סינדרלה זה רק סיפור: הגיבורים החד פעמיים של גביע המדינה

רקע: הפועל נהריה, ששיחקה בליגה ב' (הליגה השלישית) מארחת את מכבי תל אביב, שליטת הענף, ומנצחת 0:1 משער של רפי (רפאל) שושן, שחקן אלמוני אז, בשמינית גמר הגביע. שושן נגח את שער הניצחון ולמרות טענותיה של מכבי תל אביב בבית הדין כי נהריה שיתפה שני שחקנים שלא כחוק, ערעורה לא התקבל, ונהריה הייתה חתומה על אחת הסנסציות הגדולות בהיסטוריה.

שושן, כיום פנסיונר בן 67, לא ניצל את רגע השיא כדי לשמר אותו, עבר לאמן בנהריה ובליגות הנמוכות – שום דבר מהזוהר של הסנסציה החד פעמית. "היו גם הרבה כתבות מחו"ל על ההישג הזה", הוא נזכר. "לאחר המשחק אמרו לי שמכבי חיפה מעוניינת בי, אבל מרוב שאהבתי את נהריה, למרות ששיחקה בליגה השלישית, לא רציתי לעזוב. עד היום אני גר בנהריה. עד היום לא הייתה תוצאה כזו ולא הייתה הרגשה כזו. במקום פרמיות שמחלקים היום, אנשים היו אומרים לי: 'בוא אליי, נספר אותך חינם'. אחר היה אומר לי: 'בוא, אתן לך פלאפל חינם'. הקהל נתן לי כסף ליד, וזרקתי אותו. לא היה לי נעים לקבל כסף. העיתונאים הגיעו אחרי המשחק לאימון שלנו וביקשו שאני אשחזר את השער, אבל אמרתי להם שגם אם אני אנסה עוד עשר פעמים, לא אצליח לעשות זאת. הבן שלי מיכה שושן משחק באום אל פאחם, ובהגרלת הגביע אמרתי לו כמה חבל שהוא לא הוגרל נגד מכבי תל אביב".

רקע: הפועל צפת והאחים אוחנה, שנחשבו לקבוצה הגרועה בליגה א', ביצעו מסע יוצא דופן בגביע אחרי שהדיחו שתי קבוצות מהליגה הלאומית בדרך לרבע הגמר. זה התחיל עם ניצחון 1:2 על הפועל חיפה בסיבוב החמישי (אבינועם אוחנה כבש את הראשון), והמשיך עם 3:4 בפנדלים על הפועל באר שבע אחרי 1:1 בהארכה (אבינועם אוחנה כבש לצפת והבקיע את אחד הפנדלים) בשמינית הגמר. הקבוצה נעצרה מול הפועל פתח תקוה ברבע הגמר. אוחנה סיים את דרכו בליגות המקצועניות בגיל 25 בגלל פציעה אחרי שעבר להפועל חיפה.

"בחיפה שיחקתי אבל נפצעתי ולא יכולתי להמשיך. משם ירדתי לליגה ג' ופרשתי. לא היו ניתוחים כמו היום ולא הייתה לי ברירה אלא לפרוש", הוא נזכר. "מיד אחרי הניצחונות בגביע כולם פנו לרחוב ירושלים בצפת, שם יש מסעדות רבות. אנחנו השחקנים קיבלנו מענקים מהאוהדים. אנשים אמרו שכל שחקן יקבל 20 לירות. אני זוכר שכשפגשנו את הפועל פתח תקוה, זה היה הדבר הכי מדהים, למרות שהפסדנו 1:0. היינו נרגשים לפגוש את נחום סטלמך. כשפתח תקוה הגיעה לצפת ולנה בעיר, הלכנו למלון כדי לראות את השחקנים מקרוב. זה היה אפילו יותר גדול מביקור של ברצלונה. בשנות ה-80 נגמרה לנו הקבוצה".

רקע: מכבי חדרה, אז בליגה א' (הליגה השלישית), עושה היסטוריה כשהופכת לראשונה שמשחקת בליגה השלישית ומגיעה עד לחצי הגמר. בסיבוב השמיני היא שלחה הביתה את מכבי שעריים ששיחקה בליגה הראשונה, בשמינית הגמר היא הדיחה את הפועל פתח תקוה, וברבע הגמר היא הדהימה את הפועל כפר סבא, שבשורותיה הצטיינו נח איינשטיין, גדי פולבר ויצחק מימוני. חדרה חגגה ניצחון ענק 0:2 עם צמד שערים של סבג, אך בחצי הגמר הקבוצה הפסידה לשמשון תל אביב. סבג שיחק במכבי חדרה מגיל 10 ועד הפרישה בגיל 30.

