הסרט הרע של הקפטן: על קפטן נבחרת רוסיה איגור דניסוב

"לא, תודה. למה לא התקשרתם קודם?", תהה איגור דניסוב וניתק את השיחה. היה זה במאי 2008, יום אחרי שזניט זכתה בגביע אופ"א, וחוס הידינק השתכנע סוף סוף שהקשר האחורי צריך להיכלל בסגל לקראת אליפות אירופה. עוזרו אלכסנדר בורודיוק הרים טלפון לדניסוב כדי למסור לו את הבשורה המשמחת, ונתקל בסירוב מוחלט. למען האמת, היה צדק בכעסו של דניסוב. הוא הפגין יכולת מעולה לאורך שנים ארוכות, והיה ראוי לקבל זימון זמן רב לפני גיל 24. ואולם, עם המשפט "אל תהיה צודק, תהיה חכם", הוא מעולם לא הסכים. דניסוב תמיד בחר להיות צודק, ופעמים רבות מאוד חוש הצדק שלו, מפותח עד כדי כאב, גרמה לו בעיות גדולות.

יובל שפונגין נטש את אימון נבחרת ישראל

בהתאחדות מבקרים את אלי גוטמן

למה גוטמן צריך להמשיך לעוד קדנציה

כך, למשל, לדניסוב היה חשוב מאוד להיות צודק בכביש, כאשר מורה לנהיגה חתך אותו לכאורה באוגוסט 2010. על אף שהתאונה נמנעה, יצא הכדורגלן מהרכב כדי לסגור חשבון עם "העבריין" ויזם קטטה. המורה סיים את השיחה הגברית עם אף שבור ומכות יבשות, הקשר נפגע בכף רגלו, ככל הנראה בגלל שבעט במכונית. הפציעה מנעה ממנו לשחק מול אוקזר במוקדמות ליגת האלופות, וזניט הודחה בבושת פנים מול הקבוצה הקטנה מצרפת.

גם במהלך האימונים חייב דניסוב להיות צודק. חודש אחרי התקרית בכביש, הוא זעם על שריקה לא נכונה לטעמו מצד עוזר מאמן זניט במשחק פנימי שגרתי. אז הוא קילל אותו וניסה להתנפל עליו כדי להוכיח את צדקתו. חבריו החזיקו אותו בכוח ומנעו עימות פיזי קשה. "הכול התחיל בשריקה לבעיטה חופשית, ודניסוב בשום אופן לא צריך להתווכח עם העוזר שלי. זו התכונה החזקה ביותר שלו – הוא לא מוכן להפסיד אף פעם. אבל גם הוא צריך לדעת שיש קווים שאסור לחצות", אמר אז לוצ'אנו ספאלטי.

חוסר היכולת של דניסוב לקבל הפסדים בא לידי ביטוי באופן הבולט ביותר כאשר זניט נכנעה חודש לאחר מכן ליריבתה המושבעת ספרטק מוסקבה, שהרסה לה אפשרות לסיים את העונה ללא הפסד. בירידתו מהמגרש בעט הכוכב המתוסכל כדור לעברו של מאמן ספרטק ואלרי קרפין, והשניים החליפו גידופים קשים. העסק גלש לקטטה המונית, במסגרתה תקף המעסה של ספרטק את הצוות של זניט. ההתאחדות בחרה אז להשעות את דניסוב מארבעה משחקים, אבל ספק אם המסר נקלט.

לטענת דניסוב, תחושת אי צדק צורמת היא שהובילה אותו למרד בחדר ההלבשה של זניט בעקבות החתמתם של החלוץ הברזילאי הולק והקשר הבלגי אקסל ויטסל לפני שנה. במשחק החוץ מול סמארה בספטמבר 2012 נדהמו העיתונאים כאשר לא מצאו את דניסוב, באנקר ודאי בהרכב של ספאלטי, ברשימת השחקנים. בדיעבד התברר כי השחקן הודיע להנהלת המועדון כי אינו כשיר לשחק מבחינה נפשית, כל עוד לא יסתיים בהצלחה המו"מ להעלאת שכרו כדי להשוותו לתנאי הכוכבים החדשים.

