לקראת אמצע חודש ספטמבר 2010 הודיע החלוץ היווני תאופניס גקאס על פרישה מנבחרת ארצו. ההערכה היתה כי יחסי גקאס ומאמן הנבחרת, הפורטוגלי פרננדו סנטוס, עלו על שרטון ואינם ברי תיקון. נכון לעכשיו גקאס בן ה-30, שהיה למבקיע המצטיין במשחקי מוקדמות מונדיאל 2010 (עשרה שערים), לא יטול חלק בהמשך קמפיין יורו 2012 של הנבחרת היוונית. ניתן להניח שקברניטי נבחרת ישראל מרוצים מהצעד של החלוץ היווני הבכיר באירופה. היוונים מצידם יקוו שהפרישה לא תאריך ימים ושהמים העכורים שמפרידים בין גקאס לסנטוס יטוהרו, שכן גקאס מצוי בימים אלו בעוד אחד משיאי הקריירה שלו וניצב במקום השני בטבלת מלך השערים של הבונדסליגה.
את הקריירה המקצוענית שלו התחיל תאופניס גקאס בליגה היוונית השניה - שלוש עונות עם מועדון האם לאריסה ועונה נוספת במדי קליתאה, עימה עלה בסיום אותה עונה (2001/2) לליגה הבכירה. עם ממוצע של כ-0.5 שערים למשחק לא נעלם החלוץ מעיני המועדונים הבכירים ביוון ובחורף 2005 עשה את דרכו לפנאתינייקוס והמשיך להרשים. בעונת 2004/5 הוא היה הכובש המצטיין בליגה היוונית עם 18 כיבושים (10 שערים במדי קליתאה ו-8 נוספים עבור פנאתינייקוס אליה עבר במהלך פגרת אותו חורף) ובתום עונה נוספת, בה הצטיין גם כן עם 15 שערים, הועבר בהשאלה מהמועדון האתונאי לבוכום הגרמנית תמורת סכום צנוע של כ-300,000 אירו, בעיקר בשל רצונו של בעלי פנא, איל הנפט יאניס ורדינוגיאניס, להיפטר ממנו מיידית לאחר מסכת אירועים בה, לטענתו, סירב גקאס לחתום על חוזה ארוך טווח ופגע בו אישית כשהתנגד לעבור לפאוק סלוניקי במסגרת עסקת חילופי שחקנים.
בוכום, שהיתה מועמדת לירידה ב-2006/7, נהנתה מ-20 שערי ליגה של היווני, 40 אחוזים משערי הזכות של הקבוצה, וסיימה את אותה עונה במקום השמיני. כשבאייר לברקוזן רצצה בשירותיו כבר היה ערכו גבוה פי כמה וכמה והוא עבר למועדון מהעיר הקטנה במדינת נורדריין-וסטפאליה תמורת מעט פחות מ-5 מיליון אירו.
מאמן לברקוזן דאז, מיכאל סקיבה, לא אהב את משחקו האנוכי של גקאס. וכך, למרות עונה טובה והיותו המבקיע המצטיין של הקבוצה (11), מצא את עצמו החלוץ תכופות על ספסל המחליפים. גם ברונו לבדיה, שהחליף את סקיבה בתפקיד מנג'ר הקבוצה בעונת 2008/9, לא הסתיר את עניינו המועט במתן דקות משחק לגקאס והיווני הדרדר עד למקום השלישי ברוטציית חלוצי לברקוזן, מתחת לשחקן הרכש החדש פטריק הלמס ולחלוץ הצעיר שטפן קיסלינג. המעמד החדש והזר לגקאס לא נעם לו, ולאחר 167 דקות משחק בלבד ושני שערים בעונת 2008/9 דרש לעזוב את המועדון והושאל לפורטסמות' האנגלית.
גם באנגליה לא רווה גקאס נחת - פיטורי טוני אדאמס, המאמן שהיה אחראי להגעתו לפורטסמות', סימנו את סוף דרכו של השחקן במועדון ובפרמיירליג. כשחזר ללברקוזן הבין שסיכוייו לשחק נמוכים מאוד כשמקומו של פטריק הלמס הפצוע ניתן לשוויצרי הצעיר ארן דרדיוק, ובחורף 2009 עבר לברלין כדי להשתתף בנסיונות ההישרדות של הרטה בליגה הבכירה.
בהרטה ברלין הבקיע גקאס שישה שערים במהלך הסיבוב השני, אך גם שם זכה לביקורת רבה על אנוכיותו וחוסר שיתוף הפעולה שלו על המגרש. למרות מאזן נוראי של הקבוצה מבירת גרמניה בתום הסיבוב הראשון (מקום אחרון ושש נקודות בלבד) הצליחה הקבוצה להגיע למחזור הלפני אחרון עם סיכויי הישארות. כדי להישאר בתמונת ההישרדות היה על הרטה לנצח בחוץ את... באייר לברקוזן.
שתי דקות בתוך תוספת הזמן ושניות ספורות לפני שריקת השופט לסיום, יכול היה גקאס לקנות את עולמו, להעניק להרטה ברלין שבוע אופוריה נוסף ולעשות זאת מול המועדון שהקיא אותו מתוכו. הוא קיבל מסירת רוחב מאדריאן ראמוס שהציבה אותו במרחק של כשני מטרים מהשער הריק. גקאס החמיץ, המשחק הסתיים (1:1), הרטה ירדה לליגה השניה ואופציית החתימה לעונה נוספת במועדון הברלינאי במידה ולא תרד ליגה התמוססה כלא היתה.
