לונדון שלא הכרתם: סיכום סופ"ש בכדורגל האירופי

אי אפשר להגזים בחשיבות הניצחון המפואר של טוטנהאם במגרשה של ארסנל. כמה קש הם נאלצו לאכול במהלך הרצף המחפיר של 68 משחקים ללא ניצחון חוץ על אחת מארבע הגדולות של אנגליה. 68 משחקים הם נצח במונחים של כדורגל – התרנגולים התרגלו לגורלם המר, ועורכי הספורט בישראל התרגלו להשתמש בכינוי החביב במשחקי מילים לא יצירתיים. הדוגמה האחרונה הייתה לפני שלושה שבועות בלבד, בהפסד 2:0 באולד טראפורד שייזכר בעיקר בגלל השער הביזארי של נאני. "מתאים לטוטנהאם הלוזרית לספוג שער כזה", אמרו כולם.

קשה לדמיין כמה לחץ השתחרר אצל השחקנים שניה אחרי שריקת הסיום בשבת. הרי הם לא רק שברו את אחד הנאחסים הארוכים בהיסטוריה, אלא עשו את זה בקאמבק מטורף, בדרבי, אחרי פיגור 2:0 במחצית, ובזכות. לפני כחודש הזכיר המנג'ר הארי רדנאפ את הרצף האומלל שאפיין את תחילת הקריירה של גארת בייל בקבוצה – טוטנהאם עברה 24 משחקים ללא ניצחון כאשר הוולשי דרך על כר הדשא, והפרשנים נהנו מאוד להזכיר את הפרט הפיקנטי וללגלג עליו. "הביטחון העצמי הוא המפתח לכל דבר. זו תחושה איומה כאשר השחקנים בעצמם משוכנעים שהם לא מסוגלים לנצח אם בייל משחק. אין מה לעשות, כולנו מושפעים מאמונות טפלות. זה היה רגע אדיר כאשר ניצחנו איתו בספרטמבר 2009, והוא הביא למפנה של ממש. כדי לייצר מומנטום חיובי אנחנו זקוקים לניצחון חוץ על אחת הגדולות", אמר הארי.

אז הנה הוא הגיע. כבר מזמן אי אפשר להגיד שלטוטנהאם של רדנאפ חסר אופי. בשלהי העונה שעברה היא היתה יכולה להסתפק בתיקו במגרשה של מנצ'סטר סיטי כדי להקדים אותה במאבק על כרטיס לליגת האלופות, אבל באה במטרה להשיג הכרעה וניצחה 0:1. במוקדמות הצ'מפיונס ליג פיגרו התרנגולים 3:0 במגרשה של יאנג בויז אחרי 28 דקות, אך צימקו ל-3:2 והביסו את השוויצרים 0:4 בגומלין. אפילו כאשר היו בפיגור 3:0 בסן סירו מול אינטר עם 10 שחקנים, הם לא ויתרו, ובייל חגג שלושער. בפרמיירליג, עוד לפני הקרב מול התותחנים, חזרה טוטנהאם מפיגור לניצחון לא פחות משלוש פעמים. כלומר, ארבעה מתוך ששת הניצחונות שרשומים לזכותה כעת הושגו אחרי שהיא ספגה את השער הראשון במשחק, וזה נתון סטטיסטי מרשים ביותר. החוסן המנטלי של טוטנהאם מעורר הערצה.

אבל כל זה מתגמד לעומת ההישג הכביר מול היריבה האדומה השנואה. הקללה הוסרה, וכעת השמיים הם הגבול עבור החבורה של רדנאפ. צריך רק לא להתפתות למכור את הכוכבים, והמנג'ר עצמו חייב להישאר ולא לעזוב לטובת נבחרת אנגליה, אבל זה לא תלוי רק בו. לפאביו קאפלו תהיה השפעה לא מבוטלת על עתידה של טוטנהאם.

