העיניים של ערן זהבי נצצו בחגיגות הגביע של הפועל תל אביב. האוהדים הרימו אותו, החברים חיבקו אותו ומלך המאני טיים שוב נזכר כמה הוא אוהב את הפועל תל אביב וכמה קשה לו להיפרד. "המשפחה שלי אוהדת את הקבוצה ואני אהדתי את הקבוצה כל החיים", הוא מספר. "הבית שלי זה הפועל תל אביב".
רק מכיוון שהוא אוהב, לזהבי גם מאוד אכפת. אין שחקן שמסמל יותר את המסע המופלא של הקבוצה הזו בשנים האחרונות, ואין מתאים ממנו לבטא את הדאגה מהדברים הפחות הטובים שליוו את הפועל תל אביב. כי אחרי הכל, בתום שרשרת הצלחות כל כך אדירה, זהבי רוצה שהלקחים יופנו, שדור הזהב הבא שיצמח במועדון ייהנה מיותר סדר, יותר ארגון, מועדון שלא יחשוש לעתידו אפילו בימי הזוהר שלו. "אם הפועל תל אביב הייתה יודעת להתנהל כמו יעקב שחר, היו לה 10 אליפויות רצופות. כי יש כאן פוטנציאל אדיר".
אל תפספס
כי זהבי לא חושש מהאמת. שאלנו אותו האם הוא מפחד מקללות גזעניות באיטליה, הליגה אליה הוא עובר, אבל גם הפעם הוא הדגים הסתכלות בוגרת, כמו במשחק שלו, על הדברים. "אתמול ירדתי לים", הוא מספר, "ובא מישהו באוטו, אוהד של קבוצה אחרת, והתחיל לקלל אותי כשאמא שלי וחברה שלי לידי. אז מה ההבדל בין אוהד שמקלל אותי ליד אמא שלי למישהו שזורק קללות גזעניות?".
ערן, למה פאלרמו?
"מבחינתי, כבר הייתי סגור בספורטינג ליסבון, היו דיבורים עם הרבה מאוד קבוצות מכל אירופה, אבל היא הקבוצה היחידה שפנתה באופן רשמי. וכאן קרתה התפתחות שהפתיעה גם אותי. איך ששמעתי פאלרמו הרגשתי שזו הבחירה הנכונה בשבילי. שמחתי כי זו הייתה הצעה הרבה יותר אטרקטיבית, בקבוצה יותר גדולה שאפשר לשחק בה מול שחקנים יותר גדולים. יכול להיות באמת שבספורטינג היה לי יותר קל, הכדורגל יותר פתוח ואפילו המקום שלי בהרכב היה יותר מובטח, אבל זו לא רק המטרה, רק חלק ממנה. אני רוצה ללכת דווקא למקומות היותר קשים ולהצליח שם".
אל תפספס
מלחיץ קצת להגיע עם רמת ציפיות.
"אני אוהב ציפיות, כי ברגע שמצפים ממני אני צריך לעבוד יותר קשה ולהשתפר. מה שעבד פה בליגה, לא יספיק שם. מבחינה מקצועית אני לא חושש, כי אני מאמין בעצמי. שמעתי כבר שאומרים שבליגה האיטלקית אני לא אצליח, ואני לא ממש חושב ככה, כי בעיני זה אותו הכדורגל. מי שרוצה יותר, בסופו של דבר מצליח".
צייר תסריט שעובר לך בראש.
"אחד מהם הוא גול במספרת מול מילאן או אינטר, אבל מולם אני קונה גם גול ממטר בשתי ידיים. זה ההבדל, בעצם, בין הליגה הפורטוגלית לאיטלקית, שם אתה מסתכל על הטבלה ואולי מכיר ארבע קבוצות ולא יותר, ובליגה האיטלקית זה לא נגמר: מילאן, אינטר, יובה, לאציו, רומא, נאפולי, פארמה וכל קבוצה כזו הייתה מתישהו בטופ האירופאי. יש קבוצות בפורטוגל שאני לא מכיר, וזה לא נאמר מהתנשאות. הרבה יותר קורץ לשחק במקומות כמו סן סירו".
לפני מספר חודשים אמרת שהחלום שלך זה לשחק באחת מהליגות הגדולות. מה החלום הבא?
"נכון, החלום שלי היה להגיע לקבוצת אמצע טבלה באירופה, אבל זה לא אומר שעשיתי את שלי ואני יכול להיות שחקן בינוני שם. אני יודע שתג המחיר ששמו עלי הוא עצום ודמיוני, אבל תן לי 12 שערים בליגה האיטלקית וכמה גולים בליגה האירופית".
