בוידאו: דקל קינן מדבר עם נחיתתו בארץ לאחר שחתם במכבי חיפה
במהלך הפגרה, בעודו עורך אימון אישי בחדר כושר בעיר קרדיף, פגש דקל קינן במקרה את דייב ג'ונס, המנג'ר האנגלי שהביא אותו לקרדיף ואשתקד העלה את שפילד וונסדיי לצ'מפיונשיפ. השניים שוחחו וג'ונס אמר לבלם: "אני רוצה אותך בקבוצה. אשחרר בלם ואחתים אותך". גם הסוכן הבריטי קיבל מסרים כי העסקה צפויה לצאת לפועל וביקש מקינן להמתין בסבלנות עד תום מועד ההעברות. הבלם רצה להישאר באנגליה ובסביבתו דחו כל הצעה שהתקבלה תוך אמונה שהמעבר לשפילד וונסדיי הוא רק עניין של זמן. אלא שגם ביום האחרון של ההעברות, הטלפון המיוחל לא הגיע וקינן הבין שכדי להציל את הקריירה נותרה לו ברירה אחת לחזור למכבי חיפה.
הסיפור הזה מהווה חלק מקיץ לא פשוט שעבר על הבלם הישראלי. הוא נלחם ועשה כדי לשמור על החלום האירופי בחיים. תוך שהוא גר בבית מלון בלי המשפחה הוא התאמן ללא הפסקה כדי להכין את עצמו למעבר, אבל נתקל בהתעלמות מוחלטת על סף ההשפלה מצד מאמנו בקרדיף, מלקי מקאי. אוהדי קרדיף וגם רבים מאנשי המועדון לא מבינים מדוע זכה הישראלי ליחס כזה ומהללים את המקצוענות של הבלם. אותה מקצוענות שהובילה אותו תוך חודש לייצב את הגנת מכבי חיפה ולחזור לסגל והרכב נבחרת ישראל. קינן נמצא רק בשלבים הראשונים של עונה קריטית לקריירה שלו, בסיומה יגיע שוב לצומת דרכים ויצטרך לבחור: ישראל או אירופה.
תקציר הפרקים הקודמים: קינן נרכש על ידי קרדיף בינואר 2011 לאחר שבילה חצי שנה בבלקפול. תחת המנג'ר ג'ונס הפך לשחקן הרכב קבוע, אבל הקבוצה פספסה את העלייה האוטומטית לפרמיירליג והפסידה לרדינג בחצי גמר הפלייאוף. בעקבות האכזבה, ג'ונס פוטר ומקאי הגיע במקומו עם תכניות אחרות. מקאי לא ספר את קינן מהרגע הראשון ולא נתן לו צ'אנס. בנובמבר יצא הבלם לשישה שבועות השאלה בקריסטל פאלאס, אך נפצע ורשם שלושה משחקים. פאלאס רצתה דווקא לרוכשו, אבל בקרדיף הטילו משום מה וטו והשחקן שב להתייבש ביציע. במרץ שוב הושאל, הפעם לבריסטול סיטי, שצירפה באותו יום את הקמרוני אנדרה בייקי. האחרון קיבל את ההזדמנות, הקבוצה החלה לנצח וקינן לא ראה דשא.
אחרי העונה המסויטת, היה ברור שלקינן אין מה להישאר בקרדיף לשנה האחרונה בחוזהו. במהלך הפגרה, ערך אימונים אישיים אינטנסיביים. שמוליק חנין, המנהל המקצועי במחלקת הנוער של הירוקים, עבד איתו בפן המקצועי ואילו עם ד"ר בוקי ירון ועופר אקשטיין עבד על כושר, זריזות ואתלטיות. אלא ששום דבר לא הכין אותו למה שנאלץ לעבור עם החזרה לתחילת האימונים בקרדיף. כבר מהרגע הראשון שידר מקאי לישראלי ולמספר שחקנים נוספים כי הם אינם בתכניות. קינן אף גילה להפתעתו וללא הודעה מוקדמת כי הוא לא יוצא עם הקבוצה למחנה האימונים בשוויץ.