סבג עובד כיום במס הכנסה בחדרה ואב לעדי סבג, שגדל אף הוא במכבי חדרה ושיחק עד לפני שנתיים בהפועל תל אביב. "ביום למחרת המשחק נגד כפר סבא", נזכר סבג, "היו הרבה כתבות בתקשורת ואני זוכר את דן שילון מגיע לראיין אותנו ברדיו. ניסים קיויתי האגדי הגיע עם צוות צילום של הטלוויזיה. עד היום אני שומר כתבות ומזכרות. לא נתנו לי לעבור לקבוצה אחרת. היו לי הצעות מהפועל פתח תקוה וכפר סבא שהתלהבו ממני, אבל באותן שנים, היושב ראש היה שם את הכרטיס שלך מאחורי הגב שלו ואומר: 'אתה ואני נמות יחד', כך שאף אחד לא נמכר לשום קבוצה. זו הייתה חתונה קתולית. ברגע שראיתי שאני לא יכול לעבור למועדון גדול, זה ייאש אותי ופרשתי מכדורגל".

רקע: התקופה היא מלחמת המפרץ. הליגה הוקפאה וחודשה בהדרגה עם משחקי גביע המדינה. הפועל קריית אונו, ליגה א' (הליגה השלישית), הולכת בדרכה של חדרה ומגיעה עד חצי הגמר. האתגר הגדול ביותר שלה היה בית"ר תל אביב, שדורגה אז במקום השלישי של הליגה הראשונה. אחרי 2:2 במשחק הראשון (רונן ויינשטיין ואלון יצחקי כבשו), בית"ר תל אביב הגיעה למגרש בקריית אונו, ואבי בן עזרא היה חתום על שער הניצחון (0:1) שהעלה את הקריה לחצי הגמר.

בן עזרא (40), שגדל בהפועל קריית אונו, וזכה לשחק עונה אחת בהפועל תל אביב ולהיות שותף לאליפות בגיל 16.5, לא ניצל את הנתונים האלה ואת ההצלחה אחר כך בגביע כדי להתרומם. "הכרטיס שלי חזר אוטומטית לקריית אונו", הוא אומר, "ואיתה עשינו את הקמפיין המדהים בגביע. הייתי חייל, הרימו אותי על הכתפיים וזה היה כמובן בכותרת הראשית של ידיעות. זה המשחק הכי גדול בקריירה שלי, בכל מקום ראיינו אותנו וכל העיר הייתה בטירוף. זה משהו שאי אפשר לשכוח. הקריירה שלי לא התקדמה כמו שרציתי ". בן עזרא שיחק בעיקר בליגות הנמוכות ועבר בהפועל רמת גן, רמת עמידר, מכבי אשקלון ונס ציונה. "יש תחושה של פספוס, כי בסופו של דבר אם אז היו סוכנים ועורכי דין כמו היום, הייתי מגיע רחוק יותר".

רקע: הסיבוב השמיני בגביע המדינה זימן משחק נוח להפועל תל אביב של משה סיני, נגד מכבי עכו, ששיחקה אז בליגה הארצית. אחרי 12 דקות האדומים היו בטוחים שהם הולכים לקראת משחק קל כשעלו ל-0:2. עכו השוותה ל-2:2 עד הדקה ה-30, אבל אז אלי עייש כבש את השלישי של עכו בדקה ה-58. אלון אופיר קבע 3:3 דרמטי בדקה ה-90, אבל בהארכה הזר של עכו, ולדימיר זריאני, קבע סנסציה. בשמינית הגמר מכבי חיפה עשתה לזה סוף.

"היו עליי בזמנו כתבות ואמרו שאגיע למכבי חיפה", מספר עייש. "עקבו אחרי אבל בדברים האלה צריך גם מזל. שקלו לקחת אותי או את עופר שטרית ובסופו של דבר לקחו אותו במקומי. זו הייתה ההחלטה של גיורא שפיגל, וזה אחד הרגעים העצובים שלי כי לא מימשתי את הפוטנציאל שטמון בי. היום כשאני רואה את משחקי הגביע, אני תמיד שם את עצמי במקום השחקנים שמשחקים שם ומרגיש כמה כיף זה לנצח קבוצות גדולות. זה יום שלא אשכח לעולם. חבל שלא יצא לי מזה משהו גדול". עייש, אגב, ממשיך גם היום לשחק, ובגיל 41 הוא פעיל במעלות מליגה ב'.

