זורקים גירים על המורה המחליף: סיכום השבת בליגת העל

בתקציר: ה-1:2 של הפועל חיפה על הפועל רמת גן, כי זה היה המשחק הכי מעניין בשבת

השרב הקל של יום שישי, כמו גם זה שהיה כאן לפני כשבועיים, מעידים על כך שהחורף הסתיים או לפחות בדרך לשם. ככה זה עם עונות השנה בישראל: אלא אם קוראים להן קיץ, הן מתחילות מאוחר ונגמרות מוקדם. בעוד ניו יורק מושלגת ובברלין אנשים קופאים מקור, פה צריך להיזכר כבר בסוף פברואר היכן אפסנו את חולצות הטריקו הקצרות.

הבעיה היא שלפחות בשנתיים האחרונות זהו המצב גם בליגת העל – הקיץ נכנס מוקדם מדי. עם כל הכבוד, ויש כבוד למאבקי התחתית המרתקים, העניין האמיתי נמצא בצמרת. כשמכבי חיפה מסיימת בתיקו את הדרבי וכשהפועל תל אביב נראית כאילו הדבר האחרון שהיא רוצה הוא לעלות למגרש, אתה מבין שהפינה הזו כמעט נסגרה. שאם מכבי תל אביב תנצח הערב את בית"ר ירושלים, למרות ההתאוששות של מכבי חיפה בנתניה יהיה בלתי אפשרי לערער על קביעתה של האלופה החדשה. מפגשים מושכי עניין, לכאורה, יסתכמו במאבק על הכרטיס לאירופה.

את מי לעזאזל מעניין המאבק על הכרטיס לאירופה?

לטוויטר של דוד רוזנטל

טוב, יש כאלה שהמאבק הזה כן מעניין אותם. פרדי דוד, למשל, בעיקר משום שהעפלה למוקדמות הליגה האירופית היא התנאי הראשון למימוש האופציה שלו לאימון הפועל תל אביב בעונה הבאה. אלא שבינתיים, לא רק שדוד לא מתקרב למטרה הזו, הקבוצה שלו ממשיכה לקרוס. היכולת הירודה, אותה מגלה הפועל תל אביב מתחילת הסיבוב השני, הכריעה אותה בשיטת הסלמי - הידרדרות איטית ופרושה שבסופו של דבר הוציאה אותה משלישיית הצמרת ממש עם סיום העונה הסדירה.

דוד אינו האשם העיקרי ואפילו לא המשני במה שקורה בהפועל תל אביב, אבל אי אפשר לנקות אותו לחלוטין מהסיטואציה שבה נמצאת כעת הקבוצה. המשחק בעכו, שבו לא רשמו האדומים בעיטה אחת למסגרת, היה הגרוע ביותר שלהם השנה, אולי אפילו בשנים האחרונות. זו כיתה עם מורה מחליף שהשלימה עם היותה כיתה של מורה מחליף ועברה לזריקת גירים ולפיהוקים מאסיביים במקום לנסות ללמוד ולהתקדם. הפועל תל אביב התמכרה לתדמית של מאמנה כממלא מקום ופשוט ויתרה על כל קרב אפשרי. אפילו על הניסיונות לבעוט לשער.

אסור לאף אחד, בוודאי לדוד אך גם לשחקנים שלו, להשלים עם המצב הזה. בדרך כלל, הבטחת מקום בפלייאוף העליון מבשרת על בואם של שקט תעשייתי והעברת זמן מנומנמת עד תום העונה, אלא שמה שנכון לבני יהודה ולרמת השרון בהחלט לא תופס לגבי הפועל תל אביב. המשך היכולת האנמית וצבירה של תוצאות רעות מלבה את המרמור בחדר ההלבשה, מעלה שחקנים על הכוונת, יוצר מתחים ומשפיע גם על הסגל שייבנה ועל ההכנות לעונה הבאה. הפועל תל אביב רק יכולה להביט על דרבי מיתולוגי מבחינתה, המשחק האחרון של עונת 2006/7 שבו הביסה את מכבי 0:3 וגרמה בן ערב להתמוטטות קולוסאלית של היריבה העירונית כדי להבין לאיזו קטסטרופה יכול להוביל סיום רע של העונה.

כך יוצא שבאופן מוזר משהו, מסע ההישרדות של הפועל תל אביב מתחיל עכשיו, במחזור ה-27 של העונה, במקום הרביעי בטבלה.

נפלאות הן דרכי ההתאחדות בקביעת שעות המשחקים. כן, אנחנו יודעים שזה לא הם, זה הטוטו והטלוויזיה ועוד גורמים כאלה ואחרים, ובכל זאת – האם נשמע הגיוני למישהו שהמשחק בין מ.ס. אשדוד לבני יהודה ביום שני יהיה לא יותר מהערת שוליים ושבית"ר ירושלים תעלה הערב לבלומפילד כשהיא יודעת בוודאות שאין לה מקום בפלייאוף העליון?

