אייברסון כבר מצא את התשובה

"בכל פעם שחזרתי הביתה – לא היו אורות, לא היה אוכל, לפעמים גם לא היו מים. הביוב פרץ מהצינורות מתחת לבלטות ונאלצתי לראות את אחותי מסתובבת בבית בגרביים שלה, כי הרצפה רטובה מהביוב. הריח גרם לה בחילה". (אלן אייברסון)

אלן אזיאל אייברסון נולד בהמפטון, וירג'יניה, לאם בת 15 ואב שמרצה מאסר ממושך בכלא. זמן קצר לאחר לידתו נפטרתה סבתו, ואימו אן, שנשארה לבדה בעולם, עברה לגור עם גבר בשם מייקל פרימן. כעבור שנה לאלן הקטן הייתה אחות קטנה בשם ברנדי לחלוק עימה את העוני. הילד הצנום היה מהיר כשד ואהב לשחק פוטבול, אבל אן דחפה אותו לכיוון כדורסל, כי חשבה שמימדיו יהיו לו לרועץ בדרך לקריירת פוטבול מקצוענית. כשהיה בן תשע חזר הביתה ומצא על השולחן זוג נעלי "אייר ג'ורדן" חדשות, בשווי המשכורת החודשית של אימו. "אתה הולך לאימון כדורסל היום" היא אמרה לו, ולא קנתה את הקיטורים והדמעות שלו. היא עקבה אחריו עד למגרש שבו הרים את הכדור הכתום לראשונה, נאנח, והחל לכדרר.

המעט שהיה לאלן הצטמצם עוד יותר, כשאחותו השנייה, ליישה, נולדה. התינוקת סבלה מהתקפים מרובים, שגרמו להצטברות של חשבונות רפואיים. פרימן פוטר מעבודתו בגלל תאונת דרכים והחל לסחור בסמים, כשהוא יוצא ונכנס מבית הסוהר. "לא קניתי קדילקים וטבעות יהלומים" פרימן אומר, "שילמתי חשבונות". כשאייברסון נשאל במה אימו עסקה בתקופה זו הוא רק חזר ואמר: "היא עשתה כל מה שהיה ביכולתה לעשות" וסירב לפרט. אלן ניסה לתרום את חלקו והצטרף לכנופיה בשם "דיינסטי ריידרז", אך למרות השם הקבוצה החזיקה זמן קצר בלבד בטרם רוב חבריה חוסלו, כשנתקלו במתחרים חזקים וחמושים מהם. אלן איבד שמונה מחבריו בקיץ שנצבע באדום.

בינתיים, השמועה על הקרוסאובר הבלתי ניתן לעצירה שלו עשתה לה כנפיים הרבה מעבר למגרשי המשחקים בהמפטון. הוא היה לדמות מוכרת בעיר, כשכיכב גם כקווטרבק נבחרת הפוטבול של תיכון בת'ל, על אפה וחמתה של אימו. בתקופה הזו נראה היה שהשמיים הם הגבול, אבל אז הם נפלו לו על הראש.

אייברסון וכמה מחבריו, כולם אתלטים שחורים, יצאו לשחק באולינג. במקום היו להם חילופי דברים עם קבוצת נערים לבנים שחשבה שהם "מרימים את האף" יותר מדי, ובמקום פרצה תגרה המונית בין שחורים ללבנים. עד כאן, שום דבר חריג לכאורה. ארבעה מהמשתתפים בקטטה, כולם שחורים, הועמדו למשפט, ביניהם אייברסון. למרות שהיה רק בן 17, וללא עבר פלילי קודם, הוא נשפט כמבוגר והורשע בהלהטת אספסוף ובזריקת כיסא על נערה. העונש: חמש שנים בכלא. סוף המשחק.

