היום בו השתנה הכדורגל: האירוע הגדול בקריירה של רונאלדו

המחלה המסתורית של רונאלדו ביום גמר המונדיאל בצרפת ב-1998 היתה ונותרה האירוע הדרמטי ביותר שידע גביע העולם אי פעם. גם היום, כמעט 13 שנה אחרי המקרה, הוא ממשיך להעסיק את ברזיל, והסיבה המדויקת להתקף שעבר הכוכב הגדול של סלסאו לא ידועה בוודאות. ההתרחשויות במחנה הברזילאי בשעות הגורליות לפני התבוסה 3:0 לנבחרת הטריקולור ואחריה דווקא ברורות לחלוטין. להלן תמצית האירועים המדהימים, אשר בלעדיהם סביר להניח כי עולם הכדורגל היה שונה כיום.

במהלך המונדיאל חלק רונאלדו את חדרו עם רוברטו קרלוס. המגן השמאלי האגדי, שחתם השבוע באנז'י מחצ'קלה הרוסית, סיפר שבימים שקדמו לגמר שקע הפנומן בדכאון ולא הפסיק לבכות. כל הציפיות של המדינה הענקית הונחו הישר על כתפיו, וחברו הבין שרונאלדו לא ממש עומד בלחץ. עם זאת, דבר לא הכין את רוברטו קרלוס למה שאירע ב-12 ביולי אחרי ארוחת הצהריים. השחקנים עזבו את חדר האוכל ועלו לחדריהם למנוחה. רונאלדו נשכב לישון, ולפתע איבד את ההכרה והחל לפרכס במה שדמה להתקף אפילפסיה חזק במיוחד. הוא נפל מהמיטה, גופו רעד בחוזקה וראשו נחבט ברצפה. שיניו ננעלו, וקצף לבן מילא את פיו. רוברטו קרלוס, אחוז בהלה, יצא מהחדר וצרח לעזרה. אדמונדו, החלוץ הגאוני והפרובלמטי שהתגורר בחדר הסמוך, הגיע לבדוק מה קורה ונכנס לאמוק. הוא רץ ברחבי הקומה במלון, פתח את כל הדלתות והזעיק את כולם. ססאר סמפאיו, הקשר האחורי שכבש את השער הראשון של המונדיאל בניצחון על סקוטלנד, היה הראשון שהגיש לרונאלדו עזרה. הוא הגיח לחדר לפני הרופא, פתח בכוח את שיניו ומנע ממנו לבלוע את לשונו. דקות אחדות לאחר מכן, ההתקף הפסיק, ורונאלדו נרדם.

בשלב זה, שעות ספורות לפני הפתיחה, הוכה המחנה הברזילאי בהלם מוחלט. איש לא ידע מה לעשות, וכיצד לנהוג. הרופאים המליצו לתת לכוכב לישון ולא לספר לו דבר כדי לא להדאיגו. השחקנים קיבלו הוראה לשוב לחדריהם, אך איש מהם לא היה מסוגל להירגע. אדמונדו סיפר שכל שחקן ושחקן הגיע בתורו לחדר כדי לבדוק מה מצבו של רונאלדו, ובהו בו ישן. כאשר התעורר רונאלדו, דרשו מספר שחקנים, ובראשם לאונרדו, לעדכן אותו במצבו. "אסור להסתיר ממנו את מצבו הבריאותי. הוא עלול למות", דרש מי שמאמן היום את אינטר. הרופא הראשי לידיו טולדו הסכים שחייבים לשלוח את הכוכב לבדיקות בבית החולים, אך הזמן החל לשחק תפקיד מרכזי. הנבחרת היתה צריכה לעלות לאוטובוס ולנסוע לסטאד-דה-פראנס. המאמן מאריו זגאלו ישב בצד והירהר באופציות שעמדו בפניו. בסופו של דבר, הוחלט לנסוע לאיצטדיון ללא הכוכב הגדול, בעוד רונאלדו הועבר בדחיפות למרפאה פרטית.