רקע: אחת הסנסציות הגדולות בתולדות הגביע שייכת לקבוצה הקטנה של מכבי שעריים, ששיחקה אז בליגה א' (הליגה השלישית). שעריים מצאה את הנוסחה כיצד להדיח קבוצות מהליגה הראשונה – פנדלים. מי שעמד אז בשערה היה אמיר גוז, שוער אלמוני לחלוטין, שפגש בסיבוב ח' את הפועל פתח תקוה, הקבוצה שבה גדל, וניצח בפנדלים 4:5. בשמינית הגמר חיכתה לשעריים עירוני אשדוד, ואחרי 1:1 בתום 120 דקות שעריים ניצחה 4:5. ברבע הגמר שעריים כבר לא יכלה לעמוד מול מכבי חיפה והפסידה 4:1. למרות שספג ארבעה שערים, גוז נבחר למצטיין.

"כשהוגרלנו נגד פתח תקוה, ידעתי שזו הזדמנות להוכיח שזו הייתה טעות לוותר עליי. אמא שלי עד היום שומרת את כל גזרי העיתונים מכל המשחקים". אלא שגוז (37) לא הצליח למצוא את עצמו, ובגיל 27 הוא תלה את הכפפות. "ירדתי לליגות הנמוכות והבנתי שיהיה לי קשה לייצר מהכדורגל קריירה. רציתי לעסוק במקצוע יותר בטוח וכיום אני עובד בחברת שילוח בינלאומית. ציפיתי שישאירו אותי בסגל של פתח תקוה כדי להתמודד על ההרכב אחרי שהוכחתי את עצמי, אבל עד היום אני לא יודע למה גיא לוי לא רצה אותי. שיחקתי במכבי עכו מהליגה השנייה, ובכל שנה חזרתי לפתח תקוה. כשראיתי שאין לי שם סיכוי, ולא בגלל יכולת, אחרי שחזרתי לשעריים ושיחקתי בלוד, פרשתי".

רקע: כוכבים רבים נולדו בעקבות הזכייה של הפועל רמת גן בגביע המדינה, אבל שם אחד במיוחד זכור. השם שעליו הוטל כל הלחץ בשאלה האם רמת גן תניף את התואר או לא: ליעד טפר, כיום בן 30, אז אלמוני בן 22, שהבקיע את השער המכריע נגד הפועל באר שבע. שנה לאחר הגמר ההוא, פרש טפר מכדורגל אחרי פציעה קשה בברך. כיום הוא מורה לחינוך גופני ומאמן כושר בהכח עמידר רמת גן.

"הייתה הרגשה שכאילו זכינו בליגת האלופות, לא פחות. אתה מרגיש בפעם הראשונה בחיים שעשית משהו בספורט. עלינו על הבמה והרגשתי כאילו אני בהרכב של הביטלס בהופעה. הזמינו אותי ל'ערב חדש', הייתי גם בתכנית של טל ברמן והיו לי ראיונות בכל העיתונים. המשכתי אחר כך לשחק ברמת גן, בתפקיד שבו היו עוד חמישה שחקני רכש, ביניהם שלושה זרים, כך שהיה קשה להשתלב. כל מה שרציתי זה לעבוד קשה ולהעלות את המעמד שלי. כשזה כבר התחיל לקרות, באה הפציעה הקשה בברך בעונה שאחרי ומהפציעה הזו לא ממש התאוששתי ופרשתי".

רקע: בית"ר-שמשון תל אביב, שהוקמה בשנת 2000, מפילה בדרך לחצי הגמר את מכבי תל אביב ועירוני קרית שמונה מליגת העל, ואת הפועל פתח תקוה מהליגה הלאומית. אחד הגיבורים הגדולים של המסע הוא החלוץ אדם מזרחי, שמשחק כיום בהפועל ירושלים. כפי שהבנתם, גם מסיפור הסינדרלה שלו לא יצא יותר מדי, אבל להבדיל מהאחרים – לו יש עדיין סיכוי לתקן כשיפגוש את מכבי חיפה.

מזרחי הוא מלך השערים של ליגה א' (12 כיבושים). "עד היום אנשים מבית"ר שמשון מתקשרים ומזכירים לי שאני חלק מההיסטוריה של המועדון. אנשים משמיעים לי את הצלצול שלהם בטלפון עם תיאור השער של יהונתן כהן. היום אני שחקן הרבה יותר טוב מאז. התבגרתי, התחתנתי ויש לי ילד, כך שזה בהחלט עזר לי לעשות שינוי בקריירה. יש פערים עצומים ממכבי חיפה, אבל אם יקרה נס, אני מקווה שזה ישתלם לי יותר הפעם".