מחממים את הפרקט: אינדיאנה פייסרס

אפשר כבר להריח את זה. עונת 2005/6 מתקרבת בצעדי ענק. לפני פתיחתם של מחנות האימונים בימים הקרובים, לפני פתיחתם של משחקי קדם העונה ב-10 באוקטובר, ועד הטיפ אוף הרשמי ב-1 בנובמבר, וואלה! ספורט גאה להציג בפניכם את פרויקט פתיחת העונה המסורתי שלנו. נתחיל בבית המרכז בקונפרנס המזרחי. הקבוצה הראשונה שנעסוק בה, האינדיאנה פייסרס, היא בעלת הנציגות הישראלית, כלומר זו שהחתימה רכז ליטאי שנהג להרים את יד אליהו בימי חמישי.

מה הם עשו בעונה שעברה:

מה הפייסרס לא עשו בעונה שעברה? הלכו מכות בדטרויט, קיבלו השעיות, סבלו מפציעות, ביצעו צניחה חופשית בדירוג, הציגו התאוששות הירואית, סיימו במקום השישי במזרח, הפתיעו בדרך לניצחון 3:4 בסיבוב הראשון מול בוסטון, וסיימו עם הפסד 2:4 לפיסטונס בסיבוב השני.

באו:

שארונס יסיקביצ'וס; דני גריינג'ר (בחירה 17 בדראפט); ואפשר לציין גם את רון ארטסט, ששותף רק ב-7 משחקים בעונה החולפת.

הלכו:

רג'י מילר ודייל דיוויס

חמישייה: ג'מאל טינסלי, סטיבן ג'קסון, ארטסט, ג'רמיין אוניל, ג'ף פוסטר

ספסל: שאראס, פרד ג'ונס, אוסטין קרושר, ג'ונתן בנדר, גריינג'ר, דיוויד האריסון, סקוט פולארד ואנת'וני ג'ונסון

מאמן: ריק קרלייל

הפרצוף של הפייסרס ב-18 העונות האחרונות, הדוד הותיק רג'י מילר, פרש בסוף העונה שעברה והשאיר את הקבוצה לחפש זהות אחרת ומנהיגים חדשים. מבחינה מקצועית, למאמן ריק קרלייל תחסרנה הצליפות שלו מבחוץ, אולם בעונה האחרונה צנחו האחוזים מהשדה ומהשלוש של השוטר המזדקן ל-44 ו-32, בהתאמה, לעומת 47 ו-40 לאורך הקריירה. הידית שמביא איתו שאראס לקונסיקו פילדהאוס בהחלט תוכל לחפות על האובדן של רג'י מכל מה שקשור לפתיחת ההגנות על ידי הפצצות מרחוק. אבל האובדן של רג'י הוא לא רק מקצועי. מג'רמיין אוניל ישנן המון ציפיות, והוא אמור להפוך לפרנצ'ייז פלייר אמיתי שסוחב את הקבוצה על גבו, אבל פרשנים רבים מסמנים דווקא את ארטסט כשחקן המשמעותי ביותר של הפייסרס בעונת 2005/6. שחקן ההגנה של 2003/4 מהווה נכס בל יתואר לכל קבוצת כדורסל באשר היא, כל עוד הברגים מחוזקים כמו שצריך. ד"ר ארטסט העמיד מספרים של MVP בעונה שעברה לפני שהשתחרר לו המיסטר רון-רון, ואם הוא רק יוכל לגייס את כל האנרגיות שאגר במהלך השנה האחרונה בצורה חיובית, צפו לעונת שיא שלו.

דייל דיוויס עזב את הצבע של אינדי, אבל הספסל של קרלייל, אחד המאמנים החכמים והשיטתיים בנמצא, הוא עדיין העמוק והמגוון ביותר בליגה. הרוקי גריינג'ר יכול להוסיף המון אתלטיות בהתקפה, ואם שאראס יסתגל לכדורסל האמריקאי הוא יכול לספק לפייסרס מנהל משחק יעיל שיודע להשתמש בכל הנשקים שעומדים לראשותו. טינסלי, שהחמיץ 72 משחקים בשתי העונות האחרונות, עושה זאת בעונה הרגילה, ושאראס יוכל לעשות זאת גם גם בפלייאוף. סביר להניח שמהר מאוד נראה שורת היילייטס ב-NBA ACTION, שמציגות מסירות נו-לוק במתפרצת.

בטח רציתם לדעת ש:

החמישייה הראשונה של הפייסרס החמיצה בעונה שעברה לא פחות מ-192 משחקים בגלל פציעות והשעיות (ארטסט 75, טינסלי 42, אוניל 38, פוסטר 21, ורג'י 16), והספסל הוסיף גם הוא לא מעט חיסורים (ג'קסון 31, ג'ונסון 19 ובנדר 75). בסך הכל, קרלייל ניסה 30 קומבינציות שונות של חמישיות, עם 17 שחקנים שונים.

מטרה: אין טעם ללכת סחור-סחור - אליפות.

תסריט אופטימי:

ארטסט זוכה גם בפרס ה-MVP וגם בפרס השחקן ההוגן של השנה, מקבל הוקרה על תרומתו לקהיליה ומוסיף את פרס נובל לשלום. שאראס משתלט על עמדת הרכז בחצי השני של העונה ומוסיף את הקילר אינסטינקט שסוחף את הפייסרס בדרך למקום הראשון במזרח. העומק והרבגוניות של הקבוצה מובילים אותה לאליפות ראשונה אי פעם.

תסריט פסימי:

30 שניות אחרי פתיחת העונה ארטסט ואוניל מחליפים מהלומות, כשהראשון מורחק לכל ימי חייו והשני מרותק לכסא גלגלים לכל העונה. האין-הגנה של שאראס מכריחה את קרלייל לקבור אותו על הספסל, והפייסרס שוב לא רואים גמר מזרח.

גזר דין:

אני מאמין בארטסט. אם הוא ישמור על שפיות, השילוב שלו עם אוניל ייתן לאינדי את מה שהיא צריכה כדי לגבור על מיאמי ודטרויט. כמה סיכוי יש להם מול הספרס בגמר? זו כבר שאלה אחרת.