מרץ 2010. מריו באלוטלי, אז שחקנה הצעיר של אינטר, נבחר על ידי תכנית הבידור 'סטרישה לה נוטיציה', המשודרת בערוץ 5 של סילביו ברלוסקוני, לזוכה בפרס 'טפיר הזהב'. המנחה ואלריו סטאפלי איתר את באלוטלי בבר במילאנו, והגיש לו את הפרס הניתן לסלבריטאים שהיו חתומים על כישלון מהדהד או רגע מביך במיוחד. סטאפלי, אוהד מילאן ידוע, לא הסתפק בפסלון המוזהב, והעניק לבאלוטלי ההמום גם חולצה של היריבה המושבעת, עליה התנוסס שמו והמספר 45. 'באלו' חייך במבוכה ולא הסכים ללבוש את החולצה לעיני המצלמות, אך כאשר חשב כי הן כובו ומבלי לקבל עזרה מגורם נוסף כמו במקרים קודמים, מדד את המדים האדומים-שחורים מול המראה. "יום אחד אשחק במילאן", אמר לאחר מכן לצוות הצילום. ובכן, היום הזה הגיע. מוקדם מהצפוי.
מריו באלוטלי עם החולצה של מילאן, כבר במרץ 2010
באותה תקופה, כמה לא מפתיע, באלוטלי סבל. ז'וזה מוריניו רדה בו, השחקנים הוותיקים של אינטר ניסו לחנך אותו בכוח והאוהדים לא עשו לו הנחות. אז באלוטלי ברח למנצ'סטר סיטי, רק כדי ללמוד איך לסבול באנגלית. למרות הזכייה בגביע ולאחריה האליפות הדרמטית, במנצ'סטר יזכרו מבאלוטלי בעיקר את ההרחקות, השערוריות וכמובן התקרית האלימה עם רוברטו מאנצ'יני, האיש שנתן לו את ההזדמנות הראשונה באינטר ונלחם עליו בכל רגע גם בקדנציה המשותפת באנגליה. כעת מילאן צריכה להציל אותו מעצמו, כדי להוכיח את דברי ברלוסקוני שטען כי "באלוטלי הוא לא תפוח רקוב". הילד הרע של הפרמיירליג חוזר לאיטליה, בתקווה שהקרבה למשפחה ולחברים תסייע לו לעלות מחדש על המסלול שייעד אותו להיות אחד הכדורגלנים הטובים בעולם. במנצ'סטר סיטי משחררים אנחת רווחה; הצהובונים בממלכה הבריטית כבר מתגעגעים.
אחרי 904 ימים, 30 שערים בכל המסגרות, ארבעה כרטיסים אדומים, אינספור שערוריות, כמה הצהרות אופנתיות וכיתוב אחד מפורסם במיוחד (WHY ALWAYS ME), באלוטלי אמר שלום למנצ'סטר סיטי. במהלך רכבת ההרים המטורפת הזאת, ה-3 בינואר 2013 הוא היום שהיווה את נקודת השבר מבחינת כל הגורמים. באותו יום, כמובן, אירע העימות הפיזי החריף בין באלוטלי לאיש שעד אז הקפיד לסלוח לו על הכל. הסיבה האמיתית להתפרצות של מאנצ'יני נודעה רק בימים האחרונים, עם הפרידה הסופית מהחלוץ הסורר.
מסתבר כי 25 דקות לפני אותו אימון, ערכו השניים שיחה מלב אל לב, במהלכה ניסה מאנצ'יני להסביר לשחקן כי הוא מאמין בו ורואה בו חלק חשוב במסע ההגנה על התואר. "זו ההזדמנות שלך, אל תבזבז אותה", התחנן מאנצ'יני באותה שיחה, כך על פי הדיווח ב'גרדיאן'. הבקשה נפלה על אוזניים ערלות. באלוטלי קל הדעת פגע בברוטאליות בסקוט סינקלייר, וגרם למאנצ'יני לצאת מכליו. אחרי התעקשות של שנים וכשמסביב נשמעות קריאות "אמרנו לך", גם המאמן הרים ידיים. "אנחנו מצטערים שהוא עוזב כי אהבנו אותו כאדם וכשחקן, אבל הייתי חייב לשחרר אותו", נפרד מאנצ'יני. "זה מעבר חשוב עבור מריו, שיחזור עכשיו לחיק המשפחה שלו וישוב לשחק באיטליה. אם הוא יעבוד קשה וישתפר, הוא יוכל להפוך לאחד השחקנים הטובים בעולם".