בזמן ששאר החברים לקבוצה המריאו למחנה, קינן וחבורת הדחויים נותרו להתאמן לבד. ההתעלמות המוחלטת נמשכה גם אחרי החזרה משוויץ. מקאי לא התייחס, לא נתן צ'אנס ובמקרים מסוימים אף הורה להוריד את השחקנים שלא בתכניות לאימונים עם המילואים. "אף אחד בקרדיף לא מבין את היחס של מקאי לקינן", טוען עיתונאי מקומי המסקר את הקבוצה. "הוא נראה טוב באימונים וגם שחקנים ואנשי צוות העידו שהוא יכול לתרום, אבל מקאי בכלל לא חשב לכיוונו. שחקנים בקבוצה היו מספרים שהם מרגישים שנעשה לו עוול. הרגישו לא בנוח עם היחס אליו".
במשך כל תקופת הפגרה, עבדו סוכניו של השחקן על מציאת קבוצה חדשה ואילו הבלם עצמו עבד ללא הפסקה כדי להגיע מוכן ככל האפשר למעבר ולבקשתו, אף שיחק מספר פעמים עם קבוצת המילואים של המועדון כדי לצבור קצת דקות משחק. המסרים שהגיעו מכיוון שפילד וונסדיי היו רציניים ולאור ההעדפה של קינן להישאר באנגליה, נדחו על הסף הצעות מבלגיה, קפריסין ורומניה כמו גם גישושים מצד מכבי חיפה ומכבי תל אביב. בשל כך, נותרה גם משפחתו של השחקן בישראל בעוד הוא התגורר בבית מלון וחיכה להתפתחויות.
היום האחרון של מועד ההעברות חל ביום שישי. גם הסוכן גלעד קצב המריא לקרדיף על מנת להקל על סגירת החוזה הבא. אלא שמכיוונה של שפילד וונסדיי לא נשמע קול. שעות לפני הדד ליין הגיע הצעה דווקא מפורטסמות. היורדת לליגה הראשונה (השלישית) קצרה במזומנים ורצתה השאלה קצרת מועד. אלא שעל פי החוקים באנגליה, שחקן ששיחק בשתי קבוצות באותה עונה (קינן שיחק עם קרדיף בגביע הליגה), לא יכול לעבור לקבוצה ממדינה אחרת. קינן חשש שייאלץ להיתקע שוב בקרדיף וסירב. 20 דקות לפני הגונג הגיע טלפון מפתיע מריינג'רס שמקימה את עצמה מחדש בליגה הרביעית בסקוטלנד. ההצעה הכספית הייתה גבוהה, אבל הבלם החליט לסרב מסיבות מקצועיות.
יומיים לאחר סגירת החלון, אירחה קרדיף את וולבס למשחק ליגה ושמו של הישראלי נפקד מסגל השחקנים בתכנייה הרשמית שמוציא המועדון. קינן זעם וצייץ בטוויטר: "לאוהדי קרדיף, לא עזבתי את הקבוצה ואני לא יודע למה הסירו את שמי מהתכנייה". אחד האוהדים פנה באמצעות הטוויטר לסטיב בורלי, חבר הנהלת המועדון, ושאל לפשר מעמדו של קינן. "הוא מקצוען למופת ושיחק עם הקבוצה עד גיל 21. הוא מחפש קבוצה בה יוכל לשחק בהרכב", ענה בורלי.
בנקודת הזמן הזו, ישראל חזרה להיות אופציה מועדפת עבור הבלם. "קינן הרגיש שהוא לא יכול להישאר יותר בקרדיף ולחכות לקבוצה שתיקח אותו בהשאלה", מסביר אחד ממקורביו. "הוא רצה ללכת למקום בו ירגיש מוערך ויהיה חלק ממשהו והבין שאין מה לטמון את הראש בחול ולהמשיך לסרב להצעות מישראל". הפועל תל אביב התעניינה, אבל קינן הלך עם הלב וחזר הביתה לחיפה, גם אחרי ששוחח עם יעקב שחר וראובן עטר.
כשהמעבר לחיפה הפך רשמי, קינן פרסם ציוץ פרידה מאוהדי קרדיף, שלא הפסיקו לתמוך בו בכל הקיץ הקשה: "תודה ענקית לכל אוהדי קרדיף. מעריך את התמיכה שלכם ולעולם לא אשכח אותה. נתתי הכל ואני עוזב בראש מורם". במסיבת העיתונאים הרשמית לפני הבכורה המחודשת מול אשדוד הוסיף: "קשה להגיד שאני נמצא בשיא הכושר, אבל באנגליה באתי לכל אימון ראשון ויצאתי אחרון. השיקול המרכזי שלי היה לחזור ולשחק כדורגל, אני רוצה לחזור לנבחרת, אבל כרגע הראש שלי במכבי חיפה".
