מחכות בסיבוב

בשבוע שעבר סקרנו כאן את הקבוצות שצפויות להיאבק על המקום בפיינל פור שייערך בסן אנטוניו בתחילת אפריל, אבל היופי בכדורסל המכללות הוא שאף פעם דברים לא הולכים כמתוכנן, ותמיד נמצא מספר קבוצות שיפתיעו את כולם ויגיעו עד השלבים הרחוקים. בסקירה של היום ננסה לאתר את אותן קבוצות שאנחנו מעריכים שגם אם אין להן את כל המרכיבים שהופכים קבוצה לאלופה, הרי שהן בהחלט מסוגלות לתת פייט לגדולות ואולי אף להפתיע וללכת עד הסוף.

כשהווילד קאטס החתימו את בוב האגינס בשנה שעברה לאחר שפוטר בבושת פנים מסינסינטי, הם לא בנו על זה שהוא ינטוש אותם לאחר שנה אחת בלבד, אבל העזיבה של "האגי-בר" לאו דווקא מסמנת אובדן תקווה, ובמנהטן מקווים להמשיך במומנטום של העונה שעברה ולחזור לטורניר לראשונה מאז עונת 96', ויש להם בלא ספק את כוח האש לעשות זאת ואף הרבה יותר. על מייקל ביזלי כבר סיפרנו לכם מוקדם יותר השבוע, ואם קראתם את הסקירה אתם כבר יודעים שמדובר באחד הפרשמנים המוכשרים שהגיעו השנה למכללות (כמו שהוא הראה השבוע כשבשני משחקים הוא כבר הספיק לקלוע בממוצע יותר מ-30 נקודות ולקחת 19 ריבאונדים).

לצידו יככב ביל ווקר, חברו לתיכון של או ג'יי מאיו, פרשמן אחר שחלק את אותה כתבה עם ביזלי (אה, איך דברים מסתדרים?) שהגיע אשתקד כהבטחה גדולה אבל קרע את שריר ה-ACL שלו לאחר שישה משחקים בלבד ויקווה להתאושש השנה. אל שניהם יצטרפו הסיניורים דיוויד הוסקינס (שקלע 14 נקודות למשחק בעונה שעברה) וקלנט סטויארט, כשעל כולם ינצח פרנק מרטין, שיהיה מעניין לראות איך יתפקד בעונתו הראשונה כמאמן ראשי בליגה, כשהחתולים ינסו לתת פייט ליריבתם מהמדינה על ראשות הביג 12.

האהבה של המדור לטום איזו, מאמנה הנהדר של מישיגן סטייט, שלקח אותם לעשרה טורנירים רצופים, מואפלת רק על ידי זאת שאנו חשים לגארד הקטן-גדול שלו, דרו נייצל. נייצל סחב בשנה שעברה כמעט לבדו את הספרטנס לטורניר, שם הודחו על ידי צפון קרוליינה החזקה בסיבוב השני, והוא המועמד המועדף עליי אישית לתואר שחקן השנה, עכשיו שהוא סיניור.

השנה חוזרים השניים בכוחות מחודשים, ואמורים לקבל תפוקה גבוהה יותר מטראוויס וולטון וריימר מורגן, שהיה הסקורר השני של הקבוצה בעונה הקודמת, תוך שהם מקווים לפריצה של מרקיז גריי וגוראן סאטון ולתרומה מהפרשמן כריס אלן שיעזור להקל על נייצל את הנטל בקו האחורי. גרג אודן, מייק קונלי ג'וניור ואלאנדו טאקר כבר לא משחקים בביג 10, ואין סיבה לחשוב שנייצל ואיזו לא מסוגלים לחזור למקומם הטבעי בראשות החטיבה.

עוד קבוצת ביג 10 שנתנה עונה טובה אשתקד בצילן של אוהיו סטייט ו-וויסקונסין היא אינדיאנה, שעשתה צעד קדימה בדרך חזרה לימי בובי נייט העליזים עם הופעה מכובדת בטורניר בשנתו הראשונה של קלווין סמפסון על הקווים. ההוז'רס ניצחו 21 משחקים, לא הפסידו ב-15 משחקי בית, והשנה הם נראים מוכנים לעשות צעד נוסף קדימה, כשהם מציגים את מה שעשוי להיות אחד הצמדים הקטלניים במשחק. די ג'יי ווייט, שלמרות שנדמה שנמצא איתנו כבר עשר שנים, הוא רק ג'וניור, ואמור להמשיך השנה להטיל אימה על גבוהי הליגה, כשהוא ייעזר בעוד מועמד לפרשמן העונה, אריק גורדון.

