הירידה של דה חראפשחאפ לליגה השנייה בהולנד די חרצה את גורלו של גילי ורמוט. בסיום העונה ערכה הקבוצה סקר באתר האינטרנט שלה בנוגע לשאלה את מי הייתם הכי רוצים להשאיר. הקשר הישראלי הגיע למקום הראשון, אבל ירידת הליגה מנעה מהחיבור הזה להגיע לידי משהו רציני. ורמוט הבין כמה ליגה שמתאימה לכישורים הספציפיים שלו יכולה לעזור וכיוון ישירות לספרד. אמנם, הקשר ידע כי עליו לשוב קודם כל לקייזרסלאוטרן שמחזיקה בכרטיסו, אך לא התכוון להישאר בגרמניה, ולאחר שגילה יכולת טובה בהולנד ובנבחרת ישראל האמין, בעיקר בגלל סוכניו, כי הוא בדרך אל הליגה הספרדית, אולי לחתום בשורות האקסית של חיים רביבו סלטה ויגו. בשל אותן סיבות, איחר ורמוט בשבוע לאימוני לאוטרן, ומיד עם נחיתתו שידר לכל עבר כי אין סיכוי שיישאר בקבוצה בעונה הבאה, לאחר שזו ירדה ליגה.
את המאמן החדש שלו בגרמניה פרנקו פודה לא ממש עניינה ההיסטוריה של ורמוט אשתקד בקבוצה ורצונו החדש לעזוב. לאחר מספר משחקי אימון פודה אהב את מה שראה מהקשר הישראלי וקרא לו לשיחה בחדרו. "אני יודע שאתה רוצה לעזוב, אבל מאוד רוצה לראות אותך בקבוצה בעונה הבאה", אמר המאמן לורמוט. הקשר לא חשב יותר מדי והשיב לפודה, אותו חיבב, בכנות ישירה: "מחמיא לי שאתה רוצה אותי בקבוצה, אבל אני מעוניין לעזוב".
השיחה הזו היא שהביאה את ורמוט בסופו של דבר להפועל תל אביב. בהיעדר הצעה ממשית מספרד מעבר לסתם גישושים, ורמוט רצה לחוש מחדש את השמחה שחש בהולנד, את החיבוק מהקהל. הסיבות לחזרה מורכבות יותר, כמובן חלקן מאשימות את הסוכן רונן קצב, חלקן טוענות שאת הכסף הגדול ורמוט לא יכול היה להרוויח העונה. בכל דבר יש קצת אמת. אבל השורה התחתונה היא מעט כואבת: אחד השחקנים הכי טובים שידעה הליגה הישראלית בעשור האחרון שוב חזר לישראל אחרי ניסיון קצר מדי באירופה, ועוד אחרי שנה אחת בלבד. איזה שחקן קיבלה הפועל תל אביב? מה קרה בקיץ האחרון ומלא התהפוכות? הנה עוד כמה דברים על העברת השנה בכדורגל הישראלי.
***
למרות שמלכתחילה נראה היה כי הגעתו של ורמוט לקייזרסלאוטרן בקיץ שעבר הייתה מאוד קשורה להחתמתו של איתי שכטר, הקשר האמין כי גם עליו בונים הגרמנים. עד היום לא מצליחים בסביבתו להבין מדוע ורמוט לא נספר בעונה שעברה על ידי מאמנו מרקו קורץ, וישנם כאלה שתולים את האשמה במנהל הספורטיבי של לאוטרן, סטפן קונץ.
