תעודת אמצע הדרך של אריק שיבק

נבחרת ישראל תעלה הערב (חמישי) למשחק הראשון בסיבוב השני במוקדמות אליפות אירופה עם אופטימיות רבה לאחר הניצחון היפה על סרביה שלשום. רק לפני שבוע וחצי עמדה הנבחרת במרכז סערה גדולה לאור ההאשמות מצד שחקנים איש על רעהו, אחרי הפסד מביך לנבחרת אסטוניה, וכיום נראה כאילו הנבחרת במקום אחר לגמרי, קרובה מאוד לכרטיס לסלובניה בקיץ הבא. לא יכולה להיות נקודת אמצע מבלבלת ומדויקת יותר, בין טוב לרע, בין הבטחה להחמצה – זמן מצוין לתעודת אמצע דרך למאמן אריק שיבק.

בשנים הקודמות החיתוך האחרון בנבחרת ישראל היה גורלי והלך לכאן או לכאן. מורן רוט נשאר בשנתיים האחרונות מחוץ לסגל מבחירה של מאמנים, אלישי כדיר ורוברט רותבארט נופו ערב אליפות אירופה 2009 והעובדה שעומרי כספי לא היה באליפויות עצמן נתנה את הרושם שישראל לא נמצאת בסגל הכי חזק שלה.

הקיץ נראה כי לא היה עוררין על הסגל של שיבק. אחרי שמורן רוט פרש מהנבחרת, נשאר המאמן עם 13 שחקנים, כשלראשונה יש לנבחרת עומק כמעט בכל עמדה, וזאת עוד לאחר ששניים מעמודי התווך של ישראל לא נמצאים בסגל – טל בורשטיין ויניב גרין. הפעם לאף אחד אין טענות ותהיות למה שחקן מסוים לובש את המדים הלאומיים ושחקן אחר לא. את המשימה הראשונית, והפחות מסובכת, צלח המאמן בצורה טובה מאוד.

הציון: 7

נבחרת ישראל ערכה תשעה משחקי אימון לקראת מוקדמות אליפות אירופה, מתוכם משחק אחד מול נבחרת העתודה. הבעיה הגדולה של הנבחרת הייתה ששלושה שחקני חמישייה, עומרי כספי, ליאור אליהו ויותם הלפרין, הצטרפו רק לאחר שבועיים של אימונים, פספסו את משחקי ההכנה באוקראינה, ולמעשה הנבחרת עמדה במצב בו היא צריכה להכניס שחקנים לתוך מבנה מסוים שעבדו עליו. לא דבר פשוט בכלל.

שבע נבחרות בחנו את ישראל בהכנה, כאשר את נבחרת רומניה פגשנו פעמיים. אמנם המאזן של הנבחרת מרשים ביותר, שמונה ניצחונות והפסד בודד לפורטוגל, אך מבט אל עבר היריבות מראה כי רק שלוש נבחרות נמצאות בכלל בתמונת העלייה לסלובניה 2013 – גרמניה, בלגיה ואוקראינה, והאחרות השיגו ביחד שלושה ניצחונות.

אם ניקח בחשבון שבטורניר ההכנה באוסטריה החלו החיכוכים בין שחקני הנבחרת, העובדה שישראל הלכה מעט אחורה בגלל ההגעה המאוחרת של הכוכבים, והרמה הלא גבוהה של חלק מיריבות האימון, ניתן לקבוע שההכנה לא הייתה מספיק טובה. מנגד, אפשר לתת הנחה לשיבק ולקבוע שגם ביתר הנבחרות נעדרים שחקנים בשלבים המוקדמים של ההכנה, ובשל האולימפיאדה היה קושי בהשגת יריבות אימון איכותיים. ניתן לשפר זאת בעתיד.