"שלושה מאמנים השפיעו עלי יותר מכולם – יוהאן קרויף, קרלס רשאק וחואן מנואל ליו", אמר לא מזמן פפ גואדיולה. רשאק, למי שלא יודע, היה שותפו לדרך ועוזרו של קרויף בבארסה, שליווה את פפ בצעדיו הראשונים במועדון. להזכיר את ליו בנשימה אחת איתם זו מחמאה בקנה מידה עצום. מדובר במאמן הצעיר בהיסטוריה שהחל את הקריירה בגיל 16, וכבר בגיל 29 העלה את סלמנקה לליגה הבכירה. השניים הכירו לראשונה ב-1996 כאשר גוארדיולה היה מנהיג הקישור של בארסה וליו אימן את אוביידו, ומאז הם שמרו על קשר חם. עד כדי כך חם שליו הזמין את פפ לסיים את הקריירה בדוראדוס מהליגה המקסיקנית כאשר מונה למאמנה ב-2005. כאשר חתם ליו באלמריה בדצמבר האחרון, היה גוארדיולה הראשון לברך אותו והצהיר: "אני מאושר שהוא חוזר לאמן בליגה הספרדית הבכירה".

אז שלשום נראה ליו הרוס לחלוטין על הספסל, בעוד הקטלונים מפרקים את הקבוצה שלו 0:8 – ניצחון החוץ הגבוה ביותר של בארסה זה 51 שנה. התוצאה הזויה במיוחד לאור העובדה שדייגו אלבש הברזילאי, השוער שהוציא את השמינייה מהרשת, נחשב בצדק רב לאחד הטובים בליגה ומחוזר כבר תקופה ארוכה על ידי ריאל מדריד. לא עברה שעה משריקת הסיום, וליו כבר קיבל את ההודעה הרשמית על פיטוריו. בחיאת רבאק פפ, כך מתייחסים לידיד נפש? אולי גם הדבקת לו סטיקר "שלום, חבר" על האוטו?

אל תפספסו את ילד הפלא הקוריאני החדש של המבורג. אולי קצת מוקדם להיסחף, אבל אם הכל ילך כשורה, סון האונג מין בן ה-18 יהיה אחד מגדולי שחקני אסיה בכל הזמנים. המועדון הגרמני מטפח אותו כבר מגיל 16, ולאחרונה הוא חתם על הארכת חוזהו עד 2014. יש לכך סיבות טובות מאוד. סון היה השחקן המצטיין של המבורג במשחקי טרום העונה עם תשעה כיבושים, כולל שער ניצחון מרהיב מול צ'לסי, במהלכו עשה צחוק מג'ון טרי וריקארדו קרבאליו שספר את הימים לפני המעבר לריאל מדריד. פציעה לא פשוטה השביתה את הקוריאני בחודשיים הראשונים של העונה, אבל מיד עם החלמתו לא היסס המאמן ארמין פה לזרוק אותו למים העמוקים במשחק מול קלן. התוצאה – סון הפך למבקיע הצעיר בתולדות המבורג עם שער מבריק.

שלשום פתח סון בהרכב בפעם השנייה בחייו, והפעם זה הסתיים עם צמד לרשת האנובר. את הראשון הוא כבש בתנועה של חלוץ ענק לכדור רוחב שבילבל את הבלמים, את השני בנגיחה אמנותית לפינה הרחוקה, נגד כיוון התנועה של השוער. לזכותו רשומה גם בעיטה לעמוד, כך שהוא היה רחוק סנטימטרים משלושער. הילד הקוריאני מוגדר על הנייר כחלוץ, ובקבוצת המילואים הוא שיחק בעיקר בעמדה זו, אך מדובר בשחקן רב גוני במיוחד. נגד קלן שיבץ אותו פה באגף הימני בקישור, בעוד בהאנובר הוא תופקד משמאל. הבעיה היחידה היא שאת שני המשחקים המדוברים המבורג הפסידה בתוצאה הזהה 3:2, אבל זה סתם קוריוז. סון טכני, מהיר, חכם, קטלני מול השער, ונשאר צנוע למרות ההצלחה המסחררת. אין ספק – מדובר בכוכב על פוטנציאלי.

