המוות די בטוח, הוא עמד בפינה

החברה האנושית מתקשה להתמודד עם מוות של אנשים צעירים שנמצאים בשיא אונם. העובדה שעתידם נלקח מהם מעוררת בנו רגשות אשם ותסכול, ואנו מנסים להבין היכן העניינים השתבשו, מה הוביל למה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בצעיר שהגשים את חלומם של מיליונים ברחבי העולם, ונראה היה שהוא בדרך לגדולה. ועל אחת כמה וכמה וכמה כשנראה שהמוות הוא תוצאה של התאבדות, בין אם מתוכננת היטב ובין אם כתוצאה של התפרקות רגעית.

ב-17 באוגוסט נהג אדי גריפין בג'יפ שלו בשעות הקטנות של הלילה, ככל הנראה שיכור, פרץ מחסום והתנגש בעוצמה ברכבת משא נוסעת. לא היו שם סימני בלימה או אינדיקציות שגריפין ניסה לסטות ממסלולה של הרכבת. הפיצוץ העז השמיד כל זכר לכדורסלן המחונן, ורק אחרי ארבעה ימים שיניו גילו למשטרה שמדובר בבוגר סיטון הול, שהיה בן 25 במותו. ביום שלישי התקיימה הלוויתו, ובעקבותה צצו כפטריות אחרי הגשם הספדים וכתבות על גריפין, כשכל אחד מהם מנסה לספר את הסיפור הטרגי בדרך אחרת, ולמתוח קווים ישרים בין אירועי העבר הקרוב והרחוק לבין התוצאה העגומה.

חייו של גריפין, 2.10 מטר, בעבר שחקן התיכונים מספר 1 באמריקה, ייזכרו בשלל דרכים. מעבריין ושתיין שבחר לסיים הכל בפיצוץ, דרך נפש מיוסרת שלא השכילה להתמודד עם ההצלחה, ועד ילד טוב שהשאיר את הבעיות מאחוריו, אבל נתקל בידו הארוכה של היושב במרומים.

"לבו היה גדול ממוטת הידיים שלו", ספד לו חברו טוני-אל, שאלמלא ההתעקשות של גריפין שהשניים הם חבילה לא היה זוכה לשחק בכדורסל המכללות. "כנראה שבגן עדן היו זקוקים לפאוור פורוורד". אחותו ביקשה להפריך את הסברה שמדובר היה בהתאבדות, וטענה כי אדי היה נרגש לקראת ימי ההולדת של האחיניות שלו, והתכונן לקראת קאמבק נוסף, הפעם מעבר לאוקינוס. "תזרקו לפח את כל מה שקראתם", התעקשה, "הוא לא היה אומלל ולא תיכנן את מותו".

מאידך, ישנם כמה אנשים שיתארו את גריפין בצורה מעט שונה, כמו חברו לקבוצת התיכונים בפילדלפיה, אותו הכה בחדר האוכל, תקרית בעקבותה הושעה גריפין מהנבחרת ומהלימודים. גם חבר אחר לקבוצה, במכללת סיטון הול, כנראה זוכר את אדי אחרת, בטח לאחר שהאחרון רדף אחריו לחדרי ההלבשה ושלח סנוקרת לעינו, וזאת מכיוון שסירב במופגן למסור לכוכב.

חברתו לשעבר של גריפין גם היא סבלה מנחת ידו, ואף מנחת אקדחו, מה שהוביל בסופו של דבר את הפורוורד לשבת 11 ימים בכלא, בפרשה שסיימה את החלק הראשון בקריירה שלו. יוסטון הייתה זו שהימרה עליו ב-2001, ולקחה אותו מידיה של ניו ג'רזי, שבחרה אותו בבחירה השביעית. אך אחרי שתי עונות של 9 נקודות, 6 כדורים חוזרים ו-1.5 חסימות (בנוסף ליד רכה מחוץ לקשת), החליטו הרוקטס שמדובר במקרה אבוד, ונפטרו מהעול.

גריפין יצא ונכנס ממכוני גמילה מאלכוהול, ביצע תאונה בעודו שיכור ומאונן לסרט פורנו, ולא הצליח להתאפס על עצמו. אך הניגוד בין צדדיו האפלים מחד ואופיו הנעים מאידך גרם לניו ג'רזי, ואז למינסוטה לתת לו הזדמנות נוספת. הג'נרל מנג'ר של הטימברוולבס, קווין מקהייל, האמין בגריפין, הושיב אותו בחדר ההלבשה לצידו של קווין גארנט, ואף חנך אותו באופן אישי. אולם הדיווחים ממיני גילו שמדובר בצעיר שמתקשה להתרכז בכדורסל, שככל הנראה לא היה אהבה אמיתית עבורו, ושה-NBA שימש יותר כאמצעי ופחות כמטרה.

"כשצפיתי בו העונה", אמר ג'נרל מנג'ר ב-2001, "תמיד נראה היה לי שהמקום האחרון בו הוא רוצה להימצא הוא הפרקט". וכך, אחרי שתי עונות נוספות עם מספרים דומים, קנו ב-2006 הוולבס את שארית חוזהו, במה שהיה ההזדמנות האחרונה שלו.

יש מי שמצביע על מותו של אחיו, מרווין פאוול, ב-2000, כדורסלן מכללות לשעבר שהיה מודל לחיקוי עבור גריפין, כמקום בו החלה ההידרדרות. אדי אף חי במשך שש שנים אצל אחיו הגדול, אבל השניים רבו חודש אחד בלבד לפני שהתקף לב סיים במפתיע את חייו של פאוול, בעודו בן 34 בלבד. "ראיתי שחקני תיכונים גדולים מאבדים את הריכוז ועוברים להשתכר בפינות הרחוב", אמר פאוול ב-2000. "סיפרתי על כך לאדי". אבל כעת הזכרון היחידי של גריפין מאחיו הוא פגישה שהשניים אמורים היו לקיים בנושא המעבר שלו ל-NBA בתום עונת מכללות אחת בלבד, כמו גם זכרון צורב של שיחת טלפון שפאוול ביצע לנייד של גריפין, שיחה לה בחר שלא לענות. כמה שעות מאוחר יותר הגיע התקף הלב.

בקיץ 2007, מי שנחשב בזמנו לכוכב הכי גדול שיצא מפילדלפיה מאז קובי בריאנט, שכר מאמן אישי, והחל לעמול במטרה למצוא קבוצה באירופה, לאחר שלא קיבל הצעות מקבוצות ה-NBA. אך ב-15 באוגוסט הוא פיספס אימון, וב-17 דהר בפראות לעבר אותה רכבת.

"אדי מצא בית במקום בו העננים השחורים לא יכולים לעקוב אחריו", ניסה הכומר שניהל את טקס האשכבה לחפש נקודות חיוביות בסיפור הטרגי. "עכשיו הסתיים הכאב, הוא מצא שלווה, וזה הדבר החשוב". משפחתו וחבריו, לעומת זאת, ימשיכו לבכות את מותו, וינסו לחשוב על שרשרת האירועים הארוכה שהובילה את חייו של הפוטנציאל הגדול בדרך לפיצוץ. אחרים בטוחים שהפיצוץ הזה היה בלתי נמנע.