הציון: 5

שלושה משחקים עומדים למבחן אמיתי עד כה בטורניר המוקדמות, כאשר המשחקים מול סלובקיה ואיסלנד הם לא קנה מידה מקצועי. אם מסתכלים על תחילת הקמפיין, אפשר להבחין בטעויות גדולות של צוות האימון, שלא השכיל לעצור את המפולת בהפסדים למונטנגרו ואסטוניה, כשלא הורה לבצע עבירה במשחק נגד אסטוניה במהלך האחרון ובמקביל לא הציב את הריבאונדרים הטובים ביותר על הפרקט ולא הצליח להביא את הנבחרת למצבי קליעה טובים באותו הפסד במהלכים הגורליים.

אין כל צל של ספק שמול ההפסדים הללו, עומד המשחק מול סרביה ואתו הדמיון הרב למשחקים הראשונים. גם כאן ישראל פתחה חזק מאוד, גם במקרה הנוכחי היריבה הראתה אופי והחלה בניסיון קאמבק ברגעים הגורליים של המשחק, אך הפעם ידעו בצוות המקצועי לעצור את המפולת, לשנות הרכבים ולצאת עם ניצחון גדול מאוד, כולל מהלכים טובים שבאו מפסקי זמן.

הכישרון של נבחרת ישראל לבד היה מספיק לה ככל הנראה למאזן 2:3. ההערכה היא שאנחנו טובים לפחות מאסטוניה, איסלנד וסלובקיה, והעובדה שכשלנו מול נבחרת אחת מהן מלמדת שמשהו פשוט לא דפק על הפרקט ומחוצה לו. מנגד הניצחון על סרביה מראה שאפשר להתגבר על נבחרת עדיפה באמצעות התאמות ואת זה יכול לזקוף אריק שיבק לזכות עצמו.

הציון: 6

לא משנה כמה יכחישו את זה בנבחרת ישראל בכל פעם מחדש, זה לא ישנה את התמונה האמיתית: ההפסד לאסטוניה הציף על פני השטח את היחסים הרעועים בין שחקני הנבחרת והעמיד אותם על סף פיצוץ. כבר בהכנה היה אפשר לראות את המתיחות המסוימת בין שחקנים, את חוסר שביעות הרצון מדקות משחק של כמה חברים בנבחרת, ואותם הפסדים למונטנגרו ואסטוניה רק גרמו לשחקנים לפרוק תסכול.

ישראל יכלה לקרוס באותה הנקודה, לרשום עוד ביזיון באחד ממשחקי החוץ, אלא שכאן נכנס לתמונה שיבק. ביום הראשון לאחר אותו הפסד הוא אסף את השחקנים בבית המלון באיסלנד והרצה בפניהם. שיבק ביקש מהשחקנים לקחת אחריות, והשאיר אותם בסיום כדי לנסות ולהגיע לפתרון לבעיות שצצו בינם לבין עצמם. בסיום אותה שיחה נראה היה כי נבחרת ישראל יוצאת לדרך מאוחדת יותר.

מאז מציגים בישראל אחווה בין השחקנים מחוץ לפרקט וגם עליו. המשחק הקבוצתי זורם יותר, פחות טענות נשמעות על ספסולים כאלה ואחרים והניצחונות גם הגיעו. השאלה הגדולה שנשארה פה היא האם באמת המשבר הסתיים או שרק למרעית עין הדברים הסתדרו – את זה נוכל לדעת רק בסוף הקמפיין.

הציון: 8

לא מעט מאמנים בישראל דיברו אחרי המשחק מול אסטוניה שהסיבה האמיתית שהנבחרת שמטה את המשחק הייתה היכולת ההגנתית ולאו דווקא הקיפאון ההתקפי ששרר בשורות הכחולים-לבנים בדקות האחרונות. העובדה שישראל ספגה 27 נקודות ברבע האחרון מול מונטנגרו ו-36 נקודות ברבע האחרון ביחד עם ההארכה מול אסטוניה, מלמדת על נפילה גדולה, גם בשל השיטה שאיתה התחילה ישראל את הקמפיין, החילופים בהגנה.

