אליפות הבית הפאסיפי, מקום רביעי במערב)
סיימה את העונה: בהפסד 4:2 לממפיס בסיבוב הראשון של הפלייאוף
העונה הסדירה הייתה בגדר חלום מתמשך עבור הקבוצה הקטנה יותר של עיר המלאכים. הקליפרס זכו לראשונה בתולדותיהם באליפות הבית ולא סתם. את האליפות הזו הם הבטיחו עם הניצחון הרביעי שלהם בארבעה מפגשים מול הלייקרס, הסוויפ הראשון על היריבה הגדולה מאז המעבר ל-LA לפני בדיוק שלושה עשורים. פתאום, הקליפרס הפכו לקבוצה הרצינית והגדולה של העיר ואילו הלייקרס התפרקו וחטפו את כל הבדיחות בתוכניות הלייט נייט.
בעונתו השנייה של כריס פול בקבוצה, הכול הלך נהדר עבור הקליפרס והם שיפרו את שיא הניצחונות העונתי של הפרנצ'ייז בשבעה ניצחונות וקבעו שיא גם באחוזי הצלחה, עונה שנייה ברציפות. אלא שאז הגיע הפלייאוף.
הקבוצה הגיע לפוסט סיזן אחרי שבעה ניצחונות רצופים, שנתנו לה את המקום הרביעי במערב ואת יתרון הביתיות ונישאה על גבי המומנטום כדי לעלות ל-0:2 מבטיח מאוד על ממפיס, כולל ניצחון מוחץ במשחק הראשון וסל עם הבאזר של כריס פול במשחק השני. משום מה, באותו רגע הגיעה התפרקות מוחלטת ולוס אנג'לס הפסידה ארבעה משחקים ברציפות, כולם בעשר הפרש לפחות והודחה.
הכישלון הזה הוביל למהלך הכי גדול של הקליפרס בפגרה: ויני דל נגרו פוטר אחרי שלוש שנים בתפקיד, דוק ריברס הובא מבוסטון במטרה לתת את הטאץ' האחרון ולבגר את הקבוצה.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: ג'ארד דאדלי (מפיניקס), ג'יי ג'יי רדיק (ממילווקי), דארן קוליסון (מדאלאס), ביירון מולנס (משארלוט), אנטואן ג'יימסון (מהלייקרס)
עזבו: אריק בלדסו (לפיניקס), קיירון באטלר (לפיניקס), גרנט היל (פרש), צ'ונסי בילאפס (לדטרויט), רוני טוריאף (למינסוטה), למאר אודום (בתקווה שלמכון גמילה)
כמו כל קבוצה שיודעת שהיא כמעט שם, אבל לא באמת שם, הקליפרס ניסו לעשות את הדבר ההגיוני היחיד: לשנות הכול מבלי לשנות כלום. אז הם שלחו בטרייד את קארון באטלר והחזירו את ווילי גרין הוותיק, שפתח בעונה שעברה ב-60 משחקים, למקומו הטבעי ברוטציה. במקום השניים האלה הגיעו דאדלי ורדיק, שמיועדים לחמישייה, שם יימצאו לצידם את שלושת הנשארים: דאנדרה ג'ורדן, בלייק גריפין וכמובן, כריס פול, שחתם על חוזה חדש וגדול, 107.3 מיליון דולר לחמש שנים והשתיק מהר מאוד מחשבות מצד קבוצות אחרות לגנוב אותו לאחר שהפך לשחקן חופשי.
לצד ההחתמה של פול, שמקווה להמשיך את קו השיפור המתמיד שחל בקבוצה מאז הוא הגיע אליה מניו אורלינס, הצעד הגדול השני של הפגרה היה הטרייד על דוק ריברס. המאמן, שהתעייף מבוסטון, הגיע תמורת השקעה די גדולה בדמות בחירת סיבוב ראשון בדראפט הבא והוא יצטרך להוכיח את עצמו מחדש. תשע שנים על הקווים בעיר השעועית הסתיימו עבור ריברס עם אליפות אחת, גמר NBA אחד ועוד גמר מזרח. בשנה שעברה זה כבר הלך לו פחות טוב, אבל הוא מביא איתו ניסיון של 1,200 משחקים שניהל כמאמן ותשע הופעות פלייאוף. אם יש חתיכה שהייתה חסרה בודאות לפאזל של הקליפרס, היא זו של ריברס, שיחליף את ויני דל נגרו היבשושי. ריברס הספיק לשחק שנה אחת בקליפרס, בעונת 1991/2 והקהל בוודאי ישמח לקבל אותו.