גורדון, גארד בגובה מטר תשעים, היה מוקד לסכסוך בין אינדיאנה ליריבתה לביג 10, אילינוי, לאחר שכבר חתם באחרונה אבל שינה את החלטתו לאחר מסע שיכנועים נמרץ מצדו של סמפסון, והעונה יצטרך להוכיח שהוא היה שווה את ההמולה. גורדון קלע בתיכון כמעט 30 נקודות למשחק, ב-57 אחוז מהשדה והוא לא יהיה הפרשמן הבולט היחידי בקבוצה, כשג'אמרקוס אליס, שחקן השנה בג'וניור קולג' שנה שעברה, יצטרף אף הוא. כמו שאמרנו, הביג 10 השנה אמור להיות קל יחסית, ואין סיבה שלא נראה את ההוז'רס חוזרים להיות פאוואר האוס בליגה כמו בימיו הטובים של הגנרל.

הטרוג'אנס הקדימו את הציפיות מהם ונתנו עונה מצוינת של 25 נצחונות ומקום בטורניר תחת שרביטו של טים פלויד המצוין (לפחות במכללות, במקצוענים הוא היה קצת פחות מוצלח). השנה מצופה מהאדומים צהובים להמשיך את ההתקדמות, למרות עזיבתו של הרבה כוח אש, בדמותם של ניק יאנג, גייב פרויט ולודריק סטיוארט, בעיקר בעקבות הגעתו של אותו או ג'יי מאיו עליו כבר דיברנו. מאיו אמור להכנס לנעליו הגדולות של יאנג ולהוביל את הקבוצה מעמדת הגארד וייעזר בטאג' גיבסון הפורוורד המצוין ודניאל האקט בעמדת הפוינט.

לטרויאנים לא הולך להיות קל העונה (כמו שהוכיח ההפסד שלהם במשחק הפתיחה למרסר למרות 32 נקודות של מאיו) – מדובר בקבוצה יחסית לא מנוסה (אין אף סיניור ברוסטר), הפאק 10 חזק מאוד ולא ברור האם מאיו באמת מסוגל להתגבר על מחלות הילדות שלו ולהפוך לשחקן רציני. לטעמי, יכולתם של הטרויאנים לאיים על אריות הליגה תלויה בהצלחתו של פלויד לרסן את השאיפות האישיות של מאיו ולהפוך את שחקניו מאוסף אינדיבידואלים לקבוצה אמיתית שלא תלויה בשחקן אחד בלבד.

שנתו הראשונה של טוני בנט (שהחליף את אביו על הקווים) בפולמן היתה הצלחה מסחררת, כשהקוגארס הפתיעו את כולם, ניצחו 26 משחקים וסיימו במקום השני בפאק 10, לפני שהודחו על ידי ואנדרבילט בשלב השני של הטורניר.

גם השנה, למרות החטיבה הקשה בה הם משחקים (כן, כן, אנחנו יודעים, כבר אמרנו את זה, אבל היא באמת קשה) אמורה וואזו להישאר בצמרת הגבוהה כאשר ארבעה פותחים משנה שעברה חוזרים לשנה נוספת, בהם דרק לואו, אחד הרכזים הטובים היום בליגה וקייל וויבר הרבגוני – שניהם סיניורים עם המון ניסיון. הבעיה של בנט תהיה שהשנה וושינגטון סטייט כבר לא תפתיע אף אחד, כך ששיחזור העונה שעברה בחטיבה כל כך קשה עשוי להיות לא פשוט בכלל.

והנה הגענו לקבוצת הפאק 10 השלישית בסיקור זה (והרביעית סך הכל, אם כוללים את UCLA מהסיקור הקודם), שרק מוכיח את מה שאנחנו לא בטוחים שכבר ציינו, שהפאק 10 חזק העונה. סטנפורד הצליחה להידחק פחות או יותר למקום האחרון הפנוי בטורניר אשתקד, רק כדי להיות מודחת בבושת פנים על יד לואיוויל בשלב הראשון ולעורר ספקות רציניים לגבי הלגיטימיות שלה. השנה ינסו הקארדינלס להוכיח למקטרגים שלהם שהם טועים, בעיקר בעזרתם של צמד תאומי המגדל ברוק ורובין לופז.

למרות שבדרך כלל מזכירים את שמותיהם ביחד, הרי שברוק הוא בלא ספק המוכשר מבין השניים וצפוי להילקח בבחירת לוטרי בדראפט הקרוב, אבל הוא גם הבעייתי מבין השניים, ואת תשעת המשחקים הראשונים של העונה הוא יראה מהיציע אחרי שהושעה בגלל סדרה של הברזות משיעורים. כשברוק יחזור, אמורים צמד האחים, שניהם בגובה 2.10, לשלוט ברחבות ואליהם יצטרפו לורנס היל הסמול פורוורד ואנתוני גודס הקומבו-גארד – כולם שחקנים שחוזרים לשנה נוספת, לאחר שצברו ניסיון.