אלא שבנבחרת לא הלכו עם הראש בקיר והמשיכו בעיניים עצומות עם שיטה שלא הוכיחה את עצמה. במשחקים מול איסלנד, סלובקיה ושלשום נגד סרביה, ראינו נבחרת ישראל מחויבת הרבה יותר למשחק ההגנה. אין יותר חילופים סתמיים, ואם שחקן נשאר לבד על קשת השלוש, זה בדיוק השחקן שבנבחרת רצו שיהיה שם. השחקנים המרכזיים חוסלו, משחק הפנים ההגנתי השתפר, ולפתע ישראל סופגת רק 18.5 נקודות בממוצע ברבע האחרון בשני המשחקים האחרונים.

גם בהתקפה נראה כי בניגוד למשחקים הראשונים בהם היה נראה שהמשחק תקוע, ושחקנים מסוימים מרגישים כאילו הם צריכים לכפות את עצמם על המשחק, הזרימה נראתה טוב יותר. שיבק הלך על השחקנים החמים בזמן הנכון, ואלו ידעו לשתף את חבריהם.

הציון: 8

לא מעט דובר על כך לפני הקמפיין כשאריק שיבק הודיע שיוגב אוחיון הוא הרכז הראשון של הנבחרת, לטוב ולרע. רוב אנשי המקצוע תמכו ברעיון וקבעו כי במצב העניינים היום אין רכז טוב מאוחיון, ועדיף למאמן לקבוע היררכיה ולנטוע ביטחון בתוך שחקן מסוים, במיוחד בשחקן שחי על אנרגיות וביטחון כמו רכז לוקמוטיב קובאן בעונה הבאה.

הדיבורים על הקרדיט שנותן שיבק לאוחיון קיבלו טוויסט אחרי ההפסד לאסטוניה. באותו המשחק רשם יוגב את אחד המשחקים הלא יציבים שלו, כשלצד 10 נקודות, תשעה ריבאונדים ושבעה אסיסטים הוא רשם גם שבעה איבודי כדור ברגעי מפתח, 4 מ-10 מהשדה ו-1 מ-3 מהעונשין. את החותמת לחוסר היציבות קיבל אוחיון עם מהלך מוזר בסיום ההארכה שנתן את הניצחון לאסטונים. לאחר המשחק נשאל מדוע גל מקל כלל לא שותף ויובל נעימי שיחק 6 דקות בלבד, בעוד אוחיון לא מצליח לשלוט על העניינים.

אלא ששיבק לא סר מדרכו, והמשיך לדבוק באוחיון. את התגמול הגדול ביותר הוא קיבל בהצגה של הילד מקרית שמונה במשחק נגד סרביה. אוחיון נראה כמו אחד הרכזים הגדולים ביבשת, המשיך לקפוץ לכל ריבאונד כמו בכל המשחקים הקודמים, ניהל את המשחק בצורה נהדרת, שמר מצוין על מילוש תיאודוסיץ', וקלע באחוזים נהדרים. לפתע הדיבורים פסקו, וכולם כבר שכחו שיש עוד רכזים בסגל.

הציון: 7

במוקדמות אליפות אירופה 2011 ובאליפות עצמה לנבחרת ישראל של אריק שיבק לא היה ברירה אלא לפתח שיטה ברורה – בכל הזדמנות הנבחרת רצה ללא הפסקה, חיה על האנרגיות, מנסה לנצל כמה שיותר מיסמאצ'ים ומקווה שההימור על ליאור אליהו בעמדה מספר 5, ודיוויד בלו כשומר על הגבוהים יצליח. את המוקדמות ישראל צלחה, אבל באליפות עצמה השיטה כבר לא הוכיחה את עצמה.

