ה-21 בינואר 2010 היה אחד מאותם ימים להם אוהדי קורינתיאנס חיכו. רוברטו קרלוס חזר לברזיל אחרי 15 שנה והופעת הבכורה המחודשת שלו במולדת זימנה לו ולקבוצתו משחק נגד ברגאנטינו הקטנה מליגת המשנה, במחזור השני של טורניר הפאוליסטה.
כ-32 אלף אוהדים סקרנים פקדו את אצטדיון פקאאמבו בעיקר כדי לחזות במגן השמאלי האגדי ובחברו הטוב, רונאלדו עב הכרס, אלא שבאותו יום בסאו פאולו, חדי העין וביניהם מאמן קורינתיאנס, מאנו מנזס, גילו שחקן חדש, פאוליניו שמו. קורינתיאנס אמנם ניצחה 1:2, אבל הקשר האנונימי בן ה-22, שכבש שער שוויון זמני, ניצח בעצמו.
בראגנטינו אמנם סיימה את אותו טורניר פאוליסטה במקום ה-16 מתוך 20 קבוצות, אבל ההופעות של פאוליניו היו שונות מאלו של קבוצתו בתכלית. הוא נטל חלק ב-18 משחקים, כבש שמונה שערים מעמדת הקשר המרכזי, התבלט ולבסוף נחת באותה קורינתיאנס של רוברטו קרלוס ורונאלדו. מאנו מנזס פשוט לא יכול היה לוותר עליו.
אחרי שלאורך הקריירה הקצרה שלו הוא צבר חוויות שלא היו מביישות שחקן מבוגר ממנו בהרבה, פאוליניו סופסוף עשה צעד משמעותי קדימה.
בשבוע שעבר פגשו נבחרת ברזיל ומאמנה מאנו מנזס אותו אחד שחשק בפאוליניו כשאימן את קורינתיאנס - את נבחרת יפן למשחק ידידות בוורוצלאב שבפולין. בדקה ה-12, כשלוח התוצאות עדיין מראה 0:0, קיבל פאוליניו כדור מאוסקר ומכ-25 מטר ירה חזק ומדויק לפינה התחתונה של אייג'י קוואשימה. הסלסאו פצחו בפסטיבל שהסתיים ב-0:4, אבל החגיגה הפרטית של קשר קורינתיאנס הייתה מיוחדת במינה מכיוון שהיא סגרה מבחינתו מעגל. מיד נגיע לשם.
פאוליניו גדל במחלקת הנוער של הקבוצה הקטנה פו דה אסוקר מסאו פאולו, שנמצאה אז בבעלות של רשת סופרמרקטים ושבינתיים כבר הספיקה לשנות את שמה. החוק בדרום אמריקה לא מונע מאנשי עסקים פרטיים או מגופים מסחריים לשלוט בכרטיסי השחקן של כדורגלנים ובנק מקומי, שראשיו החליטו לטבול בעולם הכדורגל, רכשו 50 אחוזים מהזכויות על הקשר הצעיר.
כשהוא היה בן 17 בלבד, בעלי השליטה בכרטיס השחקן של פאוליניו הבטיחו לו אירופה, חיי זוהר וכסף גדול ושלחו אותו לפ.ק וילנה האלמונית מליטא. שיתחיל משם. הנער הצעיר מסאו פאולו שיחק בקבוצה הליטית עם עוד שמונה ברזילאים אחרים, כולם שחקנים תחת הבעלות של החברה שניהלה לו את הקריירה עובדה שהסירחון שלה היה צריך להעסיק מזמן אנשים בפיפ"א - אבל ההתאקלמות הייתה קשה. גם כשעבר ל-LSK לודז' הפולנית, שעסקה בעצמה בייצוא-יבוא של אותם שחקנים ברזילאים בדיוק, החיים לא נצבעו בוורוד.
"נתקלתי בהרבה דעות קדומות בליטא. כשעלינו למגרש, אוהדים של הקבוצות היריבות היו נוהמים לעברי ועושים קולות של קופים. גם ברחובות הסתכלו עלי בצורה שונה", סיפר, "בפולין השחקנים נוהגים להודות לקהל אחרי משחקים, אבל כשאני ועוד שחקנים שחומי עור היינו מוחאים כפיים לכיוון היציעים, האוהדים היו מסמנים לנו עם הידיים ללכת".