או שלא. בנקודה זו התערב בגורלו של אייברסון, וגם בהיסטוריית הספורט יש לציין, מושל וירג'יניה דאג ויילדר, המושל השחור הראשון בתולדות המדינה. ויילדר העניק חנינה לאתלט הצעיר שרק חודשיים קודם לכן הצעיד את נבחרת הפוטבול של התיכון שלו לאליפות המדינה. אלן השתחרר מהכלא לאחר שריצה ארבעה חודשים בלבד מעונשו, והמשיך לטעון, כפי שאמר לאורך כל המשפט, שעזב את המקום ברגע שהחלה הקטטה. לאחר שבוטלו לבסוף ההאשמות נגדו עקב חוסר ראיות, אלן הרשה לחוש ההומור שלו לחזור אליו: "איזה מין גבר הם חשבו שאני? אני לא הייתי מרביץ לבחורה בראש עם כיסא. לפחות היו אומרים שהרבצתי לבחור". צחוק צחוק, אבל גם הוא מודה שהכלא שינה אותו.

"כשנכלאתי, התפללתי ולמדתי מהאנשים האחרים שם. בעיקר הקשבתי. רבים מהאסירים ידעו מי אני, וכשנכנסתי כולם פשוט עמדו בדממה, מביטים בי. ואני שקשקתי. הייתי רק בן 18. כולם בהו בי, וכל האסירים המבוגרים יותר ניגשו ואמרו לי 'אנחנו נדאג לך'. הם הרחיקו אותי מהאסירים הצעירים יותר, ואותם ממני, ותמיד אמרו לי שאני עוד אצא החוצה. אבא שלי ריצה כ-20 שנה בכלא הזה, ככה שכולם הכירו את השם אייברסון".

לאחר שאלן השתחרר מהכלא, מכללות רבות חידשו את חיזוריהן אחריו, אבל אימא התעקשה על מאמן אבהי,מישהו שיהיה קשוב לבן שלה, ומצאה אותו בדמותו של ג'ורג' תומפסון מג'ורג'טאון. תומפסון היה ידוע כמאמן שדורש הרבה משחקניו על הפרקט, אבל גם אחד שמאוד קרוב אליהם מחוצה לו. הוא לקח את אלן תחת חסותו, ובשנתיים תחתיו אייברסון פרח. כשהמאמן ספג ביקורת על כך שהוא נותן לכוכב הצעיר לעשות על המגרש כרצונו ענה: "תחשבו על כל מה שקרה בחיים של הילד הזה. הדבר האחרון שהוא צריך זה כללים. הוא צריך להיות חופשי כמו ציפור".

אלן לא הסתיר את ההעדפות שלו טרם דראפט 1996, והתאמן רק בקבוצה אחת – פילדלפיה, שהחזיקה בבחירה הראשונה. החיזור השתלם ו"רבע העוף" נחטף לפני שחקנים כמו מרכוס קמבי (2), קובי בריאנט (13), ריי אלן (5) וסטיב נאש (15). הסיקסרס ראו באייברסון רכז שילעיט באסיסטים את כוכבי פילי דאז, ג'רי סטאקהאוס והפאוור פורוורד דרק קולמן, שנחשב ל"קרל מאלון הבא", אבל אייברסון העדיף להוריד 30 נקודות על הראש של מילווקי במשחקו הראשון, שינה על דעת עצמו את חלוקת הזריקות בקבוצה, ועורר תלונות על אנוכיות מצידו, וזאת למרות שמסר 7.5 אסיסטים למשחק. לאחר ששבר את שיאו של ווילט צ'יימברליין וקלע 40 נקודות ומעלה בחמישה משחקים רצופים - כולם הפסדים - התלונות על הרוקי החוצפן החלו להתרבות. על הדרך הוא גם התעקש לא להעניק יותר מדי כבוד לאחד מייקל ג'ורדן, מה שהעלה אותו עוד יותר לכותרות, ולא בדיוק במובנים החיוביים ביותר.

בסוף העונה המאמן ג'וני דיוויס הלך הביתה, סטאקהאוס ואייברסון בקושי דיברו, והסיקסרס סיימו עם מאזן עלוב של 60:22. AI זכה בתואר רוקי העונה, אבל זקוק היה ליד מכוונת כמו שהסיקסרס היו זקוקים לניעור. ואת שני הדברים האלה בדיוק הביא עמו המאמן החדש לארי בראון.