הפעם לעזרת שיבק עמד נשק חדש – אלכס טיוס. בעזרת הסנטר של מכבי אשדוד יכול היה המאמן לפתח משחק פנים מסוים, כשגם עידו קוז'יקרו שלא היה בתקופת המאמן הנוכחי, נותן פתרונות בדקות מסוימות. ניתן היה לראות הפעם משהו שונה, ישראל עדיין מחפשת לרוץ, אבל גם במשחק העומד היא יודעת לבודד שחקנים כמו עומרי כספי וליאור אליהו בעמדות נוחות, מריצה תרגילים לשלשות לקלעים, משחקת באגרסיביות שיא, והולכת חזק מאוד לריבאונד ההתקפה, שם היא קוטפת 12.6 ריבאונדים במשחק.

בעוד בצד ההגנתי ישראל שינתה מעט גישה במהלך הטורניר כפי שצוין לעיל, בהתקפה הנבחרת הולכת פחות או יותר על אותם הדברים מתחילת הקמפיין. השיטה הזאת הובילה את ישראל לניצחון הגדול על סרביה וכמעט לניצחון חוץ במונטנגרו. מנגד, השיטה הזאת דורשת רמת מוכנות מנטאלית גבוהה מאוד, מה שככל הנראה לא הייתה בנמצא מול אסטוניה, ולא הוכיחה את עצמה.

הציון: 6

נהוג לומר שמאמנים נמדדים במבחן התוצאה בסופו של יום. אין ספק שאם אריק שיבק יעפיל לאליפות אירופה, וזאת הנחה סבירה מאוד לאור העמדה הטובה בה הוא נמצא היום, הוא יעשה את העבודה, ולהיפך. אלא שלמאמן נבחרת בקמפיין מוקדמות יש עוד כמה מטרות על הדרך כדי לא להתחיל את כל הדרך מחדש בשנה הבאה. ישראל צריכה לצאת מהקמפיין הזה עם הכרטיס לאליפות ועם הרגשה וביטחון שניתן להשיג באליפות אירופה יותר מעוד השתתפות מכובדת, וכמו כן גם הרגשה של נבחרת מגובשת ומאומנת.

לגבי הכרטיס לאליפות נראה כי אנחנו עומדים בנקודה סבירה מאוד לאור פתיחת הקמפיין, וגם לפניו. רבים היו סבורים שישראל לא תנצח את מונטנגרו בחוץ ואת ההפסד לאסטוניה החלפנו בניצחון על סרביה שהייתה אמורה לנצח ביד אליהו. בסיבוב השני תשחק ישראל שלושה משחקי בית בהיכל, ואם לא תמעד בהם, בתוספת נקמה על אסטוניה, היא תהיה באליפות בסלובניה.

מנגד, קשה שלא לחשוב על כך שבכל קמפיין אנחנו יוצאים עם הרגשה של סיפוק מהניצחונות הגדולים והנפילה מול הנבחרות שאנחנו לא אמורים להפסיד להן. לכן, מכאן מה שיקבע את הציון הסופי, הוא מבחן הדרך. עלייה לאליפות אירופה אבל שמיטת המומנטום שהושג מול סרביה - מומנטום שיכול ללמד אותנו שמסגל כזה אפשר וצריך להוציא יותר מנבחרת בינונית ביבשת - ויהיה קשה לסמן כאן הצלחה. פחות מכך יהיה כישלון. אבל יותר מכך – משמע, ניצחון על מונטנגרו ונקמה מרשימה באסטוניה, תוך שמירת היכולת של הכוכבים – ויהיה ניתן להכתיר כאן הישג יפה מאוד. הישג שמביא איתו תיאבון גדול ותקווה לשינוי המציאות באליפות אירופה הבאה.

הציון: 6

הערב (21:00, ערוץ 1 ו-HD): ישראל - מונטנגרו

צפו בהצגה של ישראל מול סרביה

גיא פניני מבין: "יש לנו חשבון פתוח עם עצמנו"