מי שעוקב אחרי המדור בשנתיים האחרונות יודע כבר בודאי שריק פיטינו הוא לא בדיוק חביב המדור, אבל צריך להודות שהאיש יודע לבנות קבוצה. הקארדינלס הגיעו עד לסיבוב השני של הטורניר בעונה שעברה, שם הודחו על ידי טקסס A&M של אייסי לואו, והשנה שהם צברו ניסיון, ואמורים לתת פייט לג'ורג'טאון על ראשות הביג איסט.

לפיטינו יש ליין אפ בלי יותר מדי כוכבים אבל עם המון בשר בתוך הצבע כשדרק קארקטר וארל קלארק, ימשיכו בהתקדמות, יחד עם דייויד פאדג'ט וחואן פלאסיוס, שניהם סיניורים, וטרנס וויליאמס, הסקורר המוביל של הקבוצה אשתקד. אדגר סוסה יוביל את הקבוצה מעמדת הגארד ואם יצליחו לשחזר שם את היכולת מול סטנפורד בטורניר האחרון לאורך כל העונה, הרי שפיטינו עוד עשוי לקחת את הקבוצה השניה שלו ממדינת קנטאקי לאליפות.

כמו וילאנובה של לפני שנתיים, גם מרקט של השנה מקווה להצליח עם הרכב שבנוי מהרבה גארדים כשדומיניק ג'יימס, ג'קל מקניל, ווסלי מת'יוס, דייויד קובילאן ומוריס אקר יתחרו על שלושה ואולי אף ארבעה מקומות בחמישיה הפותחת.

ג'יימס, שהיה אמור להוביל את הקבוצה בעונת הסופמור שלו, הוכיח שהוא עוד רחוק מהמנהיג שציפו ממנו להיות, אבל לקראת סוף השנה ראינו ממנו ניצוצות אמיתיים ויחד עם חבריו לקו האחורי, הוא אמור להיות מסוגל לפצות על החוסר בבשר בצבע. לא ברור עם כוח האש בעמדת הגארד יספיק לגולדן איגלס לאיים על ראשות הביג איסט, מה שבטוח – זה הולך להיות כיף לאללה לראות אותם.

הקבוצה האחרונה מהביג איסט היא אותה וילאנובה שעליה דיברנו קודם, שלמרות עזיבתם של כל הגארדים מאותה עונה מופלאה של 2006, אז הגיעו הווילדקאטס עד העילית 8, הרי שעדיין ממשיך לזרום כישרון אל הקבוצה הזאת וגם השנה תהיה לוויילדקאטס קבוצה מעניינת, אם כי לא כמו בשנים קודמות.

סקוטי ריינולדס חוזר לעונה שניה וייעזר בפרשמן המוכשר קורי פישר, שאמור להיות מוכן כבר עכשיו לפתוח בחמישיה, כשמסביבם נראה חבורת שחקנים לא מרשימה אך יעילה, כרג'י ריינולדס, שיין קלארק, וייתכן שאף הפרשמן קורי סטוקס יצליח לתפוס מקום בחמישיה. אל תצפו מהחתולים להגיע לפיינל פור או משהו, אבל מהקבוצות של ג'יי רייט תמיד אפשר לצפות להפתעות.

וסוף סוף הגענו לקבוצה מה-SEC, החטיבה ממנה מגיעה האלופה היוצאת, להזכירכם, מה שאומר שאנחנו צפויים לראות חטיבה מאוזנת ומעניינת, גם אם לא איכותית במיוחד. המתנדבים ימשיכו להסתמך על מי שיכול להיחשב בקלות לגארד הטוב במדינה, כריס לופטון, שחוזר לעונת הסיניור שלו לאחר שהוביל את ה-SEC בנקודות בשנה שעברה. לופטון יחסר את דין בראדשו לצידו, אבל ריימר סמית' וג'וואן סמית' ייגרמו לו לשכוח ממנו די מהר, כשסמית' שלישי – טיילר, שעבר מאיווה לאחר שהיה הקלע השני בטיבו בקבוצה עם כמעט 15 נקודות למשחק, ייתן אף הוא תרומה מיידית.