בעונת 1997/98 נפתחה תחנת רכבת בפילדלפיה, בדיוק מסוג הדברים שבראון אוהב לעשות, ובסוף העונה נותר אייברסון עם ארבעה בחורים בלבד שהכיר מהעונה הקודמת. 'סטאק' נשלח לדטרויט תמורת תיאו ראטליף, סנטר חוסם שהתאים לקונספציה ההגנתית של בראון. הקבוצה הראתה ניצוצות, עם ניצחונות מרשימים על הבולס של ג'ורדן ופיפן, אבל אייברסון עלה לכותרות שוב, הפעם בגלל אקדח ומריחואנה שנמצאו במכוניתו, וזכה לצליבה תקשורתית, שהגיעה לשיאה בטורו של וויליאם רודן בניו יורק טיימס, שנקרא בפשטות: "כתם שלא יורד". הסיקסרס, אגב, סיימו אחרונים במזרח.

עונת 1998/9 נפתחה בסכסוך, אבל תודה לאל, לא בין אייברסון למישהו אחר, אלא בין איגוד השחקנים והנהלת הליגה. בראון ניצל את השביתה שקיצרה את העונה כדי לגבש את קולקטיב השחקנים, ובעונה בת 50 משחקים הצליחה פילי להתשחל לפלייאוף לראשונה מאז עונת 1991. אייברסון היה מלך הסלים של הליגה עם 26.8 נקודות למשחק, ושלישי בחטיפות עם 2.29 למשחק. הסיקסרס חלפו על פני המג'יק בסיבוב הראשון, אבל טואטאו בסוויפ על ידי הפייסרס בסיבוב השני. בכל זאת, העונה הקצרה והמתוקה הציתה אש מחודשת בלב האוהדים, ורבים מהם נופפו בשלט "עוד נחזור".

הסיקסרס אכן חזרו בעונה שלאחריה. לארי בראון החליט לוותר הסופמור המבטיח לארי יוז ועל ברוס בואן האלמוני, בתמורה לטוני קוקוץ', שהגיע משיקגו. הקסם של פילי הספיק לסיבוב השני בפלייאוף, כשהפייסרס שוב היו אלו שהראו להם את היציאה.

לפני עונת 2000/01 היחסים בין אייברסון ובראון הגיעו לנקודת רתיחה, ושני טריידים שאמורים היו לשלוח אותו לקליפרס או לדטרויט נפלו ממש בשנייה האחרונה. זה היה מה שהצית את האש של "התשובה", והסיקסרס מצאו עצמם בפגרת האולסטאר כשהם במקום הראשון במזרח, הרבה בזכות העונה הטובה ביותר של AI.

אז שלח בראון את ראטליף, קוקוץ' ונאזי מוחמד לאטלנטה, תמורת דיקמבה מוטומבו, שהרשים את המאמן במשחק האולסטאר. הסיקסרס שמרו על מקומם בראש הטבלה עד סוף העונה, ואייברסון קיבל לידיו את תואר ה-MVP של הליגה, עובדה ששינתה לעד את התדמית שלו כטראבלמייקר שלעולם לא יקבל את הכרת הממסד. זה מה שעונה של 56 ניצחונות ו-26 הפסדים, עם ממוצע של 31.1 נקודות יכולה לעשות לך. בראון, אגב, קיבל את תואר מאמן העונה.

הסיקסרס לא עצרו גם בפלייאוף, כשהם מנערים מעליהם את הפייסרס, הראפטורס והבאקס, בדרך לגמר ה-NBA, שם חיכו להם הלייקרס של שאקובי, אלופי השנה שעברה שלא התכוונו לאפשר למישהו לקלקל להם את השושלת. AI נתן הצגה במשחק הראשון, אותו גנבה פילי ב-LA, אבל אחר כך הגיעו ארבעה הפסדים רצופים ותוגה של קיץ שלם.

עונת 2001/02 הייתה רצופת פציעות, ואייברסון הושבת ל-22 משחקים, כשהוא מנצל את הזמן הפנוי כדי להתחתן סוף סוף עם אהובתו מהתיכון ואם שניים מילדיו, טוואנה. כעבור מספר חודשים אלן זרק את אשתו הטרייה מביתם כשהיא ערומה לחלוטין, ובא לחפש אותה מאוחר יותר בדירה של בן דודו, כשהוא מצויד באקדח ובשני גברים בעלי חזות מאיימת. האייברסונים יישבו בסופו של דבר את המחלוקות ביניהם, לא לפני קיץ שלם של כותרות עיתונים וספקולציות אודות האשמות פליליות אפשריות. בעונה שלאחר מכן הצליחה פילי לקרטע עד הפלייאוף, שם הודחה על ידי בוסטון של פול פירס ואנטואן ווקר.