המאמן מסביר בפשטות: "סון היה נהדר באימונים והרוויח את המקום בהרכב בצדק". ככה זה בבונדסליגה – עשרות נערים מוכשרים מקבלים הזדמנות הולמת להוכיח את עצמם על הבמה הגדולה. דורטמונד שקבעה שיא של שבעה ניצחונות חוץ רצופים בפתיחת העונה מבוססת בעיקר על צעירים, ונותנת הצגות של כדורגל התקפי סוחף. אגב, אם כבר מדברים על התקפה, שימו לב לסטטיסטיקה הבאה – האחרונה בטבלה הגרמנית (מנשנגלדבאך) כבשה יותר שערים ב-13 מחזורים מאשר מובילת הליגה האיטלקית (מילאן). ואת השער היפה ביותר של האנובר כבש שלשום המגן כריסטיאן שולץ במספרת מטורפת. סתם שתדעו איפה יש כדורגל אמיתי באירופה.

על אופיו של סמואל אטו יש לא מעט סיפורים לא מחמיאים – יחסי האנוש שלו לא מדהימים בלשון המעטה, הוא שחצן, מנהל אורח חיים ראוותני וזקוק לליטוף אגו תמידי. מצד שני, אטו הוא אחד החלוצים הטובים בעולם, ונהנה בצדק רב מתדמית של ספורטאי ענק ומקצוען למופת. את כל מגרעות אישיותו השאיר הקמרוני בדרך כלל מחוץ למגרש, בעוד במשחקים ובאימונים הקפיד להשקיע את המקסימום ולוותר על האגו. על כר הדשא הוא הפגין רוח ספורטיבית, התרכז בהבקעת שערים, ותיבל מדי פעם במחאה ראויה להערכה נגד גילויי גזענות ביציעים.

אתמול (ראשון) התדמית הנקייה הנהדרת הזו הוכתמה בתנועת זידאן שאין לה מחילה. השופט אמנם לא הבחין בנגיחה בחזהו של בוסטיאן צסאר הסלובני במהלך ההפסד לקייבו, אבל המצלמות ראו הכל, ולרזומה המפואר שלו נוספה כוכבית שחורה. מזיזו שצבר במהלך הקריירה כרטיסים אדומים וצהובים רבים על מעשי פרחחות אפשר היה לצפות לשיגעונות מסוג זה, אם כי העיתוי בגמר המונדיאל היה מוגזם אפילו בשבילו. מאטו איש לא ציפה להתנהגות כזו, ולכן אפקט ההפתעה גדול, והתהודה תהיה משמעותית. ההשעיה שתבוא בעקבותיה בוודאי לא תשמח את רפא בניטז ואת מחליפו על הספסל של אינטר – כי הרי סמואל היווה העונה את נקודת האור היחידה בחוד הבעייתי של האלופה הקורסת. בכל מקרה, מעניין מה אמר לו אחרי המשחק מרקו מטראצי בחדר ההלבשה.

עד לקאלסיקו הספרדי יש עוד זמן, ובינתיים מסתמן כי הביקור של קרלו אנצ'לוטי בצפון מזרח אנגליה אצל ניוקאסל חסרת היציבות הוא משחק מפתח עבור האלופה האנגלית. עם שלושה הפסדים ושער זכות אחד בארבעת המשחקים האחרונים, בתוספת שערוריית הפיטורים של ריי ווילקינס שמתכוון לתבוע את המועדון, האווירה לא יכולה להיות מתוחה יותר. ביקור בסנט ג'יימס פארק הוא הזדמנות לא רעה לצאת מההלם, אך כישלון ידיח את הכחולים מפסגת הטבלה ויכניס אותם למשבר רציני באמת. במחזורים שלאחר מכן מחכות להם אברטון, טוטנהאם, יונייטד וארסנל.

השאלה הגדולה היא באיזה מצב רוח יבואו למשחק המארחים. המגפייז כבשו העונה שישייה לרשת אסטון וילה וחמישייה בדרבי מול סנדרלנד, וגם גברו על התותחנים באמירויות, אך מצד שני הספיקו להפסיד בבית לבלקפול, סטוק ובלקבורן, ושלשום הובסו במגרשה של בולטון הלוהטת.