מי מפחד מתרנגולים?

ההגרלה שהועידה אופ"א להפועל תל אביב משודרגת יחסית לזו של העונה שעברה. אם אשתקד שיחקה הקבוצה מול פאריס סן ז'רמן, פנאתינייקוס, מלאדה בולסלאב וראפיד בוקרשט, הרי שהשנה יהיו לפחות שניים מהשמות אטרקטיביים יותר, כשטוטנהאם האנגלית תתארח בבלומפילד ואנדרלכט הבלגית תפגוש בביתה את שחקניו של גיא לוזון. משמעות נוספת להגרלה היא ההכנסה הגדולה שצפויה להפועל תל אביב מזכויות שידור, שכן מחזיקת הגביע שלנו קיבלה יריבות משתי מדינות שמכניסות ומוציאות על כך הרבה כסף - אנגליה וספרד. האם תל אביב יכולה להוציא יותר מהכנסות שמנות מבית שכולל את טוטנהאם, חטאפה, אנדרלכט ואלבורג? פה כבר נכנס הספק.

טוטנהאם היא ללא ספק הקבוצה האטרקטיבית ביותר שאנשי הפועל תל אביב היו יכולים לחלום שתגיע לבלומפילד מתוך קבוצות הדרג השני בהגרלה. קבוצת הפאר הלונדונית הוקמה בשנת 1882, וזכתה מאז בשתי אליפויות (1951 ו-1961) ושמונה גביעים מקומיים. התרנגולים אף זכו בכבוד להיות הקבוצה הבריטית הראשונה שהניפה גביע אירופי, כשזכתה בגביע אירופה למחזיקות בשנת 1963. בנוסף, יש לקבוצה גם שתי זכיות בגביע אופ"א (1972, 1984). בין השמות הגדולים שעברו במועדון לאורך השנים נמצאים גלן הודל, גארי ליניקר, פול גאסקווין, יורגן קלינסמן, סטיב ארצ'יבלד, קלייב אלן וטדי שרינגהאם, כשגם הישראלי רוני רוזנטל זכה לשחק שם בתחילת שנות ה-90 ועשה קריירה לא רעה.

אחרי שנים ארוכות של דשדוש במרכז הטבלה חזרה טוטנהאם לצמרת הפרמיירליג תחת שרביטו של המאמן ההולנדי מרטין יול, שהוליך אותה למקום החמישי בטבלה בכל אחת מהשנתיים האחרונות. לקראת העונה הנוכחית כיוונו בווייט הארט ליין גבוה יותר, וערכו מסע רכש מאסיבי, שכלל את הבאתו של חלוץ נבחרת אנגליה דארן בנט מצ'רלטון תמורת 16.5 מיליון ליש"ט, ושל המגן השמאלי הנפלא של סאות'המפטון, גארת' בייל בן ה-17. הם הצטרפו לשמות הגדולים שכבר היו בסגל, כמו החלוץ הבולגרי המצוין דימיטר ברבאטוב, האירי המוכשר רובי קין, שוער נבחרת אנגליה פול רובינסון (שהופך בתקופה האחרונה לאט לאט לשם קטן), הקשר המסחרר ארון לנון וג'רמיין דפו המסוכן.

פתיחת העונה לא האירה פנים לספרס, ויושב ראש המועדון דניאל לוי החל בחיפוש שמות גדולים להחלפתו של ההולנדי. בינתיים הספיקה טוטנהאם להתאושש קמעה, אבל היא עדיין ממוקמת בחלק התחתון של הטבלה, וקיים סיכוי לא רע שעד המשחק בבלומפילד יהיה לקבוצה מאמן חדש. המשאבים הכלכליים העומדים לרשות הקבוצה גרמו לכמה ממאמני העילית בעולם להיקשר למשרתו של יול, אם וכאשר תתפנה, ביניהם מרצ'לו ליפי, פאביו קאפלו, חואנדה ראמוס ואפילו ז'וזה מוריניו.

פעם שם גדול והיום סתם עוד קבוצה באירופה, אנדרלכט היא עדיין שם עם מורשת גדולה מאוד. המועדון שנוסד ב-1908 זכה ב-29 תארי אליפות, כולל שתי העונות האחרונות. אבל אם בשנות ה-70 וה-80 הייתה אנדרלכט זוללת תארים גם ביבשת (זכיה בגביע המחזיקות ב-1975/76 וב-1977/78 ובגביע אופ"א ב-1982/83), הרי ששקיעתו של הכדורגל הבלגי כולו השפיעה גם על ספינת הדגל שלו. העונה נקלעה אנדרלכט לגביע אופ"א לאחר שהודחה בשלב המוקדם של ליגת האלופות על ידי פנרבחצ'ה, ואחרי תשעה מחזורים בליגה היא לא רווה נחת גם שם כשהיא במקום השישי. למכירה של שחקן העונה שעברה, מוחמד צ'יטה, לסנטאנדר תמורת 7 מיליון יורו יש חלק גדול בכך.