חדר ההלבשה של ברזיל לפני הגמר היה שקט. השחקנים ההמומים התלבשו באיטיות, כאשר זגאלו קרא לאדמונדו וסיפר לו שהוא צפוי לעלות בהרכב בחוד. בכל מצב אחר, היה כוכב פיורנטינה קופץ משמחה למשמע הבשורה. עצם זימונו לסגל למונדיאל היה מפתיע למדי לאור התנהגותו הבעייתית, והוא אפילו לא העז לחלום על תפקיד בגמר הטורניר. אלא שבנסיבות הקיימות, החלוץ שכונה "החיה" בקושי הפנים את המסר. כאשר החל זגאלו את התדריך, הוא הזכיר את גמר גביע העולם ב-1962, בו נטל חלק כחלוץ. "גם אז עלינו למגרש ללא השחקן הכי טוב שלנו, פלה, אבל ידענו להתעלות ולנצח. זה מה שאנחנו חייבים לאומה הברזילאית גם הפעם", אמר הזקן. בתגובה, שאל אותו לאונרדו אם רונאלדו עדיין נמצא בין החיים. "הוא הולך למות, נכון?", שאל הקשר. זגאלו לא ידע מה לענות.

כאשר נמסר הטופס הרשמי עם ההרכבים, הוכו כל העיתונאים בתדהמה. אדמונדו במקום רונאלדו? זו היתה פצצה בסדר גודל היסטורי, והשמועות החלו להתרוצץ באצטדיון. היו שסיפרו כי רונאלדו פצוע בקרסולו. אחרים טענו שהוא סובל מקלקול קיבה קשה. חלק מהעיתונאים הברזילאים היו משוכנעים שהכוכב הורעל על רקע רומנטי. איש לא קיבל עדכון רשמי. בשעה זו עשה רונאלדו את דרכו לאצטדיון, אחרי שהבדיקות הבסיסיות של ליבו ומוחו הראו כי מצבו תקין לכאורה. הוא היה נחוש לשחק, ויהי מה.

זיקו, כוכב העבר האגדי ששימש ב-1998 כאחד המנהלים של המשלחת, קיבל את פניהם של רונאלדו ולידיו באצטדיון. הכוכב הלך לחדר ההלבשה והחל להתכונן למשחק. הרופא עמד לידו חסר אונים. לזיקו היה ברור כי החלוץ לא כשיר בשום אופן לעלות למגרש, אבל רונאלדו התעקש. "שיחקתי במהלך כל הטורניר, ואני לא יכול לוותר עכשיו. הבדיקות היו תקינות", הצהיר. זיקו ידע שרק הרופא יכול להטיל וטו על השתתפותו, אך הוא לא התכוון לעשות זאת. זגאלו המיואש חשב באותן שעות בעיקר על תגובות התקשורת. "תארו לעצמכם מה היה קורה אם לא הייתי מעלה את רונאלדו, והיינו מפסידים. הרי כולם פשוט היו רוצחים אותי. לא הייתה לי ברירה אחרת, וגם היום הייתי מקבל את אותה ההחלטה בדיוק", הסביר המאמן הוותיק את שיקוליו מאוחר יותר.

מסתבר שגם לידיו חשש מהתסריט הגרוע: "איך אני יכול למנוע מרונאלדו לשחק בגמר המונדיאל. הייתי צריך לברוח לקוטב הצפוני". תיאוריית הקונספירציה מדברת על השפעה לא מבוטלת של חברת נייקי על ההתרחשויות. האמריקאים, שאימצו את רונאלדו כפנים של המותג, לא יכלו להרשות לעצמם לכאורה שלא יופיע למשחק הגדול בתבל. עם זאת, מתקבל הרושם שגם ללא התערבותם לזגאלו וללידיו לא היתה ברירה. הם חששו לגורלם, ולכן סיכנו את חייו של רונאלדו. איש מהם לא ידע כיצד הוא ישפיע עליו המאמץ הפיזי האדיר, אבל הם דאגו בעיקר לעורם. הסיכון שנטל על עצמו לידיו כדי להימנע מביקורת היה גדול במיוחד. אם רונאלדו היה מת בגמר המונדיאל, תדפיס הבדיקות מהמרפאה לא היה מציל אותו ממשפט פלילי.

