הגענו לקבוצה האחרונה בבית החזק ביותר ב-NBA, בית המרכז. כמו ארבעת הקבוצות האחרות, אינדיאנה, דטרויט, מילווקי וקליבלנד, גם שיקגו חושבת פלייאוף, וזו לא תהיה הפתעה אם כל החמש יהיו שם.
אל תפספס
טיפול קוסמטי
מה הם עשו בעונה שעברה:
פתחו במאזן 9:0 ונראו בדרכם לעוד עונה אומללה בעידן אחרי ג'ורדן. אבל המאמן סקוט סקיילס הצליח לאחד את השורות ולהפוך את הבולס לקבוצה קשוחה שסיימה במאזן השלישי בטיבו במזרח 35:47. שני שחקני חמישייה, אדי קרי ולואל דנג, החמיצו את הפלייאוף בגלל פציעות, ו-וושינגטון חלפה על פני הבייבי בולס בשישה משחקים.
באו:
דריוס סונגאילה, מאליק אלן, מייקל סוויטני וטים תומאס
הלכו:
אדי קרי, אנטוניו דיוויס (עוד עשוי לחזור) ופרנק וויליאמס
חמישייה: כריס דיוהון, קירק היינריך, דנג, אות'לה הרינגטון וטייסון צ'נדלר
ספסל: בן גורדון, אנדרס נוצ'יוני, סוויטני, תומאס, ג'אנרו פארגו, סונגאילה, מאליק אלן ואריק פיאטובסקי
מאמן: סקוט סקיילס
מה נסגר איתם?
לקיץ האחרון נכנסו הבולס עם הרבה אי ודאות. סקיילס היה על סף עזיבה ולבסוף חתם לארבע שנים בתמורה ל-20 מיליון דולר, והמשאים ומתנים עם צ'נדלר וקרי נמשכו שבועות ארוכים, עד שהראשון נשאר והשני עבר לניו יורק, בסיומה של סאגה רפואית ארוכה.
סקיילס הוכיח בעונה שעברה שהוא אחד המאמנים הטובים בליגה, כשהצליח לקחת סגל מאותגר התקפית, כשרונית וגילאית (7 שחקנים מתחת ל-24) ולהפוך אותו ליחידה לוחמת, מתואמת ויעילה. בנוסף, ללא אף שחקני הגנתי גדול, השוורים הצעירים מוקמו ראשונים בליגה באחוזים מהשדה של היריבה (42), לפני מכונות משומנות כמו סן אנטוניו ודטרויט.
אחת הסיבות להצלחה הייתה הסגל העמוק, והנוסחה הזו נשמרה בקיץ. כל 12 השחקנים בסגל יראו דקות משמעותיות בכל משחק ומשחק, וסקיילס ימשיך בגישת האימון ההגיונית שלו, שמשום נראה נראית לאמריקאית כמהפכנית מי שטוב נשאר על הפרקט. מה ששמעתם. ב-NBA רגילים לראות את החמישייה חוזרת ברבע הרביעי בכל מצב, אבל לא אצל סקיילס, וזה נותן לכולם את האמונה שאם יתאמצו מספיק, הקואץ' ייתן להם הזדמנות.
קירק היינריך הוא הלב והנשמה של הקבוצה, ואם ימשיך להשתפר הוא עשוי להתקב למעמד של אול סטאר. השחקן השישי של העונה שעברה, גורדון, לא יפתח בחמישייה, וימשיך בקסמים שלו ברבע הרביעי, לפחות עד שיפתח יציבות. בקו הקדמי איבדה שיקגו את קרי, גם הוא ילד בלתי יציב. למרות שהיה הקלע המוביל עם 16 נקודות למשחק, בזכות גיוון התקפי נדיר לבחור במימדיו (2.11 מטר ו-130 ק"ג), סקיילס סלד מהאפטיות של הסנטר בהגנה (0.9 בלוקים) ובריבאונד (5.4. לשם השוואה, דווין וויד, 1.93 מטר ו-96 ק"ג, חסם בעונה שעברה 1.1 פעמים למשחק וקטף 5.7 ריבאונדים). עכשיו קרי הוא כבר כאב הראש של לארי בראון, בעוד הג'נרל מנג'ר ג'ון פקסון הצליח להעניק לשיקגו קו קדמי עמוק וקשוח מתמיד, עם שחקנים בעלי יכולות הגנתיות (צ'נדלר, אלן והרינגטון) והתקפיות (סונגאילה וסוויטני). כמו בעונה שעברה, גם ב-2005/6 היריבות לא יעלו לשחק מול הבולס עם שיר בלב.
מטרות ותסריטים
בטח רציתם לדעת ש:
בן ג'ורדן, כך קוראים לו בשיקגו, דורג במקום ה-11 בטבלת הקלעים לפי 48 דקות, עם 27 נקודות למשחק. בפועל הוא שיחק 24 דקות וקלע 15, שני מספרים שצפויים לתפוח העונה.
מטרות:
בקיץ הבא לפקסון יהיו 20 מיליון דולר פנויים כדי לחשוב בגדול. ברור שהסגל הנוכחי מוגבל, כך שלמרות שהמטרה המוצהרת היא העפלה לפלייאוף וניסיון לעבור סיבוב, בתכל'ס, העדיפות הראשונה היא להמשיך את התקדמות הצעירים, לחכות לטרייד או החתמה משמעותית שתעלה את הבולס לכיתה של הגדולים.
תסריט אופטימי:
ההגנה ממשיכה לכתוש את היריבות, צ'נלדר הופך למפלצת של 13, 13 ו-3 בלוקים, גורדון מגיע ל-20 למשחק, והכל מתקתק בדרך למקום הרביעי במזרח.
תסריט פסימי:
צ'נדלר חוזר לפציעות (טפו טפו טפו), היינריך הוא המניה הבטוחה היחידה, והמחסור בכשרון מדרדר את הקבוצה אל מחוץ לפלייאוף.
גזר דין:
לעיתים רחוקות קבוצות שמצליחות לקפוץ בעונה מסויימת מעל לפופיק משחזרות את היכולת בעונה שלאחר מכן. בנוסף, חמישה שחקנים באים עם חוזה חדש, וזה לא אותו דבר כמו לשחק בשביל הכסף הגדול. קשה להאמין שחוטבי העצים ושואבי המים של סקיילס יסיימו את העונה לפני קבוצות כמו ניו ג'רזי וקליבלנד, אבל 43-45 ניצחונות יספיקו למקום שבע-שמונה במזרח, והרבה לב בסיבוב הראשון.