למאר אודום עמוס הבעיות האישיות עזב לבלי שוב (כנראה), גרנט היל פרש אחרי עוד עונה מבוזבזת ואילו צ'ונסי בילאפס, ששיחק רק 44 משחקים בשנתיים בקבוצה, חזר למכורתו, דטרויט. החידושים המרעננים במקומם הם אלו של רדיק, שאחרי עונה בה הושלך מאורלנדו למילווקי חוזר לעיר בה יש חנויות שפתוחות אחרי 18:00 ויקווה לשוב לעניינים ושל דארן קוליסון, שאמור להוריד מעט מהעומס הרב על כריס פול. אנטואן ג'יימסון קשישא הפך לשחקן ה-18 שמשחק בלייקרס ואז בקליפרס.
ועדיין, כל מה שיכריע בבית המסובך הזה ואחר כך גם בפלייאוף, בהנחה שהקליפרס יגיעו לשם, יהיה האופי. שם תצטרך להיות קפיצת המדרגה הגדולה.
מה מי מו
חמישייה: כריס פול, ג'יי ג'יי רדיק, ג'ארד דאדלי, בלייק גריפין, דאנדרה ג'ורדן
ספסל: דארן קוליסון, מאליק ווינס, ג'מאל קרופורד, ווילי גרין, מאט בארנס, רג'י בולוק, ביירון מולנס, אנטואן ג'יימסון, ריאן הולינס
מאמן: דוק ריברס (עונה 15 בליגה, ראשונה בקליפרס)
מועמד לפריצה: ג'ארד דאדלי. כמעט 15 אלף ציוצים ולמעלה מ-160 אלף עוקבים. דאדלי מוכר בליגה יותר כחיית טוויטר מאשר כחיית כדורסל, אבל הכישרון שלו רק מחכה להתפקע. הוא נבחר לשחקן העונה ב-ACC בעונתו האחרונה בבוסטון קולג', אבל מאז שנלקח בסיבוב הראשון על ידי שארלוט בעיקר אכזב. למרות זאת, בשנה האחרונה המשותפת שלו עם סטיב נאש בפיניקס, דאדלי הוכיח שעם רכז טוב הוא מעלה את הרמה. ליד כריס פול, זה גם אמור לקרות.
מועמד לדעיכה: מאט בארנס. בשנה שעברה ואחרי שטייל בשבע קבוצות אחרות, חזר בארנס לקבוצה בה החל את הקריירה. הפורוורד, שמתקשה להישאר במקום אחד יותר משנה-שנתיים, סיפק שיא קריירה של 10.3 נקודות למשחק, למרות שעלה מהספסל. למרות היכולת המעודדת, בגיל 33 וחצי, נראה כי הגיע זמן הירידה. דאדלי יועדף על פניו כנראה ולא בטוח שלבארנס עדיין נותרו אנרגיות, או חשק, לתת עוד עונה שלמה ואיכותית.
אקס-פקטור: בלייק גריפין. כבר דיברנו ועסקנו באופי וגריפין הוא אחת הנקודות המרכזיות בעניין הזה. בהתחלה הוא הדהים את הליגה, אבל עכשיו, אחרי עונה שלישית ברציפות בה הנקודות והריבאונדים שלו בירידה, כולם תוהים האם הוא "וואן טריק פוני". פול אמר שגריפין חייב להשתדרג במשחק שלו והפאוור פורוורד המפלצתי מיהר להסכים לקביעה הזו. אם זה יקרה, השמיים הם הגבול. אם לא, גם הגבול עם מקסיקו לא רחוק במיוחד.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: דוק ריברס כובש את האוהדים, עושה את מה שהוא יודע מצוין, מאזן בין כל חלקי הקבוצה ומביא את הקליפרס לפלייאוף. שם, אחרי שהם מדיחים את הלייקרס בסוויפ, הם צולחים גם את חצי הגמר ונעצרים רק בגמר המערב.
תסריט פסימי: הלייקרס שוב מתייצבים אחרי העונה הרעה, גולדן סטייט ממשיכה לשרוף את המגרש, פיניקס הצעירה מתעוררת וההגרלה הקשה, שסידרה משחקים מול הלייקרס, הווריירס, מיאמי, אוקלהומה סיטי (פעמיים), ברוקלין, ממפיס, שיקגו והניקס כבר בחודש הראשון משאירה את הקליפרס בפיגור. הם רודפים, נכנסים לפלייאוף מהמקום השמיני ועפים מהר.
תחזית: מאז שהחליטו בקבוצה שהם מתכוונים לקחת את עצמם ברצינות, גרף השיפור הולך רק בכיוון אחד, למעלה. הקליפרס נראים טוב, בונים חכם ועשו מהלך גדול עם הבאתו של ריברס. זה אמור להספיק לפחות לגמר המערב. לפחות.