בעוד מאנצ'יני ביכה את הפרידה, בעיר העדיפו לחתום את הפרשה בברכת "ברוך שפטרנו". אחרי הכל, התרומה המקצועית של באלוטלי למנצ'סטר סיטי מסתכמת כאמור ב-30 שערים, מתוכם 20 בליגה ורק אחד בודד העונה. הנזק התדמיתי היה גדול יותר. הוא נחשב לאופציה הרביעית בהתקפה, ואת התפקיד הזה יכול למלא גם ג'ון גווידטי המוכשר. "אף פעם לא הבנתי את כל הרעש סביבו", סיכם ג'ו רויל, שחקן ומאמן מנצ'סטר סיטי בעבר, את התקופה של באלוטלי במדים התכולים. "אין לו מוסר עבודה, אף פעם לא ראיתי שחקן שהולך כמוהו על המגרש. הוא לא כובש מספיק שערים וגם מייצר יותר מדי כותרות מחוץ למגרש, עם דוחות החנייה, הזיקוקים והחולצות המטופשות. אני אזכור אותו רק כבועט פנדלים מצוין. פרט לכך, לא מדובר בהפסד".
העזיבה של באלוטלי מזכירה פעם נוספת כי עדיין לא נמצא מאמן קבוצה שהצליח לביית את הכישרון שלוח הרסן. מאנצ'יני גילה אותו באינטר, נלחם עליו ונכשל בניסיון הגאולה שדווקא הצליח עם קרלוס טבס. ז'וזה מוריניו תייג אותו כשחקן "בלתי ניתן להדרכה" וגרם לו לבכות. כל אחד מהם נקט בגישה שונה, ועדיין הם לא מצאו דרך להתמודד עם המטען של באלוטלי, המציג תסמינים קלאסיים של ילד מאומץ.
כפי שיכול לספר כל בליין צעיר במנצ'סטר, הכוכב האיטלקי הוא רוקסטאר קל להשפעה. הוא מאמין לכולם, אך מצד שני לא בוטח באף אחד; הוא מנסה לפצות על חוסר הביטחון שלו באמצעות דברים חומריים; ובעיקר מחפש נואשות להרגיש שייך. באלוטלי חש נטע זר באינטר המנוסה והלך לאיבוד גם באנגליה. הרגעים הטובים היחידים שלו בממלכה הבריטית, היו כאשר אמו המאמצת באה לביקור והשרתה עליו ביטחון שבא לידי ביטוי במגרש. "נמאס לו שמבקרים אותו", אמרה האמא בקיץ. "כשהוא מרגיש קושי, מותקף או נבגד, הוא בוחר להסתגר או להתנתק". וכשזה קורה, קול הנפץ נשמע למרחקים.
המאמן היחיד שהצליח לנטרל את הפצצה המתקתקת העונה לשם באלוטלי, לפחות לזמן קצר, הוא צ'זארה פראנדלי. מאמן נבחרת איטליה קיבל בקיץ את באלוטלי מפורק ומושמץ, אחרי שכל אירופה לעגה לו. למרות זאת, פראנדלי מחל לחלוץ שלו על כל מעידה, נתן לו את הבמה וברבע הגמר נגד אנגליה השאיר אותו על המגרש כדי להשתיק את אוהדי נבחרת שלושת האריות עם הבעיטה הראשונה בדו קרב הפנדלים. באלוטלי התנהג כערס מצוי באימוני הנבחרת האיטלקית. הוא תמיד ירד אחרון מהאוטובוס, תמיד היה האחרון לצאת מחדר ההלבשה ובמהלך התרגולים העדיף להתבדח או לשחק עם התכשיטים שלו. "אף אחד אחר לא היה מוותר לו", אמר אז לוואלה! ספורט העיתונאי מאוריציו קרוסטי מ'לה רפובליקה'. פראנדלי ידע מתי להבליג ומתי לחנך, וקיבל מבאלו הצגה גדולה בחצי הגמר, תמונה בלתי נשכחת של חשיפת השרירים ושלושה שערים ביורו 2012.
