גביע הצדקה

מצלמות הטלוויזיה סרקו כל חלק בפלג גופו העליון. המאמן סידר את התסרוקת והכתבים התאגדו סביבו. שורה שלמה של כתבים, לקראת אחד המשחקים המסקרנים במסגרת גביע הטוטו, התמודדות בין שתי קבוצות שהגיעו לשלבים המאוחרים. הצפי היה לחצי אצטדיון מלא, הכתבים שאלו שאלות והקואץ' ענה. "צריך להתייחס למפעל הזה ברצינות", הוא שידר ונשמע נינוח. "ניתן כבוד ליריבה, זה תואר חשוב". רגע אחרי שפרגן, לקח המאמן את אחד מאנשי המנהלה הצדה לשיחת חולין. "תגיד, נראה לך שנעבור אותם?", שאל אותו עובד מנהלה. "לעבור?", ענה לו הקואץ'. "גביע הטוטו על ה... שלי".

הסיפור הזה התרחש לפני כשנה. לפי שעה, זה בערך מה שחושב חלק לא מבוטל ממועדון המאמנים והשחקנים בליגה על המפעל השלישי (והאחרון) בחשיבותו בישראל. בעצם, זה מה שכמעט כל אוהד כדורגל אומר בכל שנה על גביע הטוטו. אם כך, מדוע המפעל הזה ממשיך להתקיים? מדוע הקבוצות לא מבטלות אותו, נלחמות בו, כפי שעשו בליגת המילואים, למשל. במיוחד שמפעל בסגנון הזה – גביע הליגה במקור – כבר לא קיים בהרבה מדינות. מדוע דווקא אנחנו, הקטנים, העניים, אלו שבקושי מוכנים לתחילת העונה, מקיימים את המפעל הנדיר הזה. האם זה רק צורך של הטוטו והכנסותיו מהימורים? לא רק. מתברר שמדובר באחד הדברים היחידים שמכניסים כסף לקבוצות, מנגנון נהדר לאזן את גרף ההוצאות, וסם חיים עבור קבוצות קטנות. "לבחון שחקנים אפשר גם במשחקי אימון. אנחנו עושים את זה רק בשביל הכסף", אומר בעלים של קבוצה בליגת העל. "גביע הטוטו זה מפעל של שטרות".

ולא חסרות דוגמאות. בעונה שעברה, למשל, אף אחד בהפועל חיפה לא לקח את ההפסד למכבי הרצליה קשה מדי. אלא שההדחה מרבע גמר גביע הטוטו בלאומית דווקא עלתה למאמן שלומי דורה, שבחר לעלות עם שחקני ספסל, ביוקר. "רתחתי עליו מזעם", משחזר השבוע הבעלים יואב כץ. "גביע הטוטו זה מפעל מצוין עם אופי ספורטיבי, אבל גם כלכלי", הוא מודה. "אין מצב שנזלזל. הקהל של הפועל צריך להגיע אליו יותר מאשר למפעלים האחרים". כץ, כמו בעלים רבים אחרים בשתי הליגות הראשונות, הבין את מהות ההדחה. כסף. הרבה כסף. לקבוצה ענייה כמו שלו, גביע הטוטו חשוב מאוד.

"העניין הוא פשוט. בגביע הטוטו יש הרבה הכנסות וההוצאות פחותות, גם לקבוצה כמו רעננה ששוכרת את המגרש שלה מעיריית כפר סבא", אומר אשר אלון, שמחזיק ב-50 אחוז מהזכויות בהפועל רעננה, אבל למד את החוקים על בשרו, עוד קודם לכן, במכבי נתניה. "בחישוב פשוט, אנחנו מוציאים כ-30 עד 40 אלף שקל למשחק, אבל המפעל הזה מניב לנו, כמו לכל הקבוצות, 300 אלף. אם היינו משחקים ברעננה, המפעל הזה עוד יותר משתלם לנו מבחינה כלכלית. אם נעפיל לרבע הגמר, זאת תהיה אחת העסקאות המוצלחות שלנו העונה".