קשה לשים את אצבע על הסיבה לסלידתו של המנהל הספורטיבי מוורמוט, אך יש הערכות כי כבר בקיץ הקודם, לאחר שנחת הצמד הישראלי בגרמניה, קונץ הצטער על הבאתם. כזכור, דווקא ההעברה של ורמוט הייתה החלקה מבין השתיים. הקשיים שהערים אלי טביב על שחרורו של איתי שכטר תסכלו מאוד את הגרמנים, שהחליטו עקב כך שיעבור עוד הרבה זמן עד אשר יחתימו ישראלי נוסף. ורמוט, לעומת שכטר, הגיע פצוע, זכר לעונה הארוכה בהפועל תל אביב. הוא בחר לעשות הכל כדי להשלים את הפער. למרות שמעולם לא נחשב למשקיען גדול, הוא נכנס למשטר של אימונים אישיים וחזר מהר לכושר, אבל גילה שכמה שלא ישקיע, בגרמניה לא סופרים אותו. משהו בגישה נגדו היה מוחלט.
חשוב לציין, בגרמניה המנהל המקצועי הוא זה שלמעשה זה שקובע מי יקבל דקות ומי יתייבש על הספסל, כשתפקידו של המאמן נושק יותר לחלק הטקטי והעמדת השחקנים על המגרש. בשל כך, למרות היכולת הגבוהה שהפגין הישראלי באימונים וחרף מאמציו הלא שגרתיים, ורמוט קיבל רק פעמיים הזדמנות לעלות מהספסל ולהוכיח את כישוריו. העידוד שקיבל משכטר ומחבריו הנוספים בקבוצה, שהביעו פליאה על כך שהקשר לא משחק כמעט, עזרו לו לא להישבר. אך כבר אחרי פחות משלושה חודשים, ורמוט ידע כי לא יסיים את העונה בלאוטרן, והעובדה שקונץ לא ממש התעקש שיישאר בקבוצה רק הוסיפה לתאוריה לפיה המנהל לא ממש חשק בקשר מהתחלה.
"הבעיה הכי גדולה של ורמוט הייתה שלא היה חיבור בינו לבין המאמן קורץ", אומר עיתונאי הבילד הגרמני לוגיש פון יואכים. "אחרי שכבר עבר את הפציעה, המאמן החליט לא להרכיב אותו על רקע מקצועי בלבד, כנראה שחשב שהוא לא מספיק טוב. אני אישית לא יודע שקונץ התערב בהחלטה הזו, אבל כימיה בין ורמוט לצוות המקצועי לא הייתה".
***
בהולנד ורמוט גילה מחדש את שמחת החיים, למרות קשיי ההישרדות של קבוצתו החדשה דה חראפשחאפ. תחילה, נאמר לורמוט שיש אפשרות שיעבור לאחד המועדונים הגדולים בהולנד עד סיום העונה, אך חרף התקוות הישראלי שוב מצא את עצמו בפלונטר, כשהקבוצה היחידה הרצינית שהייתה מעוניינת לקלוט את הקשר הייתה דה חראפשחאפ. אחרי שיחה ארוכה עם בן שהר, שבה קיבל המלצה חמה מהחלוץ לחתום במועדון הצנוע, החליט ורמוט ביום האחרון של חלון ההעברות בינואר כי עדיף לו ללכת למקום שייתן לו את הבמה ולא להמשיך להתייבש על הספסל הגרמני.
ההשאלה להולנד עשתה רק טוב לקשר. מאמנו בדה חראפשחאפ ריצ'ארד רולפסן שינה את תפקודו של ורמוט והפך אותו לעושה המשחק של הקבוצה, מעין קשר 50/50. למרות שדה חראפשחאפ שיחקה כדורגל אפור והגנתי, ורמוט הצליח לפרוח. הישראלי סיים עם שני שערים וארבעה בישולים והפך להיות השחקן החשוב ביותר במערך של הקבוצה. לראיה, שבועיים לפני תום הליגה הוא כבר קיבל שמירה אישית צמודה. על אף ההערכה הגדולה אליו בהולנד, לכולם היה ברור שוורמוט לא יישאר עונה נוספת. חשוב לציין כי מספר קבוצות קטנות בהולנד התעניינו בו גם העונה, אך עלותו הגבוהה יחסית טרפדה זאת.