בראיון מיוחד, שהעניק ימים אחרי התקרית, ניסה דניסוב להסביר כי השיקול הכלכלי כלל לא רלוונטי עבורו: "הכסף לא משחק תפקיד. אני נלחם על הארגון הנכון של המועדון. צריך לכבד את השחקנים הרוסים שתמיד היוו את שלד הקבוצה והחזיקו אותה. צריך לשמור על האיזון. זה נכון שהיינו זקוקים לחיזוק של כוכבים זרים, ומצוין שקנינו אותם, אבל האם הם באמת ראויים להרוויח פי שלושה מהרוסים? הרי לא הבאנו את מסי ואינייסטה. המצב כיום לא מאוזן, וניסיתי להבהיר זאת להנהלה על ידי דרישה לדון בשכרי".

הרבה היגיון אין כאן, אבל הבעיה עמוקה אפילו יותר, כי דניסוב באמת האמין בדבריו. הוא ראה את עצמו כדון קישוט שנלחם למען הצדק. העוגן של הקבוצה בקישור נשלח להתאמן עם המילואים במשך חודשיים, והשביתה הסתיימה לבסוף בהבעת התנצלות פומבית. הנזק, עם זאת, כבר נעשה. דניסוב החמיץ את שלב הבתים בליגת האלופות, בו לא השכילה זניט לצלוח בית נוח יחסית. חדר ההלבשה של זניט היה מפולג ומסוכסך, הכוכבים החדשים לא התאקלמו באופן אופטימלי, ובסופו של דבר גם אליפות שלישית ברציפות ברחה להם. בסיום העונה היה ברור לכולם שחייב לבוא שינוי. מאחר וספאלטי נהנה מגיבוי מוחלט מצד ההנהלה, דניסוב היה צריך לעזוב הקיץ.

הקבוצה שניצחה במרוץ להחתמת הקשר האחורי הטוב בליגה הייתה אנז'י מחצ'קלה. זו הייתה אימפריה בהתהוות, הבעלים סולימאן קרימוב שפך הון עתק במטרה מוצהרת להפוך לא רק לזכות באליפויות, אלא להפוך לכוח משמעותי בכדורגל האירופי ולהניף את גביע האלופות בעתיד הנראה לעין. הגעתו של דניסוב הפכה את אנז'י בעיני רבים לפייבוריטית ברורה לתואר. חודש לאחר מכן, הודיע קרימוב על פירוק הפרויקט השאפתני ומכירה סיטונאית. לרכש החדש, שהרגיש חוסר צדק גם במקום החדש, היה חלק נכבד מאוד בתפנית הסנסציונית.

יודעי דבר מספרים כי מיומו הראשון באנז'י הרגיש דניסוב כי השחקנים הזרים, בראשות סמואל אטו, זוכים ליחס מועדף. לטעמו, הרוסים המקומיים הופלו לרעה, בעוד הכוכבים בעלי השכר הגבוה זלזלו בהם. לכן, כאשר לסאנה דיארה הצרפתי נכנס לתיקול חזק עם דניסוב באימון, הקשר החדש לא נותר חייב. אטו הגיע להפריד, והרוסי הציע לו באופן חד משמעי ללכת הצידה לפתור את המחלוקת "כמו גברים". בשלב זה הורה החלוץ הקמרוני לגווארדיה שלו לנטוש את האימון והתלונן באוזניו של קרימוב על הנעשה. ייתכן שזה היה הקש ששבר את גב הגמל. היום אטו כבר התאחד עם ז'וזה מוריניו בצ'לסי, דיארה נמכר ללוקומוטיב מוסקבה בצוותא עם מבארק בוסופה, ודניסוב, יחד עם חמישה שחקני אנז'י נוספים, מצא את דרכו לדינמו מוסקבה.