עבור בית"ר מדובר במכה לא פשוטה. התחושה היא שהקבוצה ראויה ליותר אחרי עונה כזו, בדיוק מסוג הסיטואציות שבהן אתה שואל את עצמך "איך הגענו למצב הזה". ובבירה העלו את השאלה הזו לא מעט פעמים בתקופה האחרונה. הסטטוס העכשווי של קבוצת תחתית מחייב את בית"ר להערכת מצב מחודשת. עד כה, היו שני גורמים, שקשורים אחד לשני, לקריסה הירושלמית. האחד הוא הגעתם של סדאייב וקאדייב למועדון שהוציאה את כל המערכת מאיזון. השני הוא מלחמת החורמה בגרעין האוהדים הקשה שמנעה מהקבוצה למצוא שוב את האיזון הזה.

הבעיה המרכזית של בית"ר היא ההילה שהעניקה לאוהדים שלה, הנפח שהם תופסים בתקשורת. אכן, מדובר בקהל מלא תשוקה וקנאי בצורה יוצאת דופן, אבל גם כזה שהצליח ליצור בו תלות מוגזמת, שהופך כל כישלון והצלחה להישג שלו. ואין בכך להאשים אפילו את האחרון האוהדים, רק את השחקנים, שנשבו עד כלות בשלטי ה"מי אתם בלעדינו". התירוץ של "חסרה לנו דחיפה מהקהל" לגיטימי בדרך כלל, אולם נהיה מסוכן כשהוא הופך להתניה.

הפיתרון הנקודתי הוא התנתקות זמנית, שקט תקשורתי בכל הקשור לגזרה הזו. אם רמת השרון הגיעה לפלייאוף העליון, הפועל עכו שורדת כמה שנים בליגת העל וקרית שמונה לקחה בשנה שעברה אליפות עם 1,500 אוהדים למשחק, בית"ר יכולה להסתגל למצב של יציעים ריקים נטולי תמיכה למשך מספר שבועות. היא מסוגלת להתכוונן ליריבה שעל המגרש ולא ליריבויות ביציעים. לראיה הניצחון הגדול על מכבי תל אביב בגביע, שהגיע בשיאו של העימות עם האוהדים. במשחק ההוא הרגישו בקבוצה שאין מה להפסיד, באו בראש צלול ונתנו הצגה.

אם השחקנים יידעו לנקות את הראש גם במשחקים הקרובים, בית"ר תסיים את העונה בתוך שבועיים, מקסימום שלושה. אז אפשר יהיה לחזור להתעסק באוהדים.

1. התביעה של מכבי תל אביב מהאוהד שהיכה את ג'יבראיל קאדייב לשלם את סכום הקנס שספגה בבית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל, 30 אלף שקל, מעניינת. מה שמעניין עוד יותר יהיה התוצאה שלה. מכיוון שמדובר בסוגיה אזרחית, הסיפור הזה יוצא מגבולות הכדורגל ועובר לתחום המשפט הארצי. אם יוחלט שהאוהד אכן ישלם את הכסף, יהיה זה צעד ראשון ביישום האחריות האישית של אנשים שמגיעים לצפות בכדורגל – אתה הפרת סדר וגרמת נזק, אתה תשלם על זה. אם לא, כנראה שנמשיך לראות את המחזות הללו, של קבוצות שמשלמות מחיר בגלל מתפרעים בודדים. הפעם, לפחות, אי אפשר יהיה להאשים את ההתאחדות ומוסדותיה.

2. ניר קלינגר ויואב כץ עשו הרבה טעויות השנה, אבל חייבים לתת לשניהם מילה טובה על המאמצים שמשקיעים שחקני הפועל חיפה בבריחה מהתחתית ובמיוחד על האופי שגילו בשני המחזורים האחרונים, כשחזרו פעמיים מפיגור. אומרים שחכם לא מכניס את עצמו למקומות שפיקח יודע לצאת מהם. אז אולי קלינגר וכץ לא היו חכמים מדי, אבל הם בהחלט עשויים לצאת פיקחים, וגם זה הישג לא מבוטל בליגת העל.

מאמן הפועל תל אביב פרדי דוד אחרי ה-0:0 בעכו: "מאוכזב מאוד, ציפיתי ליותר".

רוצה לומר: ואין לי שום ביסוס לתחושה הזו.

מאמן הפועל חיפה ניר קלינגר אחרי ה-1:2 על הפועל רמת גן: "לא נגמר כלום, הפלייאוף בדמנו ובראשנו".

רוצה לומר: היינו צריכים לעשות בדיקות סי.טי. לפני העונה, לא במחזור ה-26.

מאמן הפועל רמת גן אלי כהן אחרי אותו משחק: "לא אבקר את איתי ארקין".

רוצה לומר: אני יודע מה קרה לאחרון שעשה את זה.

מאמן רמת השרון בני טבק אחרי ה-0:1 בבאר שבע: "אמרתי לשחקנים שכשחקן שיחקתי ב-79' במשחק שעד עכשיו מזכירים לי אותו. אולי בעוד כמה שנים הם יזכרו גם את המשחק בו רמת השרון העפילה לפלייאוף העליון".

רוצה לומר: יחי ההבדל הקטן.

מאמן הפועל באר שבע אלישע לוי לאחר אותו משחק: "גול בשבילנו הוא דבר קשה מאוד במשחקים האחרונים".

רוצה לומר: כי בתחילת העונה הפגזנו בטירוף.

ההפסד של הפועל באר שבע לרמת השרון היה כל כך צפוי.

מכבי חיפה הביאה 6,000 איש לנתניה. כבוד!

עלי חטיב יבעט מכל מקום, אבל באמת מכל מקום במגרש.