רונאלדו שיחק כמו צל של עצמו, וזה לא מפתיע. הבעיה המרכזית היא שכל שחקני ברזיל לא היו מוכנים מנטלית לקרב. אחרי הטראומה הקשה שעברו, גם תבוסה 3:0 הייתה הישג מבחינתם. אם לצרפתים היה חלוץ ברמה קצת יותר גבוהה מסטפן גיבארש, הגמר היה מסתיים בתוצאה אסטרונומית. "לו התרחש האירוע יום לפני המשחק, אני חושב שהיינו מצליחים להתאושש. אבל זה קרה שעות ספורות לפני המשחק, ולא היה לנו סיכוי. השחקנים חשבו רק על מצבו של רונאלדו", אמר זיקו. לאונרדו, ששמח מאוד לראות את חברו חי, היה תשוש נפשית לחלוטין. זה לא מפתיע, אם כך, שזינדין זידאן הקדים דווקא אותו כאשר עלה לנגוח את כדור הקרן בדרך לשער הראשון של הצרפתים. הכדור השני שעשה את דרכו לראשו של זיזו, ומשם לרשת, פוספס על ידי רונאלדו עצמו. כאשר נשאל אחרי המשחק אם היה אמור לשמור על זידאן במצבים נייחים, השיב רונאלדו: "אין לי מושג, אבל מי שהיה צריך לפקוח עליו עין עשה עבודה גרועה". למעשה, כל הברזילאים שכחו את ההוראות הטקטיות שניתנו להם בימים שקדמו לגמר. הם ביצעו מתוך הרגל את הפעולות הרגילות ושמרו על המערך הקבוע, אבל ההכנה הספציפית ליריב הצרפתי נעלמה כלא היתה.

הסערה בברזיל אחרי ההפסד הגבוה ביותר בתולדות גביע העולם היתה גדולה. נייקי, ששילמה להתאחדות 160 מיליון דולר במסגרת היותה הספונסרית הראשית של הנבחרת, סומנה כאויב הציבור. בבית המחוקקים דרשו לפתוח בחקירה פרלמנטרית. אלדו רבלו, פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הקומוניסטית שעיקר פעילותו מתרכזת בהרס בלתי מרוסן של יערות הגשם, החליט לתפוס כותרות והוביל את המחאה נגד נייקי שפגמה לדבריו בעצמאותה ובזהותה הלאומית של ברזיל. אלא שכאשר החקירה אכן יצאה לדרך, הביא רבלו את בנו הקטן לפרלמנט ביום עדותו של רונאלדו כדי לבקש ממנו חתימה. באופן לא מפתיע, לא הגיעו חברי הפרלמנט למסקנות כלשהן בתום שמיעת כל העדויות.

ייתכן שלעולם לא נדע אם נייקי אכן הכריחה את ההתאחדות הברזילאית להורות לזגאלו לכלול את רונאלדו בהרכב, אם כי הסבריו הפשוטים נראים הגיוניים גם ללא התערבות חיצונית. דבר אחד בטוח – יצרנית ציוד הספורט לא אשמה בהתקף שעבר הכוכב. גם כאן יש גרסאות לא מבוטלות. ברזילאים רבים אוהבים לחשוב שהצרפתים הרעילו את הכוכב הגדול שלהם בזדון, בעוד אחרים טענו שההרעלה בוצעה דווקא על ידי ברזילאים אשר מכרו את המשחק וארגנו סיפור כיסוי עסיסי. תיאוריות מסוג זה נראות מופרכות.

ההסבר הרפואי ההגיוני פשוט למדי. רונאלדו סבל מבעיות ברכיים במהלך המונדיאל, וקיבל זריקות על בסיס קבוע. אם חומר ההרגעה מגיע בטעות לדמו של המטופל, הוא עלול, במקרים קיצוניים, לגרום להתקף אפילפסיה. הגרסה הזו לא אומתה רשמית, אך היא נראית סבירה הרבה יותר מכל היתר. הרצועות בברכיו של רונאלדו עדיין היו שלמות ב-98', אך ייתכן שהן אלה שגרמו לסיפור המסתורי. כי הרי הקריירה של רונאלדו, שהסתיימה שלשום בגיל 34, היתה נראית אחרת לגמרי לו היו ברכיו קצת יותר בריאות.