שנתיים בליטא ושנה נוספת בפולין - שלוש שנים של נהמות והרגשת זרות ומוזרות ברחוב הספיקו לפאוליניו. אשתו הייתה בהריון ושניהם מאסו בחיי הכדורגל בשוליים של אירופה. "לא הייתי שמח שם", הסביר לא מזמן. כשהוא בן 20 בלבד, הקשר חזר הביתה, מצולק מהחוויות ביבשת הישנה. בעוד כארבע שנים יכבוש שער במדי נבחרת ברזיל הגדולה על אדמת פולין, ממנה ברח.
מאוכזבים מכך שלא הצליחו לגזור עליו קופון שמן באירופה, אנשי העסקים שניהלו לפאוליניו את הקריירה הודיעו לו שהוא חוזר לקבוצה בה גדל פו דה אסוקר מהליגה הרביעית שעדיין החזיקה בעצמה ב-50 אחוזים מכרטיס השחקן שלו. התנאים היו קשים וכללו בין היתר נסיעות אוטובוס של שבע ושמונה שעות למשחקים. "חשבתי יותר מפעם אחת לפרוש, אבל התייעצתי עם אשתי והיא שכנעה אותי להמשיך לשחק כדורגל", סיפר על אותה תקופה.
כשהחליט שהוא ממשיך לשחק כדורגל, פאוליניו החל לממש את הפוטנציאל שלו ועד מהרה הושאל לבראגנטינו. בראיון לאתר של פיפ"א סיפר על אותה תקופה: "הייתי צריך לשכוח מהכל. מהחלום לשחק באירופה, מכסף, פשוט להתחיל הכל מנקודת ההתחלה". אחרי שנה וחצי כבר מצא את עצמו בקורינתיאנס ומאותו שלב עלה על המסלול המהיר, זה שהוא בעצמו הודה שהוא מתקשה לעתים לעקוב אחריו.
אז מה היה שם בקצת פחות משלוש השנים שלו במדי הטימאו? קחו נשימה עמוקה.
זכייה באליפות ברזיל, בחירה פה אחד לנבחרת העונה של הסרי א' ב-2011, זימון בכורה לנבחרת ברזיל, שותפות מלאה לזכייה הראשונה אי פעם של קורינתיאנס בגביע הליברטדורס תוך כדי כיבוש ובישול שערים מכריעים לאורך הקמפיין, בחירה לנבחרת העונה של המפעל, מעמד איתן במדי קבוצת הפאר הברזילאית והתעניינות אמיתית מצד אינטר וארסנל.
כשהדיווחים על ההתעניינות של קבוצות מעבר לים בפאוליניו החלו לצוץ, אוהדי קורינתיאנס הביעו את דאגתם. הרי רק לא מזמן הם איבדו שני שחקני קישור מצטיינים אחרים ז'וסיליי שנמכר לאנז'י מחצ'קאלה ואליאס שעבר לאתלטיקו מדריד אבל השחקן בן ה-24 הרגיע אותם כשהצהיר שהוא לא ממהר והאריך את חוזהו עד 2015.
"יש לי ילדה בת שלוש. לעבור עכשיו למדינה אחרת זה דבר שכרוך בהסתגלות לתרבות אחרת. התייעצתי עם אשתי והחלטנו להישאר כרגע בברזיל", הסביר, "הכל קרה כל כך מהר. אני רק מקווה שזה יימשך באותה דרך". בשבוע האחרון הוזכרה גם צ'לסי כמי שמעוניינת בפאוליניו, אבל הוא שב והזכיר שהמחשבות שלו נתונות כרגע רק למחזורי הסיום בברזילראו ולאליפות העולם לקבוצות, בה קורינתיאנס עשויה לפגוש את אותה צ'לסי.
אולי בגלל המהירות בה קרו הדברים עד עכשיו, פאוליניו רק מבקש עכשיו לקחת את הזמן.
הנחיתה בגיל 17 בקבוצה ליטאית שנויה במחלוקת שחדלה להתקיים ב-2008, המעבר הלא מוצלח לפולין, הגזענות שהבריחה הביתה, החזרה לליגה הרביעית בברזיל, הטיפוס לליגת המשנה, המשחק נגד רוברטו קרלוס, רונאלדו ומאנו מנזס, ההגעה לקורינתיאנס והתארים הקבוצתיים והאישיים, הזימון לנבחרת ברזיל והשערים במדיה, ההתעניינות של אריות אירופה. לפעמים קשה להאמין שפאוליניו רק בן 24.