פלח ההכנסות וההוצאות של הקבוצות בליגת העל, הוא נתון מעניין שעוזר לנו להבין מדוע כולם כאן מדברים על כסף. קבוצה מליגת העל המשתתפת במפעל גביע הטוטו מקבלת "מענק גביע הטוטו" בגובה 300 אלף שקל. הסכום הזה מתקבל באופן מסורתי כחלק מהמענק הכולל שמעביר הטוטו לקבוצות באמצעות צינור ההתאחדות - שני מיליון שקל. כדי לבדוק האם נשאר משהו מהמענק הזה (300 אלף) נבחן את סעיף ההוצאות של הקבוצות בגביע הטוטו. ניתן להבחין בין קבוצות גדולות וקטנות שהמאזן שלהן משתנה בדרך כלל על פי כמות הקהל. כלומר, ככל שיהיה יותר קהל כמות השיטור תגדל, אך גם כמות ההכנסות.

קבוצה מליגת העל משלמת 500 שקל עבור שוטר שמגיע לשלוש שעות עבודה במגרש, ולכך יש להוסיף הוצאות שיפוט (2,500 שקל בממוצע) ושכירות המגרש (אם יש). מכבי חיפה משלמת בין 15 ל-20 אלף שקל עבור משחק בקריית אליעזר, הפועל רעננה משלמת 16 אלף שקל עבור שכירות האצטדיון בכפר סבא וקבוצות כמו הפועל תל אביב עשויות להגיע ל-20 עד 30 אלף שקל עבור משחק בודד. לכך יש להוסיף גם את עלות הסדרנים (בדקנו: עלות סדרן נעה בין 180 ל-200 שקל). את עלות משחקי החוץ לא חישבנו בכוונה, משום שקבוצות החוץ לא מחויבות בתשלום עבור סידורי כוח שיטור ואבטחה או להתחלק בעלות שכירות המגרש, ואפילו לא מחויבות לשכור רופא (למרות שכל הקבוצות משלמות סכום גלובלי לרופאים שלהן). העלות היחידה של הקבוצות במשחקי החוץ היא עלות שכירת האוטובוס, אבל היא זניחה לעומת המספרים שהצגנו כאן ולכן לא ניקח אותה בחשבון. כך גם עלות שכירת צוות מד"א.

בחישוב פשוט, משחק גביע הטוטו ממוצע גובה תשלום של 15 אלף שקל לשיטור (מתוך ממוצע של 30 שוטרים למשחק), 15-20 סדרנים (עד 4,000 שקל) ועלות שכירות האצטדיון (15-20 אלף שקל בממוצע, אבל חלק מהקבוצות פטורות). בחישוב מהיר, עלות משחק בית לקבוצה בינונית מליגת העל אמורה להגיע לסדר גודל של 20-35 אלף שקל. כשבית מספק מפגשים אטרקטיביים יותר (העונה יש מפגש כזה: הפועל תל אביב מול בית"ר ירושלים, בבית ד') ההוצאות עולות, אך גם ההכנסות. עד שיש לך דבר שמכניס כסף בכדורגל הישראלי, אתה לא מבטל אותו.

מהחישוב הפשוט הזה אפשר ללמוד כי קבוצה ממוצעת בליגת העל לא מוציאה יותר מ-100 אלף שקל עבור ששה משחקים בשלב המוקדם של גביע הטוטו. גם אם קבוצה גדולה מצליחה לעבור אותו, היא לעולם לא תעבור את גובה המענק שניתן לה. "החשיבות לקבוצות היא עצומה", מסביר חשב ההתאחדות, מאיר ליבר. "מצד אחד הן יכולות לבחון שחקנים ומצד שני המפעל הזה מעניק להן לא מעט כסף. גם קבוצות שמשחקות מחוץ לבית שלהן יוצאות נשכרות מהעניין. זה המפעל הכי חשוב מבחינה כלכלית לקבוצות בישראל".

"הפרס שמוענק שווה ערך לעשרה אחוזים מהתקציב של רוב הקבוצות בליגה, אין סיבה שקבוצות לא יתאמצו. יש כאן אלמנט של לא מעט כסף. בשעת מיתון, חשיבותו של המפעל מתעצמת בכל העולם קיים מפעל שלישי בחשיבותו, אין סיבה או היגיון לחשוב על ביטולו", מסביר הבוס של הכדורגל הישראלי, אבי לוזון, שהתנגד בעונה שעברה לחלוקת הכרטיס הרביעי לאירופה לזוכה במפעל. "התנגדתי כיוון שאין לנו הרבה כרטיסים לאירופה, לא רצינו ליצור מצב שהקבוצות יכוונו לגביע הטוטו ולא לליגה. העונה שינינו את השיטה ואנחנו מקווים שהמפעל יהיה יותר אטרקטיבי".