***
ורמוט חזר לגרמניה בחוסר ודאות. ככל שנקפו הימים, הוא הבין שהבטחתו של הסוכן רונן קצב להוציא אותו לספרד לא מתממשת, והאופק שלו היה הרבה יותר ברור: להישאר בגרמניה, לעבור לליגת קטנה יותר או לחזור לליגה השישית בטיבה באירופה ולשחק במדי הפועל תל אביב, שהציעה אף היא לא מעט כסף.
עם שובו לגרמניה, ורמוט קיבל יותר ויותר ביטחון ממשחקיו, כשגם פודה ממשיך לתפקד אותו כעושה משחק. באותו שלב הוא כבר חשב להישאר בלאוטרן כשחקן מפתח לעונה הבאה. אלא שלקונץ היו תכניות אחרות, שיש הקושרים אותן להכרזותיו של הישראלי כי לא יישאר בקבוצה. למרות משחקו המצוין של ורמוט מול האנזה רוסטוק בגביע הגרמני, שם בישל שני שערים, המנהל הספורטיבי הנחית בקבוצה את אלכסנדר באומיואן משאלקה על המשבצת של הישראלי. בשבוע שלאחר מכן, חרף העובדה שתורגל כל השבוע בהרכב, אמנם על הכנף הימנית, ורמוט שוב מצא את עצמו על הספסל מול מינכן 1860, ועל אף ההפסד הביתי לא קיבל דקת משחק. למעשה, המשחק הזה הכריע את גורלו של הקשר בגרמניה, שאחריו החליט כי יעזוב בכל מחיר.
"המשחקים האחרונים של ורמוט היו מצוינים", מוסיף פון יואכים. "הוא הראה המון פוטנציאל וכישרון, והיה די מפתיע לראות שלא קיבל את ההזדמנות עד הסוף. לטעמי, ורמוט יכול היה בקלות להשתלב העונה והקבוצה הפסידה שחקן מצוין , אבל הרצון של הצוות המקצועי היה להביא שחקנים אחרים ולתת להם להוביל את קייזרסלאוטרן בחזרה לבונדסליגה".
באותו שלב ורמוט עוד ניסה להאמין כי בסמוך לסיום מועד העברות הוא ימצא קבוצה ספרדית, אך עם סגירת החלון בליגות הבכירות באירופה הוא נשאר עם אופציה אחת ויחידה: ישראל. ג'ורדי קרויף עשה את מלוא המאמצים להחתים את הקשר במכבי תל אביב, אך הלחץ של אוהדי הפועל תל אביב לא נתן לזה לקרות. ורמוט ויתר כמעט על מיליון שקלים ושב לקדנציה שלישית. הוא ידע שזו הודאה בכישלון, אך כל שרצה הוא להפסיק את הקיץ המשוגע מלא התהפוכות, ולחזור למקום יציב מבחינתו: מגרש הכדורגל.
אלון חזן מסכם: "לפעמים, אחרי עונה שבה לא משחקים באופן סדיר, באמת קוסם לחזור למקום שהוא בשבילך בית, בטח כשהקבוצה נבנתה כדי להשיג תארים. לטעמי, ורמוט עשה החלטה בוגרת לחזור לארץ, כי הוא כבר לא בגיל שבו הוא יכול לסחוב עוד עונה על הספסל או שחקן סגל שהחלטה אחת יכולה להרוס לו את הקריירה. ורמוט הוא בעיני אחד השחקנים המוכשרים בדורו. אם הוא לא משחק באירופה, עדיף לחזור לארץ, בטח כשהוא רוצה להיות חלק חשוב בנבחרת".
אז אולי מדובר בהחלטה לא אמיצה, אבל יש סיכוי שבסופה ורמוט יהפוך רשמית לאגדה של הפועל תל אביב וזה לפעמים לא פחות גדול מקריירה אירופית.