בעוד היום משחקים באנדרלכט שמות אלמוניים יחסית באירופה (המפורסמים יותר הם אמ'בו אמפנזה המצרי הותיק אחמד חסן), בשלושת העשורים הקודמים עברו בקבוצה כוכבים ברמות הגבוהות ביותר – הוגו ברוס, לודו קוק (שנהרג בתאונת דרכים), מורטן אולסן, אנצו שיפו, פרנק ארנסן, לוק ניליס, אלכס צ'רניאטינסקי, מארק דה חרייזה, ני למפטי, וינסנט קומפאני ויאן קולר הם רק חלק מהם. ב-1984 אף ביקרה אנדרלכט בתל אביב וסיימה בתיקו 1:1 משחק ידידות עם נבחרת ישראל. מדובר במועדון שהיה אחד המובילים בתקופה ההיא ושלט בליגה הבלגית ביד רמה.

את אנדרלכט מאמן פרנקי ורקאוטרן, מכוכביה הגדולים של הקבוצה בכל הזמנים, שהיה שותף לא רק לשנותיה היפות אלא גם להישג השיא של נבחרת בלגיה – מקום רביעי במונדיאל 1986 במקסיקו. ורקאוטרן היה עוזר מאמן בקבוצה מ-1999, וב-2005 קיבל את תפקיד המאמן. הגם שלא היה אחראי לבדו לעונה האירופית המבישה ב-2004/05 (שישה הפסדים בשישה משחקים בליגת האלופות), כשהחליף באמצע העונה את הוגו ברוס, הרזומה שלו לא מרשים בפני עצמו, והפועל תל אביב תקווה לנצל זאת במשחק בבלגיה.

אולי זה נשמע מוזר, אבל גיא לוזון יפגוש בפעם השניה את מיכאל לאודרופ על הקווים במסגרת האירופית. זאת לאחר שב-2005 אירחו לאודרופ וברונדבי את מכבי פתח תקוה וניצחו 0:2. מועדון הכדורגל של חטאפה, עיר קטנה ליד מדריד, נוסד ב-1946, הפך מאוחר יותר למעין קבוצת בת של ריאל מדריד (נקרא "פניה מדרידיסטה דה חטאפה" – מועדון אוהדי ריאל מדריד בחטאפה) ושב והקים ישות עצמאית ב-1983. הקבוצה עלתה בפעם הראשונה בתולדותיה לליגה הראשונה ב-2003/04 וסיימה את עונת הבכורה בלה ליגה במקום ה-13.

תחת שרביטו של ברנד שוסטר הפכה חטאפה לסינדרלה המפתיעה של הליגה, ובשתי העונות הבאות סיימה במקום התשיעי, כשבשנה שעברה הייתה אחראית לאחד המהפכים המפתיעים בתולדות גביע המלך – היא נוצחה על ידי ברצלונה 5:2 במשחק הראשון בחצי הגמר והביסה אותה בגומלין 0:4, כדי להפסיד בגמר לסביליה.

עזיבתו של שוסטר פגעה בחטאפה. לאודרופ הגיע, אולם לאחר שבעה מחזורים נמצאת הקבוצה במקום הלפני אחרון, עם שתי נקודות בלבד. השחקנים הבולטים בסגל הקבוצה הם השוער הותיק של נבחרת ארגנטינה, רוברטו אבונדאנסיירי, ובן ארצו הצעיר המבטיח, אוסקר אוסטרי, שנאבק עמו על חולצת ההרכב, ומעבר לכך מורכבת חטאפה מסגל אלמוני ואפור.

הפועל תל אביב צריכה להיזהר משני החלוצים הכשרוניים של חטאפה, איקצ'קוו אוצ'ה הניגרי וקפה גונזאלס. אלא שהצרות בליגה יסיטו, כנראה, את תשומת לבם של לאודרופ ושחקניו, מה שאולי יאפשר לשחקניו של גיא לוזון לעקוץ במשחק בספרד.

אם אשתקד זכינו לראות כאן קבוצה לא מוכרת כמו מלאדה בולסלאב, השנה מגיעה לבלומפילד אלבורג בולדשפילקלוב, או בקיצור אאלבורג ב.ק. שהגיעה השנה למפעל דרך זכייה בגביע האינטרטוטו ולאחר שהדיחה את לא אחרת מאשר ספמדוריה האיטלקית בשלב האחרון של העליה לבתים. העובדה שהשם הדני לא ממש מצלצל לנו באוזן לא אומרת שהוא לא ידוע באירופה. כמועדון שקיים מ-1885 וקבוצת כדורגל שנוסדה ב-1902, לאלבורג יש היסטוריית ספורט לא קטנה מאחוריה, ופעילותה ענפה לא גם בתחומים אחרים כמו כדוריד (ספורט פופולארי ביותר בדנמרק) ובהוקי קרח.

למרות הוותק, אלבורג נאלצה לחכות 92 שנים עד שזכתה לראשונה באליפות הסופרליגה בדנמרק, ב-1994, וב-1999 רשמה זכייה נוספת, האחרונה שלה בינתיים. ב-1966 וב-1970 היא זכתה בגביע, והישג השיא שלה באירופה נרשם ב-1995/96, כשהעפילה לשלב הבתים הראשון בליגת האלופות. לאחר 12 מחזורים ממוקמת אלבורג במקום ה-3 בליגה הדנית. מאמן הקבוצה הוא השבדי אריק האמרן, ואם לשפוט על פי המסורת הסקנדינבית מול הקבוצות שלנו, להפועל תל אביב לא צפויים חיים קלים בבלומפילד.