בלי השער במספרת בליון אתה מאמין שכל זה היה קורה לך גם ככה?
"אז מה אם כבשתי שער במספרת? אני יכול להגיד שכבר לפני כן היו לי הצעות. אחרי הגול בליון באמת כולם התקשרו ובירכו, אבל בלי שום קשר לגול הזה, היה לי משחק מצוין שם. נראה לך שמישהו היה לוקח אותי רק בגלל גול אחד? היה לי קמפיין מצוין בליגת האלופות עם שלושה שערים ושני בישולים, ויחד עם השערים והבישולים שלי בליגה, בגביע ובמוקדמות, זה יוצא בערך 20 שערים ו-20 בישולים. אז אי אפשר להגיד שבגלל גול אחד לקחו שחקן. גם במקרה האחרון, כשגוטמן צעק עליי במגרש, שתקתי כי כיבדתי אותו, הרי במעמד שלי בהפועל יכולתי לעשות מה שבראש שלי, כי אני לא נשאר בקבוצה ולא חייב כלום, אבל העדפתי להבליג ולתת לו את הכבוד הראוי".
אני בועט הכי טוב
איך אתה מסביר את התדמית של הילד השחצן שיצאה לך?
"אני באמת רוצה להסביר את זה. לצערי, בעידן האינטרנט, כל טיפש רושם משהו בגלל משהו אישי נגדי וזה נתפס. אנשים לא יודעים מי אני באמת, רואים כותרת שהשתן עלה לי לראש, זוכרים שלא מסרתי וגוטמן הוציא אותי, וכל הדברים מתחברים להם ביחד. זה חלק מהעניין של ההתנהלות בארץ. אם מישהו יגיד שלגוטמן שעלה לזהבי השתן לראש, הוא יצחק".
אבל היו עוד דברים, כמו העניין של המריבות על הבעיטות החופשיות. בנאדם שעומד מהצד שואל את עצמו למה ערן זהבי צריך לקחת את כל הבעיטות?
"כי ערן זהבי בועט יותר טוב, פשוט וקל. אז אם הבעיטות טובות, למה להחליף בועט? מישהו נוגע לטועמה בבעיטות מצד שמאל? אני אפילו לא ניגש לכדור. ראיתי בדרבי מה קרה כשאמרו לי 'תן לי לבעוט', לא יצא כלום מזה. זה לא אומר שרבתי עם מישהו. נכון שאבוטבול בועט טוב ואולי בשנה הבאה הוא יהיה הבועט של הפועל, אבל אני בועט יותר טוב, יש לי קבלות וזו עובדה. גם בפאלרמו, אם לא יהיה בועט יותר טוב ממני, אני אתעקש לקחת את הבעיטות מצד ימין. זה לא נובע משחצנות. ברגע שיודעים שאני הבועט, המאמן חייב להגדיר את זה ולעשות לזה סוף. אלה דברים שבעונה שעברה לא היו קורים".
בכל זאת, יש תחושה שעל המגרש עשית התקדמות אדירה, אבל מחוץ למגרש עשית כמה טעויות.
"יצאו לי כמה דברים עקומים, כמו הנבחרת. אבל באמת שלא ניסיתי להתחמק. גם עכשיו שיחקתי בהפועל והסתכנתי בפציעה, למרות חוזה של חצי מיליון דולר שיכול היה להיפגע. מישהו היה מוכן לסכן זאת בעצמו?"
אפילו קיללו אותך העונה, למרות כל מה שעשית.
"זה בדיוק אחד מהדברים שאני לא יכול לסבול יותר בארץ, את כל ההתייחסות וההתנהלות כלפי שחקנים. אנשים פה מתנהגים כאילו השחקנים חייבים להם משהו. לפעמים אני שומע אוהדים שאומרים 'תשחקו בשביל הסמל' או 'תשחקו בשבילנו'. אני משחק בשביל עצמי, כי אחרי שני פסים לא טובים ישר מקללים אותך. אני אוהב את הקהל של הפועל, אבל אחרי גול האליפות והעונה שהייתה לי, גם אם אני אאבד מאה כדורים אנשים לא צריכים לקלל אותי. פתאום מגיע ההפסד מול קרית שמונה בתחילת העונה ומי הבנאדם היחיד שמקבל קללות? אני. אמרו לי שאני צריך ללכת למכור בורקסים ועוד כל מיני דברים. כל האוהדים עכשיו שמשחקים אותה שהם מתים עליי, לא אוהבים אותי בגלל הפרצוף שלי, אלא בגלל הגולים. שלא יתבלבלו: להפועל יש אוהדים אמיתיים וטובים כמו בשער 5 ושער 7, כאלה שגם במשחקים חלשים תמיד ידעו לבוא ולהגיד מילה טובה, אבל יש חלק שהורסים להם, אוהדי הצלחות שיש בכל קבוצה".