המנגון הכלכלי הופך כבר ממש משתלם אם קבוצה מתאמצת מעט ועולה שלב. עד כה עסקנו בהרחבה בשלב המוקדם של גביע הטוטו, שכולל ארבעה בתים בני ארבע קבוצות (העונה מספר הבתים גדל בהתאם להרחבת הליגה, ארבעה בתים במקום שלושה, אם כי מספר הקבוצות לא השתנה). כעת נשאלת השאלה האם ההשתתפות בשלבים המאוחרים יותר של גביע הטוטו, כלומר העפלה לשלב רבע הגמר (שתי הראשונות מכל בית מעפילות) רווחית לקבוצות? התשובה ברורה.

"אנחנו משלמים כ-900 אלף שקל בעונה על אצטדיון בלומפילד, ועדיין, אם נעלה לרבע הגמר, זה בהחלט משתלם", מסביר גורם בהפועל תל אביב. הנתח עבור משחקי גביע הטוטו בלבד אינו מפורט בהסכם עם עיריית תל אביב, אך חישוב פשוט הכולל בתוכו את משחקי הליגה, גביע המדינה (אם ישנם) והטוטו ואת המשחקים באירופה, מגלה שהקבוצה משלמת כ-40 אלף שקל למשחק. הפועל תל אביב זאת הקבוצה שמשלמת הכי הרבה כסף עבור שכירות המגרש הטוב בארץ, ועדיין, זה משתלם לה כלכלית.

כאמור, הבסיס להשתתפות במפעל מזכה את הקבוצות בליגת העל במענק חד פעמי של 300 אלף שקל. קבוצה שתודח בשלב רבע הגמר תקבל מענק נוסף של 75 אלף שקל (סה”כ 375 אלף), קבוצה שתודח בחצי הגמר תקבל 150 אלף עבור הניצחון ברבע הגמר ו-100 אלף נוספים עבור ההשתתפות בחצי הגמר (סה”כ חצי מליון שקל) קבוצה שתודח בגמר תקבל 400 אלף שקל עבור הניצחונות ברבע ובחצי הגמר ועוד 200 אלף שקל עבור ההשתתפות בגמר (סה"כ 900 אלף). קבוצה שתזכה בגביע הטוטו תקבל 400 אלף שקל עבור הניצחונות עד הגמר ומענק מיוחד של 400 אלף נוספים עבור הניצחון בגמר (סה”כ 1.1 מליון שקל).

יש לציין כי משחקי חצי הגמר והגמר נערכים באצטדיון רמת גן ואילו ההכנסות וההוצאות מתחלקות בין הקבוצות. לצורך השוואה, בליגה הלאומית, המענק המתקבל עבור ההשתתפות בגביע הטוטו קטן יחסית (150 אלף שקל) ושלב רבע הגמר בו לא קיים, אבל יש לזכור כי התקציב המינימלי בו הוא 3.76 מליון שקל, לעומת 10.7 בליגת העל. קבוצה שתודח בחצי הגמר בלאומית תקבל בסך הכל 200 אלף שקל, הפיינליסטית תקבל 350 אלף והקבוצה שתזכה בגביע תקבל 550 אלף.

"בכל שנותיי בסכנין שמתי דגש גדול על גביע הטוטו", אומר מאזן גנאים, לשעבר האיש הכל יכול באגודה והיום ראש העיר. "מצד אחד, בחנו זרים וקיימנו משחקי הכנה לליגה, מצד שני, ניצלנו את המפעל שמקנה זכות קיום ללא מעט מהקבוצות הקטנות. בשביל קבוצה כמו סכנין, מיליון שקל במקרה של זכייה זה כמו אוויר לנשימה. למה חשבתם שסכנין מתאמצת כל כך להעפיל לשלבים הגבוהים מדי עונה? זה מה שצריכה לעשות כל קבוצה קטנה שמתקשה לגבש תקציב".