שום דבר בפתיחה של עונת 2002/03 לא רמז על סופה. קית' ואן הורן וקני תומאס הגיעו, ואפילו דרק קולמן חזר משארלוט. הסיקסרס הצליחו להבטיח את מקומם בפלייאוף במשחק האחרון של העונה, וגברו בקלות על ניו אורלינס בסיבוב הראשון. אבל בסיבוב השני הפיסטונס הדיחו אותם אחרי שישה משחקים, ועשרה ימים מאוחר יותר לארי בראון ההודיע על התפטרותו, וטען שהוא צריך מנוחה. לא הרבה זמן אחר כך התברר שהוא הולך לאמן את אותם הפיסטונס שבדיוק הדיחו אותם. AI ההמום היכה על חטא: "מכל הדברים שקרו ביני ובין קואץ', 99 אחוז מהפעמים זה היה באשמתי. רק אחרי שעזב הבנתי כמה היה חשוב". אולי אחרי מה שקרה לבראון בניקס הוא כבר חושב אחרת.

עונת 2003/04 הייתה בסימן ערבוביה, שבה הבליחו לרגע צעירים מבטיחים כווילי גרין וסמואל דאלמבר. פילי נותרה מחוץ לפלייאוף, אבל לאייברסון היה עוד דבר אחד לעשות לפני שיוכל להמשיך הלאה. בראון מונה למאמן הנבחרת האמריקנית לאתונה 2004, ואלן זומן לסגל. זה אמנם נגמר במסע מסוייט של הפסדים לפורטו ריקו, ליטא וארגנטינה, ובמדליית ארד. אבל אייברסון נתן את כולו על המגרש בפעם האחרונה עבור קואץ' בראון. כשהראו לו בתוכנית אירוח שבראון אמר כי הוא "מודל חיקוי מושלם לצעירים", הוא פרץ בבכי.

2004/05 הייתה עונת עליות ומורדות, ואחרי פגרת האולסטאר חצי חמישייה פותחת הוחלפה, כשכריס וובר הגיע מסקרמנטו, והצטרף לאייברסון, סמואל דאלמבר ואנדרה איגודאלה. הפיסטונס, הפעם תחת לארי בראון, ליוו את הסיקסרס באדיבות החוצה מהפלייאוף בסיבוב הראשון.

בעונה שעברה פילי החליקה אל המקום התשיעי והשקיפה על הפלייאוף מבחוץ. דווקא על רקע קריסת הקבוצה שלו סביבו, אלן סיים את העונה עם 33 נקודות למשחק (שיא קריירה) ו-7.4 אסיסטים למשחק. עדיין סופרסטאר בשיאו.

בפילי החלו לדבר על בנייה מחדש, הפעם ללא אייברסון, וברגע האחרון לפני הדראפט נפל טרייד תלת קבוצתי שבמסגרתו אלן אמור היה לעבור לסלטיקס תמורת הבחירה השביעית וג'ראלד גרין, פלוס קרלוס בוזר מיוטה. למרות היכולת הפנומנלית של אייברסון מעטים היו הקונים עבורו בגלל השילוב של גילו (31) ועלותו (60 מיליונים ל-3 שנים).

אבל הדבר שמדיר שינה מעיני ראשי פילי יותר מכל, הוא היום שבו הצעד של אייברסון יהיה מעט איטי יותר, שמהירותו הכספיתית לא תעמוד לו. גופו הצנום יחוש בעוצמה עזה יותר את המכות המצטברות שהוא חוטף בכניסותיו התכופות לטבעת. הג'נרל מנג'ר בילי נייט הכריז כי אינו מחפש עוד עסקאות על אייברסון, אבל קשה יהיה לאחרון לשכוח קיץ שלם של ספקולציות וטורים שמספרים מדוע עדיף לפילדלפיה בלעדיו. אבל מי כמו האיש הקטן, שהוא הנמוך ביותר בתולדות הליגה שזכה בתואר MVP, יודע מהו ערכו של בית אמיתי, ומי כמוהו מוכן להיאבק כדי לשמור עליו.