למה נטפלו דווקא אליך?
"בגלל התנהלות של המועדון כלפיי, ואני לא מפחד להגיד את זה, כי אכפת לי. פשוט הסיתו את האוהדים נגדי. זה לא שאמרו שהבקעתי עשרה שערים ובישלתי 12, אלא באו ואמרו שהחצוף הזה נתן גול אליפות ופתאום הוא מבקש 150 אלף דולר. כאילו כל העונה לא עשיתי כלום".
עבר לך בראש באותו קטע עם גוטמן שיגידו עוד פעם שערן זהבי תופס מעצמו יותר מדי?
"לא. שיגידו שאני אפס וזבל , אז יגידו. בשנה הבאה אני לא פה. בסך הכל בעטתי לשער מכוונה טובה ולפני זה הייתי מצוין. מישהו יכול להגיד שאני אגואיסט אחרי 15 בישולים? נגד בנפיקה הגעתי לאותו מצב, הכדור נכנס ואז כולם רצו וחיבקו ועשו אותי מלך העולם. אני לא פגוע, אבל חשבתי ששחקן בית שנותן גול אליפות. יש לזה משמעות, אבל הבנתי שעוד יומיים ישכחו אותך".
נדמה כי השנה, לעומת השנה שעברה, כולם חשבו יותר על עצמם.
"לא מדויק, כולם רצו בהצלחת הקבוצה. בסך הכל, עשינו באמת עונה יפה, כולל בליגת האלופות, ואני זוכר תקופות מצוינות שפשוט פירקנו את הליגה. אבל פתאום הגיעה העייפות, דברים קרו מחוץ למגרש וזה בסופו של דבר חלחל לשחקנים. מבחינה מקצועית, בשנה שעברה היינו קבוצה יותר טובה. אף אחד לא הרשה לעצמו יותר מדי ולא היה אגו בקבוצה. אפשר להגיד שקצת התבלבלנו ואיבדנו את הדרך באמצע העונה, כי מה שסידר אותנו הן הקבוצתיות והדרך. התבלבלנו כי התחלנו לעשות בית ספר לכל הליגה וב-0:3 מול באר שבע עשינו פסים כמו ברצלונה. ב-1:4 מול מכבי חיפה, שהיה משקר מאוד, חשבנו שהליגה קטנה עלינו. מפה הייתה נפילה".
מעבר לבעיות המקצועיות, הייתה תחושה באוויר שפשוט נמאס לכולם מסיפורי ה"במבי".
"באיזשהו שלב באמת נמאס. בכל פעם כשאתה יוצא ממשחק היו שואלים אותך 'מה קורה עם ההנהלה, מה אתה חושב עליה?'. למה אני בתור שחקן בכלל צריך לענות על זה? היו יותר מדי דברים השנה בהפועל שלא היו קשורים לכדורגל ולא בריאים לאף קבוצה. כשהיינו טובים, אמרו שהתגברנו על זה. כשהיינו חלשים זה פתאום השתנה? אני יכול להעיד שעליי הדברים שקרו בהנהלה לא השפיעו, אבל על חלק מהשחקנים כן. אני לא באתי למגרש וראיתי את האנשים האלה רבים. לצערי, יש שחקנים שזה כן השפיע עליהם. גם אני בתחילת העונה השבתי אימונים, כי אני לא אשחק אם אין לי חוזה בבקרה שמבטח אותי. מה, אני בהתנדבות במועדון? באותו משחק נגד עכו שבו הייתי אמור לא לשחק, אלי שלח לי הודעה בשבת בבוקר וביקש ממני להגיע למשחק. שם שברתי את אף. אם הייתי שובר את ארובת העין, מי היה דואג לי, אחד האוהדים? כסף בטח שלא היה משלם לי וגם לא היו באים לבקר אותי בבית חולים.
זו לא בעיה של האוהדים אלה של ההנהלה.