ההחמצה ההיא בלברקוזן מהווה את האנטיתזה ליכולת ההבקעה של גקאס. לרוב היה גקאס לכל הפחות מלך השערים של קבוצותיו, אך מעבר לכך לא הצליח לזכות בתואר חשוב. ההישגים המשמעותיים היחידים הנזקפים לזכותו בפן הקבוצתי הם העפלה לליגה היוונית הראשונה עם לאריסה, מקום שני עם פנאתינייקוס והצלה של בוכום מירידה בעונת חייו. שנות המשחק שלו בגרמניה וחלקו המרכזי בירידת הליגה של הרטה ברלין שימרו אותו בתודעה כחלוץ לקבוצות קטנות, כאלו המתבשמות בהישגים שייחשבו לכשלונות בקרב קבוצות הצמרת.
תאופניס גקאס אינו ידוע כטיפוס חברתי במיוחד והעובדה שגם אחרי חמש שנים בבונדסליגה הוא עדיין אינו דובר גרמנית אומרת דרשני. לרוב עוזב גקאס את המגרש ויורד לחדר ההלבשה שניות ספורות לאחר שריקת הסיום, בין אם הקבוצה ניצחה ובין אם הפסידה. שחקן בעל אופי שכזה חייב להיות בעל ערך מוסף כדי להחזיק מעמד ברמות הגבוהות, והערך המוסף של גקאס הוא יכולת ההבקעה. הרושם שהוא משאיר בזמן המשחק מטעה את רוב הגנות הליגה גקאס נראה עייף ונוכחותו הפיזית רחוקה מלאיים. גם הנתונים הסטטיסטיים שלו מעידים על חוסר מעורבותו במשחק. השערים שהוא מבקיע מצביעים על ההפך הגמור. גקאס הוא האדם הנכון במקום הנכון השערים שלו אינם מרהיבים ונכבשים תמיד עמוק בתוך רחבת ה-16, אבל את התפוקה שלו הוא נותן.
איינטרכט פרנקפורט היא כיום קבוצה קטנה במונחי בונדסליגה. בעברה גביע אופ"א אחד, אליפות אחת וארבעה גביעי גרמניה, האחרון שבהם ב-1998. בין השנים 1995-2005 נעה ונדה פרנקפורט בין שתי הליגות הבכירות ובשיאה סיימה במקום השביעי. מאז עלייתה האחרונה נמצאת פרנקפורט בתפר שבין מרכז הטבלה לתחתיתה, ולכן מפתיעה יכולתה הנוכחית ותפיסתה את המקום השביעי בטבלה בתום הסיבוב, כשהיא משאירה מאחור קבוצות חזקות ועשירות ממנה שאלקה 04, וולפסבורג, הופנהיים והמבורג.
גקאס מצא קבוצה שמשרתת את צרכיו, מתבססת עליו ומתעלת את הצלחתו האישית לטובת המועדון, תרחיש שאינו מתאים לקבוצות בעלות מטרות נשגבות יותר מ'מקום אחד גבוה יותר מהעונה שעברה'. עם 14 שערים מתוך 24 של פרנקפורט בשמונה עשר המחזורים שעברו (שבעה שחקנים שונים כבשו את שאר השערים) נראה כי נמצא התמהיל המתאים לתבנית הקבוצה. בפרנקפורט יכול גם גקאס להרגיש מעט בבית יחד עם שחקן ההגנה גאורגיוס צבלאס והחלוץ יואניס אמנטידיס, שפרש גם הוא מנבחרת יוון באוגוסט האחרון.
פתיחת הסיבוב השני אינה מבשרת טובות. פרנקפורט הובסה בביתה על ידי האנובר 96 - עוד קבוצה מפתיעה שתופסת בתום המחזור ה-18 את המקום השני והמשוכה הבאה העומדת בדרכה תהיה בחוץ מול המבורג על שלל כוכביה, כשזו אינה יכולה להרשות לעצמה כל תוצאה מלבד נצחון ביתי. למרות שאיפותיה הצנועות, יודעים אנשי פרנקפורט שגם כדי 'סתם' לסיים בצמרת צריך לנצח את הגדולות.
לצד נצחונות מרשימים על וולפסבורג (1:3), מיינץ (1:2), דורטמונד (0:1) וקבוצות מרכז הטבלה ומטה, הפסידה ואף הובסה פרנקפורט מול היריבות בעלות יומרות הצמרת 2:1 בלברקוזן, 4:1 במינכן, 3:1 בהמבורג ו-4:0 להופנהיים. נצחון על המבורג יפנה, לפחות זמנית, יריבה קשה ומאיימת מהשטח. לגקאס משנה פחות זהות היריבה העומדת מולו בנצחונות כמו בהפסדים, מול קבוצות נחותות או חזקות, שומר החלוץ על מאזן של שער כל 97 דקות.
גרג קורנליוס, שחקן עבר בליגת הכדורסל הישראלית, היטיב לתאר את תכונותיו של כוכב מכבי תל אביב בשנות התשעים, קווין מגי המנוח: "בא לעבודה, דופק 40 נקודות, הולך הביתה. הכל ביזנס". מגי נותר עם הכבוד וללא גביע אירופה אחד לרפואה. עם תחילת העשור הרביעי לחייו יודע גקאס שהגדולים באמת דואגים לשבץ מספר הישגים קבוצתיים בקורות חייהם, וכדי להגדיל את סיכוייו להירשם באותיות זהב הוא זקוק לתארים. ספק אם בפרנקפורט יזכה לכך, אך הצלחה מקצועית דרכה יכולה לאפשר לו להמשיך ולקוות. וכדאי לו למהר, הילד בן שלושים.