כמובן, אין לשכוח את ברוס פרל, שלמרות שמדי פעם מצליח להאפיל על יכולתו המקצועית בצבעוניות שלו (בשנה שעברה, למשל, הגיע לעודד את קבוצת הנשים של המכללה ללא חולצה כשהוא צבוע בכתום) הרי שמדובר במאמן מצוין עם המון ניסיון, כשחולשת ה-SEC, עכשיו שקנטאקי ופלורידה בעונת בנייה, אמורה לתת לו שליטה בלעדית בחטיבה ואפשרות למיקום גבוה לקראת הטורניר.

אחרונים אחרונים חביבים, מגיעים חניכיו של מייק ששבסקי. מי היה מאמין לפני שנתיים שהבלו דבילס בקושי יצליחו להידחק לרשימת המועמדות להפתיע (וגם זה, בואו נודה, בעיקר למטרות ניחוס) אבל גם אם ששבסקי לא יודה בזה בגלוי, הרי שהדבילס הולכים לעבור עונת בנייה נוספת לאחר ההשפלות שעברו שנה שעברה, ששיאן היתה הדחה בסיבוב הראשון של הטורניר על ידי VCU. ג'וש מקרוברטס נטש ל-NBA (אלוהים יודע מה הוא חושב שמצפה לו שם, חוץ מישיבה ארוכה על הספסל) והוותיקים שנשארו להוביל את הקבוצה הם גרג פאולוס ודמרקוס נלסון, כשג'ון שייר אמור לעשות עוד צעד קדימה לאחר עונת פרשמן מוצלחת.

אם יש תקווה בדיוק, הרי שהיא נשענת בעיקר על כתפיו של הפרשמן קייל סינגלר, פורוורד בגובה 2.04 עם טווח מצוין מרחוק ויכולת מסירה משובחת, שמזכירה בעיקר שחקנים מהיבשת שמעבר לאטלנטי (אירופה, אירופה, צריך לאיית לכם הכל?), כשיחד איתו נחתו בדורהאם שני פרשמנים מבטיחים נוספים בדמותם של נולאן סמית' וטיילור קינג. ה-ACC השנה פתוח לרווחה, למעט צפון קרוליינה שנמצאת דרגה אחת מעל כולן, וכנראה ששוב נראה את הבלו דבילס גם השנה בטורניר, השאלה היא אם יש להם מספיק כישרון כדי ללכת לפחות שלב או שניים יותר מאשר שנה שעברה.

עד כאן הסקירה שלנו לפתיחת העונה, כשלצערנו אי אפשר לעבור על כל המועמדות להפתיע לעומק, אבל אל תשכחו גם את הבאות: בביג 12, טקסס עם ג'יי ג'יי אברהמס ודי ג'יי אוגוסטין תנסה להוכיח שהיא יכולה להצליח גם בלי קווין דוראנט, ואותו דבר טקסס A&M שאיבדה גם את אייסי לואו וגם את מאמנה בילי גילספי שעבר לקנטאקי. בביג איסט, פיטסבורג תנסה לשרוד את עזיבתו של הביג מן שלה אהרון גריי, ואל תישנו על האייריש מנוטרדם שהגיעו לטורניר בעונה הקודמת להפתעת כולם ואמורים להיות כוח משמעותי גם השנה. בפאק 10 (חזק לאללה, כבר אמרנו?) אריזונה, עם או בלי לוט אולסון, עוד לא אמרה את המילה האחרונה, כשגם אורגון, קאל ואפילו אריזונה סטייט (כן, כן, שמעתם נכון) מסוגלות לעשות גלים. ב-SEC, ג'ורג'יה נראית מעניין וגם ארקנסו עשויה להיות טובה, וזה עוד לפני שדיברנו על המיד מייג'ורס, שם הסאלוקיס מסאות'רן אילינוי ובראדלי, שתיהן מהמיזורי ואלי קונפרנס, וגונזאגה שמקבלת חזרה את ג'וש הייטבלט, עשויות אף הן לאיים על הגדולות כשיגיע זמן הטורניר. עכשיו רק נותר לחכות ולראות איזה מהן תעשה את הפריצה המיוחלת ולהנות מעוד עונה של כדורסל משובח.

1. צפון קרוליינה
2. UCLA
3. ממפיס
4. קנזס
5. ג'ורג'טאון
6. לואיוויל
7. טנסי
8. אינדיאנה
9. וושינגטון סטייט
10. מרקט
11. אורגון
12. מישיגן סטייט
13. דיוק
14. גונזאגה
15. טקסס A&M
16. טקסס
17. אריזונה
18. ארקנסו
19. פיטסבורג
20. סטנפורד
21. צפון קרוליינה סטייט
22. קנזס סטייט
23. סאות'רן אילינוי
24. וילאנובה
25. באטלר