"האוהדים בזמנו התעצבנו עליי, למה אני מאיים לא לשחק. אוהד אחר היה הולך לעבודה בלי שמשלמים לו משכורת או שאין לו ביטוח בעבודה מתאונות? ההנהלה לא תוציא הודעה שערן משחק בלי ביטוח וכל הכבוד לו, אבל כשהשבתי אימון לכולם פתאום היה מה להגיד".
זה בדיוק מה שקרה אחרי ההפסד מול בני יהודה. כולם האשימו אתכם שהראש שלכם בהצעות באירופה.
"פעם שמעתי אותי כשהפסדנו בא בטענות להנהלה? בחיים לא. אז למה כשיש לי אופציה להתקדם צריך לטרפד אותה? המועדון הוא זה שמרוויח ואני דואג לעתיד שלי. מה שעוד יותר מעצבן הוא שלא אמרו ערן זהבי, אלא אמרו שהראש של השחקנים לא נמצא פה ובאותו שבוע רק עליי כתבו. כאילו, דרך גוף שלישי ביקשו ממני להפסיק".
היו מקרים עוד יותר גרועים כמו עם דה סילבה.
"בדיוק אותם דברים שדיברתי אליהם. אומרים 'שחק בשביל הסמל', אבל בסופו של דבר אף אחד לא סופר אותך וזה מה שאנשים לא מבינים. אתה לא תעניין אף אחד כשתעזוב. אף אחד לא יתקשר אלייך לשאול לשלומך או יתעניין אם יש לך כסף לקנות לחם בסופר, בגלל שהיית סמל. בסופו של דבר, השחקן לא מעניין אף אחד ומבחינתם, אתה צריך להגיד תודה, שאתה משחק בשביל המועדון. ככה זה הולך פה. נכון, אני שמח להיות חלק מהמועדון , אבל אני מחזיר במגרש. כל ההתנהלות הזאת גורמת לך לא להאמין לאף אחד ולא לרצות לשחק בשביל אף אחד, רק בשביל עצמך, בשביל הקריירה שלך וההצלחה האישית שלך. למה דגלאס היה צריך לוותר על הכסף שלו בשביל לעזוב? הרי המועדון קיבל עליו כל כך הרבה כסף. מישהו מההנהלה היה מוכן לוותר על 200 אלף יורו? בחיים לא. יש לאנשים פה תחושה שאנחנו עובדים בשבילם".
תסביר איך זה דווקא שלשחקני בית כמוך, כמו בונדר או אבוטבול, יש בטן מלאה?
"כי אנחנו חיים פה את הכל. אני מסתכל על מכבי חיפה, איך מתנהגים שם לשחקני בית, ושם שחקן שעולה מהנוער ורואים בו פוטנציאל, ישר מקבל חוזה של 80 אלף דולר. שחקנים שלא היה להם אפילו בחוזה מקבלים מענקים של ליגת האלופות יום אחרי ההעפלה. פה זה שונה לגמרי, בעונה שעברה אף אחד אפילו לא ידע שלא היה לי רכב מהמועדון ואף אחד לא רצה בכלל לשדרג לי את החוזה, למרות שהייתי סגן מלך השערים וראו שיש פה שחקן עם עתיד. אבל סתמתי את הפה גם כששילמו משכורת נמוכה מאוד, אז מי אתם עכשיו שתשפטו אותי? עם שחקני בית התנהלות לא נכונה, כי שחקן כמו אבוטבול, שכל כך הרבה שנים במועדון ונותן הכול למועדון, עושים לו פוזות על 50 אלף דולר. למה? יביאו שחקן זר וישלמו לו 300 אלף דולר ואחרי חודש ישלחו אותו הביתה. למה לגרום לשחקן שנהנה להגיע לבלומפילד ומת על האוהדים להגיע הביתה ולבכות? אני שוב אומר - אני מת על הפועל, אבל דווקא אחרי מה שעשינו בשנים האחרונות, אנשים צריכים להבין את הפוטנציאל ולשנות את ההתנהגות כדי להפוך הכל לדרך קבע".
אתה תחגוג עוד אליפויות בקריירה באירופה?
"זה באמת משהו קשה. אם אני צריך ללכת רחוק, אז אפשר להסתכל על חאבייר פסטורה מפאלרמו שעושים השוואה ביני בינו והוא שחקן ענק שאף אחד לא האמין שהוא יהיה ככה והיום ברצלונה רוצה אותו. הכל יכול לקרות בכדורגל ".