פראנדלי שלח את באלוטלי בחזרה לאנגליה במעמד אחר לגמרי, עם ציפייה ברורה שימנף את ההצלחה מאליפות אירופה בעונתו השלישית בפרמיירליג. האכזבה הייתה עצומה. אחרי מספר חודשים, מאמן האזורי היה כבר מהאנשים שלחצו על באלוטלי לחזור לאיטליה. "באלוטלי חייב להתחיל להקשיב למאמן", הבהיר פראנדלי בראיון ל'ראי' האיטלקי לאחר הקנס חסר התקדים בסך 340 אלף ליש"ט שהטיל מאנצ'יני על השחקן. "עכשיו הכל תלוי במריו. הוא חייב לגלות תשוקה, זה חייב לבוא ממנו. הוא צריך לשחק וליצור המשכיות על המגרש, לא משנה באיזו קבוצה או באיזו מדינה. אולי באמת חזרה לאיטליה תועיל לו. הוא עלול לשרוף את עצמו אם ימשיך כך".
אז באלוטלי אכן חזר, אך הפעם לצד השני של מילאנו. השחקן השני שעושה את הדרך מאינטר למילאן באמצעות עצירת ביניים באנגליה, אחרי הרנן קרספו הארגנטינאי. הצורך בסביבה ביתית עוטפת וחמה, הוא שהכריע לבסוף. מאנצ'יני ניסה במשך חודשים לשכנע את באלוטלי לבצע גיחות לאיטליה על מנת לבלות זמן איכות עם בתו התינוקת, בתקווה שאולי האבהות תגרום לו להתבגר. באלוטלי, כיאה לפיטר פן של הפרמיירליג, תמיד סירב לתחינות של מאמנו. סירב לגדול. כעת לא תהיה לו ברירה. הוא יצטרך להיות לצד בתו, לקבל את התמיכה מאמו המאמצת ומהחברים, וגם יתאפשר לו לגור עם חברתו הדוגמנית פאני נגשה, שרוצה לקדם את הקריירה במילאנו ונתנה את האישור הסופי לעסקה בעצם המעבר שלה לבירת האופנה האיטלקית.
באיטליה משוכנעים כי המהלך יתגלה כמשתלם עבור שני הצדדים. מילאן הבינונית מקבלת ב-22 מיליון יורו כוכב ענק שאמור לייצר שיתוף פעולה מהפנט עם סטפן אל שעראווי המעדיף לשחק בצד שמאל של ההתקפה ב-4-3-3, ואילו באלוטלי חתם לארבע שנים וחצי במועדון מפואר שנמצא בתהליך בנייה וידוע בסבלנות הרבה שלו, גם כלפי כישרונות בעייתיים מסוגו. ברברה ברלוסקוני התגאתה בתכשיט החדש, אביה הבהיר כי החתים את "האיש שגרם לגרמנים לבכות" ללא כל קשר לקמפיין שלו, האוהדים המאושרים ארגנו קבלת פנים סוערת (ועל הדרך פרקו תסכול על השוטרים) וגם פראנדלי בירך. "זה מה שהוא חיפש, עכשיו הכל תלוי בו", הביע מאמן הנבחרת את שביעות רצונו. "הוא הגיע למועדון שיודע איך לעבוד עם שחקנים צעירים, כולל מחוץ למגרש. יש לו את כל התנאים כדי להראות בדיוק מה הוא שווה". מסימיליאנו אלגרי, שמקווה להצליח במשימה אותה הגדירו מוריניו ומאנצ'יני כבלתי אפשרית, כבר התקשר לבקש כמה טיפים מועילים.
מרקו מטראצי, שהיה מהמחנכים הקשוחים של באלוטלי בחדר ההלבשה של אינטר, טען כי מדובר בשידוך משמיים. "מריו למילאן? הוא ישחק בקבוצה שהוא תמיד אהד. אדום-שחור אלו הצבעים האהובים עליו. הוא הגיע פעם עם גרביים בצבע הזה, חתכתי לו אותן לחצי. מריו הוא ילד גדול שאוהב לעשות חיים. הוא חלוץ יוצא דופן עם פוטנציאל ענק. יש לי רק זיכרונות טובים מהתקופה איתו. לו בטח יש כמה זיכרונות רעים ממני. הרבצתי לו, אבל הוא היה עבורי כמו בן. הוא יהיה להיט אצל אלגרי".