לאולטראס של זניט ודינמו היסטוריה של יריבות מרה וקשה. המחנות שונאים זה את זה שנאה יוקדת, ולכן למפגש הראשון בחייו של דניסוב מול הקבוצה בה גדל היה טעם פיקנטי במיוחד. "תפרק גם את דינמו", שרו לו אוהדי זניט ביציעים, ואפשר להבין את האירוניה. האיש שיכול לקרוא לאוטוביוגרפיה שלו "כיצד להרוס שתי קבוצות בשנה אחת" זכה לשריקות בוז במהלך כל 90 הדקות, אבל מצא בעצמו כוחות נפשיים לגשת לאוהדיו זניט אחרי שריקת הסיום ולמחוא להם כפיים, למרות מטר הקללות לעברו.

רבים אוהבים לקלל את דניסוב, אבל יש לו מעריץ אחד חשוב במיוחד. פאביו קאפלו מעולם לא פקפק בו, ושמר לו אמונים לאורך כל המשברים. מעטים מבינים כיצד אדם מסוגו של דניסוב נבחר לענוד את סרט הקפטן מלכתחילה, כאשר המאמן האיטלקי בחר בו כיורשו של אנדריי ארשבין שאיבד את מקומו בסגל לפני שנה. מאז ועד היום, דניסוב מוביל את נבחרת רוסיה למשחקים. הוא עשה זאת בזמן המרד בזניט, כאשר כולם ראו בו רודף בצע. הוא עשה זאת כאשר התאמן עם המילואים. הוא עושה זאת גם עכשיו אחרי התקריות המפוקפקות באנז'י. אוהדים ועיתונאים רבים ברוסיה לא מבינים את פשר העניין, וסבורים כי דניסוב לא ראוי לייצג את המדינה באופן זה, קל וחומר לאור הסירוב ההוא ב-2008. אבל לקאפלו זה לא מפריע. הוא כבר הדף את הביקורת הפומבית על מינוי קפטן לאומי בעייתי במיוחד בנבחרתו הקודמת. הוא נתן את הסרט לג'ון טרי. פעמיים.

לצערו של קאפלו, כושרו של דניסוב נפגע מאוד כתוצאה מהמעברים התכופים. הוא לא מצא את עצמו בשלושה המשחקים באנז'י, וגם בדינמו עדיין מתקשה לשוב ליכולתו הרגילה. לראיה, המאמן דן פטרסקו החליף אותו כבר במחצית במשחק הליגה האחרון מול רוסטוב – דבר שמעולם לא יכול היה לקרות בזניט. הבוס האיטלקי הודיע לפני המשחק מול צפון אירלנד בחודש שעבר כי אינו רואה בעיה עם הקפטן: "הוא בסך הכול החמיץ משחק אחד". זה נגמר בהפסד מביש, וגם הניצחון הצפוי על לוקסמבורג לא מחדיר באוהדים הרוסים אופטימיות יתרה לקראת המפגש מול ישראל. מצב הרוח הלאומי שלנו לא מזהיר אחרי התיקו מול אזרבייג'אן, אבל אל תטעו – גם הרוסים חוששים מפיאסקו.

מבחינת דניסוב, תהיה למשחק באצטדיון פטרובסקי, ביתו במשך כל חייו, משמעות מיוחדת. הוא חוזר אליו בפעם הראשונה מאז מאי, ומצפה לו קבלת פנים לא פשוטה מצד האוהדים שהעריצו אותו עד לפני שנה. נגד השחקנים של אלי גוטמן, הוא יצטרך להוכיח כי האמון שנותן בו קאפלו מוצדק ושהוא באמת מסוגל לסחוף את הנבחרת אחריו. הוא ייאבק על הצדק שלו. סימני השאלה סביבו רבים, ומבחינה מקצועית הוא נמצא אולי בשפל העמוק ביותר בקריירה. באופן עקרוני, לא היה מזיק לנצל זאת. מצד שני, חייבים להזכיר שגם במצבו הנוכחי דניסוב טוב בהרבה מהקשרים האזרים.