ההגנה של מכבי חיפה נראתה בתחילת העונה לא מספיק יציבה. התיאום בין הזרים אנדריי פיליאבסקי לאדין צוצאליץ' לקה בחסר והקבוצה קיבלה שערים קלים מדי. לפיכך, קינן נזרק למערכה מיד לאחר שנחת ומאז שמר על מקומו בהרכב. במובן מסוים, האימונים האישיים ומוסר העבודה השתלם. קינן לא נאלץ להתחיל מאפס ובתוך חודש הפך לבאנקר במרכז ההגנה כששני הזרים מתחרים על המקום הנוסף לצידו. "הוא פשוט החזיר את הביטחון להגנה", טוען שחקן בקבוצה. "מקצועית הוא אולי לא בשיא הכושר, אבל הוא מכוון, צועק ומרגישים שיש עוד מנהיג על המגרש ובחדר ההלבשה. הוא שינה את הקבוצה". גם השוער אמיר אדרי אמר בשבוע שעבר: "קינן הוא מנהיג ואין ספק בכך. הוא נותן תחושת ביטחון. בחינה סטטיסטית, בשלושת המשחקים האחרונים ספגנו הכי פחות".
המספרים עליהם מדבר אדרי ברורים. בשלושה משחקים עם קינן בהרכב ספגו הירוקים שער אחד לעומת שישה בלעדיו. גם הזימון לנבחרת הגיע בהקדם. עם החזרה של קינן לישראל, טען אלי גוטמן בשיחות סגורות כי יעקוב אחרי ביצועי השחקן וישקול להחזירו לסגל לקראת לוקסמבורג. המשחקים הטובים בחיפה הספיקו למאמן הלאומי וקינן קיבל ממנו 35 דקות בלוקסמבורג ו-90 ברמת גן. גם אם ההגנה של הנבחרת עדיין לא מספיק יציבה, גוטמן סבור שאין באפשרותו לוותר על שחקן עם הניסיון והמנהיגות של קינן כל עוד הוא משחק בקביעות. "עצם הרצון העצום שלי לחזור לסגל הנבחרת היה אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה לשוב לישראל", אמר קינן אחרי המשחק בשבוע שעבר. "אני שמח שתוך פחות מחודש חזרתי לעניינים במכבי חיפה וההחלטה הצדיקה את עצמה".
בכלל, נושא דקות המשחק של השגרירים לא ירד מהכותרות לאחרונה. הדילמה ברורה: החלום האירופי לעומת המעמד בנבחרת. כל עוד גוטמן ימשיך לדבוק בהחלטה להשאיר בחוץ שחקנים שלא משחקים בקבוצות, הוא דוחק לפינה חלק לא קטן מהשגרירים. שחקנים כמו קינן וגילי ורמוט העדיפו לחזור לעניינים בארץ מאשר להמשיך להילחם על מקומם באירופה ובד בבד לאבד את המקום בסגל. ההבדל ביניהם הוא שוורמוט חתם בהפועל תל אביב לחמש שנים במה שיכול להשתמע כמסר ויתור על החלום האירופי. קינן, שדווקא קיבל מהירוקים הצעה לחתום לארבע שנים, חתם לעונה אחת בסיומה יהיה שחקן חופשי.
עד הקיץ, הבלם ינסה לעזור למכבי חיפה לחזור לתמונת האליפות. התחושה הכללית היא שמדובר בקבוצה מוכשרת שהתוצאות שלה לא משקפות את היכולת והפוטנציאל. דבר אחד ברור פער של 13 נקודות מהמקום הראשון הוא עצום גם כשאנחנו רק במחזור השביעי. עם כל הכבוד לשינוי האווירה, החיבור והביטחון שעולה, כדי להיות רלוונטיים, קינן וחיפה חייבים תוצאות ומהר. כלומר, שלוש נקודות כבר הערב בבלומפילד. ובקיץ, קינן יעמוד שוב בפני הדילמה. חוזה חדש בירוק או סיבוב שני באירופה. מה זה יהיה? "הוא לא ויתר על החלום", מעריך אחד משחקני הקבוצה.